פסקי דין על לויט אלי | פסקי דין על אבי כהן זד | פסקי דין על מאירה כהן זד |

179827/02 א     24/05/2007




א 179827/02 לויט אלי נ' אבי כהן זד, מאירה כהן זד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
179827/02


בפני
:
כב' השופט מרדכי בן חיים
תאריך:
24/05/2007




בעניין:
1. לויט אלי



ע"י ב"כ עו"ד
כהן
התובע


נ
ג
ד


1. אבי כהן
זד

2. מאירה כהן
זד


ע"י ב"כ עו"ד
שמעוני
הנתבעים

פסק דין
א.
מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין
1.
בפני
תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, בגידרה עתר התובע, קבלן שיפוצים, לחייב את הנתבעים המפעילים של חנות פרחים ברח' אלנבי בת"א (להלן:"החנות"), בתשלום שכר עבודות השיפוצים שביצע התובע בחנות על פי הזמנת הנתבעים בסכום כולל של 181,114 ₪.

2.
התביעה הלקונית נסמכה למעשה על מה שהוגדר בכתב התביעה "כפירוט חשבון" על סך של 181,114 ₪, אשר לגירסת התובע הומצא לנתבעים לאחר השלמת העבודה, ואשר הנתבעים התחמקו מלשלם.

3.
בכתב התביעה ציין התובע בין היתר, כי בעקבות דרישתו לתשלום סכום, טענו הנתבעים "טענות שקריות" באשר לטיב העבודה, כמו גם באשר לתשלום סכום בסך 60,000 ₪, אשר כביכול שולם לתובע על חשבון העבודה.
4.
הנתבעים הגישו בקשה למחיקת הכותרת, וביום 18/7/02
החליט בית משפט זה במותב אחר (כב' השופטת ריבה ניב), כי התביעה אינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר. לנתבעים הותר להגיש כתב הגנה עד ליום 30/9/02.

5.
בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים, טענו אחרונים כי הזמינו מן התובע עבודות שיפוץ לחנות, וזאת על רקע יחסי חברות בינם ובין התובע, אלא שלגרסתם העבודות לא בוצעו לשביעות רצונם, וכן כי שילמו לתובע על חשבון העבודה, סך של 60,000 ₪ במזומן.


אשר לפירוט
החשבון אשר מהווה בסיס לתביעתו של התובע, טענו הנתבעים כי תוכנו עומד בניגוד לסיכומים שבין הצדדים, ולתוכן הצעת המחיר הראשונה שאושרה על ידם.

6.
התובע השיב בכתב תשובה ארוך ומפורט, וכפר בכל טענות הנתבעים בכתב הגנתם.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.
המחלוקת
1.
תוכנה של ההסכמה שבין הצדדים באשר להיקף עבודות השיפוץ.
2.
סכום התמורה מגיעה לתובע בגין עבודות השיפוץ, בין כשכר מוסכם ובין כשכר ראוי.
3.
האם שילמו הנתבעים לתובע תשלומים על חשבון עבודתו, ובאילו סכומים?
4.
ליקויים בביצוע העבודה ונפקותם.

ג.
מומחית מטעם בית המשפט
1.
לאחר שהליכי גישור בין בעלי הדין לא נשאו פרי, מינה בית המשפט בהחלטתו מיום 10/4/03, בהסכמת בעלי הדין, את הגב' נורית ג'רבי, ארכיטקטית ושמאית מקרקעין על פי הכשרתה, כמומחית מטעם בית המשפט (להלן:"המומחית"), והנחה אותה לקבוע את שווין הריאלי של העבודות שביצע התובע בחנות.

2.
המומחית ביקרה בחנות ביום 25/5/03 בנוכחות בעלי הדין, וסקרה את העבודות שבוצעו על ידי התובע.


על יסוד ממצאיה, אמדה המומחית את השווי הריאלי של העבודות שבוצעו בחנות עד ליום 26/5/03 לסכום של 105,000 ₪, ללא מע"מ (פיסקה 7 לחוות הדעת מיום 9/7/03).


המומחית ציינה כי אומדן שווי העבודות אינו לוקח בחשבון את איכות הביצוע, או ליקויים שנגרמו במהלך הביצוע, וכן כי חלק מהעבודות בוצעו ללא ליווי מקצועי של אדריכל או מהנדס, וללא תוכניות.

3.
המומחית נחקרה על ידי ב"כ בעלי הדין בישיבת יום 20/9/06, וממצאי חקירתה ככל שהן רלבנטיות למחלוקת שבין בעלי הדין, יסקרו וידונו בהמשך.

ד.
דיון וממצאים
1.

