פסקי דין על דפנה שרביט | פסקי דין על ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות |

8986/06 עב     25/12/2008




עב 8986/06 דפנה שרביט, ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל




בעניין:

1



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב - יפו
עב
8986/06
בפני
:
כב' השופט אילן איטח
נ.צ. (מ) – עו"ד לוני גולדשטיין
בש"א 8154/06





1. דפנה שרביט

2. ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות
בעניין
:

התובעים
עו"ד עמית גורביץ
עו"ד סיגל פעיל
התובעת 1 ע"י ב"כ
התובעת 2 ע"י ב"כ




- נ
ג
ד -




מדינת ישראל


הנתבעת
עו"ד גדי שילה
ע"י ב"כ


החלטה

1.
התובעת 1 (להלן – התובעת) הועסקה כמורה ופוטרה מעבודתה בפיטורים פדגוגיים. בתביעתה זו עותרים התובעת והתובע 2 (להלן – הארגון) לביטול פיטורי התובעת וכן לסעדים כספיים שונים.

המסגרת העובדתית והדיונית
2.
להלן עובדות המסגרת הרלוונטיות לעניננו ואשר אין עליהן מחלוקת, כפי שהן עולות מהעדויות[1]
שבפני
נו[1]
:

2.1.


התובעת ילידת שנת 1965 עובדת הוראה קבועה בעלת ותק בהוראה של כ- 20 שנה. לתובעת תואר ראשון במתמטיקה ובמקרא והיא בעלת רשיון הוראה קבוע. התובעת חברה בארגון החל משנת 1987.

2.2.


בשנת תשס"א (החל מחודש 9/00) החלה התובעת לעבוד אצל הנתבעת כמורה למתמטיקה בחטיבת ביניים שהיא חלק מהגמנסיה השש שנתית ע"ש 'הרצוג' בעיר חולון. חטיבת ביניים נוהלה בזמנים הרלוונטיים ע"י גב' קלדרון (להלן – המנהלת).

2.3.


ביום 14.1.03 ביקרה המפקחת האחראית על בית הספר – גב' רחל גרוס, בשיעור של התובעת (נספח ג' לכתב ההגנה) – שיעור מתמטיקה לכיתה ח', נכחו 27 תלמידים. המפקחת גרוס מציינת בדו"ח:

לא היתה למידה בשיעור
"היה ווכוח סוער בנוקב
(צ"ל: ונוקב – א.א.) בין התלמידים, שטענו כי אינם מבינים לבין המורה"
,
"השעור התחיל ב 12.10 ב 12.21 היה עדיין לכלוך, רעש ואי סדר מוחלט"
, המשמעת
"לא טובה"
, ובהמשך
"רעש רב תלמידים יצאו מגדרם ונאלצתי להתערב ולבלום את פגיעתם במורה. לטענתם אינם מבינים את החומר. המורה לא מסבירה מתקדמת לא שמה לב למתקשים, לא עוזרת, למרות שמבטיחה, מעליבה ופוגעת בהם ....... השעור הפך לברור בין התלמידים והמורה. ברגע שגלש לפסים נועזים של פגיעה בכבוד המורה עצרתי בעדם ונהלתי עימם שיחה בנושא כבוד התלמיד וכבוד המורה ודרכים למחאה בכתה"
.

בסיכום הביקור נרשם כך:

"בקשתי מהמורה להעריך את השעור הראשון שהרי בכל השעור השני היה ברור עם התלמידים הנסערים. לטענת המורה הכתה מאד הטרוגנית. יש פערים והיא מנסה להגיע לכולם. לטענתה היא מורה טובה ועם הכתה הזאת המסוימת (ח 7) היא 'לא מסתדרת' 'מצידי תיקחו
לי את שעות הלמוד בכתה הזאת'. הבהרתי למורה כי דעתי שונה:
א.
רק 10 11 ילדים הצביעו כי הבינו את החומר, הילדים מחו בגסות (הערתי להם על דרך פנייתם הנועזת אל המורה).
ב.
האינטראקציה בינה לבין התלמידים מאד לא בריאה. ניכר כי למורה אין סבלנות למתקשים.
ג.
הסיבות לאי הלמידה אינן נעוצות בהיות הכתה הטרוגנית. המורה חייב להתאים את שיטת הלימוד לאופייה של הכתה כדי שתתרחש למידה. במקרה זה לא התרחש תהליך למידה.
ד.
על המורה
ללמד כתה הטרוגנית בדרך הוראה מותאמת היות ובמצב הנוכחי אי אפשר להמשיך בכתה אוירת מלחמה.
ה.
השעור לא תוכנן. השעור מאולתר מהספר. המורה טענה כי היא מורה ותיקה טובה. הודעתי למורה כי יגיע מפקח נוסף לצפות בה בשיעור."

2.4.


ביום 13.1.04 ביקר אצל התובעת המפקח מר אביגדור גונן שהחליף את גב' גרוס. מדובר היה בשיעור מתמטיקה לכיתה ז'. נכחו בשיעור 8 תלמידים. במקום המיועד לסיכום והערכה בדו"ח הפיקוח (נספח ד' לכתב ההגנה) נרשם כך:

"יש בעיה קשה של ארגון הלימודים ואחזקת כיתה – כי בסה"כ מדובר ב-8 תלמידים בכיתה – כלומר קבוצה קטנה – וזה מאפשר עבודה המתואמת לכל אחד – אך ההרגלים לא טובים – הילדים נראים כאילו כפאם שד, לא מעוניינים ולא מאותגרים. המורה דווקא עוברת מאחד לשני ומנסה לעזור ולדאוג ללמידה (וגם מתעכבת ליד התלמידה שאינה רוצה להיות בשיעור) – אך הסה"כ פרובלמטי. לפי תחושתי מורה זו לא יכולה להחזיק כיתה שלמה."
2.5.

ביום 6.7.04 (תמוז, תשס"ד) קיבלה התובעת מכתב על העברתה היזומה מחטיבת הביניים לבית ספר אחר

"עקב סגירת כיתה או מגמה או צמצום התקן של המוסד החינוכי בו הינך מועסק/ת"
(נספח ו' לכתב התביעה[1]
). התובעת התנגדה להעברתה, מאחר שלפי כללי ההעברה היזומה צריך היה להעביר מחטיבת הביניים מורות ותיקות פחות. עמדת התובעת נתמכה בעמדת הארגון (נספח ז' לכתב התביעה), וההעברה בוטלה.

2.6.


בחודש ינואר 2005 החלה התובעת בטיפולי פוריות (נספח ה' לכתב התביעה). כעולה מתצהירה של התובעת, כבר בחודש 12/04 היא הודיעה על כך למנהלת. טיפולי הפוריות נעשו מעת לעת, בשלב מסוים נקלט ההריון (מחצית 2005) אך למרבה הצער ההריון נפל מעצמו וטיפולי הפוריות המשיכו גם בשנת 2006 (וככל הנראה גם מעבר לכך).

2.7.


החל מחודש פברואר 2005 ועד לחודש יוני 2005 ביקרו המפקחים מר גונן וגב' דלית שטאובר בשיעורים של התובעת (נספחים ה', ו', ז' לכתב ההגנה). לדו"חות הפיקוח בגין הביקורים הנ"ל נזקק בהמשך.

2.8.


בין לבין, ביום 8.5.05 פנתה המנהלת לגב' אורלי פרומן – מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך וקבלה על תפקודה של התובעת. העתק המכתב לא נשלח לתובעת. וכך נכתב במכתבה של המנהלת (נספח ו'1 לכתב ההגנה):

"הגב' שרבט מלמדת מתמטיקה בביה"ס. המורה אינה מצליחה ללמד כיתה שלמה. המורה אינה מגיעה מוכנה לשיעור ואינה נותנת מענה דיפרנציאלי לתלמידים. התלמידים אינם קשורים, מפריעים תדיר והמורה מתנצחת איתם (דבר שחזר על עצמו גם בביקור המפקחים בכיתה).
לדעתי חסרה המורה כישורים לעבודה בכיתה. ניסיתי במשך שנות עבודתה אצלנו לשקף לה את אשר ראיתי ודברתי איתה על דיווחים אשר קיבלתי, ולא ראיתי שינוי ולו הקטן ביותר בדרך התנהלותה.
............. התלמידים שלמדו אצל הגב' שרבט צברו פערים לימודיים רבים ועל מנת להשלימם נאלצתי לתת לתלמידיה תגבור ע"י מורה אחר. התלמידים הגיעו לחט"ע עם פערים גדולים.
בשנת הלימודים תשס"ה לא אפשרתי למורה ללמד לבד בכיתה. היא תפקדה כסייעת למורה. בכיתה היחידה בה היא מלמדת כמורה מובילה (כאשר הצמדתי לה מורה מסייעת) – לא הצליחה ללמד.
במשך השנים דיווחתי על הבעיה למפקח. אישור לדברי אפשר לראות בדווחי המפקחים."

2.9.


ביום 15.6.05 החליטו המפקחים גונן ושטאובר ומפקחת נוספת – גב' לינה בר - סלע, להמליץ על הוצאת 'אזהרת מנכ"ל' לתובעת, וכך נכתב בחוות דעתם (נספח ח' לכתב ההגנה):

"1.
השעורים מתאפיינים בהעדר 'אחזקת כיתה' בארגון למידה לקוי ביותר ובהתנהלות השעורים תוך בעיות משמעת קשות.
2.
דפנה עובדת עם קבוצות תלמידים קטנות (עד 12) שמחייבות עבודה בצורה פרטנית עם תכניות אישיות לתלמידים – אין עבודה פרטנית כזו. הכנת השעורים מבוססת על דף עבודה אחד ואחיד לכולם – למשך שעור שלם – ואין בכך די כדי לאפשר לימודים של ממש.
3.
לא מתקיימת הוראה דיפרנציאלית כמתבקש מעבודה עם קבוצות קטנות כשהתלמידים חלשים.
4.
התלמידים מזלזלים בדפנה – לא נשמעים לה, מטיילים בכיתה, לא מקשיבים, קמים ומטיילים באמצע השיעור, צועקים אל חלל החדר – והכל, ללא תגובת המורה.
5.
דפנה שרבט סירבה פעמים אחדות לאפשר ביקורים בשעורים והגדילה לעשות שלא נענתה לבוא לשיחה עם המפקח. זו תופעה שנראית לנו מניפולטיבית שיש בה העדר קבלת סמכות.
6.
קבלנו דווחים ממנהלת בית הספר על קשיים רבים בעבודתה של המורה בתחום הדידקטי (כפי שתיארנו לעיל) והן על יסוד תלונות מהורים ותלמידים."

2.10.
ביום 28.6.05 הוציאה המנהלת הכללית של משרד החינוך דאז – גב' רונית תירוש, 'אזהרת מנכ"ל' (נספח ט' לכתב ההגנה), כדלהלן:

"הובאו לידיעתי דו"חות שליליים על עבודתך שהוגשו על ידי הממונים עלייך. בדו"חות אלה מציינים בין היתר, כי יש לך קשיים בהחזקת הכתה, בארגון הלמידה ובהתנהלות השעורים. יש לך בעיות משמעת קשות במהלך השעורים. את אובדת עצות כי אין לך שליטה על הנעשה בכיתה. אין הוראה דיפרנציאלית כמתבקש מעבודתך בקבוצות קטנות של תלמידים חלשים. אינך מאפשרת בקורי מפקחים בשעורים שלך. יש לך קשיים בתחום הדידקטי. ישנן תלונות רבות של הורים ותלמידים על תפקודך. התלמידים מזלזלים בך ולא מאפשרים לך לנהל שעור. אין גיוון דרכי הוראה ואין מענה לצורכי התלמידים המתקשים.
אני מוצאת לנכון להעמידך על כך ולהזהירך שמילוי תפקידך בדרך זו עלול לשמש יסוד לפיטורין מהעבודה בסוף שנת עבודתך הבאה.
שאלת פיטורייך תובא לדיון במועדה, אלא אם כן ידווח הפיקוח, על הטבה ניכרת בעבודתך ועל תיקון הליקויים שצויינו לעיל.
אני מקווה שתתני את דעתך על אזהרתי זו ושיעלה בידייך לשפר את עבודתך החינוכית במידה רבה."

2.11.
ביום 16.8.05 פנתה התובעת למנכ"ל המשרד וביקשה לבטל את 'אזהרת המנכ"ל' (נספח ט"ו לכתב התביעה). התובעת ציינה בפני
המנכ"ל שביקור המפקחים בא בעקבות 'איום' המנהלת שאם לא תסכים להעברה היזומה תעשה המנהלת

"הכל כדי לפטר אותי מן המערכת"
, ואיום דומה של המפקח שהוא
"יכנס אלי לשעורים ויכתוב דוחו"ת"
. לדעתה דו"חות הפיקוח היו מגמתיים והדברים שנרשמו
"אינם נכונים ולא ארעו"
. בתגובה לטענות כלפיה השיבה כך:

" 'קשיים בהחזקת כיתה'

– אני עובדת בעיקר עם ילדים שנפלטו מכתות רגילות, שאף מורה לא מוכן שילמדו בכתתו, והדרישה ממני היא שאהפוך את הקערה על פיה. לדעתי, אני ראויה להרבה תודות מצוות המורים וממנהלת ביה"ס שהנני מחזיקה ילדים אלו, והם מתקדמים ומגיעים להישגים נאים הרבה מעבר למה שלמדו וידעו בכתות רגילות.
'את עובדת עצות'
– במערכת כזו כשכל החיצים מופנים כלפי (מנהל, מפקח) ניתן להגיע בקלות למצב זה.
'הוראה דיפרנציאלית'
– שיטות ההוראה שלי מגוונות מאוד. רק שבי החליטו להטיל דופי.
'התלמידים מזלזלים בך'
– הכל בעיני המתבונן. 'חיים הם 10% מה שבאמת קורה במציאות ו 90% מה שחושבים'.
'מענה לתלמידים חלשים'
– ניתן מענה לצרכיו של כל ילד ע"פ רמתו ע"י השקעה רבה בחומרי לימוד ודפי עבודה. וניכרת הנאה והתקדמות אצל התלמידים רק תלוי מה רוצים לראות.
'ביקורי מפקחים'
– מעולם לא סירבתי לביקורו של מפקח על אף שעבד כאן מומנט ההפתעה גורם מכשיל לדידי ולא קבלתי הודעה מראש. ולגבי הביקור האחרון שנעשה כשבוע לפני תום השנה ראשית זה היה מפתיע, חשתי מאוד לא
טוב ביום זה, ומעל הכל חששתי להיכנס למצבי דחק בגלל מצבי האישי ובכך לפגוע בעובר. באותו שבוע גם עברתי הפלה. מה לעשות שמדובר גם באדם רגיש עם רגשות.
'קשיים בתחום הדידקטי'
– אף מנהל ואף מפקח לא כתב זאת באף דו"ח, בעניין זה אין לי הרבה מתחרים.
'תלונות הורים ותלמידים'
– אף תלמיד ואף הורה לא הגיע אלי עם תלונות בגין עבודתי, ואף לא הציג בפני
מכתב כלשהו או טענה מצד הורים. להיפך עוד הגיעו אלי מלות תודה מהורים שמרוצים שאכן ילדיהם אוהבים ללמוד אתי בשיעור. ואם בעידודה של המנהלת הגיעו תלונות מהורים, עובדת אצלי מדיניות הדלת הפתוחה ואפשר לדבר על הכל."

2.12.
בחודשים 12/05 – 4/06 ביקרו המפקחים מר גונן, גב' אריאלה ישראלי וגב' חדווה רון בשיעורים של התובעת (נספחים י'–י"ד לכתב ההגנה). לדו"חות הפיקוח בגין הביקורים הנ"ל נזקק בהמשך.

