פסקי דין על זהבי אלי | פסקי דין על זהבי פנחס | פסקי דין על עיריית בת ים

5023/08 בשא     12/01/2009




בשא 5023/08 זהבי אלי, זהבי פנחס נ' עיריית בת ים




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום ראשון לציון
בשא005023/08

ב-ת. אז. 2775/07

בפני
:
כב' השופט שאול מנהיים

12/01/2009



בעניין
:
1. זהבי אלי

2. זהבי פנחס




המבקש

נ
ג
ד


עיריית בת ים





המשיב
החלטה
בקשה למחיקת כתב התביעה מחמת הפרת צו שניתן על ידי בית המשפט ביום 7.10.08, אשר הורה על מתן מענה לשאלון וכן על גילוי ועיון במסמכים (להלן: "הצו").

המבקשים עתרו בבקשה למחיקת כתב התביעה שהגישה נגדם המשיבה מכח תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מאחר וכאמור נטען כי האחרונה לא קיימה את הצו שניתן במסגרת בש"א 3942/08.

בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי הצו מעולם לא הומצא לידיה, ותמכה את טענתה בתצהיר ערוך כדין. בנוסף טענה המשיבה כי במקביל להגשת תגובתה מילאה אחר הצו ומסרה לידי המבקשים תצהיר תשובה לשאלון והעבירה לעיונה את המסמכים נשוא הצו.

בתשובה לתגובה טענו המשיבים כי המבקשת לא קיימה את הצו במלואו. לטענתם המבקשת לא השיבה לשאלה מספר 5.1 המופיעה בשאלון שנערך מטעמם, וכן לא המציאה לעיונם את המסמכים המפורטים בס' 8 לכתב התשובה, אליהם אדרש בהמשך.

אכן, הצו לא היה מסויג או מוגבל, אולם זו דרכו של כל צו כללי בעניין שאלונים וגילוי מסמכים. העובדה שהצו לא סויג ולא הוגבל אין פירושה כי יש חובה להשיב לכל שאלה הנכללת בשאלון או לגלות כל מסמך שהצד השני דורש את גילוי. צו כזה פירושו הוא שיש חובה להשיב לשאלון ולגלות מסמכים שנדרשו, ככל שסדרי הדין כוללים חובה כזו ולא מעבר לכך. צו המורה להשיב לשאלון אין פירושו שיש חובה להשיב לשאלות שהדין קובע כי מותר להימנע מלהשיב להן. צו המורה להשיב לדרישה לגילוי מסמכים מסוימים אין פירושו אלא שצריך להשיב לדרישה בתצהיר, אך אין הוא מחייב לגלות מסמכים שהדין מתיר שלא לגלותם. כל ניסיון לפרש אחרת את הצו הוא מלאכותי ומוטעה בעליל.

את שאלה מספר 5 המופיעה בשאלון שנערך מטעם המבקשים יש לקרוא יחד עם שאלות 2-4. תוכנן של שאלות אלה חורג מחזית המחלוקת שבין הצדדים ומהווה "מסע דיג" פסול של ראיות, אשר בית המשפט לא ייתן לו את ידו. יש לזכור שהכלל הוא שלא כל שאלה המותרת בחקירה נגדית תותר גם בשאלון. תקנה 107 קובעת במפורש ששאלון יכלול רק שאלות שהן לעניין הנדון, ומשמעות הדבר היא שנדרשת רלבנטיות ישירה של השאלות בשאלון לחזיתות המחלוקת העולות ישירות מכתבי הטענות. בשאלות 2 - 5 בשאלון נשאלת המשיבה, בין היתר, האם המשיבה העניקה זכויות בנכס נשוא התובענה ובאזור הסמוך לו לצדדי ג' וד', והאם צד ד' התחייב לפצות את המבקשים בגין הפינוי. המבקשים מוסיפים ודורשים מענה לשאלה האם ייצוגה של המשיבה נעשה על ידי עורכי דינם של צדדי ד' ואף דרשו לברר מי נושא בשכר באי כוחה. המבקשים מתרעמים על היעדר מענה מצד המשיבה לשאלה האחרונה (שאלה מס' 5.1).