מיקוד טענות בעלי הדין
1.1
בסעיף 5 לתצהירו טען התובע כי ההסכמה הראשונית שבין בעלי הדין התייחסה לביצוע עבודות שיפוץ של הגלריה (הקומה העליונה) של החנות, במחיר כולל של 52,950 ₪, ללא מע"מ.

1.2
התובע צירף כנספח א' לתצהירו, מסמך שכותרתו: "הצעת מחיר לשיפוץ חנות" ,שאיננה נושאת חתימות ותאריך, ההצעה מפרטת סעיפי עבודה שלצד כל אחד מהם רשומה עלותו, ומסתכמת לסכום כולל של בסכום כולל של 52,950 ₪.

לגרסתו של התובע, כאמור בסעיף 7 לתצהירו, בוצעו על ידו 12 סעיפי עבודה מאילו המפורטים באותו מסמך, בעלות מוסכמת כוללת של 48,980 ₪, ובתוספת מע"מ, סך של 57,796 ₪ (סעיף 7 לתצהיר התובע).

1.3
להלן המשיך התובע וטען בתצהירו, כי במהלך העבודה, העלו הנתבעים חדשות לבקרים, בקשות נוספות לביצוע שינויים, תוספות והרחבות, כך שבסופו של יום השתרעו עבודת השיפוץ לשתי הקומות של החנות, לרבות מחסן תחתון וחזית החנות.

התובע פירט בסעיף 9 לתצהירו את העבודות הנוספות שביצע בסכום כולל של 105,819 ₪, ובתוספת מע"מ, סך 124,866 ₪.

1.4
מכאן לא ארכה דרכו של התובע לטעון כי סך הכל תמורת העבודה של הנתבעים לשלם לו בסיום העבודה, הסתכמה לסך של 182,662 ₪, כולל מע"מ בשיעור של 17%.

1.5
התובע טען כי מימן מכיסו, משך כל תקופת הביצוע, את מלוא עלויות השיפוץ חומרים ושכר עבודה, וכי לבקשת הנתבעים ביצע את עבודתו ברציפות וללא הפסקה, כדי לסיים את השיפוץ בחנות לפני חג הפסח שעמד בשער.

1.6
בסעיף 17 לתצהירו, טען התובע כי רק לאחר שדרש את שכרו מן הנתבעים ביום 25/4/02, העלו אלו טענות באשר לטיב העבודה, חישוב המחיר, וכן טענו ללא כל בסיס, כי שילמו לתובע סך של 60,000 ₪.

1.7
אשר לנתבעים – אלה טענו בתצהיר עדותם הראשית, כי
התובע העביר להם הצעת מחיר ראשונית בסכום 30,450 ₪, כבר ביום 29/1/02, ועדכן את ההצעה הזאת ביום 7/2/02, תוך שהעמידה על סך של 52,950 ₪, כולל מע"מ (סעיף 6 לתצהיר הנתבעים).

1.8
להלן הודו הנתבעים, כי אכן העלו במהלך ביצוע עבודות השיפוץ, דרישות נוספות, אשר לגרסתם, את חלקן, התחייב התובע לבצע ללא תשלום, ובכל מקרה טענו הנתבעים, כי נאמר להם לא אחת מפי התובע כי עלות
השינויים והתוספות לא תחרוג מסכום של 20,000 ₪.

תמצית גירסתם של הנתבעים בסוגיה זו בא לידי ביטוי בעדות הנתבע, לפיה:

"הגרסה שלי שהסיכום בנינו היה שהוא (התובע) יבצע את כל מה שאני אבקש ממנו, וכן כל מה שהוא מבקש להוסיף, והכל בסכום של 74,000 ₪" (שם בעמ' 34 שורות 17-15).

1.9
הנתבעים הוסיפו וטענו כי, בעבודת השיפוצים שביצע התובע, התגלעו ליקויי בניה, וכי מומחה מטעמם (אינג' אילנה גוטנברג בר-זאב), סקרה בחוות דעתה מיום 19/9/03 את הליקויים האמורים, ותמחרה אותם בסכום של 38,934 ₪, בתוספת מע"מ.

ה.
שכר מוסכם ושכר ראוי
1.
בעדותו בפני
, טען התובע כי על ההצעה הראשונית בסך 52,950 ₪, שקובלה על ידי הנתבעים, נוספה לאחר מכן הצעה נוספת בסכום של 21,000 ₪ (שם בעמ' 14 שורות 7-6), וזו קובלה אף היא.

