פסקי דין על אס.ג'י.אס חברה לבניין | פסקי דין על אהוד סמסונוב | פסקי דין על עמוס שמיע | פסקי דין על דגקיר סוקרו | פסקי דין על יד החמישה שירותי כח אדם זמניים | פסקי דין על הבי דוד ואח' |

177862/08 בשא     14/01/2009




בשא 177862/08 אס.ג'י.אס חברה לבניין בע"מ, אהוד סמסונוב, עמוס שמיע נ' דגקיר סוקרו, יד החמישה שירותי כח אדם זמניים בע"מ, הבי דוד ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא177862/08

א 26883/07
בפני
:
כב' השופטת אגי זהבה
– ס. נשיאה

14/01/2009




בעניין:



1. אס.ג'י.אס חברה לבניין בע"מ

2. אהוד סמסונוב
3. עמוס שמיע
ע"י ב"כ עוה"ד נ. רף ואח'


המבקשים
(הנתבעים 1-3)



נ
ג
ד


1. דגקיר סוקרו
ע"י ב"כ עוה"ד
ו. מיסיוק ואח'

2. יד החמישה שירותי כח אדם זמניים בע"מ
3. הבי דוד
המשיב

(התובע)


ע"י ב"כ עוה"ד א. שטיין ואח'
המשיבים

(הנתבעים 4-5)




החלטה

בפני
בקשה מטעם הנתבעים 1-3, למחוק ולחילופין לדחות את התביעה כנגדם בגין התיישנות התביעה, בהתאם לתקנות 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

יצוין כי לאור פסק הדין החלקי כנגד נתבעים 2 ו-3, אשר ניתן ביום 30.12.2008, תעמוד הבקשה רק באשר לנתבעת 1, היא המבקשת.

1.
רקע עובדתי
ביום 10.4.2007, הגיש התובע (להלן: "המשיב") לבית משפט זה כתב תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, כאשר נפגע בתאונת עבודה ביום 4.4.2000, באתר העבודה של המבקשת, אשר באותה עת העסיקה את המשיב, שהינו אזרח טורקיה, כעובד זר עם אישורים כדין. התביעה הוגשה נגד המבקשת - מבצעת עבודות הבניה, מנהליה ונגד יד החמישה – שנתנה שירותי כוח אדם למבצעת הבניה, ומנהלה.

כעת, עותרת המבקשת בבקשה למחיקת ולחילופין לדחיית התביעה מחמת התיישנות, היות וכתב התביעה אינו מגלה את מקום ושעת האירוע ומפני שהמשיב אינו ציין את כתובתו בכתב התביעה.

2.
טענות הצדדים
לטענת המבקשת, לאור הנטען בכתב התביעה, האירוע נשוא התביעה אירע ביום 4.4.2000 ואילו התביעה הוגשה ביום 10.4.2007, תקופה של 7 שנים ושישה ימים לאחר קרות האירוע ובהתאם לסעיפים 5 ו-6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, הרי שהתקופה שבה מתיישנת תביעה שאינה במקרקעין היא לאחר 7 שנים ומשכך התיישנה התביעה כאמור.

אשר לטענת המשיב, כפי שזו עלתה מתגובתו לבקשה לביטול

פסק דין
אשר נדונה במסגרת התביעה, כי האיחור בהגשת התביעה נבע מפגרת הפסח, הרי שלטענת המבקשת אין ממש בטענה כי פגרת הפסח מאריכה את מועד ההתיישנות, שכן פגרת הפסח יכולה להאריך רק מועדים שעניינם נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. בעניין זה טוענת המשיבה כי גם אם חלה פגרת בית המשפט בימים האחרונים של תקופת ההתיישנות, עדיין אין כל מניעה מלהגיש מסמכים או תביעות במזכירות בית המשפט בתקופת הפגרה.

