פסקי דין על אברהם ירון | פסקי דין על הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ

3943/05 א     25/12/2008




א 3943/05 אברהם ירון נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ




בעניין:

1

בתי

-

המשפט





בית משפט השלום ירושלים
א
003943/05

לפני:
כב' השופט א' דראל


תאריך:
25/12/2008





בעניין
:
אברהם ירון


ע"י ב"כ עו"ד
דותן לינדנברג
התובע


נגד




הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
ארקדי פולונסקי
הנתבעת


פסק דין

מבוא

1.
התובע, יליד 1974, נפגע בתאונת דרכים, שאירעה ביום 10.4.04 בשעה שרכב על אופנוע, המבוטח על ידי הנתבעת. אין מחלוקת בשאלת החבות והדיון התמקד בשומת הפיצויים.

2.
החבלה בתאונה שילבה מספר פגיעות ובעקבותיה היה התובע מאושפז למשך 10 ימים. במהלך האשפוז קובעו שבר בעצם הבריח, שבר בסינוס, שבר ברמוס העולה משמאל ושבר מרוסק בלסת התחתונה.

3.
כפי שאפרט להלן, הערכת הנזק בתיק זה אינה שגרתית. לתובע נקבעה נכות משמעותית בתחום אחד - הפה והלסת - בגובה של 25% הכוללת נכויות שניתנו עבור הפרעה בלעיסה, במנשך, פגיעה עצבית וצלקות, אך לא נקבעה לו נכות בתחומים האחרים: האורטופדיה ורפואת האף, אוזן וגרון. למרות זאת תלונות התובע בכל הנוגע לפגיעה ביכולת ההשתכרות שלו קשורות אך ורק לאותם שני תחומים שבהם לא נותרה לו נכות בעוד שלפי הראיות הנכות שנותרה לו בשל ההפרעה בלעיסה ובהפרעה במנשך הפה אינה גורעת מכושר השתכרותו.


חוות הדעת הרפואיות

4.
כאמור, לבקשת התובע מונו מומחים רפואיים בתחומי הפה והלסת, רפואת הא.א.ג והאורטופדיה.


הנכות בתחום הפה והלסת

5.
המומחה בתחום רפואת הפה והלסת, ד"ר ש' ברק, מציין כי מצא את טווח פתיחת הפה של התובע מוגבלת (30 מ"מ במקום 40-50 מ"מ) ללא סטיה. עוד הוא מצא כי קיימת רגישות ניכרת למגע ולמישוש באזור פרק הלסת השמאלי באזור שרירי הטמפורליס והפטריגואידים משמאל.
המומחה מציין כי בפתיחת פה מקסימלית נשמע קליק בפרק הלסת השמאלי. הוא מוסיף כי מבחינה נוירולוגית מצא ירידה בתחושה בסנטר מתחת לשפה התחתונה משני צידי קו האמצע, צלקת רוחבית מכערת במימדים של 3

x
30 מ"מ בסנטר וכי סגר השיניים לקוי.

6.
המומחה קבע לתובע נכות של 10% בשל השבר בלסת התחתונה שהותיר הפרעה קלה במנשך; 10% בשל הפרעה תפקודית של פרק הלסת ושרירי הלעיסה משמאל בצורה בינונית המופיעה לעיתים תכופות עם הפרעות קלות בלעיסה; 2% בשל צלקת מכוערת של הסנטר ו- 5% בשל ירידה בתחושת הסנטר מתחת לשפה התחתונה. הנכות הכוללת שנקבעה היא בשיעור של 25%. אשר לאבדן הכושר לעבודה העריך המומחה כי תקופת אי הכושר היא 3 חודשים.


הנכות בתחום האורטופדיה

7.
ד"ר א' רוזנטל, המומחה בתחום האורטופדיה מצא כי אף שהתובע סבל משבר בעצם הבריח השבר התאחה ולא הותיר נכות צמיתה. בחוות דעתו הוא מציין כי התובע התלונן על כך שהוא מתקשה בהרמת משא כבד אך הוסיף כי התובע השיב בשלילה לשאלה האם הוא סובל ממגבלות נוספות בעבודה.

8.
בתיאור הבדיקה הקלינית כתב ד"ר רוזנטל כי לתובע עיוות קל של עצם הבריח ורגישות קלה למישוש באיזור השבר. הוא לא מצא הגבלה בתנועות.

9.
בסיכום חוות דעתו הוא כותב כי לא נותרה לתובע נכות ומוסיף כי 'מגבלותיו הנובעות מפגיעתו בתאונה תואמות את תלונותיו שעיקרן כאב בעיקר בנשיאת משקל כבד וקושי בשינה על הכתף הימנית'. המומחה העריך את משך הנכות הזמנית ב- 3 חודשים.

