פסקי דין על אחים ללזרי חומרי בנין בע"מ | פסקי דין על כרמלי עדי

2135/06 א     08/01/2009




א 2135/06 אחים ללזרי חומרי בנין בע"מ נ' כרמלי עדי




בעניין:
45



בתי המשפט

בית משפט השלום רחובות
א
002135/06


בפני
:
כבוד השופטת ריקי שמולביץ
תאריך:
08/01/2009





בעניין:
אחים ללזרי חומרי בנין בע"מ



על ידי ב"כ עו"ד
יניב גבע

התובעת

נ
ג
ד



כרמלי עדי



על ידי ב"כ עו"ד
דורון לפק


הנתבע


פסק דין

1.
בפני
תביעה אשר הוגשה על ידי אחים ללזרי חומר בנין בע"מ (להלן- "התובעת") כנגד מר עדי כרמלי (להלן – "הנתבע") לתשלום סך של 10,724 ₪, בגין חומר בניה אשר לטענת התובעת רכש ממנה הנתבע לצרכיו.

2.
א.
בתצהיר הנתבע אשר תמך בהתנגדותו לתביעה והמהווה כתב הגנה הכחיש הנתבע טענות התובעת.


ב.
על פי תצהירו, בחודשים אפריל מאי 2004 או בסמוך לכך, ביצע הוא שיפוצים בביתו, כאשר התובעת היתה אחת מהגורמים אשר סיפקו לו חומרי בניה לצורך השיפוצים.

ג.
בתחילת ביצוע ההזמנות אצל התובעת התנה הנתבע מראש, כנהוג וכמקובל, כי התשלום עבור חומרי הבניה יהיה בהתאם לתעודות משלוח חתומות על ידי הנתבע בלבד (סעיף 5 לתצהיר).

ד.
במהלך אפריל מאי 2004, קיבל הנתבע חומרי בניה מהתובעת ושילם עבורם 4,000 ₪. עד נובמבר 2004 לא שמע דבר מהתובעת ואז להפתעתו קיבל מכתב התראה מב"כ התובעת בגין חוב שלו כביכול.
ה.
הנתבע הצהיר, כי ב-16/11/2004, פנה אל התובעת וביקש לראות את כרטיס הנהלת החשבונות של התובעת, אך לא ניתן היה ללמוד ממנו דבר (סעיפים
10-11).

ו.
בהמשך ביקש הנתבע לבדוק את תעודות המשלוח עליהן מנסה התובעת להסתמך ואשר לטענתו רובן לא נחתמו על ידו (סעיפים 14, 15 לתצהיר).

הנתבע פירט בתצהירו תעודות המשלוח אשר נחתמו על ידו ו/או על ידי מי מטעמו ואלה אשר לא נחתמו כנ"ל (סעיף 16).

ז.
סכומן של תעודות המשלוח אשר נחתמו על ידי הנתבע הוא 3,826 ₪ - הנתבע שילם לתובעת סך של 4,000 ₪. לטענתו, ההפרש נובע מכך שבזמנו רכש מוצר מסוים וקיבל אותו במקום ללא תעודת משלוח.

ח.
הנתבע הצהיר עוד כי כאשר קיבל תעודות משלוח לבדיקה ובדק אותן כנגד החומרים אשר קיבל בפועל בנוכחות נציג התובעת, כמעט תמיד מצא חומרים אשר לא הזמין ולא קיבל. הוא העיר על כך לנציג התובעת והאחרון התנצל ומחק.

ט.
הנתבע טוען, כי אינו חייב לתובעת כספים, שכן כל אימת שרכש וקיבל ממנה חומרי בניה חתם על תעודות המשלוח של התובעת כמוסכם ושילם בהתאם.