2.
הנתבעים מודים למעשה בגרסה זו:
הנתבעת מס' 2 העידה, כי התובע אמר לה שמגיע לו עוד 20,000 ₪ על הסכום שידעה לפי ההצעה נספח א' (שם בעמ' 30 שורות 3-2).
ולמטה מזה היא אומרת:
"כשהעבודה שלו התחילה ב-52,000 ₪ וידעתי שיהיו תוספות, לדעתי הגיע לו בערך 70,000 ₪"...(שם בעמ' 30 שורות 8-7).



גם נתבע מס' 1 אישר בעדותו:
"אני חוזר ומדגיש, הצעת המחיר בסך 52,000 ₪ התייחסה רק לעבודות בקומה העליונה. ההצעה הנוספת על סך 21,500 ₪, ניתנה לי תוך כדי שיפוץ הקומה העליונה, והתייחסה אך ורק לעבודות בקומה התחתונה...המחיר שסוכם בינינו לגבי כל העבודות, דיברנו קודם על 52,000 ₪, ואח"כ כשהיו תוספות למטה, גמרתי איתו על 70,000 ₪ בכללי, סופי, הכל כולל מע"מ. אני מתקן את עצמי, סיכמנו 74,000 ₪ כולל מע"מ"...(שם בעמ' 33).

3.
נמצאנו למדים, כי הנתבעים מודים למצער, כי היתנו עם התובע ביצוע עבודות שיפוץ בהיקף של כ-74,000 ₪, כולל מע"מ.

בעדותו טען התובע כי הנתבעים ביקשו ממנו לבצע עבודות נוספות שלא פורטו בהצעות המחיר נספחים א',ז' לתצהירו (ראו סעיפים 8,9 לתצהירו ועדותו בעמ' 19).


הנתבע אישר בעדותו, כי כל העבודות המפורטות בנספח ד' לתצהיר התובע, בסך כולל של 181,114 ₪, בוצעו על ידי התובע (שם בעמ' 33 שורות 24-23), אך בנשימה אחת טען כי התובע אמר לו כי חלק מן העבודות יבוצעו חינם אין כסף (שם בעמ' 34 שורות 3-1).

גירסה זו אינה מתקבלת על דעתי, ואני רואה לדחותה; משהוכח בפני
כי התובע הינו בעל מקצוע המשרת את לקוחותיו תמורת שכר, יש לראותו כמי שזכאי לשכר בגין מלוא העבודה שביצע, בין כשכר ראוי ובין כשכר מוסכם. לא הובאה בפני
כל תימוכין לגרסתו הסתמית של הנתבע שהוכחשה על ידי התובע, לפיה התחייב התובע לבצע עבורו עבודות ללא תשלום ותמורה.

ו.
השגות על ממצאי המומחית
1.
בעדותה הבהירה המומחית, כי סכום ערך העבודות שבוצעו על יד התובע בסך 105,000 ₪, הוא סכום שמשקף עלות עבודה שמתבצעת הטיב, ללא צורך בתיקונים (שם בעמ' 49).

2.
המומחית הסבירה כי הנחתה את עצמה בהערכת תשומות העבודה על פי מחירון דקל משנת 2003 (שם בעמ' 45), וכי כעולה מעדותה שם, ראתה המומחית לתמחר חלק מסעיפי עבודה מוסכמים בסכומים נמוכים יותר מאלה שהוסכמו על ידי בעלי הדין בהצעות המחיר, כמפורט בסעיף 25 לסיכומי התובע (להלן: "המחירים המוסכמים").
3.
ב"כ התובע טען בפני
כי המומחית התעלמה שלא כדין מן המחירים המוסכמים, וכי הפער בין אילו ובין המחירים הנמוכים שאמדה המומחית, מסתכם לסכום של 28,698 ₪, ובתוספת מע"מ, לסכום של 33,863 ₪.

ב"כ הנתבעים טען כי החשבון הסופי עליו התבססה בין היתר המומחית, הינו מנופח ומוגזם, וכי לא היה בידי התובע להציג תיעוד בדבר עלויות הביצוע.

4.
טענתו של ב"כ הנתבעים, בדבר חוסר פרופורציה בין הצעות המחיר שנתן התובע, לבין החשבון הסופי שהגיש, נכונה בחלקה בלבד, שכן ככל שעסקינן במחירים מוסכמים כפי באו לידי ביטוי בהצעות המחיר נספחים א', ז' לתצהיר התובע - אין לנתבעים פתחון פה, שכן פיהם ענה בהם כי הסכימו למחירים האמורים, על כך אוסיף כי התובע טען כי ביצע עבודות גם מעבר לפריטים שנכללו בהצעות.

