פסקי דין על אליהו עמר | פסקי דין על רחל גבאי | פסקי דין על אברהם גבאי |

4330/08 בשא     21/12/2008




בשא 4330/08 אליהו עמר נ' רחל גבאי, אברהם גבאי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
בש"א 004330/08


לפני:
כב' השופט ר' כרמל


23/12/2008




אליהו עמר

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד ב. ליפשיץ


המבקש



נ
ג
ד




1. רחל גבאי
ע" ב"כ עוה"ד אסף פוזנר
2. אברהם גבאי


המשיבים




החלטה


1.
המבקש הנו הזוכה במסגרת תיק הוצאה לפועל המתנהל בינו ולבין המשיב מס' 2, הוא החייב באותו הליך. בגדר ניסיונותיו של המבקש
למימוש החוב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הוגשה על ידו תביעה למתן

פסק דין
הצהרתי, לפיו ייקבע כי הזכויות בנכס הידוע כחלקה 6 בגוש 30732 הנן בבעלות המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב"), אף שהזכויות בנוגע לאותו הנכס רשומות בשמה של המשיבה 1, היא בתו של המשיב. בד בבד עם ההליך לסעד הצהרתי, פנה המבקש, במסגרת הוראת סעיף 35 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, בבקשה לעיקול המקרקעין ודמי השכירות המשולמים בגינם. בהמשך, ובעקבות אותה בקשה, ניתן צו עיקול ברישום בנוגע עם זכויות המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") בנכס. המשיבה הגישה התנגדותה לבקשת העיקול ועתרה לביטולו.

2.
טענתה המרכזית של המשיבה הנה כי היא אינה חבה מאומה למבקש (ועל כך אין חולק) והנכס נרכש על ידה בלבד, ממקורות מימון עצמאיים, עיקרם הלוואה, ולאביה, הוא המשיב, אין זכויות בנכס, מה עוד שזכויותיה בנכס משועבדות לטובת בנק לאומי.

3.
השאלה, אם כן, הנה האם יש בסיס לטענת המבקש לפיה אף שהזכויות בנכס רשומות אצל רשם המקרקעין על שם המשיבה, אין למשיבה זכויות ממשיות בנכס, והרישום נעשה במסגרת הברחת רכוש על ידי המשיב.

4.

גרסת המשיבה הנה פשוטה ותמציתית:



"אני בחורה בת 23, אני צריכה להתחתן אני רוצה שיהיה לי
עתיד, אני צריכה שתהיה לי איזה שהיא השקעה חוץ מאדריכלות, אבא שלי, בתור שלוח שלי טיפל לי בכל הנושא הזה, הוא למעשה הציע לי את העיסקה הזו, שבעצם אני לא צריכה לממן מעצמי כלום, העיסקה ממונפת. היה שותף שנקרא חיים איבגי הוא ניתן שיק ראשון ע"ס 175,000 דולר מתוך סך כולל של 750,000 דולר. הוא היה צריך לתת 550,000 דולר והיתרה משכנתא. הוא נתן שיק נוסף לאחר מכן. השיק הראשון עובר לפרחי מרים, היא המוכרת והשיק השני ע"ס 325,000 דולר שזה כסף ששמתי בצד, לא הייתי
צריכה להשתמש בו כי הייתה לי הלוואה מהבנק, פרטתי אותו בצ'ינג' ושמרתי את הכסף. ז"א שלמעה איבגי שילם עבור הנכס 175,000 דולר. סכום שהועבר למוכרת. היתרה מומנה באמצעות משכנתא ואת הסכום השני שנתן איבגי פרטתי בצ'ינג', וזה נשמר בצד. איבגי יצא לאחר מכן מהשותפות. כהוא יצא מהשותפות, החזרתו לו 390,000 דולר, אני רוצה לציין שהוא נתן סכום נוסף של 11,000 דולר במזומן"
(עדות המשיבה במהלך הדיון בבקשה לביטול העיקול, עמ' 4 ש' 12 – 22 לפרו').


המשיבה הוסיפה כי החוזה בינה ולבין איבגי נחתם ביום 27/2/08, אולם התשלום בוצע על ידו ביום 31/12/07. החוזה הוא חוזה שותפות, לפיו נמכרו לאיבגי 50% מהזכויות בנכס תמורת 550,000 דולר. המבקשת עומתה עם העובדה שהסכם השותפות נושא את שמו וחתימתו של המשיב והיא השיבה:
"שלחתי את אבא שלי שהוא יכתוב את זה כי אני סה"כ בחורה צעירה ולא יכולה להתמודד עם כאלה דברים. אבא שלי מבין בזה".
היא אישרה כי סעיף י' להסכם השותפות נכתב בכתב ידו של אביה, ועוד אמרה:
"אצל חיים איבגי הוא היה צריך מישהו חוץ ממני. חיים איבגי לא היה שם את כספו על קרן הצבי והוא היה צריך לדעת שאבא שלי איתי, הוא היה צריך גם חתימה שלו".
חתימת המשיב, כך לדבריה היא:
"שהוא כמו עד שמעיד שבעצם אם לו, אם יקרה משהו, גם הוא היה בחוזה הזה".