3.
לאחר שקראתי כתבי הטענות, והתצהירים, עיינתי בנספחיהם ושמעתי חקירות הצדדים והעד וכן קראתי סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

להלן נימוקיי:
א.
מקובלת עלי טענת הנתבע, כי עובר לתחילת ביצוע ההזמנות מהתובעת התנה הוא, כי התשלום עבור חומרי הבניה יהיה בהתאם לתעודות משלוח חתומות בלבד.
ב.
מדובר בדרישה סבירה, ובנוהל עבודה מקובל.

העובדה, כי בטופס תעודת המשלוח מקום המיועד לחתימת המזמין מעידה מניה וביה, כי התובעת מודעת לנוהג זה, מבינה חיוניותו ומסכימה לכך.

לפיכך, לא היה צורך ובוודאי לא היתה חובה להוסיף תנאי זה בכתב ואין בעובדה, כי לא הוסף בתעודות המשלוח שהונפקו בענינו של הנתבע כדי לשמוט הקרקע מתחת לגירסתו.

ג.
מעדויותיהם של בעלי התובעת, ה"ה אהרון ואשר ללזרי עלתה תמונה בעייתית באשר לניהול עסקה של התובעת, חוסר סדר והיעדר נוהלי עבודה ברורים;

(1)
אהרון ללזרי (להלן – "אהרון"), הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, כי הקשר בין התובעת לבין הנתבע נוצר בעקבות שיחת טלפון שנערכה עם מכר שלו בשם רוני אלון אשר אמר, כי הוא שולח את הנתבע אל התובעת.
לאחר אותה שיחת טלפון, התייצב הנתבע בחנות התובעת, נפגש עם אחיו של אהרון, אשר, וביקש לספק לו באשראי מוצרים טכניים שונים וחומרי בנין. אהרון הצהיר על תוכן השיחה ובין היתר, כי הנתבע לא התנה ולא הודיע, כי ישלם תמורתן של תעודות משלוח חתומות בלבד (סעיפים 32-34 לתצהיר).

(2)
בחקירתו הנגדית התברר, כי אהרון לא נפגש עם התובע ולכל היותר שוחח עימו בטלפון לפני שהתובעת החלה לספק לו חומר.
אהרון אמר, כי בהמשך נפגש עם הנתבע מספר פעמים כאשר האחרון "בא ולקח חומר", אך לא זכר אם דיבר עימו, אם לאו (עמ' 7).
ממילא לא יכול היה אהרון להעיד על פגישות שנפגש הנתבע עם התובעת ועל תנאים שהתנה או שלא התנה בתחילת ההתקשרות עימה, שכן אין מדובר בעובדות שבידיעתו האישית.
הוא הדין בהצהרותיו בתצהירו באשר לביצוע ההתקשרות עם הנתבע (סעיפים
35, 36 לתצהיר).




(3)
אהרון הצהיר בתצהירו, כי מצב אשר בו סחורה ו/או מוצרים מסופקים ע"י התובעת ללקוחות מבלי שהלקוחות חותמים על תעודות משלוח הוא מצב רגיל ונורמאלי בעבודה ובפרט לתחום של אספקת חומרי בנין וציוד טכני (סעיף 37). למעשה מרבית הלקוחות אינם חותמים על תעודות המשלוח שכן בדרך כלל מסופקת הסחורה כאשר הם אינם בבית או באתר העבודה (סעיף 38). אהרון הדגיש, כי תעודות המשלוח מונפקות ב-2 עותקים ובכל פעם שסופקה הזמנה, הושאר עותק שלה בביתו של הנתבע (סעיף 40).
אהרון הצהיר, כי כך נוהגת התובעת שנים עם אלפים של לקוחות (סעיף 41) וכי למרות זאת, זו הפעם הראשונה בה לקוח מתחמק מתשלום בטענה, כי הוא משלם רק תמורת תעודות משלוח חתומות (סעיף 50).

(4)
בחקירתו הנגדית, נאלץ אהרון להודות, כי אין הפעם הראשונה בה מועלית טענה כגון זו (עמ' 9,8 לפרוטוקול).

