פסקי דין על יואל זקן | פסקי דין על אמיר זקן |

10130/01 בשפ     09/01/2002




בשפ 10130/01 יואל זקן, אמיר זקן נ' מדינת ישראל






ב
בית המשפט העליון
בירושלים

בש"פ 10130/01


בפני
: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העוררים: 1. יואל זקן

2. אמיר זקן

נגד


המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 18.12.01 בב"ש 92890/01 שניתנה על ידי
כבוד השופט צ. גורפינקל


תאריך הישיבה: ט"ו בטבת תשס"ב (30.12.01)

בשם העוררים: עו"ד ראובן בר חיים


בשם המשיבה: עו"ד שרית טובבין


החלטה

1. העוררים, אב ובנו, מואשמים בבית משפט השלום בפתח תקוה באחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בכך כי בתאריך 14.11.01 בשעות הערב קנו מאדם אחר סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל של 4.3275 ק"ג, וסמוך לאחר קניית הסם נמצאו מחזיקים בסם זה כשהם מצויים ברכב השייך לעורר 2. בית משפט השלום ניתח את הראיות בתיק התביעה ומצא כי נתקיימה לגבי שני העוררים דרישת הראיות לכאורה. שוטר בתצפית זיהה את פעולת המכר והקנייה בין העוררים למוכר הסם, ולאחר מכן בוצע מעקב אחר הרכב, וכך הוא עוכב כאשר העוררים מצויים בו ובתוכו נתפס שק הסמים, אשר זוהה כסם מסוכן מהסוג והכמות המצויינים בכתב האישום. העורר 1 טען להגנתו כי מדובר ברכישת סם לצורך עצמי, ואילו טענת עורר 2 היא כי אין לו כל חלק בארוע והמצאותו ברכב היתה בנסיבות תמימות. טענות אלה לא נתקבלו על דעת בית המשפט, אשר מצא ראיות מספיקות לצורך הליך המעצר. לא היתה מחלוקת כי העורר 1 רכש את הסם ואילו הטענה כי עשה כן לצורך עצמי לא נתקבלה על דעת בית המשפט הן לאור הכמות הגדולה של הסם שנרכש המגיעה כדי 4.23 ק"ג והן נוכח דברי עורר זה עצמו לפיהם רכש את הסם עבור חברים ומשפחה. משהודה בכך, ממילא מדובר על החזקה שלא לשימוש עצמי בלבד.

אשר לעורר 2 - הוא שהה ברכבו שלו בחברת עורר 1 כל העת. הוא שמר על זכות השתיקה לאורך כל החקירה. בנסיבות אלה הסיק בית המשפט כי מדובר בעוררים שדינם כמבצעים בצוותא. עוד קבע כי מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית בגין מסוכנותם עקב ביצוע עבירות סמים ולא ראה להחיל חלופת מעצר נוכח אופי העבירות והיקף הסם שנרכש.

2. על החלטה זו הוגש ערר, ובית המשפט שדן בו אימץ את קביעות בית משפט השלום, לרבות הקביעה כי בנסיבות הענין אין מקום לשחרור בחלופת מעצר.

3. בערר לפני טוען בא כוח העוררים עו"ד בר-חיים כי יש לאבחן בין עורר 1 לעורר 2 באשר למעורבותם בעבירות המיוחסות להם. בעוד העורר 1 - האב - הודה בקניית הסם, הבן לא היה שותף לכך פרט לעובדה כי ליווה את האב והסם נמצא במכוניתו. הבן בחר בזכות השתיקה וכך לא הופלל. עוד טען לענין עילת מעצר כי אין מדובר במסוכנות אמיתית. העורר 1, אדם כבן 50, נעדר עבר פלילי וזה לו מעצרו הראשון, ויש לתת בו אימון כי לא יפר את תנאי השחרור. הבן נילווה בלבד ויש סיכוי לזיכויו במשפט. בעברו אומנם שתי עבירות קודמות בבית משפט לנוער אך אלה אינן עבירות סמים ובתנאים אלה ראוי לשחררו בחלופת מעצר.
באת כוח המדינה עומדת על המשך מעצרם של שני העוררים בהינתן סוג העבירות המיוחסות להם ומסוכנותם העולה מכך.