2.13.
ביום 1.5.06 החליטו המפקחים גונן, ישראלי, רון ומפקחת נוספת – גב' שטאובר, להמליץ על פיטוריה הפדגוגיים של התובעת (נספח ט"ו לכתב ההגנה). וכך כתבו המפקחים בהמלצתם:

"הגב' דפנה שרבט הנה מורה למתמטיקה בחטיבת הביניים 'הרצוג' בחולון.
בתום שנה"ל תשס"ה הוזהרה אזהרת מנכ"ל על יסוד דוחות הפיקוח שבקרו את עבודתה.
במהלך שנה"ל תשס"ו המשכנו לעקוב אחר עבודתה ולצערנו לא חל שיפור.
דפנה שרבט איננה מסוגלת להחזיק את הכיתה ולקיים לימודים תקנים. התלמידים אינם נשמעים לה, אינם מכבדים אותה, מזלזלים בה ואף לא באים לשיעוריה. אפילו מבחן עם מספר מצומצם ביותר של תלמידים איננו מתבצע באופן תקין, אלא בצעקות, בחוסר כבוד מצד התלמידים. הדברים מפורטים בדוחות הפיקוח.
אין הכנה משמעותית של שעורים, אין הכנה של משימות דיפרנציאליות מותאמות לתלמידים.
זאת ועוד – חוזרת על עצמה תופעה של חוסר משמעת: דפנה שרבט סירבה לעתים לקבל מפקח/ת לשיעוריה והגדילה לעשות בכך שסירבה לקיים שיחת ברור אפילו לשם קבלת משוב ודו"ח מן השיעור.
על יסוד אלה ועל יסוד הפרוט בדוחות המפקחים אנחנו ממליצים בפני
המנכ"לית על פיטוריה הפדגוגיים."

2.14.
ביום 22.5.06 התקיימה ישיבה של הועדה הפריטטית שדנה בפיטורים פדגוגיים. בתום הישיבה עמד המשרד על עמדתו שיש לפטר את התובעת ואילו הארגון התנגד ואף הציע (יחד עם התובעת) לשבץ את התובעת בבית ספר אחר, כמו כן דרש הארגון ועדה פריטטית עליונה (הפרוטוקול של הועדה הפריטטית צורף כנספח ט"ז לכתב ההגנה).

בתום הפרוטוקול נרשמו הדברים הבאים, ככל הנראה עקב דברי התובעת על היותה בטיפולי פוריות:
"הוסבר למורה שבמידה והינה בהריון עליה להמציא אישור דחוף על כך על מנת לבקש היתר ממשרד העבודה"
.

יצוין כי ועדה פריטטית עליונה בעניינה של התובעת לא התכנסה, אם כי אין בפני
נו טענות בעניין זה.

2.15.
ביום 23.5.06 קיים מפקח מחוז תל אביב – מר שמואל גרוס, פגישת שימוע עם התובעת (נספח י"ז לכתב ההגנה). המפקח גרוס החליט שהפיטורים בתוקף.

2.16.
רק ביום 31.8.06 נמסר לתובעת, במברק בהול, מכתב פיטורים נושא תאריך 31.8.06 (נספח י"ח לכתב ההגנה). במכתב הפיטורים שנחתם ע"י מנכ"ל משרד החינוך – מר שמואל אבואב צוינה זכותה של התובעת לערער על החלטתו בפני
שרת החינוך. ערעור כאמור לא הוגש.

3.
להלן ההליכים בתובענה שקדמו להגשת כתב התביעה נשוא התובענה

:

3.1.


ביום 10.9.06 פנתה התובעת בבקשה לסעדים זמניים (בש"א 8154/06) במטרה למנוע את פיטוריה. לטענתה דין הפיטורים להתבטל מאחר שנעשו בתקופת היותה בטיפולי פוריות, ולכן הם מנוגדים לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן – חוק עבודת נשים). עוד טענה כי הפיטורים נעשו לאחר המועד הקבוע לפיטורי מורים.

3.2.


ביום 14.9.06 הודיעה הנתבעת כי נוכח הטענה על פיטורים בתקופת טיפולי הפוריות פנתה הנתבעת ביום 11.9.06 לממונה לפי חוק עבודת נשים בבקשה לקבל היתר לביצוע הפיטורים, כאשר עד למתן החלטת הממונה תקבל התובעת את שכרה. לפיכך, התבקש בית הדין – בהסכמת ב"כ התובעת – לעכב את ההליך. בהתאם להסכמת הצדדים, ניתנה ביום 14.9.06 החלטה על ביטול הדיון בבקשה לסעדים זמניים.

3.3.


ביום 5.10.06 הוגשה התובענה הנוכחית ע"י התובעת והארגון והסעד לו עתרו הוא ביטול הפיטורים הפדגוגיים של התובעת ואכיפת העסקתה. בכתב התביעה לא נתבעו סעדים כספיים. לפי הטענה, הפיטורים בוצעו שלא כדין ותוך הפרת חוק עבודת נשים.

3.4.


ביחד עם כתב התביעה הוגשה, במסגרת הבקשה הנ"ל לסעדים זמניים, בקשה דחופה לקיום הדיון בבקשה לסעדים זמניים. ביום 26.10.06 הוגשה תשובת הנתבעת, וביום 9.11.06 התקיים הדיון בבקשה.

במסגרת הדיון העלה בית הדין הצעה שתייתר הכרעה בבקשה לסעדים זמניים. התובעת והארגון הסכימו להצעה והנתבעת ביקשה אורכה קצרה להודיע עמדתה. למקרה שתתקבל ההצעה הוסכם כי הדיון בתיק העיקרי יאוחד עם הדיון בבקשה לסעדים זמניים. עוד הוסכם על בירור ההליכים בלוח זמנים מזורז – 30 ימים לכתב תביעה מתוקן, 30 ימים לכתב הגנה, ולאחר מכן 30 ימים לכל צד להגשת תצהיריו.
3.5.

ביום 16.11.06 הודיעה הנתבעת שעל מנת לייתר דיון בבקשה לסעדים זמניים היא מסכימה להצעת בית הדין לפיה

"יחסי עובד ומעביד בין המבקשת לבין המדינה יימשכו עד ליום 31.8.07 או עד למתן

פסק דין
בתביעה, לפי המוקדם"
.

3.6.


באותו יום (16.11.06) המציא ב"כ התובעת את החלטת הממונה לפי חוק עבודת נשים – גב' חיה חוגי. הממונה דחתה את הבקשה להיתר

"משמתעורר חשד לקשר בין הפיטורים להיעדרויות העובדת בשל טיפולי הפוריות"
.

3.7.


ביום 21.11.06 ניתנה ההחלטה ולפיה לאור החלטת הממונה

"ישקלו הצדדים את הטעם בניהול ההליך או את הצורך בשינוי הסעדים"
.

3.8.


ביום 30.11.06 הודיעה ב"כ הארגון כי משנדחים הפיטורים ליום 31.8.07 הרי שיש צורך להכריע בטענות הנוגעות לתוקפם של הפיטורים הפדגוגיים. לפיכך, הורה בית הדין לצדדים ביום 3.12.06 לפעול לפי ההסדר הדיוני מיום 9.11.06.

3.9.


על אף לוח הזמנים שנקבע, רק ביום 22.2.07 הוגש כתב תביעה מתוקן!!! בו עתרה התובעת לביטול פיטוריה, לשיבוצה כמורה, וכן לסעד כספי של פיצויים בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים (נזק ממוני של 34,698 ₪ ונזק לא ממוני של 50,000 ₪). נוכח האיחור של התובעת בהגשת כתב התביעה הוארך המועד להגשת כתב ההגנה.

3.10.
בין לבין, הודיעה הנתבעת ביום 15.5.07 כי הלכה למעשה הפיטורים של התובעת בוטלו, והיא תפעל כנגד התובעת מחדש בהליכי פיטורים פדגוגיים. לאור הודעה זו ביקשה הנתבעת מבית הדין "הוראות" לגבי המשך הדיון בתובענה. התובעים התנגדו להודעת המדינה.

3.11.
בין לבין אירעו האירועים הבאים, שהובילו ל'פיטורים פדגוגיים שניים':

(א)
התובעת הוזמנה לועדה הפריטטית בנושא פיטוריה הפדגוגיים שנקבעה ליום 20.5.07 (נספח ל"ב לכתב התביעה), וכן לשימוע בפני
מפקח המחוז מר גרוס שנקבע ליום 21.5.07 (נספח ל"ג לכתב התביעה).

(ב)
ביום 17.5.07 הודיע ב"כ התובעת שהתובעת לא תגיע לשימוע ולועדה הפריטטית מאחר שמדובר בהליך ידוע מראש וחסר תום לב (נספחים ל"ד ו- ל"ה לכתב התביעה).
(ג)
ביום 20.5.07 השיבה עו"ד רות יפה – מנהלת המחלקה המשפטית של מחוזות תל אביב והמרכז, למכתביו של ב"כ התובעת ודחתה את טענותיו והזהירה כי הועדה הפריטטית והשימוע יתקיימו גם שלא בנוכחות התובעת (נספח ל"ו לכתב התביעה).

(ד)
ביום 20.5.07 התקיימה ישיבת הועדה הפריטטית (פרוטוקול הישיבה צורף כנספח י"ח לכתב ההגנה). בישיבה זו
התנגד ארגון המורים לפיטורים.

(ה)
ביום 21.5.07 השיבה ב"כ הארגון למכתבה של עו"ד יפה ודחתה את טענותיה (נספח ל"ז לכתב התביעה).

(ו)
ביום 29.5.07 הוציא מנכ"ל משרד החינוך – מר שמואל אבוהב, הודעה על פיטורים מטעמים פדגוגיים שיכנסו לתוקפם ביום 31.8.07 (להלן – הודעת הפיטורים השניה) (נספח ל"ח לכתב התביעה). גם במכתב זה צוינה זכותה של התובעת לערער על החלטת המנכ"ל בפני
שרת החינוך. גם במקרה זה לא הוגש ערעור.

3.12.
ביום 16.7.07 התקיימה ישיבת קד"מ. ב"כ הנתבעת חזרה ואישרה כי העומד על הפרק הוא הודעת הפיטורים השניה, וכי הפיטורים הראשוניים בוטלו. ב"כ התובעת ביקש לתקן את כתב התביעה. היתר ניתן לכך במעמד הדיון, ונקבע לוח זמנים מזורז חדש: כתב תביעה מתוקן עד ליום 1.8.07, כתב הגנה עד ליום 16.9.07, תצהירי תביעה עד ליום 10.10.07, תצהירי הגנה עד ליום 4.11.07 ודיון הוכחות ליום 11.11.07.

4.
להלן ההליכים בתובענה לאחר הגשת כתב התביעה הרלוונטי לתובענה

:

4.1.


בהתאם ללוח הזמנים שנקבע הוגש ביום 1.8.07 כתב תביעה מתוקן שני – הוא כתב התביעה נשוא תובענה זו. בכתב התביעה עתרו התובעת והארגון לביטול פיטורי התובעת ולשיבוצה כמורה וכן לסעדים כספיים שונים (כ- 645,000 ₪) ובכלל זה פיצוי בגין אובדן הסיכוי להורות (זאת בטענה שפיטוריה גרמו לאי כניסה להריון ולאחר מכן להפלה). לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית.

4.2.


ביום 5.9.07 הוגש כתב ההגנה, ובו נטען למחיקת הארגון על הסף ולמחיקת הסעדים הנזיקיים בשל העדר סמכות.

4.3.


ביום 20.9.07 התקיימה ישיבת קד"מ, ובית הדין הציע אחת משתיים – במטרה לאפשר בירור מהיר של התובענה: מחיקת עילות נזיקיות, ולחלופין התאמת ניסוח עילת התביעה לסמכותו העניינית של בית הדין ובירור שאלת הנזק בשלב מאוחר יותר.

4.4.


תצהירי התביעה לא הוגשו במועד, ולכן הפכה ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 11.11.07 לישיבת קד"מ. בדיון הוסכם שהסעד הנזיקי (ס' 186.8 לכתב התביעה) יתברר בנפרד בשלבים מאוחרים. כמו כן נקבע לוח זמנים חדש לבירור הסכסוך.

4.5.


ביום 24.12.07 הוגשו תצהירי התובעת ומר אופק. ביום 12.2.08 הוגשו תצהירי הנתבעת: מר אביגדור גונן וגב' מטי קלדרון. ביום 10.3.08 התקיימה ישיבת קד"מ משפט אחרונה. ביום 7.4.08 נחקרו המצהירים בפני
נו[1]
, ולבקשת הצדדים נקבע התיק לסיכומים – 30 ימים לכל צד.

4.6.


שוב אחרו התובעת והארגון ורק ביום 24.6.08 (כחודש וחצי אחרי המועד שנקצב לכך) הוגשו הסיכומים מטעמם. כפועל יוצא מכך (בשל הפגרה) רק ביום 3.9.08 הוגשו סיכומי הנתבעת. סיכומי תשובה הוגשו ביום 21.9.08.

4.7.


יצוין כי במהלך הכנת פסק הדין סבר בית הדין כי יש טעם לזמן את הצדדים כדי לנסות ולהגיע להסדר מוסכם, אך בשל מגבלות בלוח הזמנים – פגישה שכזו הייתה כרוכה בדחיית הדיון למחצית חודש ינואר 2009, ובית הדין סבר כי משכך עדיף ליתן את ההחלטה ולא לעכבה עוד.

טענות התובעים
5.
להלן בתמצית טענות התובעת והארגון, לאו דווקא לפי סידרן:

5.1.


יסודם של הפיטורים בהתנכלות של המנהלת בשל סרובה של התובעת לעבור בית ספר.

5.2.


יסודם של הפיטורים בהתנכלות של המנהלת בשל היעדרויות התובעת עקב טיפולי פוריות.

5.3.


לא ניתן היה להעמיד את התובעת להליך של פיטורים פדגוגיים בשל היותה נתונה לטיפולי פוריות.
5.4.

הפטורים השניים בטלים מאחר שלא ניתן לקיים הליך של פיטורים פדגוגיים מבלי שהתובעת לימדה בשנה שקדמה להם.

5.5.


פיטורי התובעת נעשו בניגוד לכללים הקבועים לפיטורים פדגוגיים, בין היתר, לאור הטענות הבאות: לא נערך מספר מספק של ביקורי מפקחים; הדו"ח בו עשו המפקחים שימוש אינו הדו"ח הנכון; בדו"חות הפיקוח לא נרשמה המלצה חד משמעית על פיטורים; נפל פגם בהרכב מועצות המפקחים שדנו בענינה של התובעת.

האם מדובר בהתנכלות על רקע הסרוב להעברה יזומה?
6.
אחת הטענות המרכזיות של התובעת היא שההליך לפיטורי נפתח כ'תגובה עונשית' לסירובה לעבור לבית ספר אחר במסגרת העברה יזומה. בכל הכבוד – טענה זו לא הוכחה ונסביר:

7.
מחומר הראיות עולה חד משמעית כי סוגיית תפקודה של התובעת עלתה על הפרק הרבה לפני שנולד עניין ההעברה היזומה:

7.1.
המנהלת הצהירה והעידה על כך שבעיות בתפקוד החלו עוד קודם שנולד עניין ההעברה היזומה. המנהלת אף צרפה לתצהיר אסופה של מכתבים הנחזים להיות מכתבי תלונה של תלמידים ו/או הורים שנעשו בשנים 2001 – 2003 וכן מכתב של יו"ר ועד ההורים. מכתבים אלה עוררו 'מהומה רבתי' במסגרת ההליך זאת משנטען ע"י התובעת כי אין להזקק להם מאחר שלא היו בתיקה האישי. טענה זו של התובעת אינה מקובלת עלינו, באשר המכתבים הם ראיה – בין אם תויקו ב'תיקה האישי' ובין אם לאו. שאלה אחרת היא מה המשקל שיש ליתן להם. כך או כך, אפילו נתעלם מהמכתבים הנחזים להיות מכתבי הורים ו/או תלמידים, לא יהיה בכך כדי לשנות.