בניגוד לניסיונו בתצהיר להמעיט בחשיבות החתמת הלקוח על תעודת המשלוח,. בחקירתו הנגדית אישר, כי התובעת משתדלת להחתים "אם יש מישהו בשטח" (עמ' 9, ש' 15)

(5)
אהרון העיד, כי כאשר מקבלת התובעת הזמנה טלפונית נרשמים פרטיה בחוברת (עמ' 9, ש' 22-24).

התובעת לא הציגה את רישומי פרטי הזמנותיו של הנתבע אשר יכולים היו לתמוך בתביעתה.

(6)
אהרון נשאל על עבודת הנהלת החשבונות אצל התובעת:
"ש. יצאה תעודת משלוח, סופק חומר, עם תעודת המשלוח יוצאת חשבונית?"
ת. לא.
ש. מתי יוצאת החשבונית?
ת. תלוי בגודל הפעילות, או בסוף חודש או אם זה תעודות קטנות מבחינה כלכלית ובהנהלת החשבונות לא משתלם להוציא, אז מוציאים דו חודשי, אם זו פעילות קטנה.
ש. יותר מדו חודשי לא מוציאים?
ת . לפעמים 3 חודשים.
ש. ואם הלקוח בא ומשלם במהלך הזמן, הזמין ב- 500 ושילם 200 עדיין אתם מוציאים חשבונית חודשיים-שלושה?
ת. היום אנו מנהלים את זה ממוחשב. אז זה היה ידני. תעודות המשלוח היו ידניות ובסוף החודש היינו מקלידים למחשב. באם הוא שילם דמי קדימה, הוא פשוט מקבל קבלה ובכרטיס חו"ז זה בא לי די ביטוי.
ש. אמרת שאתה מנהל חשבונות. איך זה מסתדר עם חוק המע"מ שקובע שכאשר מוסרים סחורה צריך להוציא חשבונית באופן מיידי?
ת. נכון לאז, אני מוכן להמציא לבית המשפט שהיו לי 3 ביקורות מע"מ והסברנו את הבעיה בגלל ערימות תעודות משלוח שהצטברו לנו, וקיבלנו אישור חריג לזה.
ש. קיבלתם אישור למכור סחורה, לקבל כסף ולא להוציא חשבונית?
ת. להוציא קבלה. אין מע"מ שם, זה לא בעיה של מע"מ.
ש. למה אין בעיית מע"מ?
ת. ברגע שאתה מוציא חשבונית אתה מחוייב במע"מ, כל עוד זה לא חשבונית אתה לא מחוייב במע"מ. ההפסד הוא שלי ולא של הלקוח ולא של המדינה.
ש. אתה בא ואומר לי שאתה יכול למכור סחורה, לקבל כסף ולהוציא חשבונית כשיהיה לך נוח ולהעביר את הכסף למע"מ בהתאם?
ת. זה לא מדוייק כמו שאתה מציג משום שכל עוד לא הוצאת חשבונית אתה יכול להוציא חשבונית עסקה שלא מחוייבת במס. חשבונית מס אז היא כבר מחוייבת במס. כשאתה מקבל קבלה על חשבון, אין פה בעיה, הוא נתן לי על חשבון ולא שילם את מלוא התמורה.
ש. אני רוצה להבין, כשאתה אוגר תעודות משלוח, מה אתה עושה איתן?
ת. יש לי איזו שהיא מגירה במשרד שהיא 3 קומות, אני שם את זה במגירה האמצעית מאחורי המדף.
ש. איך אתה יודע איך למיין?
ת. לפי סדר כרונולוגי. זה ממוספר.
ש. זה לא לפי שמות של לקוחות?
"ת. כמובן. קשה לי לענות על השאלות האלה.
ש. הכרטסת היתה ממוחשבת ב- 2004?
ת. כמובן.
יש לך העתק.
ש. הכרטסת היתה לפי שם לקוח?
ת. כן.
ש. מציג לך את הכרטסת שצירפתם – נספח ה' לתצהיר אשר ללזרי.
ת. הכרטסת עצמה זה לפי קוד אותיות.
מפנה לחשבונית המס הממוחשבת שצורפה לתצהיר של אחי כנספח א', מופיע שם הסימון "יא" וזה הסימון של הנתבע בהנהלת החשבונות שלנו.
ש. מפנה אותך לחשבונית נספח א'. היא הוצאה ביום 4.7.04?
ת. נכון.
ש. אני מבין שהנתבע רכש מכם סחורה מסוף מרץ תחילת אפריל?
ת. אני לא זוכר לומר לך. יכול להיות תחילת מרץ, יכול להיות סוף מרץ. בתעודות משלוח מופיעים התאריכים.
ש. מציג לך את תעודות המשלוח, תראה לי תאריכים?
ת. אני מבקש את הפנקס שנמצא בידי עורך הדין שלי.
שוב אני חוזר, בעקבות הפעילות הרבה הקשה שיש אצלנו עם המון אנשים, קורה שלפעמים שוכחים לרשום תעודת משלוח. אני לקחתי את אותו פנקס של אותו תאריך, מצורף כרונולוגית...."