5.
עיקר ממצאיה של המומחית לא נסתרו בפני
, ואני רואה לאמצם. עם זאת, במקום שבו הסכומים שנאמדו על יד המומחית הינם נמוכים מן המחירים המוסכמים, נראה בעיני כי המחירים המוסכמים הם אלו שמחייבים את בעלי הדין, ויש להעדיפם על אומדני המומחית.

ז.
סוגיית המע"מ
1.
המומחית קבעה כי ערך העבודות שבוצעו על ידי התובע מסתכם לסך של 105,000 ₪ ללא מע"מ.

במהלך חקירתו נשאל התובע איפה מופיע המע"מ בהצעת המחיר והשיב:
"רק כשמשלמים לי אני מוציא חשבונית. הוסבר ללקוח, בזמן שדיברנו על הצעת המחיר, שכל נושא המע"מ הוא יוכל לקזז עוד בחודש הראשון, והוא ידע שאם הוא ישלם כסף ויקוזז מהמע"מ, הדברים היו מסוכמים מראש, מבלי שהמע"מ היה כלול" (שם בעמ' 14 שורות 12-10).
קודם לכן בחקירתו, הודה התובע כי
לא הוציא לנתבעים חשבוניות מס
(שם בעמ' 10 שורות 25-24).
2.
הנתבעים לעומת זאת, טענו בעדותם כי הסכום שהותנה בינם לבין התובע, הסתכם לסך של 74,000 ₪ כולל מע"מ (עדות הנתבע בעמ' 33 שורות 19-18, עדות הנתבעת בעמ' 30 שורה 21).

3.
כזכור העריכה המומחית כי סה"כ ערך העבודות שבוצעו על ידי התובע, בסכום של 105,000 ₪, אינו כולל מע"מ.

4.
ב"כ התובע סבר כי יש להוסיף לסכומים המוסכמים הנקובים בהצעת המחיר, גם את שיעור המע"מ. עמדה זו אינה מקובלת עלי, באשר אין היא מתיישבת עם ההלכה הפסוקה, לפיה "לגבי מס ערך מוסף תופסת ההנחה שהוא כלול במחיר שננקב, אלא אם כן נאמר בחוזה אחרת".
(השוו: ע"א 738/80


שלמה נתן נ' זגורי
פ"ד ל"ז (4) 387).

משכך, נראה בעיני כי סכום ההפרש שבין המחירים המוסכמים מזה, ובין המחירים שאמדה המומחית, בסך כולל של
28,698 ₪, כולל מע"מ. (להלן: "סכום ההפרש").

אני פוסק איפוא כי סה"כ התמורה לה זכאי התובע מן הנתבעים בגין עבודות השיפוץ הינו כדלקמן:
סכום שווי העבודות שנקבע על ידי המומחית (ללא מע"מ)
105,000 ₪
בתוספת מע"מ על סכום זה (15.5%)
16,275 ₪
בתוספת סכום ההפרש (כולל מע"מ)
28,698 ₪
סה"כ

149,973 ₪


ח.
ליקויים בביצוע העבודה ונפקותם

בעוד שהמומחית הבהירה כי לא התייחסה בחוות דעתה לאיכות הביצוע, או לליקויים שנגרמו עקב הביצוע, טענו הנתבעים במסגרת כתב הגנה מתוקן מטעמם, כי בעבודת השיפוצים שביצע התובע, נתגלעו ליקויים למכביר, ואומדן תיקונם תומחר על ידי אינג' גוטנברג מטעמם, לסכום של 38,934 ₪, בתוספת מע"מ, כאמור בסעיף 24 לחוות דעתה.

בהחלטתו מיום 3/7/05, אישר בית המשפט הסדר דיוני, בגדרו התקבלה חוות דעת של אינג' גוטנברג מטעם הנתבעים.

1.
בסעיף 13 לחוות דעתה – טענה אינג' גוטנברג כי יש להחליף 5 מדרגות שיש פגומות ושבורות בסכום כולל של 2,750 ₪. לגרסתה, ראתה את המדרגות השבורות במהלך ביקורה במקום (שם בעמ' 21 שורות 16-5).


אטעים כי בדו"ח הביצוע שמצורף כנספח לחוות דעת המומחית (להלן: "דו"ח הביצוע"), נרשם כי
שתי מדרגות נמצאו שבורות, ושלוש מדרגות נוספות – פגומות (שם בפסקה 2 של דו"ח הביצוע).
בהעדר ראיה לסתור, אני פוסק כי עסקינן בליקוי ביצוע, אשר עלות תיקונו מסתכמת בסך של 2,750 ₪.

