פסקי דין על אליהו חסון | פסקי דין על עדנה חסון | פסקי דין על סרג' בן דוד

49521/05 א     23/04/2007




א 49521/05 אליהו חסון, עדנה חסון נ' סרג' בן דוד




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
049521/05


בפני
:
כב' השופטת נועה גרוסמן
תאריך:
23/04/2007




בעניין:
1. אליהו חסון

2. עדנה חסון


ע"י ב"כ
עו"ד שטאובר
תובעים

נ
ג
ד


סרג` בן דוד



ע"י ב"כ
עו"ד
מרינברג
נתבע


פסק דין

הצדדים באדיבותם הסכימו, כי פסק הדין בתובענה זו ינתן על יסוד הכתב, קרי כתבי טענות, תצהירים וסיכומים, ללא חקירות פרונטליות. הוסכם כי פסק הדין יהא מנומק.

התביעה:
התביעה הוגשה ביום 22.9.05 בגין הסך של 64,574 ₪.
התובעים חפצו לבנות בית, בעיר הוד-השרון.
הנתבע הינו אדריכל אותו שכרו כדי לתכנן את הבית, לרבות עיצוב פנים.
על פי הנטען בסעיף 5 לכתב התביעה, סוכם, כי
תמורת עבודתו, ישלמו התובעים לנתבע סך של 18,000$ ארה"ב פלוס מע"מ ואף הובטח בונוס של 2,000$ ארה"ב, אם יסתיים הפרויקט לשביעות רצונם המלאה של התובעים.
מכתבו של הנתבע לתובעים מיום 15.2.04, בעניין היקף העבודות שעל הנתבע לבצע ושלבי התשלום, צורף כנספח א' לכתב התביעה. זהו למעשה, הסכם ההתקשרות

לטענת התובעים, לאחר שבוצעו כבר שלושה תשלומים המהווים חלק נכבד ממלוא שכר הטירחה, הם הבינו כי הנתבע אינו פועל
בעיצוב הבית על פי רצונם.

בשלב זה כבר הוגשו התוכניות לעירייה, לטענת התובעים עקב לחץ מלאכותי שיצר הנתבע.
התובעים גורסים, כי ניסיונות שעשו באותו שלב, על מנת לאפשר לנתבע לתקן את התוכניות לפי רצונם, כשלו.
כתוצאה מכך, הם הודיעו לנתבע כי הם מפסיקים את ההתקשרות ודרשו לקבל השבה של הסכום אותו שילמו, לגירסתם ללא צידוק.
התובעים שילמו לנתבע סך כולל של 7,200$ פלוס מע"מ.
סכום זה מהווה 40% מהתמורה הכוללת, כאשר לטענת התובעים בסעיף 18 לכתב התביעה, בפועל לא בוצע כלל תכנון פנים והתוכניות שהגיש הנתבע לא אושרו על ידי הרשויות.
התובעים מצרפים את נספח ב' לכתב התביעה, מכתב הועדה המקומית לתכנון ובנייה הוד השרון, בדבר שינויים שיש לבצע בתכנון הבית.
שינויים שלא בוצעו לטענתם על ידי הנתבע, למרות התשלומים ששילמו לידיו.
כאסמכתא לתשלומים, הם מצרפים כנספח ג' לכתב התביעה, את העתקי חשבוניות המס.
זאת ועוד, התובעים אף החלו לקבל מכתבי התראה, מחברות שונות לצילומים והעתקות שמש, בטענה שהם ביצעו
העתקות שמש של בית התובעים, שהוזמנו ע"י הנתבע. לגרסת התובעים, מדובר בסכומי עתק שלא אושרו על ידיהם ולא ברור מדוע נדרשו בשלב מוקדם זה של סקיצות שהוצגו לתובעים בלבד, כאשר התוכניות טרם אושרו.
התובעים מטילים ספק בכך, שהתוכניות והעתקות השמש הללו נעשו למענם.

התובעים תולים בנתבע, את הקולר לנזקים רבים שלטענתם נגרמו בעטיו.
ובכלל זה:
ייצוג ויעוץ משפטי ששכרו, להתמודד מול דרישותיהם של מכוני העתקה שונים, בעלות כוללת של 1,200 ₪ פלוס מע"מ.
עיכוב של 12 חודשים בתכנון, עיצוב
ובניית בית התובעים, נזק שהם מעריכים ב- 30,000 ₪ עקב אי נוחות, אובדן זמן, הוצאות כפולות ועוגמת נפש.
תשלום יתר לנתבע בשיעור העומד ביום הגשת התביעה על סכום כולל של 33,170 ₪.
מכאן התביעה.