10.
התובע לא העביר לד"ר רוזנטל שאלות להבהרת חוות דעתו ולא ביקש לחקור אותו בבית המשפט. אף בסיכומיו לא חלק התובע על קביעתו של ד"ר רוזנטל מבחינה רפואית אך טען, כפי שאפרט בהמשך הדברים, כי יש לייחס לפגיעה האורטופדית משמעות תפקודית בעת הערכת הגריעה מכושר ההשתכרות תוך מתן משקל לכך שהתובע מוגבל בהרמת משאות ובתנועת הכתף.


הנכות בתחום רפואת האף, אוזן וגרון

11.
בתחום הא.א.ג מונה ד"ר יורם גורביץ. בחוות דעתו מתאר המומחה כי התובע סבל משבר ללא תזוזה בסינוס מקסילרי ימני, שבר ללא תזוזה ברמוס העולה בלסת השמאלית, שבר מרוסק בלסת ושפשופים בפני
ם. הוא מזכיר תלונה של התובע אצל רופא א.א.ג ביום 22.10.04 על סחרחורת וטנטון שבהמשך לה נשלח לבדיקת שמיעה והולכת גזע המוח (

abr
).

12.
המומחה התייחס לתלונות התובע על סחרחורות ורעש באוזניים וציין כי לא מצא עדות לקיום סחרחורת וזאת בהינתן כי בדיקת ה-

eng
אינה מראה הפרעה בשיווי משקל וכי התלונה היחידה שעלתה נשמעה
לאחר חצי שנה ממועד התאונה.

13.
באשר לשמיעה מצא המומחה כי אין לתובע הפרעה והשמיעה תקינה. התובע התלונן בפני
המומחה גם על טנטון אך הוא מציין כי מדובר בטנטון זמני ללא המשך מעקב רפואי ובכל מקרה ככל שהתופעה קיימת מדובר בחומרה קלה בלבד.

14.
בפרק הדיון בחוות דעתו מבהיר המומחה כי שתי התלונות על סחרחורות ורעש באוזניים אינן משתקפות בגליונות הרפואיים למעט פעם אחת חצי שנה לאחר התאונה. הוא סבור כי אדם הלוקה בסחרחורת ומאבד שיווי משקל בעטיה אינו יכול להמשיך בחייו כמקודם ללא חיפוש אחר מזור לתחושה מגבילה זו וכך גם לגבי טנטון שהוא מציק וטורדני – ולכן צפוי כי מי שלוקה בכך יחפש פתרונות. לכך מצרף המומחה את תקינות הבדיקות המעבדתיות ולכן מגיע למסקנה כי אינו שולל כי יתכן והיו תחושות כאלה בסמוך לתאונה אך מיעוט המידע הרפואי מצביע על חומרה קלה אם בכלל.

15.
לסיכום, המומחה מצא כי התאונה לא גרמה לפגיעה בתחום שיווי המשקל, השמיעה או הטנטון.

16.
התובע זימן את המומחה לחקירה על חוות דעתו ובמהלך החקירה הפנה בא כוחו למומחה שאלות במספר נושאים. להלן אפרט את התהיות המרכזיות שעורר התובע במהלך החקירה ואת התייחסות המומחה לגביהן:

א.
הליקוי בשמיעה -


בפני
המומחה הוצגו בדיקות שמיעה עדכניות ומהן נתבקש המומחה להסיק כי התובע סובל מליקוי שמיעתי. המומחה עיין בבדיקות וכן עיין בבדיקות נוספות שלא עמדו לפניו אף שתוצאותיהן היו ידועות לו והסביר כי אין לתובע ליקוי שמיעתי בתדרי הדיבור ולכן אין לו נכות גם על פי הבדיקות העדכניות יותר.

ב.
התעלמות המומחה מכך שנגרם שבר במסטואיד -


המומחה עומת עם תיעוד רפואי לפיו כללו השברים שנגרמו לתובע גם שבר במסטואיד המצוי בקרבת האוזן ולשיטת התובע יש בו כדי לתמוך בטענה לפגיעה בשמיעה או לקיום טנטון. המומחה הסביר כי הגורם לליקוי שמיעתי, חבלה אקוסטית או טנטון אינו מיקום הטראומה בגולגולת אלא עצם קיומה של טראומה בגולגולת, יהא מיקומה בגולגולת אשר יהא (עמ' 3).

