פסקי דין על התנועה להגינות שלטונית | פסקי דין על ח"כ רן כהן | פסקי דין על חטיבת זכויות האדם-המכללה האקדמית ואח' | פסקי דין על שר המשפטים

135/02 בג"צ     22/09/2002




בג"צ 135/02 התנועה להגינות שלטונית, ח"כ רן כהן, חטיבת זכויות האדם-המכללה האקדמית ואח' נ' שר המשפטים








ב
בית המשפט העליון


בג"ץ 135/02 - א'


בפני
: כבוד הרשם עודד שחם
העותרים

:
1. התנועה להגינות שלטונית

2. ח"כ רן כהן

3. חטיבת זכויות האדם-המכללה האקדמית
למשפטים רמת גן
נגד

המשיב
:
שר המשפטים
בקשה למחיקת עתירה ולפסיקת הוצאות


החלטה

בהמשך להחלטת כב' השופט חשין מיום 9.9.02, אני מורה על מחיקת העתירה שבכותרת.

אשר לעניין ההוצאות. הקריטריונים לפסיקת הוצאות במקרה של מחיקת עתירה נקבעו בבג"צ 842/93
נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון,
פ"ד מח(4) 217. בעיקרם, הם מתמקדים בשאלה האם הסעד המבוקש ניתן לעותרים, והאם קיים קשר סיבתי בין מתן הסעד לבין הגשת העתירה.

אשר למתן הסעד המבוקש. הסעד העיקרי שנתבקש בעתירה, היינו, העמדת האגרה בבית המשפט לעניינים מינהליים על סכום של כ-500 ₪, לא נתקבל במלואו, והסכום שנקבע, ואשר סיפק את העותרים, גבוה פי שלושה מן הסך האמור. עם זאת, הסעד האמור התקבל בחלקו, שכן חלה הפחתה ניכרת באגרה בבית המשפט לעניינים מינהליים. אף חלק אחר מן העתירה התקבל, במובן זה שהושוו האגרות בגין הליכים בבית המשפט לעניינים מינהליים ובגין הליכים בבית המשפט הגבוה לצדק.

אשר לקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לבין פעולת הרשות, הרי שהמדינה מצביעה על כך, שבמסגרת הליכים אחרים, בבג"צ 5589/01, הודיעה המדינה ביום 24.2.02 על כוונתה לתקן את התקנות שבמחלוקת, בדרך של הפחתת האגרה המשולמת בגין הליך בבית המשפט לעניינים מינהליים והגדלת האגרה בהליכים המתבררים בבית המשפט הגבוה לצדק. מתגובת המדינה לבקשה לפסיקת הוצאות, אשר נתמכת בתצהיר, אף עולה כי ההליכים אשר תוצאתם היא השוואת גובה האגרות בין הליכים בבית המשפט לעניינים מינהליים ובין הליכים המתבררים בבית המשפט הגבוה לצדק, החלו זמן רב לפני הגשת העתירה.

עם זאת, אין בדברים אלה כדי לשלול מניה וביה כל קשר בין השינוי שחל בתעריפי האגרות, ובגידרו הפחתת האגרה בבית המשפט לעניינים מינהליים, לבין הגשת העתירה שבכותרת. המהלך עליו הודיעה המדינה במסגרת בג"צ 5589/01 ננקט כחודשיים לאחר הגשת העתירה שבכותרת. במצב זה לא ניתן לשלול קיומו של קשר סיבתי בין הגשת העתירה שבכותרת לבין השינוי שבוצע. לעניין זה יוער, כי בהודעה קודמת שהוגשה במסגרת בג"צ 5589/01 ביום 15.8.01, חודשים אחדים לפני הגשת העתירה שבכותרת, לא נאמר דבר על כוונה לבצע את המהלך של הפחתת האגרה בבית המשפט לעניינים מינהליים, ולמעשה עולה מאותה הודעה ההיפך מכך. זאת ועוד, אין המדינה חולקת על כך, שהיא עצמה הודיעה, במסגרת דברי ההסבר למהלך שבוצע בסופו של דבר, כי ההחלטה על שינוי התעריפים נעשתה גם על רקע עתירות שהוגשו, ובכללן העתירה שבכותרת (סעיף 5 לדברי ההסבר).

במצב זה, ניתן לומר כי הקריטריונים שנקבעו בעניין
נסאסרה
מתקיימים במקרה זה באופן חלקי, הן לעניין קבלת הסעד המבוקש, והן לעניין הקשר הסיבתי בין מתן הסעד לבין הגשת העתירה. במצב זה, ניתן לפסוק הוצאות לטובת העותרת 1, כמבוקש. עם זאת, שיעורן של ההוצאות יושפע מחלקיות הסעד ומחלקיות התרומה של ההליך לקבלתו. התוצאה המיצרפית היא, כי אני פוסק הוצאות בסך 2,500 ₪ לזכות העותרת. לסכום זה יש לצרף מע"מ כחוק, והוא ישא הפרשי רבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט"ז תשרי, תשס"ג (22/09/2002).
עודד שחם
רשם
_________________
העתק מתאים למקור

02001350.
k05

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט:
www.court.gov.il







בג"צ בית המשפט העליון 135/02 התנועה להגינות שלטונית, ח"כ רן כהן, חטיבת זכויות האדם-המכללה האקדמית ואח' נ' שר המשפטים (פורסם ב-ֽ 22/09/2002)