התביעה נתמכה בתצהירי עדות ראשית מטעם מר אליהו חסון
.
מר חסון הדגיש בתצהירו, סעיף 5, כי הוא איש עסקים ובעל עסק לייבוא ושיווק, שיש לו ידע רב בעבודות הבנייה.
לדבריו, עקב טעמו המגובש, חיפש אדריכל אשר יוכל לתת מענה ולהכין תוכניות שיענו על צרכיו ורצונותיו.
ברם, כבר לאחר ביצוע השלבים הראשונים של התכנון האדריכלי, האיץ הנתבע להתקדם בהגשת תוכניות בעירייה.
הכל למרות חוסר שביעות הרצון של התובע ורעייתו מן התוכניות.
בסעיף 9 לתצהירו
מדגיש מר חסון, כי אי שביעות הרצון שלו ושל רעייתו, היתה בעניינים מהותיים ולא שוליים.
כלשונו: "התכנון
היה רשלני, חסר הגיון ובלתי פרקטי. רכשנו מגרש גדול מאד כדי לבנות עליו בית גדול מאד, נח ומרווח. הדבר הובהר לנתבע פעמים רבות ולמרות זאת הוא תכנן, בקומת הכניסה, את חדר האוכל מרוחק מאד מהמטבח כאשר ביניהם מצויה כניסת הבית הראשית וכן גרם המדרגות, תכנון מוזר ולא פרקטי. כאשר פניתי אליו בעניין הוא לא מצא פתרון והציע כי נרכוש עגלה ונעביר עליה מזון מהמטבח לחדר האוכל".

וכך בהמשך התצהיר, מונה מר חסון עוד כשלים תכנונים של הנתבע, כגון: חדר עבודה קטן, חדר מעילים קטן, שירותי אורחים מרוחקים, מדרגות ומעלית נפרדים וכו'.
ראו סעיפים 10-11, 13
לתצהיר.

לטענת המצהיר, כבר לאחר שעוצבו הסקיצות הראשוניות, הביעו הוא ורעייתו חוסר שביעות רצון, ומייד לאחר מכן היה הנתבע שולח בפקס סקיצה אחרת "שנערכה כלאחר יד וגם היא לא ענתה כלל וכלל על ציפיותינו".
ראו סעיף 17 לתצהיר.

בלית ברירה, פיטרו התובעים את הנתבע ושכרו אדריכלית מחליפה, גב' שרה פרנקל, שליוותה אותם בשלב התכנון האדריכלי.
לטענתו בסעיף 20 לתצהיר, עקב הניסיון הגרוע
עם הנתבע, החליטו הוא ורעייתו בשלב זה, שלא לשכור שירותי עיצוב פנים אלא לאחר שיושלם התכנון האדריכלי לשביעות רצונם.
כנספחים ז'-י"ב לתצהירו,
הוא מצרף עבודות תכנון שערכה גב' פרנקל, לרבות תוכניות שהנתבע כלל לא ערך, כגון תכנון חלונות ודלתות, תוכניות גג ותריסים וכו'.

התובע מציין בסעיף 22 לתצהירו, כי הוא ורעייתו חשו ועדיין חשים, מרומים ומבוזים כתוצאה מהתנהגותו של הנתבע, אשר לא ענה להודעות שהשאירו לו והתייחס בזלזול לבית חלומותיהם ולמשאבים הכספיים שהשקיעו בו.
זאת, לעומת האדריכלית החדשה עימה התקשרו, אשר היתה קשובה לרצונותיהם ובקשותיהם.
גם העתקות השמש שערכה עבורם אדריכלית זו היו זולות ב- 50% מהסכומים שנדרשו לשלם, עבור העתקות השמש שערך עבורם הנתבע.
ראו סעיף 26 לתצהירו.

התובע מציין בתצהירו, כי נגרמו נזקים משמעותיים כתוצאה מההתקשרות עם הנתבע.
לטענתו, אילו היה מתקשר מלכתחילה עם אדריכל קשוב לדרישות, כמו גב' פרנקל ולא כמו הנתבע, לא היה מאבד זמן של 12 חודשים ומשחית זמן של פגישות עם הנתבע ועם אנשי מקצוע אחרים שלא לצורך.
כנספחים כ"ב לתצהירו
, הוא מצרף העתקי מסמכים המעידים על מו"מ והתקשרויות עם בעלי מקצוע וספקים, כגון מתקין בריכת שחייה, הזמנת מעלית, חיבור למערכת חשמל, אינסטלציה, מיזוג, מערכת שאיבת אבק, בית חכם וכו'.
לטענתו, רק במחצית 2005 עלה בידו להתקשר עם כל הגורמים הללו, הכל כתוצאה מהעיכובים שעיכב אותם הנתבע.
בכל אותה תקופה, כך כנטען בסעיף 29 לתצהירו, נאלצו התובעים לגור בביתם הקיים, ולא יכלו למכור את ביתם הנוכחי. הם ניהלו לחינם מו"מ עם גורמים שונים, תוך הסתמכות על מצגי הנתבע לפיהם, יהיו התוכניות מאושרות על ידי הרשויות בזמן הקרוב, דבר שלא התממש.