5.

המבקש, בסיכומיו, נסמך על ההסכם מיום 27/3/08, ולדבריו מדובר בהסכם שותפות בין השלושה, כאשר הוסכם שהזכויות בנכס יירשמו על שם המשיבה שתעביר מחציתן לאיבגי. מהעובדה ששמו של המשיב מופיע ברישא לחוזה למדים שהמשיב הוא צד לחוזה כמו גם מהאמור בסעיף י' לאותו הסכם. ועוד, המבקש נסמך על פרוטוקול בית הדין הרבני לפיו מתקיים הליך בין המשיבים ולבין איבגי בו המשיב הוא הנתבע (פרוטוקול מיום 15/9/08) וממנו למדים על שיתופו וחלקו של המשיב בנכס. ב"כ המבקש מבקש לקבוע כי המשיבה, שהיא נטולת הון עצמי, מעורבת בעסקה אך בשל רצון המשיב להעלים נכסים, כאשר המבקש הוא שותף
ו
"יותר משותף".

6.
ב"כ המשיבה, מנגד, מפנה, בין היתר, לכך שמדובר בנכס שהזכויות לגביו רשומות אצל רשם המקרקעין, התקבל אישור מנהל מקרקעי ישראל לעסקה, כנדרש, והמשיבה היא זו שקיבלה את ההלוואה בגינה נרשמה המשכנתא. הנכס, כך נטען, מעולם לא נקנה על ידי המשיב והמשיב לא שילם עבורו. עוד נטען, כי אם מדובר בשותפות, כי אז למשיבה מחצית מהזכויות בנכס ועל כן אין להטיל עיקול על מלוא הזכויות בנכס, שכן, אם המבקש אינו טוען לשותפות, נשמט הבסיס לבקשת העיקול. עוד נטען כי לא
באה טענה לעניין אפשרות
או כוונה להבריח את הנכס, ומכל מקום, יש להורות על ערבות בנקאית בהתאם לשווי הנטען של הנכס.

7.
את אינטרס התובע, שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק-הדין את ביצועו, שומה על בית-המשפט לאזן לעומת אינטרס הנתבע, שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה. בעקבות ההכרה בזכות הקניין כזכות חוקתית, שונתה תקנה 374 לתקנות, ונקבע בה כי על מבקש העיקול להראות
בראיות מהימנות לכאורה
, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין (סיפא לתקנה 374(ב) לתקנות). כדברי כב' השופט אור ברע"א 5935/97
רוני סיני
נ' יעקב גלנץ ואח'
, פ"ד נב (1) 193:
"עיקול זמני אינו ניתן "על דרך השגרה" [(רע"א 5245/95) סיגנל שירותי אלטרוניקה בע"מ נ' דנבאר בע"מ, דינים עליון, כרך מג' 456]. עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חקיקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן. כך נקבע ברע"א 8420/96 הנ"ל, הדבר אף מוצא חיזוק בתיקונים מתשנ"ו ותשנ"ז של התקנות".נ



הסכם השותפות
8.
ההסכם מיום 27/3/08, נושא את הכותרת
"הסכם שותפות"

ונאמר בו, ברישא, כי הנו בין איבגי חיים לבין רחל גבאי
ואברהם גבאי
. לצד שמותיהם של איבגי והמשיבה, מופיעים מספרי תעודת הזהות שלהם, מה שאין כך לגבי המשיב. ייאמר כבר כאן כי בעובדה זו אין כדי
לקבוע כי מעמדו של המשיב, שמספר תעודת הזהות שלו לא נרשם, הוא כעד. העובדה שמספר זיהוי מצוין או אינו מצוין בהסכם, אין בה כדי להעיד או לרמוז על מעמדו של אותו אדם, כעד, או כצד להסכם, והמעמד ייקבע מהבחינה המהותית. על כן, טענתה זו של המשיבה, לפיה מהעדר הכללת מספר תעודת הזהות של המשיב בהסכם יש ללמוד כי מדובר בעד
- לאו טענה היא.