2.
תמיכת מהלך מדרגות:

אינג' גוטנברג קבעה כי יש צורך לתמוך את הקורה המרכזית של
גרם המדרגות בתמיכות אנכיות ואופקיות, ותמחרה עבודה זאת בעלות ביצוע סך של

1,800 ₪. אפס, במהלך חקירתה, אישרה אינג' גוטנברג כי הליקוי כאמור תוקן (שם בעמ' 22 שורות 14-10), ומסקנה זהה עולה גם מדו"ח הביצוע של המומחית (פסקה 2).
אוסיף כי, הנתבע 2 הודה בעדותו כי התובע ביצע חיזוק במדרגות, והליקוי תוקן (שם בעמ' 35).

בנסיבות אלה אני פוסק כי הליקוי האמור תוקן.

3.
החלפת מעקה מדרגות

אינג' גוטנברג קבעה בחוות דעתה, כי מעקה המדרגות הקיים מהווה סכנה המחייבת החלפתו בעלות כוללת בסך 4,960 ₪ (סעיפים 15,16 לחוות הדעת).

עמדה דומה נקטה המומחית בפסקה 3 לדו"ח הביצוע, אלא שבעדותה קבעה המומחית כי אין צורך להחליף את כל המעקה, אלא רק לבצע עיגון בעלות כספית של 600 ₪ (עדותה בעמ' 43).


אני מעדיף את הערכת המומחית ופוסק איפוא כי יש לחייב את התובע בעלות העיגון בסכום של 600 ₪.

4.
ליקויים בעבודות הטיח

אינג' גוטנברג טענה בחוות דעתה כי עבודות הטיח בחנות בוצעו ברמה נמוכה, ללא שתוקנו כתמי רטיבות בקירות.


לשיטתה של אינג' גוטנברג, יש לבצע טיוח וצביעה מחדש, בעלות כוללת של 3,867 ₪.


המומחית תיעדה אף היא ליקויים מסוימים בעבודות הטיח (פסקאות 8,9,11,12,13 לדו"ח הביצוע), ובכלל זה, נוכחות כתמי רטיבות באזורים בהם בוצע טיח.


חקירתה של
אינג' גוטנברג בנקודה זו הוגבלה לבחינת השטחים הטעונים תיקון, אותם ציינה בחוות הדעת, וכעולה מעדותה בעמ' 25 שורות 16-13, נקודת המוצא שלה בחישוב השטחים, זהה לזאת של המומחית.


אני פוסק איפוא כי הוכח בפני
ליקוי בעבודת התובע, שעלות תיקונו הוא בסך 3,867 ₪.

5.
ריצוף קרמיקה

בסעיפים 18,19 לחוות דעתה, גרסה אינג' גוטנברג כי ריצוף הקרמיקה במחסן לקוי, ומחייב החלפת הריצוף כולו, בעלות כולל של 2,938 ₪.

כמו כן, נטען על ידה כי גם הקרמיקה שהודבקה על שולחן העבודה, מפורקת ושבורה, ומחייבת על פירוק והדבקה מחדש בעלות של 375 ₪.

עיקרי ממצאיה של אינג' גוטנברג, מוצאים תימוכין בסעיפים 28 ו-32 בדו"ח הביצוע.

אני פוסק איפוא כי הוכח בפני
ליקוי בסעיפי עבודה אלה, שעלות תיקונו מסתכמת לסכומים שקבעה אינג' גוטנברג.


6.
ליקוי המרזב

אינג' גוטנברג טענה בחוות דעתה כי התובע חתך מרזב קיים על פני קיר הבניין, מעל לגובה השלט בחזית החנות, וכתוצאה מכך דולפים מי גשם אל חנות הנתבעים ואל חנות שכנה, באופן שעקבות נזקי הרטיבות מהחורף האחרון, ניכרים בבירור.


אינג' גוטנברג אמדה את עלות הביצוע של מרזב חדש בצוותא חדא עם עלות תיקון נזקי הרטיבות בתוך החנות, בסכום כולל של 5,500 ₪ (סעיפים 22-20 לחוות דעת אינג' גוטנברג).

המומחית התייחסה לפריט זה בסעיף 61 לדו"ח הביצוע, ובו ציינה בין היתר:


"בפועל פורק המרזב חלקית, ומי הגשמים נשפכים חופשי בתוך השלט ועל הקיר"...

בעדותו טען התובע כי:

"גם במרזב היתה רטיבות, והיא לא היתה גלויה בפני
, מאחר והיו קרטונים שהסתירו"...(עמ' 16 שורות 12-10).



התובע המשיך וטען כי לא ידע מהיכן מגיעה הרטיבות, וייחס זאת לעובדה כי המבנה ישן (שם בעמ' 16).