ג.
הטנטון –

התובע העלה בפני
המומחה את הטענה כי קביעתו לפיה אין טנטון שגויה שכן הדבר נסמך אך ורק על העדרן של תלונות מצד הנבדק במהלך התקופה שלאחר התאונה באופן שבו נפגע שאינו מרבה להתלונן ניזוק מכך. המומחה הסכים עם האמירה אך הבהיר כי נוכח משמעות הפגיעה וההפרעה שהיא גורמת לתפקוד היום יומי הוא אינו סבור כי נפגע יכול להתעלם מקיומה ולהימנע מלהתלונן ולכן סבר כי במקרה זה ככל שיש פגיעה היא אינה משמעותית ואינה מזכה בנכות (עמ' 3-4).

17.
כמפורט לעיל, המומחה נתן הסבר מלא וסביר לשאלות שהופנו אליו. אין לי אלא להפנות לעדותו ולא מצאתי כי נפל פגם בחוות דעתו או בהערכה שעשה.


הנכות הרפואית - סיכום

18.
לסיכום, לתובע נכות משוקללת של 25% בתחום הפה והלסת ואין לו נכות בתחומי האורטופדיה ורפואת הא.א.ג..


רכיבי הנזק
הפסדי ההשתכרות –כללי

19.
עובר לתאונה עבד התובע כמכונאי מלגזות והשתכר שכר של 7,020 ₪ ברוטו לחודש (שהם כ- 6,300 ₪ לאחר ניכוי מס הכנסה).
עבודת
התובע הייתה בעסק שבבעלות אביו, ראובן אברהם. התובע שב לעבוד בחודש ספטמבר 2004 (לאחר ארבעה חודשים) ואז עבד בחצי משרה ובהמשך חזר לעבודה מלאה. מתוך תלושי השכר שהוגשו שכרו של התובע לא נגרע לאחר תום תקופת אי הכושר.

20.
בעסקו של האב מועסקים התובע ואחיו, ליעד.
שלושת בני המשפחה, אביו של התובע ושני הבנים, מנהלים עסק לטיפול במלגזות באופן שבו הטיפול נעשה לפי קריאה מצד בעלי המלגזות. אחד מהשלושה מגיע למפעל או לבית העסק שבו נמצאת המלגזה, ברכב הכולל ציוד מתאים ואז נעשה טיפול או תיקון של המלגזה במקום העבודה של המלגזה.

21.
אין מחלוקת על כך שהתובע עובד כיום בהיקף מלא, כפי שעובדים אחיו ליעד והאב, ואולם הטענה היא כי בשל התאונה נמנע מהתובע לתפקד באופן מלא ורגיל כפי שתפקד בעבר, הוא אינו מבצע את המטלות הקשות יותר: החלפת מנוע, גיר, החלפת גלגל וכד' אלא מבצע את המטלות הקלות דבר הגורר סיוע מוגבר מצד האח ליעד והטלת עומס גבוה יותר עליו.

22.
טענה נוספת שמועלית על ידי התובע נוגעת למעמדו בעסק המשפחתי שבבעלות אביו. התובע והאב טוענים בתצהיריהם כי כוונתם הייתה כי התובע יחליף את אביו בניהול העסק בשל מצבו הבריאותי של האב, הסובל מבעיות לב.
לטענתם לאחר התאונה התובע אינו מסוגל להחליף את אביו בניהול העסק וכך נמנעה, כך הטענה, מהתובע האפשרות להשתכר שכר גבוה יותר. האב מצהיר כי שכרו לשנת 2004 עמד על 15,528 ₪ ושכרו לשנת 2005 עמד על 12,219 ₪. מתוך העדויות עלה כי לטענת התובע, אביו ואחיו בשל התאונה נאלץ האח, ליעד, לשנות את תכניותיו ולא לעסוק במכונאות כלי רכב אלא להתמקד בעסק המשפחתי – מכונאות מלגזות.

23.
הנתבעת הגישה כראיה מטעמה תמלילי שיחות שקיימה החוקרת, אילנית מנדלסון, עם אביו של התובע, ראובן ועם אחיו, ליעד.

24.
מתוך התמלילים עולה כי
ליעד אמר לחוקרת בשיחה מיום 18.5.05 כי הוא עושה את עיקר העבודה בעסק בשל כך שהוא בעל התמחות ברכבים פרטיים, חשמל ואלקטרוניקה בעוד שלאחיו אין ידע והכשרה כזו ואחיו נמצא במוסך (עמודים 2-3 לתמליל
השיחה בין החוקרת לליעד).