אשר לטענה בדבר חוסר בפרטים בכתב התביעה, טוענת המבקשת כי כתב התביעה נעדר פרטים באשר לעילת התובענה ולמועד לידתה. לטענת המבקשת, אין ביכולתה לדעת באיזה אתר ומתי אירע האירוע . כמו כן, טוענת המבקשת כי המשיב לא פירט בכתב התביעה את כתובת מגוריו וזאת למרות שעל פי האמור בכתב התביעה, המשיב מתגורר בארץ ומועסק כאפסנאי.

המשיב מתנגד לבקשה.

אשר לטענת ההתיישנות, טוען המשיב כי התאונה אכן אירעה ביום 4.4.2000 ומשכך היה עליו להגיש תביעתו עד ליום 4.4.2007, אך באותה השנה החלה פגרת הפסח בדיוק ביום 4.4.2007 ונסתיימה ביום 10.4.2007, היום שבו הוגשה התביעה בפועל.

אשר לעניין מקום התאונה, טוען המשיב כי אכן נשמט מכתב התביעה מיקום התאונה. באשר לשעת אירוע התאונה ובדבר שם מנהל העבודה פירט בתצהיר אשר שימש לצורך הבקשה למתן

פסק דין
בהעדר הגנה, אשר ניתן ולאחר מכן בוטל בהחלטת בית המשפט. זאת ועוד, לטענתו מדובר בפגם אשר ניתן לתקן בקלות ואין בו כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף.

לעניין כתובתו, טוען המשיב כי אכן לא מסר את כתובתו במועד הגשת התביעה. מאידך, טוען המשיב כי מסר את שמה של מעסיקתו הנוכחית ויש בכך כדי להעיד על מקום הימצאותו פי כמה מכתובת העלולה להשתנות פעמים רבות שכן הינו עובד זר. כמו כן, טוען המשיב כי לא היה נמנע מלמסור את כתובתו במסגרת החלפת שאלונים בין הצדדים, בשלבים מתקדמים של ניהול התביעה ומשכך מדובר בטענה שאין בה כדי להצדיק סילוקה של התביעה.

3.
דיון ומסקנות
סילוק תובענה על הסף, בין דרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה – הוא אמצעי שאינו ננקט כדרך שגרה, ובדרך כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הקיצוני של דחיית התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה פן תיפגע, יתר על המידה, זכותו הבסיסית של נפגע לפניה לערכאות (רע"א 1160/04 עירית חולון נ' חלקה 90 בגוש 6747 בע"מ, דינים עליון, כרך סח, 82).
סילוק על הסף של תביעה ובמיוחד דחייתה הוא הליך הננקט בלית ברירה רק כאשר: "ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן, לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש" [ע"א 3510/99 ראובן ולעס נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה, דינים עליון, כרך ס', 65 וכן י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית – 1995) 384].

כל עוד קיימת אפשרות ולו גם קלושה, שעפ"י העובדות שבכתב התביעה יזכו התובעים בסעד המבוקש, לא תסולק התביעה על הסף.

במסגרת תקנה 101 (א)(3), בית המשפט עשוי לדחות תביעה על הסף מחמת התיישנות.
[ראה: הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, קשת, עמ' 632].

4.
סעיף 5 (1) לחוק ההתיישנות תשי"ח – 1958 קובע כי:

"התקופה שבה מתיישנת תביעה, שלא הוגשה עליה תובענה (להלן: 'תקופת ההתיישנות') היא –
(1)
כשאינו מקרקעין – שבע שנים".

ולעניין תחילת מרוץ ההתיישנות קובעות הוראות סעיף 6 לחוק כי:


"תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 89 נקבע:
"לעניין תקופת ההתיישנות בתובענות על עוולות – 'היום שנולדה עילת התובענה', הוא אחד מאלה:

(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל, היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל".