7.2.
זאת ועוד, לאותה אסופת מסמכים צרפה המנהלת גם העתק מכתב שנשלח על ידה לתובעת ובו יש ביטוי לטענות על תפקודה. הכוונה למכתב מיום 8.10.03. מכתב שכזה בודאי שאין מניעה מלהגישו כראיה. במכתב כתבה המנהלת כך כדלהלן:

"ב- 2.10.03 קבלתי מכתב מאמה של תלמידה בכיתה ח' בו היא מציינת כי בכיתה בה את מלמדת:
א.

'ההסברים של המורה לפי דברי הילדים אינם מובנים כלל ונראה כי המורה אינה מתאמצת'
.
ב.

'ניכר כי בשעורי המתמטיקה אין משמעת ואף תלמידים מסוימים יוצאים ונכנסים ללא הרף ולמורה כפי שהבנתי אין שליטה בעניין'
.
כמו כן, ברצוני להסב את תשומת לבך לכך שבכל פעם שאני נכנסת אליך לכיתה שורר אי סדר ואי שקט בכיתה. פעמים רבות אני רואה אותך מחפשת חדר כיתה כשבמערכת מצויינת הכיתה בה עליך ללמד מתחילת שנה"ל.
כמו כן קבלת מספר מכתבים ממני מתחילת שנה"ל על כך כי הכיתות בהן את מלמדת נשארות בסוף יום הלימודים לא מסודרות."

7.3.

גם אם נתעלם מכל המסמכים הנ"ל, הרי שדו"ח המפקחת גרוס ודו"ח המפקח גונן מיום 13.1.04 מדברים בעד עצמם.

7.4.
זאת ועוד, כעולה מהעדויות – עניין ההעברה היזומה הועלה בכלל ע"י המפקח גונן והוא נתון לסמכותו בלבד. כך שלא ברור, מדוע המנהלת צריכה לפעול בפעולות 'נקם'. גם לא סביר בעיננו שהמנהלת "תשלוט" במפקח גונן וביתר המפקחים ותוביל אותם לממש את תכנית הנקמה – פיטורים פדגוגיים. בהקשר לזה אנו דוחים את טענת התובעת – בהתבסס על אמירה של מר אופק – כי

"מדובר בשיטת עבודה אצל הנתבעת"
(ס' 97 לסיכומי התובעים). אין בכך כדי לגרוע, מכך שמנהל בית הספר האחראי על ניהולו התקין של בית הספר זכאי ולטעמנו אף חייב לעקוב אחר תפקודם של מוריו ולנקוט בצעדים המתבקשים לאור ממצאיו, לרבות פניה לפיקוח. אך מכאן ועד לנטילת שיקול דעתם העצמאי של המפקחים הדרך ארוכה, ובכל אופן לא הורם הנטל להוכיח את 'נטילתו'.

8.
מכאן, שהנסיון לתלות את הקולר בסרוב להעברה היזומה אין בו ממש. המפקח גונן מסביר כי דווקא בעיות התפקוד של התובעת הן אלה אשר הביאו אותו ליזום את ההעברה היזומה בבחינת

"משנה מקום משנה מזל"
[1]
. אלא ש'תרופה' זו בה עושים שימוש לא אחת מקום שמתגלות בעיות תפקוד, נמנע מהנתבעת השימוש בה נוכח ההוראות הנוקשות של הסכמי העבודה. יוזכר שבמסגרת הועדה הפריטטית – שבאה בסופו של הליך – דווקא התובעים הם שהציעו לעשות שימוש ב'תרופה' זו. הדבר המצביע על כך, שההצעה ל'שנות מקום' אין בה לכשעצמה כל פסול, ולעיתים – מקום בו המורה מתקשה לתפקד מול אוכלוסיית תלמידים נתונה או במסגרת נתונה, היא יכולה להוביל לתוצאה המקווה.

9.
ולבסוף נציין שגם אם התובעת היתה מועברת, לא ברור בכלל שהמפקח גונן היה 'נמנע' מלבקר את התובעת. סביר להניח כי היפוכו של דבר היה קורה. טענתה של התובעת כאילו המפקח אמר לה שאם תעבור 'יניח לה' הוכחשו על ידו, ולאור התרשמותנו אין לנו סיבה להעדיף את גרסתה של התובעת בעניין זה.

10.
לפיכך, כל הטענות כאילו ההליך הוא פרי סירוב להעברה היזומה, אין בו ממש. למעשה בפני
המנהלת והמפקחים עמדה מורה שהתעוררו בעיות לגבי תפקודה, מחובתם – כמי שאחראים על טיב ההוראה – לנקוט בצעדים הדרושים להתמודד עם מצב זה – בין אם בבית הספר החדש ובין אם בבית הספר הנוכחי. ההעברה היזומה או סיכולה לא יכולים להקנות חסינות מפני בדיקת תפקודו של מורה.

האם מדובר בהתנכלות על רקע טיפולי פוריות?
11.
טענה נוספת של התובעת היא שההתנהלות של המנהלת ושל המפקחים כלפיה יסודה בכך שהחלה בטיפולי פוריות, אשר השפיעו עליה וגרמו להיעדרויות שונות שלה. גם טענה זו, בכל הכבוד, לא הוכחה, ונסביר:

11.1.
טיפולי הפוריות החלו בינואר 2005. לאחר שהחלו הטענות על התפקוד ולאחר שהניסיון להתמודד עם בעיה זו בדרך של העברה יזומה כשל.

11.2.
טענות התובעת בעניין זה הוכחשו ע"י המנהלת, ומהתרשמותינו אין לנו סיבה להעדיף את גרסת התובעת דווקא. אמנם המנהלת אישרה כי העירה לתובעת על היעדרויות (נספח מ' לכתב התביעה), אך אין בהערות אלה כדי להוכיח שההליך הפיטורים הפדגוגיים הוא 'תגובה' לאותן היעדרויות.

11.3.
זאת ועוד, הטענה של קשר סיבתי בין התהליך לבין טיפולי הפוריות נולדה מאוחר ולא עלתה בהזדמנות הראשונה. כך למשל, מעיון במכתבה של התובעת אל מנכ"ל משרד החינוך – הגב' תירוש עולה כי לטענה זו אין ולו זכר. היעדרה של הטענה בולט, דווקא נוכח העובדה כי הטענה בדבר הקשר לסירוב להעברה היזומה כן מופיעה.

12.
למעלה מן הדרוש, נציין שבוודאי שאין בפני
נו שום ראיה שיש בה כדי לקשור את המפקחים ואת יתר הגורמים בנתבעת לטענה כאילו הליך הפיטורים יסודו בהתנכלות על רקע של טיפולי פוריות.

האם לא ניתן לקיים הליך של פיטורים פדגוגיים במהלך תקופת טיפולי פוריות
13.
סעיף 9 (ה) לחוק עבודת נשים, קובע תקופת 'חסינות' מוגבלת מפני פיטורי עובד בטיפולי הפריה חוץ גופית. הסעיף קובע כי:
"לא יפטר מעביד עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי סעיף 7(ג)(4) או (ג1), לפי הענין, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור; הוראת סעיף קטן זה תחול גם לגבי עובד או עובדת שהם הורים לילדים מבני זוג קודמים, העוברים טיפולים כאמור בסעיף קטן זה לקראת ילדם הראשון או השני מבן הזוג הנוכחי; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לפי הסעיף האמור."

סעיף 7 (ג) (4) או (ג1) לחוק עבודת נשים מתייחס להיעדרויות של עובדת או עובד לצורכי
"טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; ...."
[1]
.

14.
מכוח הוראה זו בוטלו למעשה הפיטורים הראשוניים. אין בפני
נו טענה כאילו עצם הפיטורים השניים נעשו בתקופת החסינות המוגבלת ולכן מנוגדים לחוק עבודת נשים. טענת התובעים היא שלא ניתן היה בכלל לקיים הליך של פיטורים פדגוגיים במהלך היותה של התובעת בטיפולי פוריות. טענה זו אין בידינו לקבל שכן בתקופת טיפולי פוריות אין 'איסור פיטורים' מוחלט אלא חסינות מוגבלת מפני פיטורים. מוגבלת על שום שהממונה רשאי להתיר את הפיטורים, ואם הוא רשאי הרי שרשאי המעביד להניח בפני
הממונה את התשתית העובדתית שהביאה אותו למסקנה כי יש לפטר את העובד. אם תתקבל טענת התובעים הרי שתינתן לעובדים העוברים טיפולי פוריות הגנה שהיא מעבר להגנה שנקבעה בחוק ומעבר להגנה הניתנת במקרים דומים – כגון בפיטורי עובדת בהריון.

15.
מכאן, שההגנה הקבועה בחוק עבודת נשים מפני פיטורים (הצורך באישור הממונה) לא מנעה מהנתבעת לקיים הליך של בדיקת התובעת ובחינת התאמתה הפדגוגית. בכך נשמר איזון ראוי בין האינטרס של העובד/ת בהגנה על זכויותיו לבין האינטרס של המעביד ושל הציבור בקיום הוראה ברמה נאותה.

16.
התובעים נשענים בין היתר על דבריו של כבוד השופט לוי בעניין שרה אשכנזי

ולפיהם

"להשקפתי אף אין הכרח בהיעדרות של ממש ממקום העבודה, ודי כי יוכח שטיפולי הפוריות גרמו לפגיעה בכושרו המקצועי של העובד, עד כי מעבידו לא יכול עוד להפיק ממנו את התועלת שהפיק קודם למתן הטיפולים"
[1]
.

17.
בכל הכבוד אין בדברים אלה כדי לקבל את מסקנת של התובעים. כל שנאמר הוא שההגנה של החוק נפרסת גם למקרים שבהם אין היעדרות, אך אין להסיק מהדברים כי בתקופת טיפולי פוריות לא ניתן לבחון את העובד ולפטרו בכפוף להיתר של הממונה. יחד עם זאת יצוין כי ברי שבכל מקרה אין מעביד יכול לפטר עובד בשל טיפולי הפוריות – בין אם הדבר נגרם במישרין או בעקיפין, ובכלל זה ירידה בכושר עבודתו. במקרה שכזה – כמאמרה של כבוד השופטת חיות באותה פרשה – ההגנה על העובד או העובדת מצויים בדמות חוקי השוויון.

18.
זאת ועוד, במקרה זה התובעת כלל לא הוכיחה כי טיפולי הפוריות הם שפגעו בכושר עבודתה. הטענה הכללית לפיה טיפולי פוריות משפיעים על מצב הרוח ו/או הכושר וגוררים שינויים הורמונאליים אינה תחליף להוכחה קונקרטית כי במקרה של התובעת, בתקופה כזו או אחרת, הטיפולים השפיעו עליה עד כדי התמונה הקשה המתגלית בדו"חות הפיקוח, לרבות ובמיוחד עד כדי סירוב לאפשר כניסת מפקח לשיעור ו/או להגיע לשיחת סיכום עימו. לעניין זה די אם נציין כי הקשיים המתגלים בדו"חות הפיקוח הרלוונטיים לפיטורים הפדגוגיים החלו זמן רב טרם להחלת אותם טיפולים (רא' סעיפים 2.3 ו- 2.4 לעיל).

19.
לפיכך, איננו סבורים כי ממצאי דו"חות הפיקוח ועצם ההליך בטלים אך משום שנעשו בתקופה בה התובעת הייתה בטיפולי פוריות.

האם הפיטורים השניים בטלים?
20.
לטענת התובעת והארגון לא ניתן לפטר את התובעת בפיטורים פדגוגיים מבלי שבשנה שקדמה לפיטורים היא לימדה. ולכן דין הפיטורים השניים להתבטל. בכל הכבוד אין בידנו לקבל את טענות התובעת והארגון בעניין זה. העובדה כי הפיטורים הראשונים דינם היה להתבטל – ולו בשל היעדר היתר לפיטוריה לרגל היותה בטיפולי פוריות, אין משמעה כי המעביד אינו יכול מאוחר יותר לפעול לפיטורי עובד (משקולים ענייניים) בגמר תקופת 'החסינות'.

21.
לכן, משבוטלו הפיטורים הראשוניים רשאית הייתה הנתבעת לקיים הליך פיטורים חדש, כפי שנעשה – זימון ועדה פריטטית ושימוע.

האם הפיטורים עולים בקנה אחד עם הכללים הקבועים לפיטורים פדגוגיים?

(א)
פיטורים פדגוגיים (חינוכיים) – הכללים החלים
22.
הליך של פיטורים פדגוגיים ננקט כאשר תפקודו של עובד ההוראה ירוד ביותר. משמעותם של פיטורים אלה קשה, שכן בהתאם לסעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט – 1969, מורה שפוטר מטעמים פדגוגיים לא יוכל לחזור ולעבוד בהוראה בבית ספר, אלא אם מנכ"ל משרד החינוך

"סבור שהנסיבות נשתנו ומצדיקות נסיון חדש בהעסקת העובד בבית ספר"
.

23.
נוכח תוצאתם הקשה של הפיטורים נקבע תהליך ארוך ומובנה – שדומה שאין שני לו (בהקשר של פיטורים מעבודה) מבחינת מישכו והיקף המעורבים בו. תוצאה קשה זו גם הביאה להנחיות החוזרות ונישנות, הן של משרד החינוך והן של בתי הדין, להקפיד הקפדה יתרה על קיום ההנחיות והנוהלים לביצוע פיטורים שכאלה ולנהוג בהליך בזהירות רבתי[1]
.

24.
בענין סחרטוב נקבע כי פיטורים פדגוגיים של מורה בחטיבת הביניים צריכים להתבצע על פי הנוהל החל על פיטורים פדגוגיים של מורים בחינוך היסודי[1]
. כללים אלה מופיעים בתקנון שירות עובדי הוראה[1]
(להלן – התקנון) שהוא – בדומה לתקשי"ר המוכר יותר, מהווה ריכוז של מקורות נורמטיביים שונים, ובכלל זה של נהלים וחוזרים שפורסמו במהלך השנים. לא בכדי נרשם במבוא לתקנון כי

"הנוסח, התחולה והחלות המחייבים של ההוראות שבתקנון הם

הנוסח

והתחולה של המקורות המאוזכרים בו"
.

25.
ההוראות שעוסקות בפיטורי מורה קבוע מטעמים פדגוגיים (נספח א' לכתב ההגנה) מקורן בחוזר מנהל אגף כוח אדם בהוראה תשמ"ה/7, אשר צורף לכתב ההגנה כנספח א'1.

25.1.
ביום 30.10.07 צרפו התובעת והארגון במסגרת 'הודעת הבהרה' – קטע מתוך 'התקנון' (נספח ב' להודעה)[1]
. לא ברור מקורו של הקטע והוא שונה צורנית מהתקנון שצורף ע"י הנתבעת ומחוזר המנכ"ל. לפיכך, אנו מעדיפים את נוסח התקנון שצורף ע"י הנתבעת ואשר מפורסם באתר הרשמי של משרד החינוך.

25.2.
להבהרה הנ"ל צרפו התובעים 'קובץ הוראות ונהלים בנושאי כוח אדם בהוראה בעבודת המפקח' אשר נחזה להיות קובץ הוראות מטעם משרד החינוך (נספח א' להבהרה, להלן – ספר המפקחים). לטענת התובעים מדובר בקובץ נוהלים המחייב את המפקחים. בכל הכבוד, ועל אף החזות החיצונית לא הורם הנטל להוכיח כי הקובץ הוא מה שנטען לגביו. המפקח גונן העיד כי קובץ זה לא מוכר לו, במחוז תל אביב אף אחד לא מכירו והוא אינו מסמך עבודה (עמ' 28 לפרוטוקול ש' 3 – 4). בנסיבות שכאלה אין אנו יכולים להסתמך על ספר המפקחים כעל מקור מחייב לנוהלים.

25.3.
כך או כך, לטעמנו, אין שוני מהותי בין התקנון וחוזר המנכ"ל לבין שני המסמכים אליהם הפנו התובעים, ולכך נתייחס בהמשך.

