פסקי דין על איילון חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על פיינברג חוזה | פסקי דין על ביטוח ישיר | פסקי דין על אי.די.אי. חברה לביטוח ואח' |

177782/02 א     13/01/2003




א 177782/02 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פיינברג חוזה, ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
177782/02

בפני
:
כב' השופט חיים טובי







איילון חברה לביטוח בע"מ
התובעת
:









- נ
ג
ד -



1 . פיינברג חוזה

2. ביטוח ישיר
, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
:






פסק
- דין

1.

בפני
תביעת שיבוב שמקורה בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 1.7.02, בין מכונית מסוג סיטרואן (להלן: "הסיטרואן") אשר בוטחה אצל התובעת, לבין מכונית מסוג פיג'ו שבבעלות הנתבע 1 (להלן: "הפיג'ו") ואשר בוטחה באמצעות הנתבעת 2.


לטענת התובעת התאונה אירעה בשל רשלנותו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") ובשל כך עותרת היא לשפותה בגין הנזקים הכספיים שנגרמו לה כתוצאה הימנה.

2.

מטעם התובעת העיד נהג הסיטרואן, מר ראובן זידנברג (להלן: "נהג התובעת") אשר סיפר לבית המשפט את שאירע עובר לקרות התאונה.

לדבריו, במועד האמור הוא נסע במכונית הסיטרואן מול קניון מלחה בבירה בנתיב הימני מבין שלושת הנתיבים שבכביש.
בעודו נוסע כאמור, מכונית הפיג'ו סטתה לפתע פתאום מהנתיב השמאלי ימינה, על-מנת להיכנס לחנייה בימין הדרך.

לטענת נהג התובעת, הנתבע סטה בחדות ובמפתיע ימינה, כך שלא יכול היה למנוע התאונה.

בעקבות ההתנגשות, ניזוקה הסיטרואן בחזיתה הימנית, כאשר הפיג'ו ניזוקה בחלקה האחורי ימני.

3.

בעדותו בפני
, הודה הנתבע כי הסיט מכוניתו ימינה על מנת להיכנס לחנייה המצויה בימין הדרך, ברם טען, כי בטרם הסטייה אותת על כוונתו זו.
לדבריו לאחר שמכוניתו מצויה היתה בחלקה הארי בתוככי החנייה, התרחשה התאונה.

לגרסת הנתבע, מאחורי מכוניתו נסעה משאית אשר עקפה אותו משמאל, כך שנהג התובעת לא יכול היה להבחין בסטייתו בטרם הפגיעה במכוניתו.


הנתבע, ברוב הגינותו, הודה כי בעת האירוע נטל על עצמו האחריות לאירוע.
4.

אחר שבחנתי את גירסאות הצדדים על רקע תמונות הנזק ומקום האירוע, באתי לכלל מסקנה, כי האחריות לתאונה ולתוצאותיה רובצות על כתפי הנתבע.

אלה נימוקי:

א.

מעיון בתמונות ממקום האירוע, נמצאתי למד כי המכוניות החונות בימין הדרך, חונות אלכסונית למדרכה.
בנסיבות אלה ברי לכל, כי הכניסה לחנייה בינות לכלי רכב חונים, צריכה שתיעשה בקשת רחבה. מכאן עולה המסקנה – בניגוד לנטען בכתב ההגנה – כי הנתבע נסע בשמאל לדרך ולא בנתיב הימני.

למעשה, הנתבע בעדותו בפני
שלל את הנטען בכתב ההגנה, כאילו הוא נסע בנתיב הימני.
ברוב הגינותו טען הנתבע כי: "אני נסעתי במרכז הכביש..." (עמ' 2 שורה 8 לפרוטוקול).
הנה כי כן, לגרסת הנתבע עצמו, הוא לא נסע בנתיב הימני אלא במרכזו של הכביש.

משהודה הנתבע כי לא נסע בנתיב הימני, יש בהודאתו זו כדי לחזק, חיזוק של ממש, את טענת נהג התובעת כי הנתבע אכן סטה מהנתיב השמאלי לחנייה פנוייה שאיתר תוך כדי נסיעה.
ב.

זאת ועוד, משהודה הנתבע כי הסיט מכוניתו ימינה מנתיב נסיעתו – אם ממרכז הכביש או מהנתיב השמאלי – שומה היה עליו לוודא כי הוא עושה כן בבטחה ובסטייתו הוא אינו מפריע ו/או אינו מסכן עובר דך אחר (ראה תקנה 40 לת"ת).

ניתן היה לצפות מהנתבע, כי בטרם הסטייה ימינה יסתכל במראת הצד הימנית, על מנת לוודא כי הדרך פנויה וכי בסטייתו הוא אינו חוסם דרכו של עובר דרך אחר.
למרבה הצער, הנתבע הסתפק – משום מה – באיתות על כוונתו לסטות ימינה אך בכך לא סגי.
ברי לי, כי באם הנתבע היה מסתכל במראת הצד הימנית, בטרם הסטייה, התאונה לא היתה מתרחשת כלל ועיקר.

ג.

בשל הנימוקים האמורים ומאחר והוכח כי הנתבע לא נסע בנתיב הימני כנטען, הרי שבסטייתו ימינה, פעל בניגוד להוראת תקנה 40 לתקנות התעבורה המטילה עליו חובת זהירות מוגברת, לוודא כי הוא עושה כך בבטחה.

מצאתי, איפוא, כי האחריות לקרות התאונה רובצת על כתפי הנתבע.

5.

חככתי בדעתי, האם יש להטיל על נהג התובעת אשם תורם לקרות התאונה, לנוכח העובדה כי הפגיעה בפיג'ו מתבטאת בחלק האחורי ימני שבה, ברם נחה דעתי כי אין לייחס לזה האחרון אחריות כלשהי להתהוות התאונה.

קיבלתי כאמת את גרסת נהג התובעת, כי הנתבע "חתך" את נתיב נסיעתו, במפתיע, כך שלא היה סיפק בידו לעצור בטרם הפגיעה במכונית הפיג'ו.
למעשה, מתיאור האירוע אותו מסר הנתבע בבית המשפט, עולה כי במהלך נסיעתו הוא תר אחר חנייה פנויה, ומשאיתר כזו, הסיט מכוניתו ימינה בלא ששת ליבו לתנועה הנעה בעקבותיו.
מהתיאור האמור, אני למד כי הנתבע "הפתיע" את נהג התובעת עת סטה ימינה בלא לוודא כי יש באפשרותו לעשות כן בבטחה.
כך או כך, בהעדר ראייה בדבר המרחק שבין מכונית הסיטרואן לפיג'ו, עובר לסטיית הנתבע ימינה, לא ניתן לייחס לנהג התובעת רשלנות תורמת בשיעור כלשהו.

6.

התוצאה מהאמור לעיל היא, כי הנתבע, בסטייתו, גרם בלעדית להתהוות התאונה ובשל כך הוא נושא בתוצאותיה.

אני מחייב, איפוא, את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 7,368 ₪, כשסכום זה נושא הצמדה מיום 18.7.01 ועד התשלום בפועל.
כמו כן, ישאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ כחוק ובאגרת המשפט אשר שולמה בפועל כשסכום זה צמוד מיום 23.5.02 ועד תשלומו המלא.

כן ישאו הנתבעים בהוצאות עד התביעה בסך 150 ₪.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לב"כ הצדדים – בדואר.

ניתן היום י' בשבט, תשס"ג (13 בינואר 2003) בהעדר הצדדים.



טובי חיים - שופט







א בית משפט שלום 177782/02 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פיינברג חוזה, ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 13/01/2003)