פסקי דין על רוני קול | פסקי דין על שריסט אדריאן | פסקי דין על שריסט מיכל | פסקי דין על ניר שלום ואח' |

528/08 ברע     30/12/2008




ברע 528/08 רוני קול נ' שריסט אדריאן, שריסט מיכל, ניר שלום ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בירושלים
בר"ע 528/08


בפני
: כבוד השופטת יהודית צור
- סגנית נשיא







בעניין:
רוני קול

ע"י ב"כ עו"ד רון סמוראי ושות'




המבקש


נ
ג
ד


1. שריסט אדריאן

2. שריסט מיכל

ע"י ב"כ עו"ד יעקב לנגה ואח'


3. ניר שלום
4. רחל שלום
5. חביב חמאווי
6. מזל חמאוווי
ע"י ב"כ עו"ד אדם פרומקין ואח'


7. אלי אליצור
8. רחל אליצור
9. אהרון סיטון
10. שמחה סיטון
11. שרון סיטון
12. יניב גוב ארי
13. לאה גוב ארי
14. יוחנן גוב ארי
ע"י ב"כ עו"ד ירון רבינוביץ ואח'




המשיבים

ה ח ל ט ה


1.
בפני
בקשה להעניק רשות לערער על החלטה של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ברעם; תיקי בש"א 5287/08, 5117/08 ו-5129/08) המורה לעכב את ההליכים שהתנהלו בת.א. 1219/07 בשל קיומו של הסכם בוררות, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק או חוק הבוררות).

הרקע העובדתי

2.
המבקש, עורך דין במקצועו, שימש בעת הרלוונטית כנאמן בפרויקט שהתקשרו בו קבוצת רוכשים, בכללם המשיבים, בינם לבין עצמם, בהסכם לרכישת מקרקעין ולביצוע מיזם משותף להקמת בניין מגורים ברחוב ים-המלח בירושלים (להלן – ההסכם או הפרויקט). מינויו של המבקש, זכויותיו, חובותיו ושכרו הוסדרו אף הם באותו הסכם, אף כי המבקש אינו חתום עליו.

3.
במהלך ביצוע הפרויקט התקשרו הרוכשים עם חברת שיש אלוני בע"מ (להלן – החברה). כחלק מתנאי התקשרות זו קיבלו הרוכשים מהחברה כתב ערבות על סך 200,000 ₪ להבטחת התחייבויותיה כלפיהם. בשלב מסוים התגלע בין הרוכשים לחברה סכסוך שעניינו קיום התחייבויותיה, והמבקש פעל למימוש הערבות ולחילוטה. לאחר שהערבות חולטה והועברה לחשבון הנאמנות אותו ניהל בין היתר המבקש, התנהלו בין החברה לבין המבקש וחלק מהרוכשים הליכים משפטיים, בסופם ניתן

פסק דין
בו חויבו המבקש ושניים מהרוכשים להשיב לחברה חלק מסכום הערבות (ת"א 1889/03). פסק הדין לא בוצע, ומשכך ננקטו נגד המבקש הליכים לביצועו ולתשלום החוב הפסוק. המבקש פנה לרוכשים בבקשה לשפותו על התשלומים אותם נדרש לשלם ומשאלה סרבו, הוא הגיש נגדם את התובענה שבתיק העיקרי. בתגובה הגישו הרוכשים לבית המשפט בקשות שונות ובהן בקשה לעיכוב הליכים מכוח תניית בוררות עליה הוסכם בהסכם, לפיה:


"כל סכסוך שיתגלע בין הצדדים ו/או מי מהם בכל דבר הנובע ו/או הנוגע ו/או הקשור להסכם זה יימסר להכרעה בבוררות ... חתימת הצדדים על הסכם זה, מהווה חתימה על הסכם בוררות"
(להלן – תניית הבוררות).