מכל האמור לעיל עולה, כי תקופת ההתיישנות בענייננו היא בת שבע שנים. המועד שבו נולדה עילת התביעה הוא מועד התאונה, קרי: 4.4.2000 ולכן תביעה זו התיישנה ביום 4.4.2007, ולכאורה במועד הגשתה של התביעה דנן, ביום 10.4.2007, התביעה כבר התיישנה.

5.
האם יש מקום לדחות את מועד תום מרוץ ההתיישנות עד לאחר תום פגרת הפסח?
תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי:

"תקופת פגרה של בית המשפט לא תצא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם אלא אם הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת".


ב"כ המבקשת מסתמך על פסק דינו של כב' השופט וגנר ב- בש"א (חי') 1794/00 בת.א 17828/98 מדינת ישראל נ' מוחמד מאג'ד מוחמד דחלאן, שם נקבע כי:

"על פי תקנה 529, אי הבאתה במנין של תקופת

פגרה של בית משפט מתייחסת רק לאותם מועדים שעניינם נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, ואילו חוק ההתיישנות
שהינו חוק ספציפי דן בפירוט באותן תקופות שלא תבואנה במנין

תקופת ההתיישנות, סעיפים 10-15 עניינם בכל אותם מצבים בהם מוארכת למעשה תקופת

ההתיישנות על דרך אי מניין ימים מסויימים, ואין לקרוא לתוכו מקרים נוספים לפיהם

תוארך למעשה תקופת ההתיישנות".

[כך היתה גם דעתו של כב' השופט גולדין בת.א. (ת''א) 56306/94 רמת אביבים נ. פרידמן].

6.
אלא שאין זו ההלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט העליון, והיא המחייבת לענייננו.

סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפרשנות") קובע כי:

"במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

בע"א 3141/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פונדמינסקי, פ"ד נה(5) 817 החיל בית המשפט העליון את הוראת סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות גם על מניין תקופת ההתיישנות:

"פגרת בתי המשפט היא "פגרה... שעל פי חיקוק" (ראה סעיף 83 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), ולפיכך אף אם מרוץ תקופת ההתיישנות אינו נפסק עקב הפגרה, הרי שאם ימיה האחרונים של תקופת ההתיישנות חלים בפגרה, נדחה סופה של תקופת ההתיישנות ליום החול הראשון שלאחר פגרת בתי המשפט".

בית המשפט שם סבור כי מסקנה זו מתיישבת עם ההוראה שבסעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות, שכן סעיף 1 לחוק הפרשנות קובע את תחולתו "אם אין בעניין הנדון דבר שאינו מתיישב עם החוק" – והואיל ובחוק ההתיישנות אין הוראה הקובעת כיצד לנהוג בימי מנוחה, פגרה או שבתון – ממילא אין בו הוראה סותרת לזו הכלולה בסעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות.

7.
במקרה דנן, הואיל ותקופת ההתיישנות הסתיימה ביום 4.4.07 - שחל בפגרת הפסח, מוארכת תקופת ההתיישנות עד ליום 10.4.2007, הוא המועד הראשון שלאחר פגרת הפסח, והואיל והתביעה הוגשה בתאריך זה, התביעה לא התיישנה.

אשר לטענות בדבר חוסר בפרטים בכתב התביעה, דומה כי אין זה מקומן של טענות מסוג זה. מדובר בפערי מידע אשר ניתן להשלימם בקלות ואשר אינם מצדיקים סילוק התביעה על הסף.

הבקשה לדחיית התביעה על הסף, נדחית.
הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח ומע"מ יחולו על המבקשים.

ניתנה היום, י"ח בטבת, תשס"ט (14 בינואר 2009), בהעדר הצדדים



זהבה אגי, שופטת
ס. נשיאה






בשא בית משפט שלום 177862/08 אס.ג'י.אס חברה לבניין בע"מ, אהוד סמסונוב, עמוס שמיע נ' דגקיר סוקרו, יד החמישה שירותי כח אדם זמניים בע"מ, הבי דוד ואח' (פורסם ב-ֽ 14/01/2009)