פסקי דין על אמנון כהן | פסקי דין על רונן כהן |

10300/02 בשפ     10/12/2002




בשפ 10300/02 מדינת ישראל נ' אמנון כהן, רונן כהן




החלטה בתיק בש"פ 10300/02 - ב'

בבית המשפט העליון

בש"פ 10300/02 - ב'


בפני
:
כבוד השופט א' מצא


המבקשת:
מדינת ישראל


נ

ג

ד


המשיבים:

1. אמנון כהן


2. רונן כהן


בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף
62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996


תאריך הישיבה: ה' בטבת תשס"ג (10.12.02)
בשם המבקשת: עו"ד ד' ביניש
בשם המשיבים: עו"ד א' יארם



החלטה


שני המשיבים עומדים לדין לפני בית המשפט המחוזי בנצרת בשל אישום בו מיוחסות לשניהם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, התפרצות לבית מגורים ואיומים. באישום נוסף, המופנה נגד המשיב 2 בלבד, מיוחסת לו עבירה של ניסיון שוד. עם הגשת כתב האישום לבית המשפט (ביום 11.3.02) ביקשה המאשימה מבית המשפט המחוזי להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום בירור משפטם. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על המעצר. בקשות המשיבים לעיון חוזר בצדקת מעצרם נדחו.

משפטם של המשיבים התברר והלך לפני בית המשפט המחוזי, אך למרבה הצער לא עלה בידי בית המשפט לסיימו בפסק-דין לפני תום תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום. מכאן בקשת המאשימה שלפניי, להורות על הארכת מעצרם של שני המשיבים, בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, לתשעים ימים נוספים שמניינם ממחר, 11.12.02, או עד למתן פסק-דין במשפטם, לפי המוקדם מבין המועדים. סניגורם של המשיבים התנגד לבקשה. לטענתו, משמלאו תשעה חודשים ממועד הגשת כתב האישום ומשפטם של המשיבים טרם נסתיים, מן הדין להורות על שיחרורם. שיחרורם לטענתו מתחייב גם מכך כי אחד השיקולים המרכזיים שהצדיקו את מעצרם מלכתחילה – קרי, החשש להדחת עדים ושיבוש מהלכי המשפט – שוב איננו קיים, באשר כל המתלוננים כבר סיימו את עדויותיהם.

אני סבור כי הבקשה בדין יסודה. העבירות שבגינן נדרשו המשיבים ליתן את הדין בוצעו בנסיבות חמורות ביותר, כלפי בני משפחה קרובים; ולכל אחד מן המשיבים הרשעות קודמות רבות. אין מנוס מן המסקנה כי המשיבים הם עבריינים מועדים, שמסוכנותם לציבור נלמדת מעברם הפלילי ומחומרת המעשים שבעטיים הם עומדים לדין עכשיו. שיחרורם של המשיבים מן המעצר כרוך בסיכון ביטחונו של הציבור. מצטרף לכך השיקול שמשפטם של המשיבים עומד לקראת סיום. ניתנת האמת להיאמר כי במהלך רוב התקופה שמאז הגשת כתב האישום משפטם לא התנהל בקצב מניח את הדעת. ואולם לאחרונה, משהעמידה התביעה את השופט המלומד על-כך שתשעת חודשי מעצרם הראשונים של המשיבים עומדים להסתיים, החיש בית המשפט את שמיעת הראיות ועלה בידו לסיימה עד תום בישיבה שהתקיימה לפניו ביום 5.12.02. בהחלטתו מאותו מועד הורה לצדדים להגיש את סיכומי טענותיהם בכתב, וכן הועיד את מתן הכרעת הדין ליום 20.1.03. יש לכן יסוד איתן להעריך כי משפטם של המשיבים עשוי להסתיים במתן פסק-דין בתוך כמחצית מתקופת המעצר הנוספת המבוקשת על-ידי המדינה.

הבקשה מתקבלת ומעצרם של שני המשיבים מוארך בתשעים ימים נוספים שמניינם מיום 11.12.02 או עד למתן פסק-דין במשפטם בת.פ. 1062/02 של בית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם מבין המועדים.

ניתנה היום, ה' בטבת תשס"ג (10.12.02).


ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור


02103000_f01.doc
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט:
www.court.gov.il
/עכ.






בשפ בית המשפט העליון 10300/02 מדינת ישראל נ' אמנון כהן, רונן כהן (פורסם ב-ֽ 10/12/2002)