מהרישא להסכם ניתן ללמוד בבירור כי מדובר בהסכם שבין איבגי חיים מצד אחד, ולבין
"רחל גבאי
ואברהם גבאי
",
מצד שני, זאת בנוגע לנכס נשוא המחלוקת. בהמשך נאמר:
"רחל תהילה מעביר כדלקמן...".
ולאחר פירוט אופן התשלום נאמר
"... לאחר רישום הזכויות ע"ש רחל גבאי
במינהל ובטאבו".
ועוד נאמר:
"רחל תהילה זכאית לקחת משכנתא ולשעבד את הנכס...".
מעיון במסמך זה, ניתן ללמוד, לכאורה ובשלב זה, כי מדובר בהסכם לו שני צדדים, הצד האחד הנו איבגי חיים והצד השני הנו המשיב והמשיבה, שכן יש בו אמירות התומכות בכך: בסעיף ג' להסכם נאמר:
"לאחר השלמת הרכישה ורישום הנכס ע"ש רחל גבאי
... הצדדים יפעלו במשותף למכור את הנכס",
כלומר, מופיע כאן הרעיון לפיו המשיבה אכן תוצב בחלון הראווה בחזית, אף שיש לה שותפים בנכס. על כך ניתן ללמוד גם מכך שבמועד חתימת הסכם השותפות לא יכולה להיות מחלוקת שאיבגי היה צד להסכם, דהיינו היו לו זכויות בנכס, זכויות עליהן שילם בכסף מלא, אולם חרף זאת, איבגי לא אמור היה להירשם כבעל זכויות בנכס במנהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין. כלומר, הצדדים הביעו דעתם באותו שלב, ובטרם יצא איבגי מהעסקה, כי הרישום על שם המשיבה בלבד, אינו משקף את הבעלות האמיתית בנכס. לצורך כך באו הוראות משלימות: לא ייעשו פעולות משפטיות (השכרה, שעבוד), ללא הסכמת איבגי (סעיף ד'),
כל ההכנסות
יחולקו בחלקים שווים (סעיף ה'). סעיף ו' אף מתייחס לאפשרות הוספתו המאוחרת יותר של איבגי כבעל זכויות במינהל ובלשכת רישום המקרקעין; סעיף ז' מעניק לאיבגי זכות למשכון 50% מהזכויות בנכס לאחר השלמת הרכישה והרישום על שם המשיבה. סעיף י' להסכם מסכם את הרעיון הכללי שבהסכם והוא קובע:
"הסכם זה משקף את השותפות
בין הצדדים".
בסיומו של ההסכם באות חתימות
שני
המשיבים וחתימת איבגי חיים, ולא רק זאת, אלא מתחת לקו שמעליו מתנוססות חתימות שני המשיבים נרשם:
"חתימת גבאי אברהם",

בלבד. לאחר החתימות נרשם:
"בהמשך לסעיף א' חיים איבגי שילם סך 500,000 $ במזומן"

וגם לאחר מכן באות חתימות שני המשיבים וחתימת
חיים איבגי.
בנוסף, גרסת המשיבה בעדותה תמוהה, במידת מה, שכן מדובר בבחורה צעירה מאוד, כבת 23, אשר לדבריה אין לה ידע וניסיון מוקדם בעסקים בכלל, ובנדל"ן בפרט, והנה היא נכנסת לביצועה של עסקת נדל"ן בהיקף לא מבוטל. בשוליים ניתן לציין את העובדה שבהליך שבבית הדין הרבני בו התובע הנו איבגי חיים, הסכים המשיב כי גם הוא, בנוסף למשיבה, יהא נתבע באותו הליך, זאת לאחר שבית הדין ביקשו לחתום בשמו ובשם בתו.

9.
מכאן, המסקנה הנה כי, לכאורה, למשיב נוצרו זכויות בנכס, ורישומן נעשה בדרך שנעשה, משיקולים אלה ואחרים. יחד עם זאת, לא ניתן לשלול העדר מוחלט של זכויות למשיבה ויש ממש בטענה לפיה מקום שהמנוף לטיעוני המבקש מבוסס על הסכם השותפות, לא ניתן להתעלם מכך שגם למשיבה זכויות על פי אותו הסכם. לפיכך, הבקשה לביטולו של צו העיקול נדחית, אולם העיקול מצומצם אך בנוגע למחצית הזכויות בנכס.

ניתנה היום כ"ד בכסלו, תשס"ט (21 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.


ר' כרמל
, רשם

בית משפט מחוזי
ירושלים

קלדנית: רחל אמויאל






בשא בית משפט מחוזי 4330/08 אליהו עמר נ' רחל גבאי, אברהם גבאי (פורסם ב-ֽ 21/12/2008)