(עמ' 9, ש' 25, עמ' 10, ש' 1-31, עמ' 11 ש' 1-17).

(7)
בהמשך, ובניגוד להצהרתו בתצהיר אמר אהרון, כי התובעת השאירה בידיה תעודות משלוח מקוריות, הלקוחות היו מגיעים לחנות, רוכשים מוצרים וחותמים על התעודה אצל התובעת (שם, ש' 21-24).
במענה לשאלתי, שינה אהרון גירסתו פעם נוספת ובניגוד לתשובתו הקודמת לפיה מקור תעודת המשלוח נשאר אצל התובעת אמר, כי ברוב המקרים לקח עימו הלקוח את המקור והיה חוזר עימו ברכישה הבאה (עמ' 12).
בשלב זה נשאל אהרון:
"ש.אין לי שום דרך לדעת אלו פריטים שמופיעים בתעודת המשלוח נלקחו ומתי?"
(עמ' 12, ש' 4).

והשיב:
"ת. אני מסכים איתך"
(עמ' 12, ש' 5).
(8)
מעדותו של אהרון עלה כאמור, כי לא תמיד נרשמו תעודות משלוח, ולא תמיד נמסרו ללקוח. גם כאשר מולאו תעודות משלוח, לעיתים נותר המקור בידי התובעת, לעיתים נמסר ללקוח וכאשר הלקוח הגיע לבצע הזמנה או הזמנות נוספות החזיר המקור אשר מולא שוב.

תעודות המשלוח הונחו במגירה עלומה ואז מויינו לפי סדר כרונולוגי
(לפי דברי אהרון מדובר באלפי תעודות) (עמ' 11, ש' 22).

אהרון אמר, כי כרטסת הלקוחות מתנהלת על פי שמות הלקוחות. עיון בצילום הכרטסת אשר צורף לתצהירו של אשר מעלה, כי היא סומנה יא ושמו של הנתבע אינו מופיע בה.

אהרון הסביר, כי הסימון יא המופיע בכרטסת הלקוח הוא סימונו של הנתבע אצל התובעת כמצוין בחשבוניות נשוא התביעה.

(9)
מעדותו של אהרון עלתה תמונה עגומה אודות מערכת ניהול החשבונות של התובעת.
בצדק טען ב"כ הנתבע בסיכומיו, כי במצב דברים זה לא ניתן להסתמך על רישומי התובעת ו/או מי מטעמה בתעודות המשלוח.

