פסקי דין על יוסי שריד | פסקי דין על דרור חוטר ישי

200723/98 ברע     28/01/1999




ברע 200723/98 יוסי שריד נ' דרור חוטר ישי




ב.ר.ע. 200723/98
בבית משפט המחוזי בתל אביב יפו
המבקש: ח"כ יוסי שריד
- נ ג ד -

המשיב: עו"ד דרור חוטר-ישי
ה ח ל ט ה

1. זוהי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בת"א (כב' ס.נ. השופט טל) מיום 16.7.98 בת.א 28969/98 על-פיה נדחתה טענת המבקש לדחייה על הסף.

2. הרקע:

א. המשיב הגיש נגד המבקש תביעת לשון הרע על-סך 180,000 ש"ח בגין דברים שלכאורה נאמרו ע"י המבקש והמייחסים למשיב "ולכנופייתו" כוונות לחסל שטחים ירוקים. הדברים נאמרו ערב הבחירות בחברה להגנת הטבע.
בכתב התביעה נטען כי למשיב אין כל כנופיה, ממילא אין כל כנופיה שהתכוונה להשתלט על החברה להגנת הטבע או לחסל את הנוף הפתוח והשטחים הירוקים ועוד. כן נטען שבאמירות הנ"ל יש משום הוצאת לשון הרע על המשיב ופגיעה בשמו הטוב, באופן שגרם לו נזק.
ב. המבקש הגיש בקשה (בש"א 117167/98) לסלוק התביעה על הסף מאחר שבהיותו חבר כנסח! הינו נהנה מחסינות מפני פעולות משפטיות הקשורות לביטוי חופשי.
ב"כ המבקש טען כי החסינות הוענקה לחברי הכנסת כדי להגשים את תפקידם ככאלה ועל מנת שיוכלו לפעול ללא מורא. לטענת ב"כ המבקש, התביעה הוגשה בגין דברים שאמר המבקש כחבר כנסת ובנסיבות הקשורות במישרין למילוי תפקידו כחבר כנסת.
כתוצאה מכך, לטענתו, אין עילת תביעה כנגדו, וקיימת לו חסינות מוחלטת שלגביה אין עליו להוכיח אפילו קיומה של הגנה.

ג. לבקשת המבקש לדחיה על הסף לא צורף תצהיר ונאמר בה (סע' 16) כי הסיבה לכך היא שהיא מבוססת על כתב התביעה.

ד. עיון בכתב התביעה מעלה כי המבקש הוגדר שם כחבר כנסת מטעם מפלגת "מרצ" ו-'במועד כלשהו בתקופה הרלבנטית לכתב תביעה זה הצטרף הנתבע גם לקבוצה הנקראת "נאפני החברה להגנת הטבע" כנראה לצורך הבחירות שהיו אפורות להתקיים. ..'. בהמשך כתב התביעה צויין כי בכרזה שהופצה ע"י אותה קבוצה ("נאמני החברה להגנת הטבע") נכלל מצג כוזב, ובהמשך צוטט המבקש ב"ידיעות אחרונות" כאומר דברים שלגביהם נטען בכתב התביעה כי הם מהווים לשון הרע.

ה. מכתב התביעה כשלעצמו לא ניתן לדעת אם הדברים שנאמרו, לכאורה, נאמרו ע"י המבקש בתוקף או בקשר עם תפקידו כחבר כנסת או בתוקף היותו חבר הקבוצה הנ"ל. לכאורה, על-פני כתב התביעה, נוטה הכף לכיוון המסקנה שאין קשר בין היות המבקש חבר כנסת לבין הדברים
שנאמרו על-ידיו, אך מסקנה זו הינה לכאורה בלבד, שכן, בשלב זה לא מצוי כל תצהיר בפני
בית המשפט וגרסתו העובדתית של המבקש לא התגלתה עדיין.

ו. השופט הנכבד, בהחלטתו, מתייחס לנוסח כתב התביעה וקובע כי על-פי האמור בכתב התביעה, נאמרו דברי המבקש לכאורה כחלק מתעמולת הבחירות של הקבוצה ולא במסגרת פעילותו כחבר כנסת. לכן, נדחתה, בשלב זה, טענת החסינות.