4.
בית המשפט קבע כי אף שאין חולק כי המבקש אינו חתום על ההסכם ושמו אינו מוזכר בו כאחד הצדדים, ניתן לראות בו צד להסכם. בית המשפט הוסיף וקבע כי בחינת ההסכם ותכליתו מלמדת כי המבקש הוא בבחינת מוטב שהיה רשאי לדרוש את קיום החיוב שנקבע לטובתו בהסכם, ומשכך רשאים היו הרוכשים לטעון כלפיו כל טענה שהייתה עומדת להם ביחסים המשפטיים בינם לבין עצמם, ובכלל זה לעניין קיומו של סעיף הבוררות. כמו כן קבע בית המשפט כי נוכח העובדה שהמבקש עצמו ציין בכתב התביעה
כי זכויותיו, חובותיו ומעמדו הוגדרו בהסכם ונוכח העובדה כי בחינת ההסכם מלמדת שעניינו של המבקש כרוך בזכויות ובחובות המבקשים, הרי הוא מנוע מלטעון נגד תחולתו של ההסכם לעניין תניית הבוררות בניגוד לכוונת הצדדים. בית המשפט קיבל את בקשת העיכוב ומכאן הבקשה לרשות ערעור שבפני
י.

עיקרי טענות הצדדים

5.
המבקש טוען כי אף שבהסכם נקבעו זכויותיו וחובותיו, אין להחיל בעניינו את תניית הבוררות שכן אין הוא צד להסכם. לטענתו, כדי להחיל את תניית הבוררות בעניינו צריך להיות הסכם מפורש שהוא צד לו ואין מחלוקת כי הוא לא נדרש לחתום על ההסכם וממילא גם לא חתם עליו. המבקש מוסיף כי אין לראותו כצד לחוזה שעה שהרוכשים עצמם החליטו לעשותו מוטב. כן טוען המבקש כי בחינת מהות ההסכם ותכלית ההתקשרות בינו לבין הרוכשים מעלה כי אין מדובר בהסכם "בעניינו של המבקש" אלא בהסכם בעניינם של הצדדים לו. לטענתו, ההסכם עוסק בעניינו רק בהקשר של הסתייעות הצדדים בו לצורך הסדרת היחסים הפנימיים ביניהם. המבקש מוסיף כי כעורך דין וכנאמן של הרוכשים, הכללתו כצד להסכם שעה שהוא בא לתבוע נזקים שנגרמו לו בשל תפקידו, אינה הגיונית ואינה עולה בקנה אחד עם כוונת הצדדים.

6.
המשיבים טוענים כי מדובר בערעור על עניין המסור לשיקול דעתה של ערכאה ראשונה בכל הקשור לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק. לטענתם, אין זה אחד המקרים הנדירים בהם קיימת הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בשיקול דעת זה. המשיבים מוספים וטוענים כי המבקש היה צד לחוזה אף אם לא חתם עליו, ולכל הפחות היה מוטב בחוזה, ומשכך תניית הבוררות חלה עליו. המשיבים מוסיפים כי מסקנה זו מתבקשת אף מהאמור בכתב התביעה שהגיש המבקש בתיק העיקרי. לטענתם, מכתב התביעה עולה כי המבקש ראה עצמו כצד להסכם וידע כי מטרת ההסכם הייתה, בין היתר, להסדיר את הזכויות והחובות של כלל הצדדים לתובענה, היינו - של המבקש ושל הרוכשים. לפיכך טוענים המשיבים, כי המבקש מושתק מלטעון כי אין הוא צד להסכם.

7.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לגופן, את
החלטת בית משפט השלום ואת המצב המשפטי, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. בחינת עובדות המקרה וטענות הצדדים מעלה כי לא מתקיימים בענייננו התנאים המצדיקים מתן רשות ערעור. כלל הוא כי רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה והיא שמורה למקרים חריגים בהם עולה שאלה בעלת אופי משפטי או ציבורי מיוחד החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת או כאשר נדרשת התערבות מיוחדת משיקולי צדק ומניעת עיוות דין.

זאת ועוד, כלל הוא כי רק במקרים נדירים תתערב ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הקשור בעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות (ראה רע"א 3973/06 זטה יהלומים ואח'
נ' ניסים רחמינוב ואח'
, מפי כב' השופטת איילה פרוקצ'יה).