(10)
אשר ללזרי הצהיר בתצהיר עדותו הראשית, כי בעקבות שיחת הטלפון של רוני, התייצב הנתבע בחנות התובעת עם בחור נוסף בשם יאיר, אשר הוצג בפני
ו כחבר שעוזר לו בביצוע השיפוצים (סעיף 6 לתצהיר).

בחקירתו הנגדית לא זכר אם הנתבע בא לבד או עם עוד מישהו (עמ' 18, ש' 6-12) הזדמנות שניתנה לו להסביר זאת לא נוצלה על ידו (שם, ש' 13-19).

(11)
אשר הצהיר בתצהירו, כי במהלך החודשים לאחר הגעתו לחנות סופקו מוצרים שונים לביתו של הנתבע בדיוק לפי הזמנתו. כאשר הנתבע נכח בבית הוא חתם בעצמו על תעודות המשלוח. כאשר הוא לא נכח בבית – סופקו כל המוצרים לביתו ללא חתימה או כאשר אחד העובדים ו/או קרובי המשפחה של הנתבע שהו בביתו ועסקו אותו זמן בשיפוצים, חתם הוא על תעודות המשלוח (סעיפים 10,9 לתצהיר).

בניגוד להצהרתו בתצהיר, בחקירתו הנגדית, כאשר התבקש להסביר מדוע נרשמו על תעודת משלוח 5501 השמות יאיר ורוני ולא נרשם שמו של הנתבע, השיב:

"ת. אני רשמתי יאיר ורשמתי רוני כדי שאני אדע שזה דרך רוני.

ש. אין את שם הלקוח?

ת. יש כתובת כאן, ניצנית 25, החומר הלך לניצנית 25.

ש. זה אותו בן אדם יאיר רוני?

ת. יאיר זה הבחור שבנה לו את הבית, בדרך כלל הוא היה מתקשר, אני בכלל לא מכיר אותו (מצביע על הנתבע) לא הכרתי אותו ולא ידעתי בכלל מי זה יאיר ומי זה הוא (מצביע על הנתבע) בשמות. אם היה בא יאיר ואומר לי תשמע קח את החומר הזה ותשים אותו ברחוב אחר, זה היה נראה לי חשוד, אך כל הזמן זה היה ניצנית, אני אישית מביא את החומר.

ש. כשאתה הבאת את החומר לי מסרת אותו, ליאיר או לעדי?

ת. גברתי, בדיעבד, היום, אני משוכנע שהיה פה קשר...



לאחר שהשופטת חוזרת על השאלה אני משיב – לא היה לא זה ולא זה, אף פעם. מעולם לא ראיתי אותו בבית (מצביע על הנתבע). החתימה שלך, רק כשאתה מגיע לדלפק וחתמת, את זה אתה משלם.

ש. אתה קראת את תצהירך?

ת. כן.

ש. מפנה אותך לסעיף 10. "כאשר עדי היה נוכח בבית חתם הוא בעצמו על תעודות המשלוח" עכשיו אתה אומר שהוא לא היה אף פעם בבית.

ת. יש פה שאלה קצת מסובכת. כשהוא היה בדלפק הוא חתם. אין פה תעודה אחת שהיא הובלה שבוצעה אליו הביתה והוא חתם עליה.

ש. אז תסביר לי בבקשה איך אתה מספר בסעיף 10 שהוא כן חתם על תעודות המשלוח?

ת. הוא חתם על הדלפק, כשהזדמן משהו לחנות וחתם פיזית. כמו שהוא ויש פה עוד שני שמות.

ש. אתה אמרת בתצהיר "כאשר עדי היה נוכח בבית חתם הוא בעצמו על תעודות המשלוח" קראת את התצהיר לפני שהגעת?

ת. כן."
(עמ' 14, ש' 14-30; עמ' 15, ש' 1-7).
תשובותיו בחקירתו הנגדית לא התיישבו עם הצהרותיו בתצהיר.