ז. ב"כ המשיב הסכימה כי החלטת השופט אינה סוף פסוק, שכן, מאחר שמדובר בשאלה עובדתית הטעונה הכרעה, ומאחר שבשלב זה הוכרעה השאלה על-סמך כתב התביעה, יקבע בית משפט קמא בעתיד, לאחר הנחת תשתית עובדתית ראויה - אם קמה למבקש חסינות, אם לאו.
ב"כ המשיב אף הסכימה שקודם תוכרע שאלת נסיבות הפרסום על-מנת שבית משפט השלום יוכל להכריע בשאלת החסינות של המבקש, אך ב"כ המבקש לא הסכים לכך.
בהשלמת טעון המבקש בשאלת מתן הרשות לערער (מיום 24.12.98) נטען כי בית משפט קמא דחה את בקשת המבקש לגופה ולא השאירה לשלב ההוכחות, אלא שבכך התעלם ב"כ המבקש הן מהצעת ב"כ המשיב, והן מהאמור בהחלטת בית משפט קמא (עמ' 7 שורות 18-17) לפיהן קביעותיו מבוססות על כתב התביעה בלבד.
גם בתשובת המשיב לבר"ע (סע' 6 עמ' 6) מתייחסת ב"כ המשיב לצורך בבירור העובדתי.
כפי שהבהרתי לעיל, מכתב התביעה כשלעצמו, אכן נוטה הכף לקביעה כי הדברים המיוחסים למבקש אינם קשורים לפעילותו כחבר כנסת, אך
לא ניתן להגיע להכרעה בשאלה עובדתית זו מבלי שיהיה בפני
בית משפט קמא כתב הגנה ותצהיר מטעם המבקש.

8. סעיף 1 (א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א
- 1961 מגדיר את היקפה של החסינות:

"חבר הכנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני
כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל-פה או בכתת, או בשל מעשה שעשה - בכנסת או מחוצה לה, אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה, במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת".

סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1966, קובע:'לא
ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי -
(1) פרסום לפי סע' 28 לחוק יסוד: הכנסת או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א - 1961".

במהלך פעילותם של חברי כנסת נאמרים על-ידיהם דברים שונים בהזדמנויות שונות, כשלעיתים קשה להבחין אם דברים אלה נאמרים במסגרת מילוי תפקידם, או למען מילוי תפקידם ולעיתים האבחנה קלה יותר. כשמתבטא חבר כנסת בנושא של בטחון המדינה - קלה יותר האבחנה, כפי שנקבע ע"י כב' השופט רביד בת"א (י-ם) 16892/98 "בצלם" נ' ח"כ משה פלד, וצוטט ע"י ב"כ המבקש בבקשתו, כך גם כשהוא מתבטא בנושא של המצב הפוליטי בארץ, קשרי החוץ וכו'.
האבחנה קשה יותר כשמתייחס חבר-כנסת לנושאים השנויים במחלוקת בצבור, שיש לו בהם ענין מיוחד, וכאשר הדברים שנאמרים על-ידיו יכול שיהוו חלק מפעילותו כחבר כנסת ויכול שלא יהיו קשורים לכך כלל וכלל. כשקיים הקושי באבחנה זו - על הצדדים לספק לבית המשפט את הנתונים העובדתיים הנדרשים לצורך הכרעה בשאלה.
בבג"צ 1848/98 פנחסי נ' כנסת ישראל, פד"י מט (1) 661, 676 נקבע כי החסינות העניינית מותנית בקשר ענייני בין הפעולה האסורה לבין תפקיד חבר-הכנסת ככזה, והיא קמה רק בהתקיים יחס גומלין בין הבעת הדעה לבין התפקיד.
ב"כ המבקש בבקשתו מתבסס על בג"צ 620/86 מיעארי נ' יו"ר הכנסת ואח', פד"י מא (4) 169, 209 וטוען כי תפקידו של חבר כנסת אינו מתמצה בהבעת דעות בכנסת אלא גם מחוצה לה וגם בנושאים בעלי חשיבות צבורית. אין חולק על טענה זו, אלא שבכך אין כדי להביא למסקנה שחבר הכנסת חסין מפני כל אמירה, בכל נושא, בכל פורום.
החסינות תחול על כל נושא וכל אמירה ובלבד שאלה ייעשו בזיקה לתפקידו של חבר-הכנסת ומילויו. ב"כ המבקש טוען כי המשיב הוא שהיה צריך לצרף תצהיר כדי לתמוך את טענותיו (סע' 14.8 לבר"ע) אלא שמשלא צרף המבקש תצהיר לתמוך טענותיו, וההכרעה ניתנה על-סמך כתב התביעה בהנחה שהאמור בו יוכח כנכון, כדרך שנבחנות בקשות לדחיה על הסף, לא היה המשיב צריך לצרף תצהיר מטעמו.

4. מכל האמור לעיל, על-סמך כתב התביעה בלבד, הגיע השופט הנכבד להחלטה הנכונה בכך שקבע שאין למבקש חסינות. יחד עם זאת, שאלת החסינות תבחן בפני
השופט הנכבד שוב לאחר הנחת תשתית עובדתית לנסיבות אמירת הדברים המיוחסים למבקש (אם וככל שנאמרו) ואיני שוללת את האפשרות שלאחר הנחת התשתית העובדתית תשתנה המסקנה. הצדדים ישקלו פצול הדיון באופן שקודם תוכרע שאלה עובדתית זו.

5. מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.
המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 6,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום 28.1.99 בהעדר הצדדים
הילה גרסטל, שופטת










ברע בית משפט מחוזי 200723/98 יוסי שריד נ' דרור חוטר ישי (פורסם ב-ֽ 28/01/1999)