26.
בהתאם לתקנון ולחוזר המנכ"ל, פיטורים פדגוגיים יעשו במקרים של:

"1.
משמעת מופרעת בקביעות ובאופן קשה בשיעוריו של עובד הוראה והחינוך ומשמעת המקוימת בקביעות באמצעים פסולים (כגון הכאות והטלת אימה).
2.
בגלל התרשלות בעבודה
(א)
היעדרויות (לרבות איחורים) ללא הצדקה.
(ב)
אי ציות המפריע את מהלך העבודה במוסד.
(ג)
הזנחת החובות המוטלות על עובד הוראה וחינוך.
(ד)
אי קיום החובות המוגדרות בהוראות המנהל הכללי."

27.
במקרים כאמור יכול ויפתח הליך לפיטורים פדגוגיים, לפי ההוראות להלן[1]
:

"3.
(א) מצא המפקח, כי עבודתו של עובד הוראה וחינוך קבוע לקויה מטעמים חינוכיים או בגלל התרשלות בעבודה כנ"ל, יידון הדבר במועצת המפקחים של המחוז על יסוד דין וחשבון מפורט (ולא רק על-סמך גיליון הערכה של המפקח הממונה על המוסד).
(ב)
מצאה מועצת המפקחים של המחוז על יסוד הנתונים שבידה, כי עבודתו של עובד הוראה וחינוך קבוע לקויה מטעמים חינוכיים או בגלל התרשלות בעבודה –
(1)
תציע למְנהל המחוז לדון בהצעה לשלוח למורה מכתב אזהרה מטעם המנהל הכללי.
(2)
והיה הדבר לאחר שקיבל כבר המורה מכתב אזהרה מטעם המנהל הכללי, ידון מנהל המחוז בהצעה לפטר את המורה.
4.
אם הוחלט במועצת המפקחים להציע מכתב אזהרה, יעביר מנהל המחוז לאגף כוח אדם בהוראה את הדו"ח המפורט של המפקח והמסקנות המנומקות של המועצה. החלטה כזאת במועצת המפקחים תוכל להתקבל רק לאחר שעובד ההוראה ביּקר ב – 4 שיעורים שלמים (מהם 2 שיעורים על-ידי המפקח הישיר ו – 2 שיעורים על-ידי מפקח אחר).
5.
אם מצא אגף כוח אדם בהוראה שיש מקום לאשר את ההצעה, ימליץ בפני
המנהל הכללי על מכתב אזהרה, אשר יכלול את עיקרי הטענות נגד עובד ההוראה והחינוך ואת המסקנות לעתיד.
6.
אם לא חלו שינויים לטובה בעבודתו של עובד ההוראה והחינוך בשנת העבודה שלאחר מתן האזהרה על-ידי המנהל הכללי, תידון הצעת הפיטורים במועצת המפקחים של המחוז לפי הנוהל של פיטורי מורים בניסיון, פרט להגבלות הבאות:
(א)
מורה המוצע לפיטורים יבוקר על-ידי שלושה מפקחים, האחד לפחות ב – 4 שיעורים שלמים, השני והשלישי לפחות ב – 2 שיעורים שלמים כל אחד.
(ב)
תכונס ועדה פריטטית.
(ג)
הצעת הפיטורים תישלח לאגף כוח-אדם בהוראה במועד המיוחד שנקבע להצעת פיטורים של מורים קבועים, שהוא כחודש ימים לפני המועד להגשת הצעות פיטורים למורים בניסיון."
(הדגשה הוספה – א.א.)

28.
במסגרת הכללים לפיטורי עובד הוראה קבוע מטעמים פדגוגיים ישנה הפניה לכללים החלים בפיטורי עובד הוראה בניסיון מטעמים פדגוגיים. בין יתר הכללים רלוונטיות ההוראות להלן:

"6.
עובד הוראה וחינוך המוצע לפיטורים יבוקר על-ידי שני מפקחים. המפקח הממונה על המוסד יבקר בכיתתו של המורה ב – 4 שיעורים שלמים, והמפקח השני בשני שיעורים שלמים.
7.
רצוי שארבעת השיעורים יבוקרו על-ידי המפקח הישיר במפוזר, לא פחות מאשר בשני ימים שאינם רצופים ולא יותר מאשר בשני שיעורים בכל יום.
8.
בדרך-כלל יבקר מפקח-המשנה בכיתתו של המורה לאחר תום 4 הביקורים של המפקח הישיר. שני המפקחים לא יבקרו יחדיו - לא באותם השיעורים, ולא באותו יום.
9.
הביקורים יחולו רק כעבור חודשיים מתחילת שנת הלימודים; יושם מרווח סביר של זמן בין ביקור אחד למשנהו, כך שהביקורים לא ירוכזו בפרק זמן קצר, אלא ישקפו במידת האפשר את מצבו של המורה במשך שנת הניסיון שניתנה לו."
(ההדגשה הוספה – א.א.)

דהיינו, מפקח יכול ויערוך פיקוח הנפרס על פני יותר משיעור אחד באותו יום, אם כי רצוי שלא על פני יותר משני שיעורים.

29.
בפסיקה נקבע זה מכבר – בהקשר של עמידה בתנאי של מספר הביקורים – כי מורה שאינו מאפשר כניסת מפקחים לכיתתו לא ישמע בטענה שלא נעשה מספר מספק של ביקורים וביקור פיקוח שסורב יחשב כביקור[1]
.
30.
קודם לבחינת הטענות על חריגה מן הכללים ראוי להתייחס לחילוקי הדיעות העובדתיים בקשר לביקורי הפיקוח הרלוונטיים וכן לפרוס את דו"חות הביקורת עצמם.

(ב)
דו"חות הביקורת וחילוקי הדיעות העובדתיים בקשר אליהם


(ב1)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 13.2.05
31.
לגבי ביקור פיקוח זה אין לתובעת טרוניות עובדתיות. לפיכך נסתפק בהצגתו. דו"ח הפיקוח (נספח ה' לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ח' בו נכחו 16 תלמידים. לגבי מהלך השיעור נרשם כך:

"המורה רושמת על הלוח חומר של חזרה (הילדים רושמים). החומר נלמד זה מכבר והילדים צועקים לחלל הכיתה בדיוק את זה שהחומר כבר נלמד. דקות של פיזור ושל קריאות רמות ואז שתיקה רגעית. חזרה קצרה אך לא ממש – תחושה של ריכוז צעקות ילד לילד, דיבור וחוסר הקשבה – הכיתה נראית מתפרקת בדקות אלה (תלמידה חוזרת וצועקת למורה – אחרי שקיבלה הערת משמעת, שכבר חודשים הם לומדים אותו דבר).
מעבר למשימה – המורה מחלקת דף עבודה. נכנסת תלמידה – המורה שואלת מדוע היא נכנסת והיא מגיבה בחוצפה רבה (התלמידה). באה להודיע הודעה למורה השניה שנמצאת גם כן בכיתה. התלמידים עובדים והמורה עוברת בין התלמידים כדי לעזור להם. כאמור יש בכיתה עוד מורה שתפקידה לעזור לבודדים. ארבע בנות מתקוטטות – אחת מכה את חברותיה במחברת – שתי המורות אף לא הבחינו. בגדול: התלמידים מגלים חוסר עניין רב בשיעור ומפגינים זאת בדרכים שונות. רעש רב – כמעט ואי אפשר לראות תלמידים של ממש מתעמקים במתרחש. יש לי הרגשה שאני בשיעור חופשי או בשיעור של מילוי מקום לא מתוכנן. באופן מוזר נראה שהמורה השלימה עם המצב הקיים ואף אינה מנסה ליצור במצב של מליאת כיתה לומדת – או עיסוק במתמטיקה בצורה הפרטנית."

בסיכום נרשם כך:

"1.
המשימה אינה מצליחה להעסיק את התלמידים בצורה מספקת ולכן השיעור, בגדול, מדורדר לבעיות משמעת קשות.
2.
יש חוסר עניין רב מצד התלמידים – וחסרים אתגר לימודי ממשי.
3.
העמידה של המורה בכיתה לא מורגשת (16 תלמידים – 2 מורות).
4.
קשה מאוד."

32.
בהקשר לדו"ח זה נציין כי העתק הדו"ח הועבר לתובעת ע"י המנהלת במכתב מיום 14.2.05 (צורף לנספח ה' לכתב ההגנה), וכך נכתב במכתב:

"ביום א' ה-13.2.05 צפה בך המפקח מר אביגדור גונן בשיעור מכיוון שמסרת שאינך רוצה להיכנס לשיחה בעקבות השיעור.
אני מוסרת לך את גיליון הערכה, כפי שכתב אותו המפקח. (מצ"ב הדו"ח)".

(ב2)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 16.3.05 – שיעור מס' 3
33.
גם לגבי ביקור פיקוח זה אין לתובעת טרוניות עובדתיות. דו"ח הפיקוח (נספח ה'1 לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ז' - מקבץ[1]
בו נכחו 14 תלמידים. לגבי מהלך השיעור נרשם כך:

"המורה רושמת על הלוח הערות מילוליות (בעיות 'מכולת' כדבריה), התלמידים אמורים להעתיק בעיות אלה ולפתור אותן. בתום הרישום המורה מציגה בטבלה את הנתונים כדי להקל על בניית המשוואה – השימוש בטבלה טוב וזה יכול להמחיש את הדברים (נכנס תלמיד). הנתונים נרשמים בטבלה בעזרת התלמידים. יש בכיתה אווירה לא רגועה – צועקים מן המקום – קמים – לא פשוט.
שיתוף הפעולה של הכיתה בעייתי – כי הרוב נראה לא ממש מעוניין במתרחש. אמנם המסר העיקרי עובר והמורה מצליחה להעמיד את המשוואה מתוך תשובות התלמידים – לפי התרשמותי רבים לא הפנימו את התוכן המועבר – בודדים עונים נכון – ורבים אחרים צועקים. מתחילה להתפתח בכיתה הפרעה מיותרת בין שניים. צורת הישיבה של התלמידים (נשענים לאחור על הכיסאות), התנועות הבלתי פוסקות בכסאות, הצעקות לחלל החדר, הצעקות בין התלמידים לבין עצמם וכו' וכו' – הם הרגלי למידה בעייתיים. חסרים על ניהול שיעור תקין. המשך הדברים – התלמידים מעתיקים – והמורה עוברת בין התלמידים. לדעתי מתוך 14 הנוכחים – 5 שנהנים מן הנלמד בשיעור. שאלה מס' 2 – המורה רושמת על הלוח – חוסר משמעת ניכר מאוד."

בסיכום נרשם כך:

"1.
היעדר משמעת בכיתה.
2.
הרגלי הלמידה של התלמידים חסרים עד לא קיימים (יש 14 תלמידים בכיתה).
3.
החומר נכון – ואם הייתה משמעת למידה בכיתה אפשר היה להעניק למידה של ממש לכולם.
4.
עמידת המורה – למרות מקצועיותה בדיסיפלינה בעייתית וחסרת מעמד.
5.
לא טוב."

(ב3)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 16.3.05 – שיעור מס' 4
34.
מדובר בביקור פיקוח שני באותו יום. בשיעור זה המפקח לא נכנס בפועל לשיעור, וכך נרשם בדו"ח הפיקוח (צורף לנספח ה'1 לכתב ההגנה):

"הערה – זה היה אמור להיות שיעור המשך לשיעור הקודם שצפיתי בו.
המורה הביעה התנגדות רבה להשתתפותי בשיעור – לדעתה לא הוגן לתת לה שני דוחות שכן לטענתה – מצבה האישי בריאותי לא טוב והיא תתקשה במצב זה.
חשתי גם אי רצון לקיים איתי שיחה של סיכום כדי שאמסור את הדוח של השיעור השלישי, אך השיחה התקיימה כי התעקשתי.
בסופו של דבר לא ביקרתי בשיעור הנוסף ועניין זה קורה כבר פעם שנייה. בפעם הקודמת ביטלתי ביקור בבית הספר לפי בקשתה של דפנה – שוב, לדבריה כי מצבה האישי בריאותי מלחיץ וכיו"ב.
יש לי תחושה לא טובה כי המורה אינה מאפשרת לי לצפות בשיעוריה ויש בכך סוג של מניפולציה, בעיקר על רקע העובדה שמתוך הצפיה שכן צפיתי נראית 'אחזקת כיתה' מאוד בעייתית וקשה, בעבודתה של דפנה."

35.
התובעת טענה כי הארוע נשוא השיעור השני ביום 16.3.05

"לא קרה מעולם"
, וכי נודע לה על הדו"ח בגין השיעור השני רק כשהגיעה לועדה הפריטטית. אנו מתקשים להאמין לטענה זו, שכן אין כל הגיון במסירת דו"ח הפיקוח בגין השיעור הראשון אך לא דו"ח הפיקוח השני. כך או כך וכפי שנבאר בהמשך, אין למחלוקת זו חשיבות.

(ב4)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 10.4.05
36.
גם לגבי ביקור פיקוח זה אין לתובעת טרוניות עובדתיות. דו"ח הפיקוח (נספח ו' לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ז' בו נכחו 11 תלמידים. לגבי מהלך השיעור נרשם כך:

"נכנסתי לכיתה אחרי דקות אחדות. מבחוץ נשמעת מהומה לא קטנה. בכיתה נמצאים 11 תלמידים ו-2 מורות (מלבד דפנה נמצאת עוד מורה כסייעת). עוסקים בחזרה למבחן. על הלוח נמצאת דוגמא רשומה – היא נפתרת ע"י המורה עם עזרה (קצת בצעקות) מן הכיתה. אח"כ התלמידים נדרשים להעתיק את הדוגמא – לפני שמתחיל תהליך של תרגול. על חלק מן השולחנות אין מחברות וכלי כתיבה (בעצם שולחן אחד). הבעיה שבאופן פוטנציאלי במצב כיתתי של 11 לומדים ועוד מורה שמסייעת אפשר היה לעשות נפלאות – מה שקורה זה משהו מאוד מינורי. ספרתי 4 תלמידים 'חולמים', חסרי עניין במתרחש ועוד 4 מועסקים ע"י שתי המורות ועוד 3 עובדים. תלמיד שר – אחר צועק אליו. תלמיד שורק, לא מעירים לו. המצב הכללי בכיתה הוא מצב של התפרקות כיתה. אני מודע לכך שזו כיתה מאוד חלשה והתלמידים אמורים לקבל חיזוקים במעין שיעור עם מעט משתתפים – אך זה לא קורה. בעצם התנאים הם תנאים של שיעור פרטי – וזה לא מנוצל.
שאלה מילולית – נרשמת על הלוח; מעבר לבעיות מילוליות ב-5 הדקות האחרונות"

בסיכום נרשם כך:

"1.
בעיות קשות בשליטה במהלכי השיעור. ארגון הלמידה אינו מאפשר למידה מסודרת.
2.
בסה"כ יש 11 תלמידים בכיתה. קשה להבחין באחד או שניים שממש לומדים – 'עושים כאילו' הם לומדים, אך במקביל הם שרים, שורקים, קמים, צועקים וכיו"ב.
3.
קשה לאפיין שיעור זה כשיעור. התלמידים מזלזלים מאוד במורה."