בחינת המקרה שבפני
מעלה כי לא התקיימו במקרה זה נסיבות ייחודיות המצדיקות התערבות בהחלטת בית משפט השלום לעיכוב ההליכים לצורך העברת התובענה לבוררות.

8.
בחינת נסיבות המקרה שבפני
מעלה כי זכויותיהם וחובותיהם של המבקש ושל המשיבים הוסדרו ונקבעו בהסכם מיום 17.10.96. לעניין זה די לעיין בסעיף 3 לכתב התביעה (בסדר דין מקוצר) שהגיש המבקש נגד המשיבים ובו נאמר בבירור:
"זכויותיהם וחובתיהם של הנתבעים ושל התובע/הנאמן
(המבקש – י.צ.) הוסדרו ונקבעו במסגרת הסכם שנחתם בין הצדדים ביום 17.10.1996 (להלן – "ההסכם")".


עמדה זו של המבקש מובעת בבירור בכתב התביעה והיא מחייבת אותו ומכאן שגם לשיטתו הוא היה צד להסכם שזכויותיו והתחייבויותיו מעוגנות בו. ואכן, עיון בהסכם מלמד, כפי שגם קבע בית משפט השלום, כי המבקש קשור לכל שלבי ביצוע הפרויקט ותפקידיו רבים, מגוונים ובעלי משמעות. עוד קבע בית המשפט, בצדק, כי תפקידיו, סמכויותיו וחובותיו של המבקש כפי שהם מופיעים בהסכם שזורים בזכויות ובחובות של המשיבים ויש בהם כדי להכריע את מצבם המשפטי.

בנסיבות אלה בדין ראה עצמו המבקש קשור ומחויב על פי ההסדר כמי שזכויותיו וחובותיו הוסדרו ונקבעו בו (סעיף 3 לכתב התביעה). משראה עצמו המבקש מחויב וזכאי על פי אותו הסכם - וגם אם ההסכם אינו נושא את חתימתו - בצדק קבע בית המשפט כי אין הוא יכול להישמע בטענה כי דרכי ההתדיינות בין הצדדים ובכלל זה תניית הבוררות שנקבעה באותו הסכם אינה חלה עליו.

זאת ועוד, בית משפט השלום בחן את מכלול נסיבות המקרה וקבע:

"עיון בכתבי הטענות, מעלה כי עילת התביעה, נגזרת מהיחסים המשפטיים, שבין המשיב למבקשים, שתוכנם והיקפם נקבע בהסכם, לרבות בעניין מעמדו כנאמן הפרוייקט. למבקשים טענות רבות כנגד התנהלותו ואחריותו בביצוע ההסכם, בכלל ובקשר לפסק הדין שניתן, בפרט, שלפיו, טוען, כיום, לשיפוי ונדמה, כי ראוי הדבר כי טענות הצדדים כולם, יתבררו, כמכלול ובמתכונת עליה הוסכם. בנסיבות אלה, המשיב איננו יכול היה לסמוך על זכותו לקבלת שכר טרחה, ששיעורו והתנאים לקבלתו, נקבעו בהסכם ומאידך, להתנער מדרכי הדיון עליהם הוסכם שם, לבירור טענות הצדדים, על פיו ובכלל זה, לעניין ביצוע חובותיו".


קביעותיו של בית משפט השלום מבוססות היטב ומסקנתו כי המבקש מחויב על פי תנאי ההסכם נכונה ולא מצאתי כי קיימת הצדקה להתערב בה.

9.
לאור האמור מתייתר הצורך לדון בנימוקים הנוספים שעמדו ביסוד החלטתו של בית משפט השלום להורות על עיכוב הליכים בתובענה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות.
הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות ושכ"ט המשיבים 3-14 בסכום כולל של 2,000 ₪, לאחר שהושג הסדר בין המבקש למשיבים 1-2.


המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ג' בטבת, תשס"ט (30 בדצמבר 2008) בהעדר הצדדים.



יהודית צור
, סגנית נשיא

אירית






ברע בית משפט מחוזי 528/08 רוני קול נ' שריסט אדריאן, שריסט מיכל, ניר שלום ואח' (פורסם ב-ֽ 30/12/2008)