בסעיף 9.43 לתצהיר עדותו, תימחר התובע "פירוק מרזב מי גשמים לזריקה", באומדן ביצוע של 200 ₪. גרסה זו מלמדת כי התובע אכן פירק את המרזב, בלא שנתן דעתו לצורך המתבקש בניקוז מי הגשמים.


בעדותה ציינה המומחית:


"אין ספק שחיתוך המרזב כמו שנחתך הוא לקוי ביותר, כי למעשה מוצא המרזב היה מעל השלט המואר, במקום להגיע למפלס הרחוב.
יכול בהחלט להיות שבשל חיתוך המרזב נגרמה הרטיבות, אבל אינני זוכרת שראיתי כתמי רטיבות בסמוך למרזב. המרזב נחתך במפלס הרצפה של הקומה השנייה...גם אם קיימים כתמי רטיבות בקומה ראשונה, היא יכולה לנבוע מזליגת מים מאזור הרצפה של הקומה השנייה כלפי מטה, ובכך היא יכולה להיות קשורה בחיתוך המרזב. (
ההדגשות שלי – מ.ב.ח.).



הגם שהוכח בפני
כי המרזב החדש הותקן על יד וועד הבית ועל חשבונו (עדות הנתבעת בעמ' 30 לפרוטוקול שורות 28-27), יש לקחת בחשבון כי ההסתברות להפצעת כתמי הרטיבות בחנות, ככזו שנגרמה בשל הסרה מרושלת של המרזב, בוססה בעדותה של המומחית, ונתמכת בעדותו של הנתבע מס' 1, אשר מעיד כי לאחר שהנתבע חתך את המרזב, נכנסו מי גשמים לתוך הקיר (שם בעמ' 35 שורה 6).


בנסיבות אלה, נחה דעתי כי יש לזקוף את נזקי הרטיבות בקירות החנות, לחובתו של הנתבע, בניכוי עלות התיקון של המרזב גופו.


אינג' גוטנברג אמדה את תיקון נזקי הרטיבות בסכום של 1,500 ₪ (עדותה בעמ' 25 שורות 9-6), וסכום זה יש לזקוף לחובת התובע.

7.
קירות צמנט-בורד וגבס במחסן

אינג' גוטנברג גרסה בסעיפים 23-24 לחוות דעתה, כי מפגש קירות הצמנט-בורד עם התקרה אינו אחיד, והמחברים בוצעו ברשלנות, עלות התיקון מחייבת לטעמה פירוק הלוחות הסדוקים, וביצוע מחדש של הלוחות, בעלות כוללת בסך 4,244 ₪.

המומחית התייחסה לסוגיה זו בעמ' 6 לחוות דעתה וקבעה:


"המחברים בוצעו בברגים, מפגש הקירות עם התקרה איננו אחיד, קיימים מרווחים לא אחידים בין התקרה לקירות"...

בעדותה (עמ' 43) קבעה המומחית כי אין צורך בהחלפת כל קירות הצמנט-בורד, וכי אפשר לעשות תיקון שיכלול בניה חלקית של טיח וצבע. בהמשך עדותה, הבהירה המומחית כי איננה מסכימה לתמחור ולפירוט הביצוע שנטענו על ידי אינג' גוטנברג (שם).
אני מעדיף את
עמדתה של המומחית על זו של אינג' גוטנברג, ופוסק כי ניתן לתקן את הליקוי ללא צורך בהחלפה מאסיבית של לוחות וקירות.
המומחית
לא תמחרה את עלות התיקון שהוצע על ידה, ואני מעריכו על בסיס עקרונות של שומת הדיינים, על שיעור של 50% מהסכום שקבעה אינג' גוטנברג, דהיינו סך של 2,222 ש"ח.

8.
עלות ליווי הנדסי


אינג' גוטנברג ייחדה במניין הליקויים סכום של 12,500 ש"ח בגין מה שהגדירה כביצוע עבודות מבניות ללא ליווי הנדסי כנדרש; לשיטתה, העדר ליווי הנדסי נתן אותותיו כבר עתה בהעדר היציבות של המדרגות, וכי גם פרטי עבודה נוספים שביצע התובע, ובכלל זה פתח בתקרה וחיתוך קורה, אשר בוצעו ללא ליווי הנדסי, יוצרים סיכון עתידי המחייב לקבל בדיעבד חוות דעת הנדסית של מהנדס קונסטרוקציה בעלות כוללת של 12,500 ש"ח.