25.
אביו של התובע אמר לחוקרת כי הוא מנהל את העסק עם שני בניו. כאשר נשאל על הילדים ונעשה ניסיון לגרום לו לאשר כי בנו ירון הוא ה'קליבר' אמר האב כי דווקא הבן ליעד הוא שנותן את הטון
ואישר כי הדבר מתאים לליעד יותר (עמ' 3 לתמליל השיחה). עוד אמר האב כי הוא מזה שמנהל ושני בניו, ליעד וירון הם שני אלה שעובדים (עמ' 4). באשר לעבודתו של התובע אמר האב לחוקרת כי לתובע יש כל מיני דברים ותחביבים תוך שהובהר כי ליעד היה מעוניין בעבודה הנוספת אך התובע עסוק בגידול התוכים (עמ' 5). מתוך התמלילים של השיחות שנוהלו לא עלה כי הפגיעה הרפואית בתאונה היא שגורמת לכך שנטל גדול יותר נופל על ליעד ולא על התובע.


הפסד ההשתכרות בעבר

26.
התובע נעדר מעבודתו למשך 4 חודשים. לפיכך הוא זכאי לפיצוי עבור תקופה זו בהתאם לשכרו עובר לתאונה. הסכום המתקבל הוא 25,200 ₪.
לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.04.

27.
באשר לטענה בדבר קיום הפסדים לאחר תום תקופת אי הכושר הרי שלא מצאתי כי טענה זו הוכחה. התובע אישר כי חזר לעבוד וכי הוא משתכר שכר הדומה לשכרו עובר לתאונה כך שלא הוכח קיומו של הפסד. אמנם בתצהירו תיאר התובע כי בחודשים ספטמבר ואוקטובר לא שולם לו שכר מלא ואולם בהינתן כי תקופת הנכות הזמנית הייתה שלושה חודשים לא מצאתי כי הוכח קשר בין העבודה החלקית לבין הפגיעה בתאונה.


הגריעה מכושר ההשתכרות

28.
כאמור, התובע טען כי כושר השתכרותו נגרע בשל הפגיעה בתאונה. בתצהיר העדות הראשית התייחס התובע לפגיעות שלשיטתו גורעות מכושר השתכרותו. כך, בסעיף 30 לתצהירו הוא כתב בהתייחס לפגיעה האורטופדית:

"בשל הכאבים בכתף ימין, איני מסוגל לשכב או לישון על צד ימין, אני חש בחריקות כאשר אני מניע את כתף ימין ואני מתקשה להרים משא כבד. הכאבים ומגבלות התנועה מקשים מאוד על תפקודי בעבודה כמכונאי מלגזות שהנה עבודה פיזית ואני מתקשה להמשיך ולעבוד כבעבר ויש להתחשב בכך ולהכיר בנכותי התפקודית בתחום האורטופדי תולדת התאונה."

29.
בהמשך בסעיפים 38 ו- 39 לתצהירו הוא כתב:

"כמו כן, בעקבות החבלה הישירה בראשי בתאונה, אני סובל עד היום מתחושת סחרחורת, מרגיש שראשי מסתובב בשעה שאני מתכופף קדימה ובעת מאמץ. הדבר הפריע ומפריע לי מאוד במהלך עבודתי ומקשה עלי להתרכז בעבודה וגרם ועדיין גורם לי להקטין באופן משמעותי את היקף עבודתי, כאשר לפני התאונה כלל לא סבלתי מבעיה זו.

כמו כן אני סובל מאז התאונה מרעש בלתי פוסק באוזניים כמו 'קטר', המלווה אותי בעיקר כאשר אני נמצא במקומות שקטים ובמהלך הלילה ואני מתקשה בשל כך להירדם ולהירגע."


30.
דווקא בעת שהתייחס לפגימה בתחום הפה והלסת לא מצא התובע לציין כל התייחסות למידת השפעתה על כושר השתכרות (ר' סעיפים 45, 46 ו- 47 לתצהירו) והדבר עלה גם מעדותו. בחקירתו הנגדית של התובע הוא נשאל מה מונע ממנו למשל לפרק מנוע של מלגזה והוא השיב כי יש לו קושי בהעמסת משקל על הכתף; לפתוח דברים, להתכופף, כאשר הוא שוכב הוא מקבל סחרחורת וחייב לקום ולנוח (עמ' 22).

31.
אביו של התובע ציין אף הוא בחקירתו הנגדית כי התלונות שהעלה התובע התמקדו בקיום סחרורות ובבעיית ההתכופפות (עמ' 31).

32.
התובע מבקש לראות בנכותו כנכות הגורמת לגריעה מכושר ההשתכרות והוא מבקש כי הפיצוי ייגזר מתוך תחשיב אריתמטי שיעשה על בסיס אחוזי הנכות והשכר אותו משתכר אביו. הנתבעת סבורה כי אין לפסוק לתובע עבור הגריעה מכושר ההשתכרות.