(ב5)
דו"ח הפיקוח של המפקחת שטאובר מיום 8.6.05 – שיעור מס' 3
37.
דו"ח הפיקוח (נספח ז' לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ח' - מקבץ בו נכחו 10 מתוך 15 תלמידים. לגבי דו"ח זה אין טענות עובדתיות. להלן עיקרי הדו"ח:

"א.
מהלך השיעור: נכנסתי לשיעור בשעה 10:25 השיעור החל השעה 10:15. 10 תלמידים נוכחים. בעת כניסתי לכתה התלמידים עבדו עבודה עצמית על דף עבודה שניתן להם.
על הלוח הוצג בשני צבעי מרקר אדום ושחור הנושא: זויות צמודות, זויות קודקודיות. השרטוטים ותכנון הלוח היו טובים אך לא הייתה משמעות דידקטית לשימוש בצבעים שחור ואדום, מה שניתן היה לעשות כדי ליצור אבחנה בין זויות. המורה ישבה ליד שולחן המורה וסביבה 3 תלמידים שקיבלו הסבר ממנה. תלמידים נוספים קראו למורה חזור וקרוא לקבלת הסבר ועזרה. המורה עברה ביניהם, בדקה את המטלות והסבירה פרטנית, אך ללא הצלחה. לאחר מס' דקות של עבודה נוצר מצב ש-2 תלמידים עבדו באופן עצמאי והתקדמו במטלות. 2 זכו להסבר פרטני מהמורה ואילו כל השאר 6 תלמידים ולעיתים 7 מתוך הקבוצה ישבו ללא עשייה וללא התקדמות. דפנה לא התייחסה לא לרע שעשו ולא לחוסר תפקודם והתקדמותם. ניכר תסכול רב של קבוצת התלמידים המתקשים שחוו חוסר יכולת להתקדם ותקועים.
עד לסוף השיעור במהלך 30-35 דקות לא שונתה שיטת ההוראה, למרות הקשיים שצפו ועלו. לא היה שימוש במגוון אמצעי או שיטות הוראה, לא התבצעה בדיקה של הטמעת החומר מעבר להקנייה ולתרגול וסף התסכול של התלמידים הלך וגבה בשל חוסר יכולת ברורה להתמודד עם המטלות, מה שלא זכה להתייחסות דידקטית ו/או פדגוגית של המורה.
........
ד.
האקלים הכיתתי: תסכול וחוסר נוחות של רב תלמידים הקבוצה.
ה.
הסביבה החינוכית: הכתה מלוכלכת. ניילונים ריקים של עטיפות סנדויצים וניירות מפוזרים על הרצפה ללא התייחסות. סביבה שאינה ראויה להעברת שיעור.
......
ח.
המינהל הכיתתי: חוסר התייחסות להפרעות, ללכלוך. מבנה הישיבה לא משרת את הקשיים הלימודיים של התלמידים כפי שעלו בשיעור (כל המתקשים ישבו יחד, לא נעשה שימוש בעזרה בין התלמידים).
ט.
הערות כלליות: מדובר בקבוצה של 15 תלמידים ברמת כתה האמורים ללמוד ע"פ תכנית אישית. לא הייתה כל התייחסות בתכנון ובהעברת השיעור לתכנית אישית כלשהיא ולא ניתן כל מענה דיפרנציאלי לשונות שנכרה בין התלמידים.
י.
הערות סיכום והערכה: המורה נעימה בעמידתה השימוש בלוח סביר אך חסר אינה עושה שימוש בדידקטיקה ובשיטות הוראה במהלך השיעור לתת מענה לשונות תלמידים או לתופעות המשמעת ו/או לתופעות של חוסר ידע של תלמידים למרות שהכתה קטנה מאוד במס' תלמידיה ואין ניצול לטובה של עובדה זו. המורה סרבה להגיע לשיחה עמי בחדר המנהלת. המתנתי לה עד השעה 11:50 (תם השעור הצמוד). לא נענתה לבקשתי לקיים עמה שיחה."

(ב6)
דו"ח הפיקוח של המפקחת שטאובר מיום 8.6.05 – שיעורים מס' 4 ו- 5
38.
הפיקוח בשיעורים הרביעי והחמישי לא בוצע למעשה מאחר ש

"המורה סירבה להכניס אותי לשיעור"
, ובדו"ח המתייחס לשיעור הרביעי אף ציינה המפקחת כי
"המורה סירבה להגיע לשיחה בתום השיעור"
(הדו"חות צורפו לנספח ז' לכתב ההגנה).

39.
התובעת טוענת כי ביום זה חשה שלא בטוב, לאור הריונה שנקלט בעקבות טיפולי הפוריות, ולכן לאחר השיעור הראשון בו נכחה המפקחת שטאובר היא 'השתחררה לביתה'. גרסה זו לפיה התובעת בכלל לא לימדה באותם שיעורים (4 ו- 5) לא מתקבלת על דעתנו, ונסביר:

39.1.
ראינו שכאשר דו"ח מסוים לא התקבל על ידה בזמן אמת, היא טרחה והעלתה טענה זו. התובעת אינה טוענת (רא' גם סעיף 145 לסיכומי התובעים) שלא קיבלה בזמן אמת את הדו"ח בגין השיעור הראשון בו נעשה פיקוח ע"י המפקחת שטאובר (שיעור מס' 3). מכאן ניתן להניח שהדו"ח הומצא גם הומצא לתובעת בזמן אמת.

39.2.
נזכיר כי בדו"ח הראשון מצוין במפורש שהתובעת מסרבת להגיע לשיחה עם המפקחת והאחרונה אף המתינה לה עד לשעה 11:50. הדבר אינו מתיישב עם הטענה שהתובעת 'השתחררה' לביתה.


39.3.
לא מצאנו טענה מזמן אמת מצד התובעת כנגד האמור בדו"ח הראשון בדבר ההמתנה לשווא של המפקחת. בנסיבות שכאלה אנו מתקשים לקבל את גרסתה כאילו לא לימדה כלל בשיעור הרביעי, וממילא גרסתה כאילו לא לימדה בשיעור החמישי.

39.4.
עוד נוסיף, כי גם בהתייחס לדו"חות על שיעור 4 ו- 5 לא מצאנו טענה של התובעת כאילו לא קיבלה אותם בזמן אמת, כפי שטענה למשל לגבי הדו"ח על הביקור של המפקח גונן ביום 16.3.05 – שיעור 4 (רא' גם סעיף 145 לסיכומי התובעים). ניתן להניח שהתובעת הייתה מגיבה בזמן אמת לאמור בדו"חות אלה אילו האמור בהם אינו אמת.

(ב7)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 22.12.05
40.
דו"ח הפיקוח (נספח י' לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור (מבחן) מתמטיקה בכיתה ז' בו נכחו 4 תלמידים. שיעור מס' 3 באותו יום. לגבי מהלך השיעור נרשם כך:

"בכיתה יש 4 תלמידים (זהו מקבץ של תלמידים חלשים שדפנה קיבלה לחזק אותם). עם כניסתנו אחרי זמן מה – מתקיים מבחן. הרגלי עבודה בלתי אפשריים גם בקבוצה של 4.
-
ילדה צועקת: זה חומר לכיתה ב'.
-
ילדה אחרת – צועקת דברים אחרים.
אין בכלל אווירה של מבחן – אלא צעקות בין הילדים כאילו אין מבחן, כאילו אין מורה. אמנם דפנה נעה בין ה-4 כדי לתת הסברים על השאלון שרשום על הלוח – (יש על הלוח כ-20 תרגילים בנושא סדר פעולות חשבון). ילדה צועקת: אין לי עצבים לעשות מבחן. ילדה שרה (אין הערות מצד המורה). ילדה צועקת: מפגרת, כלפי ילדה אחרת – אין תגובה. ילד אומר דבר מה – או כאן דפנה מעירה: 'התרכז במבחן'. ילד שואל: 'מה אי אפשר לדבר?'. כלומר הילדים – שהם 4 בסה"כ – לא מפנימים שום הרגל של למידה או של התנהגות בבית ספר. הילדים מנהלים דו שיח בצעקות עם המורה על עליית הקבצה (בתנאי שיצליחו במבחן). הילדה שסיימה שרה כאילו היא בהפסקה."

בסיכום נרשם כך:

"1.
המורה חסרה כל נוכחות – כאילו היא בכלל לא בכיתה – 4 ילדים בסה"כ כותבים מבחן. גם לזה הם לא מתייחסים ברצינות: צעקות, שירה, קימה, דפיקות על השולחן – כאילו אנחנו בהפסקה.
2.
אין ארגון למידה בכלל.
3.
אינני מעיר על התוכן, שכן ייתכן כי המבחן מותאם לרמת התלמידים. המצב מדאיג ביותר: ארגון ושליטה בכיתה אין כלל, לא מורגשת נוכחות המורה והרי מדובר ב-4 תלמידים למבחן.

41.
לתובעת טענות כנגד ביקור פיקוח זה. לטענתה היא התייצבה באותו יום ללמד על אף היותה בחופשת מחלה, זאת כדי לקיים את המבחן נשוא דו"ח הפיקוח. לשם כך המציאה התובעת אישור מחלה מיום 19.12.05 אשר ניתן ע"י היחידה להפריה חוץ גופית של בית חולים אסותא. על פי האישור ניתנו לתובעת 3 ימי מנוחה מיום 20.12.05 עקב טיפול שאיבת ביציות (בהרדמה כללית) שנעשה בערבו של יום 19.12.05 (נספח ט"ז לכתב התביעה). התובעת טוענת כי בכוונת מכוון נערך הביקור באותו יום. בכל הכבוד, איננו יכולים לקבל את הטענה, שכן המפקח גונן הצהיר כי ביקורי הפיקוח נקבעו ככלל כחודש מראש ולכן אין כל שחר לטענה כאילו הביקורים כוונה לימי מחלתה. גם המנהלת העידה כי הביקורים נקבעו מראש ועוד טרם שנודע אם התובעת תעדר ואם לאו. מעבר לזאת נציין, שחזקה על התובעת שאם התייצבה ללמד באותו יום – ונציין שהפיקוח נעשה בשעה ה- 3 ומכאן שחזקה שלימדה בשעות שקדמו –
היא סברה שבאפשרותה לעשות כן. כמו כן, יוזכר כי דו"ח הפיקוח התייחס לשיעור בו נערך מבחן ל- 4 תלמידים, ובכל הכבוד גם הטענה כאילו מדובר בכיתה חדשה שהחלה ללמד רק שבוע קודם לכן, לאו טענה היא – באשר דווקא אם דובר בכיתה חדשה בה יש להשליט נורמות לימוד, הדעת נותנת כי התובעת היתה מגיבה תגובה ראויה להעדר המשמעת ולא נותנת למצב להגיע למה שהגיע.
(ב8)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 15.1.06 – שיעור 3
42.
דו"ח הפיקוח (נספח י"א לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ח' בו נכחו 12 תלמידים. שיעור מס' 3 באותו יום. לגבי מהלך השיעור נרשם כך:

"נכנסתי לכיתה דקות אחרות אחרי הצלצול. בכיתה נמצאת קבוצה שהמורה מלמדת וכן צורפו 3 תלמידים שמורתם כנראה לא הגיעה. אחד הילדים לא מפסיק להפריע והמורה מוציאה אותו מן הכיתה.
המורה עובדת עם הקבוצה שלה שמקובצת סביבה קרוב ללוח. על הלוח רשום תרגיל עם נעלם אחד (וכן מספרים שליליים). עכשיו, תלמיד שני שלא שייך לקבוצה מתחיל להפריע. בסה"כ החלק המתמטי בסדר – פתרון תרגילים ע"פ הגיון – הבעיה כרגיל אצל דפנה המשמעת של הקבוצה – אחד מדבר ואחרים צועקים (אני תוהה אם התכנים הנלמדים – פתרון תרגילים פשוטים עם נעלם אחד – מתאימים לכיתה זו אפילו שזו הקבצה נמוכה – נושא שנצטרך לבדוק עם רכזת המקצוע). פתאום צעקה של בת אל חלל החדר 'די' – רעשים מיותרים שמפרקים את המהלך. המורה רושמת על הלוח תרגילים והילדים צריכים לפותרם. ילדה קמה, ניגשת לילד – להרים משהו מהרצפה – הילד צורח – הכל אירוע הפגה בזמן שהמורה רושמת את התרגילים. 2 תלמידים (אחד שסולק קודם ועוד אחד) נכנסים – החדש צועק ומתחצף – המורה מרחיקה את שניהם מהכיתה. העבודה בתרגיל – המורה נעה בין התלמידים כדי לעזור להם ע"פ קריאתם. 2 התלמידים שלא שייכים לקבוצה מאוד מפריעים – חבל שדפנה לא מתייחסת אליהם."

בסיכום נרשם כך:

"1.
חוזרות הבעיות שצפיתי בהן בעבר אצל דפנה: בעיות משמעת קשות (ובקבוצה מאוד קטנה).
2.
תלמידים מחפשים הפגה מן השעמום ונותנים לכך ביטוי בצעקות, בהפגנת זלזול בולטת, בקימה מן הכסא, בחוסר עניין.
3.
מתרחשת למידה מועטה ביותר – אם בכלל.
4.
נוכחות המורה בכיתה כמעט לא מורגשת."

43.
לטענת התובעת יום קודם לביקור היא הודיעה למנהלת כי היא עתידה להעדר לצורך בדיקות רפואיות, ואילו המנהלת הודיעה לה שההיעדרויות אינן לרוחה וכי היעדרות זו לא מאושרת. לטענת התובעת, אז היא לא היתה מיוצגת ולא ידעה שזכותה להעדר ולכן התייצבה לעבודתה לאחר הבדיקות הרפואיות חרף אישור המחלה שקיבלה באותו יום (נספח י"ח לכתב התביעה, אשר הוצא רק ביום 26.10.06). המנהלת מכחישה את טענת התובעת בעניין זה, ולפיכך, איננו יכולים לקבוע כי טענתה הוכחה.

44.
גם הטענה כאילו התובעת ביקשה שלא לקיים את ביקור הפיקוח באותו יום קשה לנו לקבלה. אנו מתקשים להאמין לטענת התובעת בעניין זה. שכן, מעיון בדו"ח הפיקוח מיום 9.2.06 (נספח י"ב לכתב ההגנה) עולה כי המפקח רשם את טענותיה בקשר למצב בריאותה, ואילו כאן אין בדו"ח זה ובדו"ח של הפיקוח לשיעור שלאחריו (רא' להלן) שום איזכור לטענה או בקשה שלא לקיים פיקוח בשל מצב בריאות.

(ב9)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 15.1.06 – שיעור 4
45.
דו"ח הפיקוח (צורף לנספח י"א לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה שאמור היה להתקיים בשעה ה- 4 של היום. וכך נרשם בדו"ח:

"ביקשתי לבקר בשיעור נוסף של המורה דפנה שרבט. דפנה התנגדה לקבל אותי לשיעור נוסף. כמו-כן סירבה לקיים שיחה מסודרת בחדר המנהלת שבה אוכל למסור לה את הדוח לשיעור מס' 3 בכיתה ח' (תופעה זו של סירוב לקיים שיחה מסודרת חוזר על עצמו).
בדקת שיחה, בעמידה, בחדר הכיתה – אחרי יציאת התלמידים, אמרה לי דפנה כי ביקורי אינם אובייקטיביים אלא מושפעים מן הדברים שאומרת לי המנהלת. הבהרתי לה שאני מתעד את מה שאני רואה תוך כדי מהלך השיעור. כאמור, לא התפתחה שיחה מסודרת כי הרי דפנה טענה שאיננה מוכנה לקבלני לשיעור נוסף וכן איננה מוכנה לקיים שיחה מסודרת.
סירובה אינו מונע ממני לראות עצמי כמוסר דוח כתוב על שיעור.
ביקשתי את המנהלת למסור לה את הדוח של שיעור מס' 3 וכן דף זה (שבא במקום דוח מפורט על שיעור מס' 4)."

46.
התובעת טוענת כי דו"ח זה מהווה הפרה של הבטחת המפקח שלא לרשום דו"ח נוסף לאותו יום. טענה זו הוכחשה ע"י המפקח. טענה זו לא הוכחה ואנו מתקשים להאמין לה. התובעת לא טענה שהדו"ח לא התקבל בזמן אמת, אם כך ואם הדו"ח הוא בבחינת הפרת הבטחה – מדוע לא העלתה טענה זו בזמן אמת?!!!