אינג' גוטנברג עמדה על עמדתה זו גם בעדותה בעמ' 23,24 לפרוטוקול.
המומחית ציינה בעמ' 8 לחוות הדעת שלה (סעיף 6.4), כי העבודות בוצעו ללא ליווי מקצועי של אדריכל או מהנדס, וללא תוכניות, ובסעיף 62 לדו"ח הביצוע היא חוזרת על עמדה זו בהקשר לפריט עבודה ספציפי, דהיינו חיתוך קורה בקיר החיצוני, שלא התקבלה לגביה חוות דעת הנדסית. (ראו עדותה גם בעמ' 43 לפרוטוקול).

מבלי לגרוע מן החומרה שיש לייחס לביצוע עבודות בניה בלא ליווי או פיקוח הנדסי כמתחייב מהוראות הדין, סבורני כי בנסיבות העניין, אין לנכות מן התובע
את הסכום הנחסך של מימון העסקת מהנדס או אדריכל לתכנון ופיקוח קונסטרוקטיבי. הטעם לכך הוא, שלא ניתן לקבוע בבחינת המערכת ההסכמית שבין בעלי הדין כי אילו נתנו דעתם לצורך בתכנון ופיקוח קונסטרוקטיבי, ולמימונו.

מעבר לאמור, קיים גם קושי אנליטי ופרשני להכיר בעלות הנחסכת של מימון שכר פיקוח הנדסי – בגדר ליקוי המחייב ניכוי משכרו של התובע.

אשר על כן, אני דוחה פריט זה בחוות דעתה של אינג' גוטנברג.

ט.
אחריות התובע לליקויים

על יסוד המקובץ עד כאן, אני פוסק כי בעבודתו של התובע נתגלעו ליקויים הצריכים לתיקון בסכום של 14,252 ₪, בתוספת מע"מ, דהיינו סך של
16,461 ₪.
התובע, כמי שהציג את עצמו כקבלן בעל מוניטין וידע, המסוגל לבצע עבודות מורכבות ומסובכות ברמות גימור גבוהות ביותר (סעיפים 3-1 לתצהיר עדותו), נושא באחריות מקצועית לקיום הליקויים האמורים, ויש לחייבו בעלות תיקונם.

אני פוסק איפוא כי בהתבסס על סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 – רשאים הנתבעים לקזז את הסך הנ"ל כנגד הסכומים שהם חייבים לתובע.


י'.
תשלומים על חשבון שכרו של התובע
1.
הנתבעת טענה כי שילמה לתובע סך 60,000 ש"ח במזומן, וזאת על פי בקשתו. הסכום האמור, שולם לגרסת הנתבעת מס' 2, ב-6 תשלומים בסך של 10,000 ש"ח כל אחד, אשר מועד תשלומם חל במהלך חודש מרץ 2002. הנתבעת הוסיפה כי התשלומים האמורים בוצעו בחנות, בנוכחות בעלה, חמיה, ועובדים נוספים שבשמם נקבה. לגרסת הנתבעת, התחייב התובע להעביר לה חשבונית קבלה, אולם לא עמד בהתחייבות זו (סעיף 9 לתצהיר נתבעת מס' 2).

2.
בדומה לכך, הנתבע מס' 1 טען בסעיף 15 לתצהירו, כי התובע התכחש לקבלת תשלום מזומן בסך 60,000 ש"ח שניתן לו במהלך חודש מרץ 2002 בנוכחותי, בנוכחות אבי, ובנוכחות עדים נוספים.

3.
התובע כזכור, כפר בגרסה זו מכל וכל (סעיפים 17 ו-23 לתצהיר עדותו).

4.
נטל הראיה בסוגיית ביצוע תשלומים ע"ח
התמורה, חל על הנתבעים:


"הכלל הוא שנטל השכנוע להוכחת טענה מסוימת חל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט".

(השוו: י.קדמי על הראיות בעמ' 1510 ולקט האסמכתאות שם).
5.
בעדותה טענה הנתבעת כי
"התובע קיבל ממנה 60,000 ש"ח, כשהעבודה שלו התחילה ב-52,000 ש"ח, וידעתי שיהיו תוספות…" (עמ' 30).


במהלך חקירתה, עומתה הנתבעת עם מכתבו של פרקליטה עו"ד שמעוני
, אשר במכתבו מיום 5/5/02 ציין כי סך של 60,000 ש"ח שולמו לתובע במסגרת חשבון סופי.


ניסיון ההסבר לסתירה זו של הנתבעת, נעדר מיקוד, ותשובתה לא הניחה את דעתי (שם בעמ' 30).

6.
בהמשך עדותה, ולשאלת בית המשפט, העידה הנתבעת כי פנתה לרשויות המס ודיווחה להן כי שילמה לתובע 60,000 ש"ח והוא לא נתן לה חשבוניות. עם זאת, לא עלה בידי הנתבעת להציג מסמך כלשהו בדבר רישום תלונתה או הודעתה בפני
רשויות המס, והיא אף התקשתה לציין מתי במדויק פנתה לרשויות המס (שם בעמ' 32 שורות 18-14).