(12)
בהמשך נשאל אשר על נוהלי הוצאת החשבוניות;
בניגוד לעדותו של אהרון העיד אשר, כי למעט מקרים יוצאים מהכלל, בסוף כל חודש ועד ה-5 לחודש הבא, מתמחרים את תעודות המשלוח ומוציאים חשבוניות
(עמ' 15, ש' 13-29).
תשובה זו אינה מתיישבת עם חשבונית מס' 120 אשר צורפה לתצהירו כוללת בחובה תעודות משלוח מהחדשים אפריל, מאי ויוני 2004.

(13)
זאת ועוד, אשר הצהיר, כי בכל פעם שבוצעה הזמנה של מוצרים ע"י הנתבע הושאר בביתו עותק אחד מתעודת המשלוח כאשר העותק השני תויק אצל התובעת (סעיף 14 לתצהיר).

לעומת זאת, בחקירתו הנגדית, כאשר התבקש להסביר רישומים של שני תאריכים שונים על אותה תעודת משלוח (מס' 5755) אמר, כי במקרה הזה לא הושאר עותק.

"ש. מפנה אותך לתעודת משלוח 5755. של מי כתב היד לגבי הפרטים?
ת. שלי.
ש. מתי נמסרה הסחורה הזאת, יש פה שני תאריכים?
ת. מה שמול ה- 3.6.04 ב- 3.6.04, ומה שמול ה- 4.6.04 ב- 4.6.04.
במענה לשאלות בית המשפט:
ש. ומה שאין מולו שום דבר?
ת. זו תעודה שבדרך כלל יכול להיות מצב שיש שני משלוחים, במקרה כזה אני מוציא ומשאיר את תעודת המשלוח אצל הלקוח...
המשך חקירה:
ש. יש פה שני תאריכים, איך אתה משאיר עותק.
ת. פה לא נשאר עותק.
בהובלה הראשונה עותק לא נשאר.
במענה לשאלות בית המשפט:
ש. איך אתה יודע את מה שאמרת כעת?
ת. אני בעצמי מספק את החומר. זה גם כתב ידי וגם אספקה שאני מספק, זה לא ששלחתי מישהו לקחת חומר.
ש. איך אתה זוכר? תזכיר לי כמה לקוחות יש לך ביום?
ת. 20-50-70.
ש. כמה ימים בשבוע אתה עובד?
ת. 7 ימים לצערי.
ש. אתה רוצה לספר שאתה זוכר את המקרה הקונקרטי הזה?
ת. המקרה הזה זה כמו מקרה שיש לי בעוד שעה. אני בעצמי מספק את החומר ואת התעודות."
(עמ' 16, ש' 9-30, עמ' 17, ש' 1-2).

אינני מקבלת דברים אלה. התשובות לא התיישבו עם הצהרותיו בתצהיר.

(14)
אשר התבקש להסביר את רישומי השמות על תעודת משלוח מספר
5501:

"ש. מציג לך את תעודת משלוח 5501, רשום עליה יאיר רוני, מי ביקש?
ת. יאיר ביקש ואני ציינתי 'של רוני' שאני אדע שמדובר ביאיר שרוני שלח אותו.
ש. תעודת המשלוח מופנית לכבוד יאיר רוני, הגיוני ששם הלקוח יהיה רשום ולא מי שדיבר? הלקוח הוא זה שהזמין את הסחורה מה אכפת לכם מי דיבר?
ת. אני רשמתי יאיר, וכתבתי בסוגריים את השם רוני ושם המשפחה שלו, כדי שאני לא אתבלבל שאני אדע שמדובר ביאיר הזה.
לא רשמתי את השם שלו לעניין.
ש. אתה הוא זה שקיבלת את ההזמנה הטלפונית אז קיבלת דף שלפי זה מילאת את התעודה?
ת. בדרך כלל אם אני נמצא אז אני עונה לטלפון, אני מקבל את ההזמנה, ואני יוצא עם המשלוח ללקוח."

(עמ' 18, ש' 24-30, עמ' 19, ש' 1-2).