(ב10)
דו"ח הפיקוח של המפקח גונן מיום 9.2.06
47.
דו"ח הפיקוח (נספח י"ב לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ז' בו נכחו 2 תלמידים. הפיקוח לא בוצע למעשה, וכך נרשם בדו"ח:

"באתי לשיעור עם המנהלת דקות אחדות אחרי הצלצול. התיישבתי והמנהלת עזבה את הכיתה. המורה נגשה אלי בכעס וטענה שלא ייתכן שאבוא לשיעוריה אלא ע"פ הודעה מראש. לדבריה יש לה נימוקי בריאות שמחייבים התחשבות. דברי המורה נאמרו מול התלמידים וביקשתי ממנה שלא תדבר על ענייניה האישיים מול התלמידים. הצעתי לה שנקיים שיחה בחדר המנהלת או בחדר אחר, בכל מקרה לא בפני
התלמידים. כעסה של המורה גבר ובעצם היא ביקשה ממני לעזוב את השיעור. כמו-כן אמרה לי שאיננה מוכנה לקיים איתי שיחה בין כתלי בית הספר. עזבתי את הכיתה. אני מזכיר שסירובה של דפנה שרבט לאפשר לי ביקור בשיעוריה חוזר על עצמו. יש גם סירוב להשתתפותי בשיעוריה לשם צפיה ויש גם סירוב לקיים שיחה בבית הספר. סירובים אלה אף גורמים לכך שאינני יכול למסור לה באופן אישי את הדוחות. דוח זה יימסר לה באמצעות המנהלת או בדואר רשום שכן בפעם הקודמת סירבה דפנה אף לקבל את הדוח מידי המנהלת.
לסיכום
לא יכולתי לקיים צפיה בשיעור. המורה ביקשה שאעזוב ועזבתי. המורה טענה באזני שאין התחשבות מצד המערכת במצבה הבריאותי, אך בו בזמן סירבה לקיים שיחה מסודרת (הודיעה כי תצלצל ותקבע עמי פגישה במשרדי – והסכמתי לכך).
אני רואה בסירוב נוסף זה דוח ביקור שלילי נוסף."

48.
לטענת התובעת, שבוע קודם לביקור הפיקוח היא הודיעה למנהלת על כך שהיא צפויה להעדר מעבודה בשל בדיקות רפואיות ביום 10.2.06, וכי אף על פי כן 'נשלח' המפקח לערוך את ביקור הפיקוח הנ"ל. בכל הכבוד, טענה זו לא ברורה לנו – ראשית, לא הוכח כאילו המפקח 'נשלח' ביום זה, ולטענות אלה כבר התייחסנו. שנית, לא ברור מהו הקושי – שהרי התובעת התייצבה לעבודתה ביום 9.2.06 כרגיל ולא הומצא אישור ולא היתה טענה כאילו ביום זה לא היתה כשירה. שלישית, בכל הכבוד, לא ברור לנו כיצד מצב בריאותי כזה או אחר יכול להסביר את ההתנהגות כמפורט בדו"ח.

(ב11)
דו"חות הפיקוח של המפקחת ישראלי מיום 28.3.06 –
שני שיעורים
49.
ביום 28.3.06, ככל הנראה, ערכה המפקחת ישראלי שני ביקורי פיקוח בשיעורים של התובעת. מתוך הדו"חות עצמם לא ניתן לדעת מה קדם למה, אך ממכתב שלטענת התובעת נכתב ביום 10.4.06 (נספח כ"ב4 לכתב התביעה) ניתן להסיק כי הדו"ח הראשון נעשה בהתייחס לשיעור בכיתה ז' ולאחר מכן השיעור בכיתה ט'[1]
. נציין שככל הנראה באחד הדו"חות נפל שיבוש בתאריך כיוון שמדובר בדו"ח כפול פעם נושא תאריך מודפס 20.2.06 ופעם נושא תאריך בכתב יד 28.3.08 (רא' נספחים כ"ב1 ו-כ"ב2 לכתב התביעה). נוכח מועד מכתבה של התובעת – 10.4.06, נראה כי המועד הנכון הוא 28.3.06.

50.
דו"ח הפיקוח הראשון (הדו"ח השני בנספח י"ג לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה כיתות ז' – הקבצה ג'. בשיעור נערך מבחן ונכחו 18 תלמידים. בדו"ח מציינת המפקחת ישראלי כי הסדר והניקיון בכיתה סבירים, מבחינת משמעת

"רעש, פטפוטים, תנועה מתמדת של תלמידים"
. בהמשך הדו"ח מציינת המפקחת כך:

"בתחילת המבחן היה שקט בכיתה והתלמידים היו מרוכזים במבחן. לאחר כעשר דקות החלו התלמידים לבקש סיוע מהמורה. המורה החלה לענות כשהיא מסתובבת בין השולחנות. לאחר פרק זמן נוסף בקשה המורה שהתלמידים יגיעו לשולחנה. תלמידים החלו להגיע, להקיף את המורה וכל שאר התלמידים החלו לשוחח אחד עם השני. המורה שלחה את התלמידים למקומם וביקשה שיגיעו אליה אחד אחד. בכיתה נוצר רעש ואנדרלמוסיה והתלמידים המשיכו להגיע למורה ללא רשותה.
......
התלמידים אינם מכבדים את הוראות המורה. התלמידים דיברו ביניהם במהלך המבחן. שתי תלמידות השוו את תשובות המבחן ביניהן. במהלך המבחן השתדלה המורה לענות לכל התלמידים ולמעשה סייעה להם בפתרון השאלות במבחן, לדוגמא: הוספת סימנים מתמטיים. חלק מהתלמידים רבו עם המורה."

לגבי תמצית השיחה עם המורה נכתב כך:

"בשיחה שהייתה עם המורה בתום השיעור בקשה המורה להדגיש שהיא עובדת באזור קשה מבחינת אוכלוסיה ולא מקבלת גיבוי ממנהלת בית הספר. לטענתה קבלה הקבוצות של תלמידים חלשים בלבד. הילדים לא מסוגלים לענות על שאלות הבחינה. ציינתי בפני
המורה שיתכן שהשאלות במבחן אינן מדורגות, שהתלמידים אינם מבינים את מבנה השאלות וכתוצאה מכך לא יכולים להצליח וחווים כשלון. תלמידים ברמה זו מומלץ שיתנסו במבחן חזרה שדרכו יכירו וילמדו מה נדרש מהם והמורה תוכל לדעת, במה התלמידים מתקשים ובהתאם לחזור על החומר."

בהערות כלליות נרשם כך:

"1.
למורה חסרים כלים להתמודד עם אוכלוסיות של תלמידים חלשים וניכר שחסרה בקרה על תהליכי ההוראה-למידה.
2.
בשיח תלמידים שישבו לידי במהלך הבחינה, אמרו לי התלמידים שאינם מבינים את החומר הנלמד בשיעוריה. הייתה להם מורה אחרת, בתחילת השנה העבירו את המורה דפנה אליהם ואת המורה שלהם העבירו לכיתת התלמידים המוגברים. תלמידה אחרת אמרה 'אנחנו לא מבינים כלום, היא אומרת שציוננו טובים, אך כולם מעתיקים מכולם בבחינה וגם היא (המורה) עוזרת לנו'.
3.
למורה יש נכונות ללמד את התלמידים ויחסה חיובי כלפיהם, אך חסרת סמכות ואינה מסוגלת להשתלט על התלמידים בכיתה.
4.
הערכה שלילית (1)."

51.
דו"ח הפיקוח השני (מסמך ראשון בנספח י"ג לכתב ההגנה) מתייחס לשיעור מתמטיקה בכיתה ט' – הקבצה ג' בו נכחו 5 תלמידים. בדו"ח הפיקוח מציינת המפקחת כי הסדר והניקיון בכיתה טובים, השיעור שקט והתלמידים הקשיבו והתענינו בשיעור. להלן עיקרי הדו"ח:

"השיעור הוכן באופן חלקי ע"י המורה. נושא השיעור היה אמור להיות פונקציות בעבודה עצמית ושונה לבעיות תנועה עקב ביקורי בשיעור. שינוי תוכן השיעור ע"י המורה נבע מרצונה, ובמטרה להראות את דרך הוראתה. השיעור התנהל באופן הבא: המורה כתבה בעיית תנועה על הלוח, התלמידים העתיקו והתבקשו לפתור באופן עצמאי. המורה שרטטה טבלה של בעיות תנועה והתלמידים לאחר שסיימו את המטלה באופן עצמאי, נתבקשו לפתור על הלוח.
....
.... בשיעור נכחו 5 תלמידים בלבד. השיעור החל ב-20 דקות איחור. כשהגענו לכיתה ישב תלמיד אחד בודד בכיתה והוא התבקש ע"י המורה לחפש את שאר התלמידים ולהביאם לשיעור. התלמיד חזר עם עוד 3 תלמידים. לשאלתי 'היכן רוב התלמיד'
(כך במקור – א.א.), נעניתי שהם נסעו למטווח וחלק אחר לא הגיע. התלמידה החמישית במספר, הגיעה לאחר איחור נוסף של כ-10 דקות מהתחלת השיעור, שגם הוא החל באיחור."

לגבי תמצית השיחה עם המורה נכתב כך:

"המורה הציגה את עצמה כבעלת ניסיון של 20 שנות הוראה ויודעת היטב את החומר. לטענתה התקשורת שלה עם התלמידים טובה. יש לציין שעם 5 תלמידים ניכרת תקשורת טובה, אבל אין מכאן להשליך על תפקודה בכיתה אם היו נוכחים כל התלמידים, 17 במספר."

בהערות כלליות נרשם כך:

"1.
חשוב לציין שהמורה לא בדקה נוכחות התלמידים. המורה לא ווידאה שאכן כל 12 התלמידים החסרים יצאו למטווח ומתוך כך ניתן להסיק שהמורה לא עושה בקרת נוכחות תלמידים כנדרש.
2.
השיעור התמקד בעיקר בתרגול בעיות תנועה. לא יכולתי לראות הקנייה של חומר חדש לתלמידים.
3.
מבנה השיעור: לא היה פתיח לשיעור המסביר את ההקשר שלו לשעורים הקודמים. לא היה הסבר על מטרת השיעור. השיעור התנהל 'פינג – פונג' של שאלות ותשובות בין המורה לתלמידים. לא היה סיכום לשיעור. לא נתנו שעורי בית.
4.
הערכה בינונית."

52.
כאמור, ביום 10.4.06 כתבה התובעת מכתב תגובה המופנה כלפי המפקחת ישראלי, עם העתקים למפקח גונן ולמר אופק מהארגון. כעולה מתצהירה של התובעת מכתב זה לא זכה למענה וגם לא תויק בתיקה האישי, ולפיכך, לא ברור כלל שהתקבל. כך או כך, נניח כי המכתב אכן התקבל.

בהתייחס לדו"ח הראשון
, מתייחסת התובעת ומסבירה, בין היתר, כי הרעש מקורו בהתרגשות הגדולה של התלמידים בשל המבחן וביקור המפקחת, כי התלמידים כן מכבדים אותה ולסיכום היא מסבירה כי
"לאור הנסיבות אינני חושבת שהסיטואציה משקפת כהוא זה את אופי העבודה שלי כמורה ולא את כישורי האישיים ויחסי עם התלמידים"
. עוד טענה התובעת כי ההערכה השלילית
"אין ספק שנכתבה בהשפעת המנהלת. יש פה תיאום ציפיות ברור עם המנהלת והמטרה זומנה מראש"
.

בהתייחס לדו"ח השני
, מתייחסת התובעת ומסבירה, בין היתר, כי הדו"ח מגמתי ושונה מהדברים שנאמרו בעל פה וכי השיעור החל באיחור בשל הסיכום שנערך עם המפקחת לגבי הביקור בשיעור הקודם.

53.
באשר לטענות התובעת על מגמתיות ו"הטיה" נציין שדווקא הדו"ח השני של המפקחת ישראלי בו ההערכה היתה בינונית – ולמעשה טובה יותר מההערכה בשיעור קודם, מצביעה על העדר מגמתיות בהערכת השיעור.

(ב12)
דו"חות הפיקוח של המפקחת רון מיום 27.4.06 –
שני שיעורים
54.
ביום 27.4.06 הגיעה המפקחת רון לערוך ביקור פיקוח בשיעורים של התובעת (נספח י"ד לכתב ההגנה), וכך נכתב בדו"ח:

"באתי לצפות בשני שיעורים רצופים. .... בשיעור הראשון: המורה סירבה לקבל אותי ולכן לא נכנסתי. המתנתי לשיעור השני. עם תחילת השיעור הודיע
(צ"ל: הודיעה – א.א.) לי המנהלת שהמורה הלכה הביתה ולכן לא יכולתי להמשיך במשימה".

55.
לטענת התובעת ביום 26.4.06 היא הודיעה למנהלת על היעדרותה הצפויה ביום למחרת בשעות הבוקר. לטענתה המנהלת סירבה לשחררה ודרשה כי תתייצב בבית הספר. לפיכך, התייצבה ללמד ביום 27.4.06 חרף העובדה שחשה ברע. לטענתה בתחילת השיעור השני לא חשה בטוב ולכן השתחררה לביתה. התובעת צרפה אישור רפואי מיום 16.10.06 המתייחס להיעדרות ביום 27.4.06. מתקשים אנו לקבל את גרסתה של התובעת לגבי הסיבות ל"השתחררות" באותו יום. שכן, האישור הרפואי הוצא בדיעבד ולא בזמן אמת. וכן אין בפני
נו טענה לפיה הדו"ח לא נמסר לתובעת בזמן אמת כמו ביחס לכל הדו"חות. אם כך, מדוע התובעת לא מצאה לנכון להגיב לדו"ח ולצרף את אישור המחלה, כפי שעשתה למשל בנוגע לדו"חות של המפקחת ישראלי?!!

(ג)
האם נפל פגם מבחינת מספר ביקורי הפיקוח?
56.
השנה שקדמה להוצאת 'אזהרה מנכ"ל' (תשס"ה)

– בהתאם לתקנון, בשנה שקדמה להוצאת אזהרת מנכ"ל יש צורך בביקור של לפחות שני מפקחים שכל אחד מהם ערך שני ביקורי פיקוח. תנאי זה התקיים:

56.1.
המפקח גונן – המפקח הממונה על המוסד, ביקר אצל התובעת במועדים להלן: 13.2.05 (ס' 31 לעיל); 16.3.05 – 2 שיעורים כאשר לשיעור השני ביום זה לא נכנס המפקח בסופו של דבר (ס' 33 ו- 34 לעיל); 10.4.05 (ס' 36 לעיל) – סה"כ ארבעה ביקורים. אפילו לא נביא בחשבון את הביקור מיום 16.3.05 (שיעור מס' 4) כביקור פיקוח – מדובר בשלושה ביקורים.

56.2.
המפקחת שטאובר ביקרה אצל התובעת ביום 8.6.05. מהדו"ח עולה כי ביקור פיקוח בוצע בשיעור השלישי (ס' 37 לעיל) והיתה כוונה לבצע ביקורים גם בשיעור הרביעי והחמישי (ס' 38 ו- 39 לעיל) – סה"כ שלושה ביקורים. אפילו לא נביא בחשבון את השיעור החמישי (בשל היותו ביקור שלישי באותו יום) – מדובר בשני ביקורים.

57.
השנה שלאחר הוצאת אזהרת המנכ"ל (תשס"ו)

– בהתאם לתקנון, בשנה שלאחר הוצאת אזהרת מנכ"ל יש צורך בביקור של לפחות שלושה מפקחים – אחד בארבעה שיעורים והשניים האחרים בשני שיעורים כל אחד. תנאי זה התקיים:

57.1.
המפקח גונן – המפקח הממונה על המוסד, ביקר אצל התובעת במועדים להלן: 22.12.05 (ס' 40 לעיל); 15.1.06 – 2 שיעורים כאשר לשיעור השני ביום זה לא נכנס המפקח בסופו של דבר (ס' 42 ו- 45 לעיל); 9.2.06 – שגם בו לא נערך בפועל ביקור בשל סירוב התובעת לקבל את המפקח לשיעור (ס' 47 לעיל) – סה"כ ארבעה שיעורים.