הנתבע לא נחקר כלל ועיקר על גרסתו בסוגיית התשלום לתובע.

7.
בניסיון נוסף לטייב את גרסתם בדבר תשלום במזומן לתובע בסך של
60,000 ש"ח,
ביקשו הנתבעים לזמן לעדות את אביו של הנתבע מר כהן
יהודה זד, ובקשתם נעתרה.

יהודה זד טען בעדותו:
"אני ראיתי בעיניים שהבן שלי נתן לאלי כסף, 10,000 ש"ח בתחילת העבודה" (שם בעמ' 52).

לא היה בידו של יהודה זד ליתן גרסה ישירה באשר לתשלום יתר הסכומים, לבד מעדותו כי בנו אמר לו כי הוא זקוק לכסף על מנת לשלם לפועלים, והוא נתן לבנו סכומי כסף.

8.
פירכה נוספת בגרסת הנתבעים, עניינה גם באשר למיקום בו בוצעה התשלום, בעוד שהנתבעת טענה כי שילמה את הכסף לתובע בחנות, טען יהודה זד כי הסכום בסך 10,000 ש"ח שולם לתובע בביתו של זה, ברח' שליד דיזנגוף סנטר בתל-אביב (שם בעמ' 53 לפרוטוקול).

יהודה זד הוסיף בעדותו, כי בזמן התשלום נכחו עובדים, והוא נקב בשמו של אחד מהם – שלום עמרני.
גם אם אניח, לזכותם של הנתבעים, כי מקום התשלום הינו בבחינת עובדה המועדת לשיכחה, אין בכך כדי להסביר את דלותן ואיכותן הנמוכה של הראיות שהובאו על ידם, כדי להוכיח את הסכומים ששולמו לתובע.
הנתבעת נקבה אומנם בשמו של העובד שלום עמרני (סעיף 9 לתצהיר עדותה), אך חרף האפשרות שניתנה לנתבעים להביא עדות הזמה, הם נמנעו מלקרוא לדוכן העדים עד נוסף כלשהו, אשר יכול לאשר את גרסתם בדבר ביצוע שישה תשלומים, למעט אביו של הנתבע, אשר כאמור לעיל לא היה בעדותו, אלא משום סיוע מוגבל ביותר לגרסת הנתבעים.

9.
חזקה ידועה היא כי בעל דין שנמנע מלקרוא לדוכן העדים עד זמין אשר יכול לכאורה לתמוך בגרסתו, נמנע מלעשות כן בשל החשש שמא עדותו של אותו עד תהיה לו, לאותו בעל דין, לרועץ.
(השוו:­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­ י.קדמי בחיבורו על הראיות עמ' 1651-1649 ולקט האסמכתאות שם).

הגעתי איפוא למסקנה כי, פרט לסכום של 10,000 ש"ח אשר יהודה זד העיד כי שולם לתובע בנוכחותו, לא עלה בידם של הנתבעים להוכיח כי שילמו לתובע סכומים נוספים בסך כולל של 50,000 ש"ח.







סוף דבר
כאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי הסכום לו זכאי התובע, כתמורה בגין עבודות השיפוץ שביצע בחנות, בידיעתם ובהסכמתם של הנתבעים, עומד על סך של 149,973 ₪, כולל מע"מ.

על פי הממצאים שקבעתי, נתגלעו ליקויים בעבודת התובע, אשר עלות תיקונם מסתכם לסך של 16,461 ₪ , כולל מע"מ כדין.

כמו כן, הוכח להנחת דעתי כי הנתבעים שילמו לתובע על חשבון העבודה סך של 10,000 ש"ח במזומן, וזאת בחודש מרץ 2002.


הנתבעים רשאים לקזז את סכום התשלום בסך 10,000 ש"ח, וסכום אומדן הליקויים בסכום של 16,461 ₪, כנגד הסכום המגיע לתובע בסך של 149,973 ₪.
אני מחייב איפוא את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובע כנגד חשבוניות כדין סך של 123,512 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום הגשת התביעה, ועד למועד התשלום בפועל.

הודעה זכות ערעור.
המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לבעלי הדין.
ניתן היום 24 במאי, 2007 (ז' בסיון תשס"ז) בהעדר הצדדים


בן חיים מרדכי, שופט








א בית משפט שלום 179827/02 לויט אלי נ' אבי כהן זד, מאירה כהן זד (פורסם ב-ֽ 24/05/2007)