פסקי דין על עיריית תל אביב יפו | פסקי דין על גבריאלי חיים

178707/08 בשא     28/12/2008




בשא 178707/08 עיריית תל אביב יפו נ' גבריאלי חיים




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א 178707/08

ת.א. 31359/06
בפני
:
כב' השופטת אביגיל כהן
תאריך:
28/12/2008




בעניין:
עיריית תל אביב יפו





המבקשת – התובעת

נ
ג
ד


גבריאלי חיים





המשיב – הנתבע


החלטה

1.
המבקשת – התובעת הגישה תביעה כספית וכן תביעת פינוי נגד הנתבעים.

2.
הבקשה שבפני
היא בקשה ליתן צו המאפשר לתובעת / לנציגיה להיכנס למקרקעין נשוא תיק זה, המוחזקים על ידי הנתבעים, לשם ביצוע מדידות של השטח המדויק המוחזק על ידם לרבות זהות המחזיקים בו.

3.
הבקשה היא מכוח תקנה 124 לתקסד"א, שזה לשונה:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, לרבות מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה בתובענה, לא קיים בעל הדין את הצו, יחולו הוראות תקנה 122, בשינויים המחוייבים".

4.
התובעת טוענת, כי אין חולק על כך, שהגדרה מדויקת של שטח המחלוקת, אשר תתבסס על מדידה מדויקת וכן זהות המחזיקים בשטח המחלוקת, יהיה בו לסייע לבית המשפט בחסכון זמן שיפוטי ניכר ואין למנוע מהתובעת את הוכחת תביעתה על ידי הנחת תשתית ראייתית מוצקה
יותר אשר תתבסס בין היתר על מדידות ותשריטים מדויקים של המקרקעין, אף לאחר הגשת התביעה.


5.
ב"כ התובעת הפנתה להחלטה שניתנה על ידי כב' השופט חיים טובי בת.א. 50284/07 חלמיש ועת"א נ' חיים רמדי ואח'.

6.
בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 5/10/08 טענה ב"כ הנתבעים, כי בקשה מעין זו היא
בבחינת הליך "עוקף ערעור".
הנתבעים הגישו בעבר בר"ע על החלטה שנתתי ביום 18/11/07.
בהחלטה זו, חייבתי את הנתבע להשיב על שאלון שבמסגרתו ניתן יהיה לברר את זהות המחזיקים בשטח נשוא התובענה.
הבר"ע נמחקה בהסכמה ללא צו להוצאות, תוך הסכמת הצדדים לכך שהתובעת לא תעמוד על דרישתה למתן מענה מפורט יותר לשאלון.

ב"כ הנתבעים טענו, כי הגשת הבקשה שבפני
עוקפת למעשה את ההסכמה שהושגה בקשר לבר"ע.

7.
ב"כ הנתבע טענה, כי היה צורך לתמוך הבקשה בתצהיר.

8.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה, ולפיה דין הבקשה להתקבל.
התביעה היא תביעה לפינוי המקרקעין (אשר הוגדרו בסעיפים 1 ו-3 לכתב התביעה) ולתשלום דמי שימוש במקרקעין.
התובעת מבקשת להוכיח את טענתה ולפיה הנתבעים פלשו למקרקעין, כמפורט בכתב התביעה, והיא זכאית להוכיח טענותיה באמצעות מדידות של השטח וכן רשאית לבדוק, מי המחזיק במקרקעין.
הסעד המבוקש ע"י התובעת הוא סעד לגיטימי – אפשרי בהתאם לתקסד"א.





לעניין זה יפים דברי כב' השופט ח. טובי בהחלטה מיום 22/4/07 בת.א. 41387/05 מדינת ישראל וחלמיש נ' לוי שמואל ואח' בסעיף 11:
"
תקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, ובתנאים שקבע, לצוות על בעל דין להרשות לבעל דין שכנגד, מומחה מטעמו, לבדוק כל נכס או חפץ שנתעוררה לגביהם שאלה בתובענה; לא קיים בעל הדין את הצו, יחולו הוראות תקנה 122, בשינויים המחויבים" (ראו: י. זוסמן, שם, עמ' 470; כב' הנשיא מ' שמגר בר"ע 227/75 חוסן ביח"ר לתעשיית מרצפות בע"מ נ' אמנון לוינסון, פ"ד לט(2) 390, 391ב-ג).
תכליתה של תקנה 124 היא לאפשר הליך נאות, תוך שמירת זכותו של כל צד לבדוק כל ראייה או נסיבה הנוגעים לסוגיות השנויות במחלוקת.
בתובענה שבפני
נתעוררה השאלה לגבי מיהות המחזיקים במקרקעין נשוא התביעה והיקף השטח המוחזק על ידי מי מהנתבעים. זו השאלה המרכזית בבסיס עילת התביעה של התובעות. אם אכן הסיגו הנתבעים ו/או אחרים גבולן של התובעות במקרקעין, כנטען בכתב התביעה, הרי אלו הן העובדות עיקריות המהוות את עילת התביעה של התובעים [על פי הדין תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי; ד"ר י. זוסמן, שם, עמ' 126:
”לא יכיל כתב התביעה אלא: את הרצאת העובדות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, הכל לפי העניין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן"].
משהובאו בכתב התביעה המתוקן העובדות המולידות את זכות התובעות לקבלת הסעדים המבוקשים, בית המשפט לא ימנע מהן את האפשרות להוכחתן. הדרך בה בחרו התובעות לעשות כן היא על ידי הנחת תשתית ראייתית באמצעות מדידות וחקירות
של הבנוי והמצוי במקרקעין המוחזקים על ידי הנתבעים. המדובר בראיות לכאורה בלבד. ברי כי כמותן ומשקלן, יתבררו בשלב שמיעת ההוכחות, ברם יש לאפשר לכל בעל דין לנקוט בכל פעולה חוקית שיש בה כדי לבסס – לשיטתו הוא – את טענותיו.


זאת ועוד זאת, לא מצאתי טעם ענייני מצד הנתבעים, שלא להיעתר לבקשת התובעות. הטענה בדבר פגיעה בפרטיות הנתבעים, אין בה ממש שכן הפגיעה הנעשית לתכלית ראויה של עשיית משפט צדק ובמידה שאינה עולה על הנדרש, עומדת במבחן הוראת סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בנסיבות המקרה דנן, פגיעה – זמנית ומזערית – בפרטיות הנתבעים, איננה עדיפה על פגיעה בזכות התובעות לנסות ולהוכיח תביעתן, במיוחד נוכח זכויות הבעלות כפי שהן נחזות, לכאורה, מנסחי הרישום".

9.
דברים אלו יפים בשינויים המחויבים גם לענייננו.

10.
לפיכך, אני נעתרת לבקשה.

11.
ב"כ הצדדים יתאמו מועד לביצוע הצו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

12.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' בטבת, תשס"ט (28 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.



אביגיל כהן
, שופטת










בשא בית משפט שלום 178707/08 עיריית תל אביב יפו נ' גבריאלי חיים (פורסם ב-ֽ 28/12/2008)