57.2.
המפקחות ישראלי ורון ביקרו אצל התובעת שני ביקורים כל אחת (ס' 50, 51, 54 לעיל).

58.
עולה אם כן, שבפיטורי התובעת לא נפל פגם בהיבט של מספר ביקורי הפיקוח.

(ד)
האם נפל פגם מבחינת הדו"ח בו נעשה שימוש?
59.
אחת הטענות המרכזיות של התובעת ושל הארגון היא שהדו"חות בהם נעשה שימוש במקרה של התובעת אינם דו"חות תקינים. הטענה נשענת על הטענה המקדמית ולפיה המפקחים חרגו מההוראות בספר המפקחים המחייבים כי ביקורי פיקוח בקשר לפיטורים פדגוגיים יערכו ב'דו"חות ספרותיים'. כאמור קבענו שלא הוכח ש'ספר המפקחים' בכלל חל ומחייב, ולפיכך די בכך כדי להוביל לדחיית הטענה. למעלה מן הדרוש אפילו היינו מקבלים את הטענה לא היה בכך לטעמנו כדי לשנות מהתוצאה, ונסביר:

59.1.
אין חולק כי ביקורי פיקוח בקשר לפיטורים פדגוגיים לא צריכים להיערך על גבי 'גליון הערכה', אלא על גבי 'דין וחשבון מפורט' (ס' 3 (א) המובא בסעיף 27 לעיל). מכאן, שאם נחליף את הביטוי 'דו"ח ספרותי' ב'דו"ח מפורט', נגיע לאותה תוצאה מבחינת טיעונן של התובעים (השוו גם סעיף 9.2.7 לספר המפקחים שם נעשה שימוש במילים

"דין וחשבון מפורט 'ספרותי' (לא בטופס הערכה)"
. כך שהשאלה שתעמוד לפתחנו היא האם במקרה זה דו"חות המפקחים הם בבחינת 'דו"ח מפורט' (או בלשון התובעים 'דו"ח ספרותי') או שמא הוא בבחינת 'גליון הערכה'.

59.2.
הטעם לטענות התובעים נעוץ בכותרתם של כמעט[1]
כל דו"חות הפיקוח שנערכו במקרה זה והיא "גליון הערכה". אלא שבכל הכבוד, בטענתם אין ממש, באשר הקובעת אינה כותרת הדו"ח אלא תוכנו.

59.3.
המפקח גונן הסביר כי בעבר נהג 'גליון ההערכה' מספרי בו ניתן ציון (בין 1 ל- 5) עם מעט מקום להערות כלליות (נספח יט' לתצהירו). 'גליונות הערכה' אלה שונים בתכלית מהדו"חות לפיהם נערכו הביקורות במקרה של התובעת.

59.4.
התובעים לא הגישו ראיות סותרות לעדותו של המפקח גונן, אך המציאו העתק של דו"ח שלטענתם מהווה הדו"ח הנדרש (נספח ה' להודעה מיום 11.3.08). לא מצאנו כל שוני מהותי בין הדו"ח נספח ה' לבין הדו"חות במקרה זה. אלה גם אלה מפורטים וכוללים התייחסות מפורטת להיבטים שונים בשיעור.

59.5.
נוסיף ונציין כי על תוכנו של הדו"ח המפורט ניתן ללמוד מהוראת סעיף 3.5 א' (11) לתקנון שירות הוראה בו מצוין כי דו"ח מפורט

"יכלול תיאור מפורט של כל שיעור והערכת המפקח על טיב השיעור והישגיו. כן יעריך המפקח – אם על יסוד הסתכלותו בשיעור ואם על יסוד התרשמותו הכללית – את אישיותו של המורה, גישתו החינוכית, יחסו לתלמידים, הורים ומורים וכו'"
. לטעמנו, דו"חות הפיקוח במקרה זה עונים על דרישה זו. נציין שגם בספר המפקחים בו נתלים התובעים נקבע כי הדו"ח המפורט (ספרותי) יכלול את הפרטים הנ"ל (ס' 9.2.7 לספר המפקחים).

60.
לאור האמור אנו דוחים את טענות התובעים לגבי פגם בקשר לדו"חות בהם נעשה שימוש. יחד עם זאת ובהערת אגב ראינו לציין שלא ברור לבית הדין מדוע למחוזות חיפה ותל אביב יש דו"חות שנראים צורנית שונים ויתכן ויש מקום לשקול את האחדתם.

(ה)
האם נפל פגם לאור העדרה של המלצה לפיטורים?
61.
טענה מרכזית נוספת של התובעים בקשר לפגם שנפל בדו"חות הפיקוח של המפקחים היא היעדרה של המלצה מפורשת לפיטורים, זאת בניגוד למתחייב מתקנון השירות. טענה זו שכונתה "הפגם המהותי ביותר" – מבוססת על הוראת סעיף 3.5 א' (11) סיפא לתקנון שירות הוראה, החלה במקרה של פיטורים פדגוגיים של עובד הוראה בניסיון. לפי הוראה זו, דו"ח מפורט

"יסתיים בהצעה ברורה ומנומקת בנוגע להמשך עבודתו של המורה, היינו: פיטורים או המשך הניסיון, כל דו"ח יהיה חתום בחתימת ידו של המפקח"
. לטענת התובעת משהדו"חות לא כללו בסיומם המלצה מפורשת לפיטורים, הרי שנפל בהם פגם ולכן דין הפיטורים להתבטל.

62.
הנתבעת חולקת על תחולת הוראת הסיפא על מקרה של פיטורי עובד הוראה קבוע מטעמים פדגוגיים. לטענתה הוראה זו חלה ורלוונטית רק למקרה של פיטורי עובד בניסיון מטעמים פדגוגיים. בהקשר לזו העיד המפקח גונן כך[1]
:

"ש.
מדוע לא כתבת בסוף אף אחד מגיליונות הערכה שכתבת, שאתה ממליץ מפורשות לפטר פטורים פדגוגים.
ת.
התחלתי לומר שההצעה לנסח במפורש המלצה לפיטורים מיועדת למורים בתקופת הנסיון. לדעתי לרשום למורה קבוע המלצה כזו מוכיחה שהבדיקה שלך איננה בתום לב אם אתה מחווה דעה כזאת, מיד עם השלבים המוקדמים. אני ראיתי בכתב ההגנה שיש הסבר מדוע דרישה כזו לרישום כזה מיועדת למורים ביסיון.
ש.
אתה לא חושב שמגיע למורה לדעת שההמלצה משמעותה המלצה לפטר פדגוגית.
ת.
למורה עם אינטליגנציה מינימלית יש הבנה כזו."

63.
אם כי לכאורה יש טעם בהסברי המפקח גונן לפחות בכל הנוגע לדו"חות הפיקוח בשנה שקודמת לאזהרת המנכ"ל, הרי שבמקרה זה אין טענתו מעלה או מורידה. שכן, במקרה של סחרטוב נקבע ע"י בית הדין האזורי[1]
כי היעדרה של המלצה ברורה לפיטורים אם לאו, היא פגם בקשר לדו"חות. קביעה זו של בית הדין האזורי אף אושרה מפורשות ע"י בית הדין הארצי בעניין סחרטוב (ס' 19 לפסק הדין). מכאן שמלכתחילה לא היה מקום לטענות הנתבעת בעניין זה.

64.
להשלכה של פגם זה ו/או של פגמים אחרים ככל שימצאו, נתייחס בהמשך.

(ו)
האם נפל פגם בקשר להרכב מועצות המפקחים?
65.
לטענת התובעים בהרכב מועצות המפקחים שהמליצו על אזהרת המנכ"ל ועל הפיטורים (ס' 2.9 ו- 2.13 לעיל) נפלו פגמים.

66.
הטענה הראשונה היא שמועצת המפקחים צריכה להתקיים בראשות מנהל המחוז. טענה זו נסמכת על הוראת ספר המפקחים (ס' 172 לסיכומי התובעים) ועל הוראת סעיף 6.5 סעיף קטן 8 (ג) (4) לתקנון שירות עובדי הוראה. בכל הכבוד – טענה זו לא יכולה להתקבל: ראשית, ספר המפקחים אינו מחייב; שנית, לא מצאנו היכן בספר המפקחים (ולנו הומצא רק חלקו) קבועה הוראה שכזו; שלישית, הוראת התקנון אליה הפנו התובעים מתייחסת לפיטורים בבית ספר על יסודי שאינו רלוונטי לענייננו, ובכל מקרה מתייחס לפיטורי מורה בניסיון מטעמים פדגוגיים. זאת ועוד, גם לפי הוראת סעיף קטן 12 (של סעיף 6.5 לתקנון השירות) המתייחס לפיטורי מורה קבוע מטעמים פדגוגיים אין הוראת סעיף 8 (ג) (4) חלה.

67.
הטענה האחרת של התובעת נוגעת לסוגיית השתתפותם של המפקחים שפיקחו על עבודת התובעת במועצת המפקחים שדנה בעניינה. נזכיר לעניין זה כי: מועצת המפקחים הראשונה אשר המליצה על הוצאת אזהרת המנכ"ל הורכבה מהמפקחים גונן ושטאובר שהגישו את דו"חות הפיקוח בעניינה של התובעת בשנה השוטפת ומהמפקחת בר סלע; ואילו מועצת המפקחים השניה שהמליצה על הפיטורים הורכבה מהמפקחים גונן, ישראלי ורון שביקרו את התובעת בשנה השוטפת וכן מהגב' שטאובר שביקרה בשנה קודמת את התובעת.

68.
טוענת הנתבעת להגנתה כי במקרה של פיטורי מורים בבית ספר יסודי לא קובע התקנון מהו הרכב מועצת המפקחים, ולכן לא נפל פגם בהרכב שדן בעניינה של התובעת. בכל הכבוד, עמדת הנתבעת לא יכולה להתקבל על דעתנו, ונסביר:

68.1.
בתקנון השירות בפרק העוסק בפיטורים פדגוגיים של עובד הוראה קבוע בבית ספר יסודי נקבע כי הדיון יתקיים בפני
'מועצת המפקחים'. אכן לא הובאה בפני
נו הגדרה או ראיה לגבי מהותו של אותו גוף המכונה 'מועצת מפקחים'. לפי לשונה נראה שהכוונה למפקחים העוסקים בפיקוח על החינוך היסודי, לכל הפחות באותו מחוז.

68.2.
בהעדר הוראה קונקרטית אודות הרכב המפקחים הדרוש לדיון בעניינו של מורה המועמד לפיטורים פדגוגיים, נדרשים אנו לנסות וליצוק תוכן לאותו ביטוי: 'מועצת מפקחים'. לשם כך ניתן להקיש מהוראותיו האחרות של התקנון ו/או ממקורות אחרים.

68.3.
עיון בהוראות הפיטורים בחינוך העל יסודי מעלה כי בפיטורי עובד הוראה בניסיון מתקיים הדיון על פיטורים פדגוגיים בפני
'ועדת שלושה' בראשות ראש החטיבה (כהגדרתו בראש סעיף 6.5)

"ועוד 2 מפקחים מהחטיבה, שלא ביקרו בשנה האחרונה בשיעורי המוצע לפיטורין"
, ואילו בפיטורי עובד הוראה קבוע מתקיים הדיון בפני
'ועדת הפיקוח' (סעיפים קטנים 9 ו- 12 של סעיף 6.5). 'ועדת הפיקוח' מוגדרת בראש הסעיף כך
"חבר המפקחים בחטיבה המפקחת על בתי הספר העל יסודיים"
.

68.4.
עיון בעניין סחרטוב מעלה כי:

(א)
הרכב מועצת המפקחים שדנה בפעם הראשונה בפיטוריה של הגב' סחרטוב – שהייתה מורה לאנגלית, היה כדלהלן: מנהל מחוז, מפקח המחוז, מרכז הפיקוח העל יסודי, מפקחת על יסודי, מפקחת מחוזית על לימודי אנגלית, מפקחת מחוזית על לימודי צרפתית. הפיקוח בשנה השוטפת נעשה ע"י מפקחת המחוז, המפקחת המחוזית לאנגלית והמפקחת המחוזית לצרפתית.

(ב)

הרכב מועצת המפקחים שדנה בפעם השניה בפיטוריה של הגב' סחרטוב היה כדלהלן: מרכז הפיקוח העל יסודי, מפקחת המחוז, מפקחת כוללת של בית ספר בו לא לימדה הגב' סחרטוב, מפקחת על לימודי אנגלית, מפקחת על לימודי צרפתית. הפיקוח בשנה השוטפת נעשה ע"י המפקחת המחוזית לאנגלית והמפקחת המחוזית לצרפתית.

קרי, השתתפו ב'מועצת המפקחים' לפחות שלושה מפקחים שלא ערכו ביקורי פיקוח.

68.5.
לעניינו ניתן ללמוד גם מפרשת זהבה דוד[1]
- מורה בבית ספר יסודי. שם טענה התובעת כי נפל פגם בפיטוריה מאחר שכלל לא כונסה מועצת מפקחים לדון בפיטוריה. וכך טענה הנתבעת:

"מועצת המפקחים כונסה לפי הוראות התקנון, נכחו בכל ישיבה כ - 3 מפקחים, שלא ביקרו את התובעת בכיתתה וכנספח לתצהיר חמו הוגש פרוטוקול מועצת המפקחים שהתקיימה בתאריך 22.2.00."
(הדגשה הוספה – א.א.)

בהמשך קובע בית הדין כך:
"מתצהיר חמו עולה, כי בתאריך 22.2.00 התקיימה מועצת מפקחים בה נכחו 4 מפקחים שלא ביקרו בכיתת התובעת. כן, הוצג בפני
נו פרוטוקול הדיון, ממנו עולה כי המפקחות (חמו, בן ארי) תוחקרו בצורה עניינית באשר לדוחו"ת שהגישו ותארו את תפקודה של התובעת בכיתה. בסיכום הישיבה התקיימה הצבעה באשר להמלצות המפקחות להוציא לתובעת אזהרת מנכ"ל, וההמלצות אושרו פה אחד."
(הדגשה הוספה – א.א.)

68.6.
הוא הדין ביחס לעניין ופא אסאחק.
מפסק דינו של בית הדין האזורי[1]
עולה כי שם נדון ענינה של מורה בבית ספר יסודי בפני
'מועצת מפקחים' שכללה שלושה מפקחים שלא ערכו את ביקורי הפיקוח (ס' 29 לפסק הדין). כך גם בעניין ארקדי קפלון[1]
ממנו עולה כי הדיון בפני
'מועצת המפקחים' התקיים בפני
שלושה מפקחים שלא ערכו את ביקורי הפיקוח (ס' 21 לפסק הדין).

68.7.
מן המקובץ עולה כי הגוף המכונה 'מועצת המפקחים' כולל לכל הפחות הרכב שרובו ככולו מורכב מהמפקחים שלא ערכו את הפיקוח. לטעמנו בהתבסס על הלשון ועל ההגדרה המתייחסת לגוף המכונה 'ועדת הפיקוח' בפיטורים פדגוגיים בחינוך העל יסודי נראה כי הכוונה לכלל המפקחים 'במחוז' או ב'חטיבה'. אלא שכאמור ממילא לא הובאה ראיה בקשר לקוורום בו יש לכנס מועצת מפקחים זו, ולכן נראה לנו שלכל הפחות מועצת המפקחים צריכה לכלול שלושה מפקחים שלא ערכו ביקורי פיקוח אצל המועד לפיטורים פדגוגיים.