אי-מתן מענה לשאלה 5.1 נעשה כדין, וזו היתה גישתי אף אם המשיבה היתה מסרבת לענות גם לשאלות 2 - 4 אשר עיקר תוכנן הובא לעיל, מאחר וכאמור הן נעדרות רלבנטיות ישירה לחזיתות המחלוקת. למבקשים ניתנה רשות להתגונן אך ורק בטענה כי הם ברי רשות, וממילא כל השאלות שנזכרו לעיל אין להן ולא כלום עם שאלה זו. לכך יש להוסיף כי יחסי המשיבה עם עורכי הדין המייצגים אותה בתביעה דנן חוסים לכאורה תחת חיסיון יחסי עורך דין ולקוח, אולם לא אכריע בנקודה זו ולו משום שאין לה השפעה על התוצאה. הטענה שיש "טעם לפגם" בכך שהעירייה מיוצגת על ידי עורכי דין של יזם אינה רלבנטית לתביעה או לטענה שבה, ורק בה, ניתנה רשות להתגונן.

הוא הדין לגבי עיון במסמכים שנדרשו במכתבה של ב"כ המבקשים מיום 31.3.08. במסגרת מכתב זה דרשה ב"כ המבקשים מהמשיבה להמציא לידיה את כל המסמכים שהוחלפו בין המשיבה לבין צדדי ג' וד' הנזכרים בס' 6 להחלטה זו לעיל. מדובר בדרישה נעדרת כל רלבנטיות לבירור המחלוקת נשוא התובענה בהינתן היקפה המצומצם של הרשות להתגונן. דרישת ב"כ המבקשים לעניין זה חוטאת לחלוטין לתכלית קיומם של ההליכים המקדמיים, שלא נועדו אלא לייעל ולפשט את ההליכים. דומה כי דרישה זו נועדה בעליל אך ורק להקשות ולסרבל את ניהול ההליך ומכל מקום גם אם אין זו מטרתם של המבקשים, הרי שזו התוצאה שלה לו התקבלה. על כן המבקשת פעלה כדין כאשר לא המציאה את המסמכים הנקובים במכתב ב"כ המבקשים מיום 31.3.08. המסמכים שיש להם לפחות לכאורה רלבנטיות לבירור תובענת הפינוי כפי שעולה מכתבי הטענות הינם רק המסמכים הנוגעים להגדרת שטח המקרקעין נשוא תובענת הפינוי, והם בלבד. לפיכך הבקשה מתקבלת במובן זה שאם עד ליום 28.1.09 לא תמציא המשיבה את המסמכים המלמדים על שטח המקרקעין נשוא התביעה (שטח בנוי ושטחים שאינם בנויים), תידחה התביעה. תיק הבניה אינו רלבנטי בעיקרו, משום שאין רלבנטיות לשאלת קיומם ותוכנם של היתרי בניה במקרקעין. תיק הגביה אינו רלבנטי מפני שאין בפני
י מחלוקת או טענה בנושא תשלומי חובה. תיק רישוי עסקים אינו רלבנטי משום שאין בין רישוי העסק (ככל שהוא טעון רישוי) לבין מעמדם של הנתבעים במקרקעין שבהם מתנהל העסק, ולא כלום. ההתחשבנות הכספית בעבר ובעתיד בין העירייה המשיבה לבין היזמים אינה רלבנטית, משום שכשם שאין היא יכולה לגרוע מזכויות המבקשים או לשלול אותן כך אין היא יכולה גם להקנות להם זכויות או להגדיל את זכויותיהם, ככל שהן קיימות. השאלה מכיסו של מי ישולמו בסופו של דבר פיצויים למבקשים (אם אמנם הם זכאים לפיצוי) אינה רלבנטית, שהרי עצם הזכאות לפיצוי כמו גם גובהו נקבעים שלא על פי זהות המשלם.

משנדחתה הבקשה בעיקרה, אין צו להוצאות בבקשה זו.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בפקס ובדואר
.

ניתן היום ט"ז בטבת, תשס"ט (12 בינואר 2009) בהעדר הצדדים.


שאול מנהיים
,
שופט















בשא בית משפט שלום 5023/08 זהבי אלי, זהבי פנחס נ' עיריית בת ים (פורסם ב-ֽ 12/01/2009)