בהמשך אמר, כי בדרך כלל "יאיר היה מתקשר להזמין לו" (עמ' 19, ש' 13).

דברים אלה אינם מתיישבים עם הצהרתו בתצהיר, כי ברוב המקרים הנתבע הוא שביצע ההזמנות.

ד.
ב"כ התובעת בסיכומיו מפנה לחקירתו הנגדית של
הנתבע במסגרתה אמר, כי לא קיבל העתק של תעודת המשלוח, וכי הנהג הסביר לו, כי כדי לחסוך בתעודות עליו לחתום עד לקו ואז "יוסיף לו בהובלה הבאה" (עמ' 31, ש' 1-4).

אני סבורה, כי אין בדברים האמורים כדי לסייע לתובעת.
ראשית, יש לשים לב, כי הנתבע העיד (גרסתו לא נסתרה), כי בסופו של דבר
לא קיבל העתק של תעודת המשלוח (שם, ש' 4-5).

שנית, דברים אלה מחזקים את התרשמותי בדבר היעדר נוהלי עבודה מסודרים אצל התובעת וכי לא ניתן להסתמך על רישומיה.



ה.
עוד טען ב"כ התובעת בסיכומיו, כי עדותו של הנתבע היתה בלתי אמינה, כללה שינויי גרסאות וסתירות ועוד (ראו ס' 11 לסיכומים).

ו.
גם אם עוררה עדותו של הנתבע תהיות מסוימות, עדיין אין בכך כדי לרפא את הפגמים ולהשלים את החוסרים שבראיות התביעה.
נטל הוכחת התביעה מוטל על התובע.

לא על הנתבע מוטל הנטל להוכיח, כי רכש את החומרים הדרושים לביצוע השיפוצים אצל ספקים אחרים.
הואיל ולא שוכנעתי, כי ניתן ליתן אמון ברישומי תעודות המשלוח, גם טענתו של הנתבע, כי הקלסר ובו המסמכים המעידים על רכישת החומרים האמורים נעלם, ככל שמעוררת ספק מסוים, אין בה כדי לסייע לתובעת. הוא הדין בעניין החתימה בגין כל פריט ופריט.
זאת ועוד, לא מצאתי, כי העובדה, כי הנתבע שילם תמורתן של תעודות משלוח עליהן נרשם השם יאיר מכשירה כמובן מאליו את שאר התעודות.

ז.
אני דוחה טענת התובעת בסיכומיה לפיה אין אפשרות מעשית לחתימת הנתבע על כל תעודות המשלוח.

ראוי היה שמלכתחילה, או לפחות במהלך העבודה, תקבע התובעת בתיאום מראש עם הנתבע מי מוסמך לחתום בשמו על תעודות המשלוח במקרה אשר בו לא יימצא הוא באתר בזמן האספקה בפועל.

אם התובעת לא הקפידה על כך, אין לה להלין אלא על עצמה.

ח.
גם עדותו של מר יאיר שטגמן אשר לא שוכנעתי, כי מסר את מלוא המידע הידוע לו אודות הסכסוך נשוא התביעה, אין בה כדי לרפא את הפגמים שבראיות התביעה.



ט.
לא התעלמתי מכך שחלק מעדי התובע לא התייצבו לחקירה.
לא מצאתי, כי יש בכך כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי.

4.
לאור כל האמור לעיל מסקנתי היא, כי התובעת לא הוכיחה התביעה ולפיכך אני דוחה אותה.
בנסיבות העניין, לא מצאתי לחייב התובעת בהוצאות.


ניתן היום י"ב בטבת, תשס"ט (8 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
__________________
ריקי שמולביץ
, שופטת

002135/06א
133 שרה רובנס






א בית משפט שלום 2135/06 אחים ללזרי חומרי בנין בע"מ נ' כרמלי עדי (פורסם ב-ֽ 08/01/2009)