68.8.
טעם נוסף למסקנתנו דלעיל משולב גם במסקנה אודות הצורך בהמלצה מפורשת בדו"ח הפיקוח. שכן, מפקחים שהמליצו על פיטורים יתקשו למשל לשקול 'פתרון אחר' לבעיות הפדגוגיות. מפקחים אחרים שלא היו מעורבים יוכלו למשל להתייחס לשיקולים להלן:

הראשון
– לטעמנו, חובת ההגינות מחייבת את המעביד – ובעניין זה אנו מוצאים קשר ישיר לויתקו של העובד, לא רק לנהל הליך "לעומתי" אלא לנסות ולהדריך את העובד. בסופו של יום זהו גם אינטרס של המעביד עצמו אשר השקיע משאבים לא מבוטלים בהכשרתו של העובד. בהקשר לזה יצוין שדווקא ב'גליון ההערכה' שהוצג בפני
נו (זה שאין לעשות בו שימוש במקרה של פיטורים פדגוגיים) (נספח י"ט לתצהיר גונן) יש מקום לרישום העניינים בהם הודרך המורה.
בהקשר זה נציין שלא עלתה טענה בעניין זה, ולכן גם לא הוברר בפני
נו מהן הפעולות שנעשו (מעבר למוזכר במכתבה של המנהלת המוזכר בסעיף 2.8 לעיל), בצד הצגת הביקורת, על מנת לנסות להדריך את התובעת כיצד לנסות לעלות על 'הפסים הנכונים'.

השני
– לא אחת יקרה ששינוי המקום והאווירה משנה את התוצאות. לכך כבר התייחסנו. לפי עקרון החוקתי של מידתיות והפגיעה המינימלית, יתכן שיש לשקול במקרה של פיטורים פדגוגיים מתן שנת ניסיון בבית ספר אחר שבו קשיים ב"החזקת כיתה" יהיו פחות משמעותיים. אמנם מורה צריך וחייב להיות מסוגל להתמודד עם כל סוגי התלמידים ואין מורה שמוכשר ללמד רק תלמידים 'טובים'. יחד עם זאת מעסיק סביר גם מתאים (בגבולות הסבירות) את יכולותיו של העובד למשימות המוטלות עליו.

69.
'מועצת המפקחים' במקרה זה לא הייתה בהרכב תקין שכן היא כללה בכל פעם רק מפקח אחד שלא ביקר את התובעת באותה שנה. בעניין זה אין אלא לתמוה על עמדת הנתבעת במקרה זה, במיוחד נוכח עמדתה בעניין זהבה דוד. להשלכה של פגם זה נדרש להלן.

נפקותם של הפגמים בהליך הפיטורים
70.
במקרה הנוכחי התגלו בפני
נו שני פגמים בקשר לפיטורים. הראשון, נעוץ להעדרה של המלצה מפורשת לפיטורים או להמשך הניסיון בדו"חות הפיקוח; השני, קשור להרכב 'מועצת המפקחים'.

71.
קודם שנדון בנפקותם של הפגמים קשה בשלב זה שלא להביע מורת רוח כלפי המדינה על כך ש"בימינו" אחרי '60 שנות' נוהלי הפיטורים של מורים עדין עמומים ועדין ניטשים ויכוחים על ההליכים – לגבי מה הנוהל החל בחטיבת הביניים, בשאלה האם צריך אם לאו המלצה מפורשת בפיטורים פדגוגיים של עובד קבוע, ומהו הרכב 'מועצת המפקחים'. בכל הכבוד איננו מצליחים להעלות על דעתנו סיבות שיש בהן כדי להצדיק 'עמימות' שכזו בהליך שהוא כה מהותי הן למורה והן לציבור, וטוב תעשה המדינה אם תפעל נחרצות לפיזור העמימות האמורה.

עוד נציין שלא ברור לנו הכיצד קרה שהנתבעת פיטרה עובדת בטיפולי פוריות מבלי לבקש היתר מוקדם. אין לנו אלא להניח שהצורך בהיתר לא היה ברור לנוגעים בדבר, שכן בצד ההנחיה לתובעת להמציא אישור על הריונה, ככל שהיא הרה, לא מצאנו התייחסות לעניין טיפולי הפוריות. נראה שגם בעניין זה על הנתבעת לפעול להבהרת הדברים כדי שחלילה לא יקרה כדבר הזה שנית.

72.
באשר לפגם הנוגע להעדרה של המלצה מפורשת אנו סבורים כי פגם זה אין בו כדי להצדיק את ביטול הפיטורים, ואלה טעמנו:

72.1.
לפי 'תורת הבטלות היחסית' לא כל פגם מצדיק את ביטול המעשה המנהלי, הכל תלוי בנסיבות ובכלל זה במהות הפגם. במקרה זה איננו סבורים כי מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. מטרת ההמלצה המפורשת היא להעמיד את המורה בפני
מציאות ברורה. במקרה הזה, בנסיבות העניין הכיוון אליו הולכים יחסי הצדדים היה ברור.

72.2.
הדבר נכון מקל וחומר לגבי השנה השניה. אז קיבלה התובעת את אזהרת המנכ"ל וידעה בדיוק מעל לכל צל של ספק כי היא עולה על המסלול של פיטורים פדגוגיים. מכאן, שכל דו"ח שאין בו כדי להצביע על שיפור לא יכול לכרסם בהבנתה את המצב.

72.3.
במקרה של התובעת, בשנה השניה – ארבעה ביקורים לא יצאו אל הפועל בשל סירוב של התובעת לאפשר את הביקורים. סירוב שכזה משמעו כי ההתרשמות שלילית, ובכל מקרה לא יכול לספק את ההנחה כי יש שיפור. שלושה מבין ארבעה הדו"חות האחרים מציינים חוות דעת שלילית או אין בהם שום התייחסות לשיפור. הדו"ח היחיד מתייחס להערכה בינונית. אך עדיין במסגרת התמונה הכללית, לא ניתן לטעון כי לתובעת לא היה ברור הכיוון, ולעניין זה די אם נפנה למכתבה מיום 10.4.06 (נספח כב' 4 לכתב התביעה).

72.4.
בכל מקרה, בהתייחס לדו"חות בשנה הראשונה, הרי שפגם זה תוקן או איבד ממשמעותו משהוצאה אזהרת המנכ"ל.

73.
מסקנתנו שונה בכל הנוגע לפגם השני הנוגע להרכב 'מועצת המפקחים'. כאן מדובר לטעמנו בפגם היורד לשורשו של עניין. הטעם בדיון בפני
מועצת מפקחים שאינה מורכבת רובה ככולה מהמפקחים שערכו את ביקורי הפיקוח ברור. המטרה היא ש"השופט" יהיה שונה מהתובע ובכך יגדל הסיכוי שהמסקנה מהדו"חות תהיה חסרת פניות ככל הניתן. במקרה שבפני
נו 'ניתוח' הדו"חות לא נעשה בהליך הנכון ומדובר בפגם מהותי הנוגע בבסיס ההחלטה של הנתבעת אודות חוסר ההתאמה של התובעת ולכן מצדיק הפגם את ביטול הפיטורים. קל וחומר משאנו מביאים בחשבון כי התובעת היא מורה ותיקה[1]
שעד כה לא עלו טענות לגבי כישוריה; כי במקרה זה הטענות אינן כלפי יכולותיה המקצועיות בהוראת המתמטיקה אלא כלפי יכולתה לשלוט בכיתה ולקיים תהליכי למידה משמעותיים. איננו מקלים ראש, באשר מורה 'מקצועי' ככל שיהיה שהתלמידים אינם סרים למרותו לא יוכל על פני הדברים להנחיל את ידיעותיו המקצועיות.

74.
יחד עם זאת, בשים לב לתוכנם של דו"חות הפיקוח כפי שנפרסו בפני
נו וכשאנו מביאים בחשבון את טובת הציבור והתלמידים בקיום תהליכי למידה נאותים ואת העובדה כי אנו בעיצומה של שנת לימודים איננו סבורים כי יש להורות על החזרתה המיידית של התובעת ללמד בכיתה[1]
. לטעמנו, בצד ביטול הפיטורים יש לאפשר לנתבעת פרק זמן לכינוס מועצת מפקחים בהרכב של לפחות שלושה מפקחים שלא קיימו ביקורי פיקוח אצל התובעת, על מנת שזו תדון ותשקול האם אכן אין מנוס מלפטר את התובעת, או שמא ניתן למצוא פתרון אחר, בין היתר בשים לב לשיקולים המוזכרים בסעיף 68.8 לעיל. והכל לפי שיקול דעתה המקצועי של מועצת המפקחים אשר עליה מוטל הנטל לבחון את דו"חות הפיקוח ואת מכלול הנתונים הנוגעים להתאמתה של התובעת ולהחליט מה היא ממליצה למנכ"ל המשרד לעשות.

75.
ככל שהנתבעת תעביר את עניינה של התובעת למועצת המפקחים וככל שמועצת המפקחים תמליץ על פיטורים פדגוגיים, ברי כי יש חובה לקיים את הליך הפיטורים הפדגוגיים מהשלב של החלטת מועצת המפקחים בתום השנה השניה – קרי, כינוס ועדה פריטטית, קיום שימוע, החלטת מנכ"ל וכו'. בהקשר של הועדה הפריטטית מצאנו לנכון להפנות את תשומת לב הצדדים – הגם שלא עלו טענות בעניין זה – שלפי תקנון השירות במקרה של העדר הסכמה בועדה הפריטטית חובה על הנתבעת להעביר את חילוקי הדעות לועדה הפריטטית העליונה[1]
.

סיכום
76.
אנו מוצאים להורות כדלהלן:

76.1.
הפיטורים השניים מבוטלים. יחד עם זאת אין בכך כדי לחייב את הנתבעת להציב את התובעת לעבודה כמורה בפועל. ניתנת לנתבעת שהות של 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו להביא את עניינה של התובעת לדיון בפני
מועצת המפקחים על יסוד דו"חות הפיקוח הקיימים. ככל שלא תעשה כן, תפעל הנתבעת להחזיר את התובעת ללמד בפועל בחטיבת הביניים בהיקף בו לימדה ערב פיטוריה הראשוניים. ככל שמועצת המפקחים תחליט להמליץ על פיטורי התובעת, יהיו פיטוריה כפופים להליך הפיטורים הפדגוגיים (ועדה פריטטית, שימוע והחלטת מנכ"ל), לרבות לגבי מועדיו.
76.2.
הנתבעת תשלם לתובעת את שכרה (לרבות תנאים סוציאליים כאילו לא פוטרה), ככל שזה לא שולם עד כה וזאת למן חודש 9/07 ועד למועד קבלת החלטה זו ואילך. תשלום השכר בגין תקופת העבר ואילך יעשה בכפוף להוראות הדין.

תשלום השכר עד למועד קבלת ההחלטה יעשה תוך 30 ימים ממועד קבלתה.

77.
בשלב זה איננו פוסקים ביחס לסעדים הכספיים האחרים שנתבעו (סעיפים 186.3 – 186.7 לכתב התביעה). עניין זה יפסק יחד עם הסעד הכספי הנתבע בסעיף 186.8 לכתב התביעה, ועם עניין השכר ככל שיתעוררו חילוקי דיעות בקשר ליישום האמור בסעיף 76.2 לעיל. לטעמנו, נכון יותר יהיה להכריע בסעדים הכספיים הללו יחדיו.

78.
לאחר שאנו מביאים בחשבון את התוצאה, את העובדה כי מרבית טענות התובעים נדחו ואת העובדה כי התמשכות ההליכים רובצת בעיקר לפיתחם של התובעת והארגון אנו קובעים כי הנתבעת תשלם לתובעת 1 שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ, תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. אין הוצאות לטובת הארגון: ראשית, בסיכומי התובעים ההוצאות התבקשו רק עבור התובעת. שנית, מהותית יש להקיש לעניננו מהכללים החלים בסכסוך קיבוצי.

79.
תוך 45 ימים יודיעו ב"כ הצדדים כיצד מבוקש להמשיך בבירור הסעד הנתבע לפי סעיף 186.8 לכתב התביעה והאם נפלו חילוקי דיעות בקשר לסעד הכספי שנקבע בסעיף 76.2 לעיל.

80.
המזכירות תסגור את בש"א 8154/06, ותביא את התיק העיקרי לעיון בהתאם לאמור בסעיף 79 לעיל.


ניתנה היום כח' בכסלו, תשס"ט (25 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.



______________________


_____________________
נ.צ. (מ) – עו"ד לוני גולדשטיין

איטח אילן – שופט
[1]


מטעם התביעה העידו: התובעת ומר יעקב אפק – מזכיר סניף תל אביב של התובעת 2. מטעם הנתבעת העידו: מר אביגדור גונן – המפקח שפיקח על בית הספר בו לימדה התובעת, וגב' מטי קלדרון – מנהלת בית הספר בו לימדה התובעת.
[1]


נציג ציבור שני שהוזמן לדיון ההוכחות לא התייצב, והדיון התקיים בהעדרו. לפיכך, ניתן פסק הדין במותב חסר.
[1]


הכוונה לכתב התביעה המתוקן השני.
[1]


נציג ציבור שני הוזמן ולא בא, והדיון התקיים בהעדרו. לפיכך, ניתן פסק הדין במותב חסר.
[1]

בשפתה של התובעת, כפי שנרשם בפרוטוקול הועדה הפריטטית (נספח ט"ז לכתב ההגנה) בעמ' האחרון.
[1]


לדיון על הרחבת ההגנה גם למקרה של טיפולים המצריכים היעדרויות עוד טרם שהחלו ההיעדרויות רא': בג"צ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה, פ"ד ס(2) 299 (2005) (להלן – עניין שרה אשכנזי).
[1]


בג"צ שרה אשכנזי, בעמ' 315 מול האות ב'.
[1]


ע"ע (ארצי) 174/05 ענת סחרטוב – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 30.8.2005) (להלן – עניין סחרטוב); עב' (נצ') 1574/01 סימה כץ – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 28.8.2002).
[1]


יובהר כי בתקנון ישנו פרק המתייחס לפיטורי עובד הוראה בחטיבת ביניים (נת/1), אך ההתייחסות שם היא למקרים שאינם רלוונטיים לענייננו. כך או כך, אין חולק כי ההוראות לגבי בית ספר יסודי הן הרלוונטיות לענייננו.
[1]



http://cms.education.gov.il/educationcms/units/sherut/takanon
.

[1]

קובץ זה צורף בשנית במסגרת הודעה של התובעים מיום 11.3.08.
[1]


גם התובעת מפנה לכללים אלה בסעיף 27 לכתב התביעה.
[1]


דב"ע (ארצי) מו/165 – 3 חיים סוחרוביץ – מדינת ישראל
, פד"ע יח 337 (1987); ע"ע (ארצי) 1349/00 ופא אסחאק – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 16.2.2004); עניין סחרטוב.
[1]

הכוונה לתלמידים שרמתם המקצועית במתמטיקה נמוכה יותר.
[1]

רא' הסברי התובעת לאיחור בתחילת השיעור בכיתה ט'
בעמ' 2 לנספח כ"ב4 לכתב התביעה – שיחת הסיכום עם המפקחת לגבי הביקור בשיעור קודם.
[1]

הדו"חות היחידים שלא נשאו כותרת זו הם הדו"חות של המפקחות ישראלי ורון שכותרתם היו "דו"ח המפקח על ביקור בשיעור".
[1]

עמ' 28 לפרוטוקול ש' 20 עד עמ' 29 ש' 5.
[1]


עב (חי') 3017/07 סחרטוב ענת – מדינת ישראל
, (נבו) (לא פורסם,
29.12.2004).
[1]


עב (ת"א) 6286/01 זהבה דוד – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 16.12.2003).
[1]


עב (נצ') 1819/99 ופא אסאחק – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 2.9.2001).
[1]


תב"ע (נצ') נד/3-267 ארקדי קפלון – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 9.2.1996).
[1]


השוו עניין סימה כץ.
[1]


השוו הסעד שניתן בעניין נהון (תב"ע (י-ם) לה/3-184 יצחק נהון – מדינת ישראל
, פד"ע ד' 36 (1973)) ובעניין שועה (עב (ת"א) 8610/06 לידיה שועה – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 23.1.2007)).
[1]

רא' ע"ע (ארצי) 295/07 נלי אלאייב – מדינת ישראל
, (לא פורסם, 5.11.2007).






עב בית דין אזורי לעבודה 8986/06 דפנה שרביט, ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/12/2008)