4. נתתי דעתי למכלול נסיבות הענין ובאתי לכלל מסקנה כי אין להתערב בקביעות הערכאות הקודמות אשר מצאו, ובדין כך, כי דין שני העוררים להיעצר עד תום ההליכים.

תשתית הראיות לגבי שני העוררים היא אכן מספקת לצורך הליך המעצר. שניהם זוהו בבירור כמי שנמצאו יחדיו בעת רכישת הסם מהמוכר והכניסוהו למכונית השייכת לעורר 2. העורר 1 הודה ברכישה ואף הסביר כי כמות גדולה זו נועדה לספק צרכים של אנשים אחרים מחוג הידידים והמשפחה, ובכך הודה כי מדובר בסם שאינו מיועד לשימוש עצמי בלבד; העורר 2 נמצא ביחד עם העורר 1 במכוניתו של הראשון כל העת, הן עובר לרכישת הסמים והן לאחר מכן, והסמים נמצאו, כאמור, במכוניתו. במשטרה לא מסר כל גרסה ושמר על זכות השתיקה. בתנאים אלה, וכאשר לא הוצע כל הסבר אחר, נראים שני העוררים כמבצעים בצוותא של פעולת רכישת הסם לצורך ייעודו שלא לצורך עצמי בלבד, ובכך הונחה לגבי השניים תשתית ראייתית מספקת נכון לשלב זה.

המסוכנות הנילווית לרכישת סם לצורך הפצתו לאנשים אחרים אינה צריכה הדגשה. היא מובנת על פניה גם כאשר מדובר בסם המסווג כסם שאינו קשה, ובנסיבות שלפנינו הכמות הגדולה בה מדובר ויעוד הסם להפצה לאחרים הם המשווים חומרה מיוחדת למעשים. כבר רבות נכתב על הנזק והסיכון הצפון בשימוש בסמים, ועל חובתה של החברה ומערכת אכיפת החוק לנקוט באמצעים יעילים על מנת להדביר את תופעת הסחר וההפצה של הסם המסוכן כדי להגן על שלומו ורווחתו של הציבור. אחד האמצעים הוא על דרך מעצרם עד תום ההליכים של מפיצי הסם, לבל יוכלו להמשיך בפעולתם גם מתוך ביתם וממקום מעצר הבית בו הם שוהים.

אני מודעת לעובדה כי מעצרם של האב ובנו הוא ראשון עבורם. לאב אין עבר פלילי ואילו לבן שתי הרשעות קודמות בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות ותקיפת עובד ציבור, החזקת סמים מסוכנים, חטיפה ואיומים. אשר בגין חלק מן העבירות נדון למאסר בעבודות שירות ולמאסר על תנאי. כנגד עברו הנקי של האב עומד חלקו הדומיננטי בביצוע עבירות הסם, וכנגד חלקו הנילווה של הבן עומד עברו הפלילי, חרף גילו הצעיר. מכלול נסיבות הענין מעמיד את מסוכנותם של העוררים בדרגה כזו ההופכת את חלופת המעצר בעניינו של כל אחד מהם לבלתי מספקת לצורך השגת מטרת המעצר משאין היא עשויה לתת לציבור הגנה ראויה מפניהם.

לאור כל אלה, הערר לגבי שני העוררים נדחה.

ניתנה היום, כ"ה בטבת התשס"ב (9.1.02).

ש ו פ ט ת


_________________
העתק מתאים למקור

01101300.
r03

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט:
www.court.gov.il







בשפ בית המשפט העליון 10130/01 יואל זקן, אמיר זקן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/01/2002)