33.
בהביאי בחשבון את הנתונים השונים אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 50,000 ₪ עבור הגריעה מכושר ההשתכרות.

34.
למסקנה זו הגעתי בשל השיקולים הבאים:

א.
אף שד"ר רוזנטל לא קבע נכות הוא אישר כי תלונות התובע על קושי בהרמת משאות הן סבירות ומתיישבות עם הפגיעה. קושי כזה הוא בעל משמעות למי שעיסוקו בעבודה שאינה משרדית כמו מכונאי מלגזות.

ב.
באשר לנכות בתחום הפה והלסת, אף שמדובר בנכות גבוהה התובע לא מיקד את תלונותיו בה ולא ראה בנכות בתחום זה כגורעת מכושר השתכרותו או כמגבילה אותו והתייחס דווקא לפגימות האחרות. למרות זאת, אני נכון להניח כי ההפרעה במנשך או בפתיחת הפה יכולה לגרום להאטה מסויימת בפעילות הגורעת במשהו מכושר ההשתכרות.

ג.
מנגד, יש לזכור כי למעשה באותם תחומים אשר בהם התובע טוען שהוא סובל
אין לו נכות והמומחים, ד"ר רוזנטל וד"ר גורביץ', לא מצאו ממצאים אובייקטיביים התומכים בתלונותיו.

ד.
איני סבור כי יש לקבל את טענות התובע, אביו ואחיו כי מעמדו של התובע בעסק המשפחתי נפגע בשל התאונה. ככל שניתן מעמד עדיף לאחיו ליעד, מעמד זה אינו נובע מהפגיעה בתאונה אלא מסיבות אחרות: האח ליעד מחזיק בתעודת מכונאי רכב שהתובע אינו אוחז בה (עמ' 17), דומה כי הוא מקדיש ממרצו לעסק יותר מהתובע, שעוסק גם בתחביבים (גידול תוכים – ר' עמ' 16 וכן דברי האב לחוקרת). זאת ועוד, מתוך הראיות עלה כי ליעד החל לעבוד בעסק המשפחתי עוד לפני התאונה ולא לאחריה (עמ' 29).

ה.
עוד יש לציין כי לפי עדות האב אותן עבודות שבהן התקשה התובע לטענתו: החלפת המנוע או החלפת הגיר נעשות בתדירות נמוכה של 2-3 פעמים בשנה לכל אחת מהן (עמ' 30).


עזרת הזולת

35.
לפי עדות התובע ואמו, גב' שרה אברהם, נזקק התובע, המתגורר ביחידה נפרדת בבית ההורים לסיוע בתקופת אי הכושר שלו. הנתבעת אינה חולקת על כך שיש לפסוק לו פיצוי בגין עזרת הקרובים. בהתחשב באורך התקופה אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 6,000 ₪ (נכון להיום). לא מצאתי כי יש מקום לפסיקת פיצוי עבור העתיד.


הוצאות רפואיות

36.
התובע טען לקיום הוצאות רפואיות וכן הוצאות נסיעה לטיפולים. בהינתן כי התובע הוציא סכום מסוים בעבר אני פוסק לו פיצוי בסכום של 4,000 ₪ (נכון להיום). לא מצאתי כי הונחה תשתית לקיום נזק ברכיב זה בעתיד.


נזק לא ממוני

37.
על פי התחשיב שהגיש התובע והנתבעת לא חלקה עליו, אני פוסק לתובע פיצוי בסכום של 50,600 ₪ (במעוגל) ברכיב זה.


סיכום

38.
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בהתאם לפירוט שלהלן:


הפסד השתכרות בעבר

25,200

₪
גריעה מכושר ההשתכרות -

50,000

₪
עזרת הזולת -

6,000

₪
הוצאות -

4,000

₪
כאב וסבל -

50,600

₪
סה"כ
135,800

₪




39.
לסכום הנפסק עבור הפסד ההשתכרות בעבר יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל.

40.
הנתבעת תשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של
% 13
בצירוף מס ערך מוסף וכן תשיב לו את האגרה ואת התשלום לעדים. לא מצאתי כי הייתה הצדקה לזימון המומחה לחקירה ולכן ישא התובע בהוצאה זו.

41.
הסכומים ישולמו לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבעת.

ניתן היום כ"ח בכסלו, תשס"ט (25 בדצמבר 2008) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.




א' דראל
, שופט









א בית משפט שלום 3943/05 אברהם ירון נ' הפול המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 25/12/2008)