כתוצאה מכך, התביעה להשבת הסכום ששולם, פיצוי עבור השחתת זמן ועוגמת נפש וכן, הצורך של התובעים לממן עלויות שכר טירחת עו"ד כדי להתמודד עם תביעות סרק של בעלי מכוני ההעתקה.

התובעת הגישה תצהיר זהה לתצהירו של בעלה התובע.

זוהי פרשת התביעה.


ההגנה:

הנתבע מאשר כי בין התובעים ובינו, נחתם הסכם למתן שירותי אדריכלים.
ההסכם צורף כנספח א' לכתב התביעה, ולטענתו פורטו בו כל שלבי העבודה וסכומי הכסף המגיעים לנתבע בכל שלב ושלב.
לטענת הנתבע, במשך תקופה של כשנה הוא ביצע עבור התובעים את העבודות שפורטו בהסכם על פי שלביו, עד להפסקת עבודתו על ידי התובעים.
בגין כל שלב שבוצע על ידי הנתבע, שולם לו מלוא שכרו על ידי התובעים על פי הסכם העבודה ומבלי שהובעה כל מחאה לעניין התשלום.
לטענת הנתבע, עסקינן בתביעה קנטרנית וטורדנית, כאשר טענות התובעים הועלו לאחר שהעבודה הסתיימה והתמורה בגינה
שולמה.
לפי סעיף 2 לכתב ההגנה, אין שחר לטענות התובעים לפיהן הם אולצו לחתום על הסכם עבודה, אולצו לחתום על תוכניות הגשה ואולצו לשלם לנתבע את שכרו במשך כל תקופת ההסכם.
לגירסתו, זוהי טענה מגוחכת ותמוהה.
העובדה שבמשך כל אותה התקופה בה סופקו השירותים לתובעים, שולם לו שכרו ללא כל תלונה בסיום כל שלב על פי הסכם העבודה, היא הנותנת כי כל טענות התובעים נולדו אך בדיעבד.
לשיטתו, הסכם העבודה מיום 15.2.04 מפרט במדויק את כל שלבי העבודה ואת התמורה שנדרשה בגין כל שלב.
התובעים הסכימו להסכם העבודה לרבות תנאי התשלום.
ההסכם אף בוצע בפועל, עד לשלב בו הופסק על ידי התובעים.
הנתבע הכין תוכניות הגשה על פי רצון התובעים, והתוכניות הראשוניות אף זכו לאישורם.
התובעים חתמו על התוכניות שהוגשו לרשות המקומית מרצונם, לאחר שתוקנו על פי בקשתם.
הנתבע מאשר, כי אכן
בסיום השלב השלישי, שולמה התמורה שנקבעה על פי הסכם העבודה וסך הכל שולמו 40% מהתמורה כאמור בהסכם.
הנתבע טען, כי ביצוע התשלומים עד השלב השלישי עולים בקנה אחד עם ההודעה שמסרו לו התובעים לאחר הגשת סקיצות התכנון הראשוניות, כי "בכללות תכנון הבית יפה מאוד מאוד".
הנתבע טען כי ביצע את עבודתו במקצועיות רבה, תוך השקעה מעל ומעבר לנדרש ולמקובל, הכל כדי להשביע את רצונם המשתנה של התובעים.
כך, לטענתו הוכנו סקיצות התכנון הראשוניות בקנה מידה של 1:50 ולא כמקובל בקנה מידה של 1:100.
כמו כן, התוכניות שונו מספר פעמים על פי רצונם המשתנה של התובעים, והכל מבלי שהתובעים נדרשו לשלם תוספת מחיר בגין העבודות הבלתי צפויות והנוספות.
אי לזאת, טענת התובעים כי לא קיבלו כל תמורה, לאחר שעמל קשות עבורם, הכין סקיצות ונכח בפגישות, אינה ראויה להישמע.
הנתבע גורס איפוא, כי ביצע באופן מלא את השירותים שהיה עליו לבצע.
לדידו, טענותיהם כלפיו אינן מעוגנות עובדתית.
גירסתם לרשלנות בהתנהגותו אינה מפורטת ואינה נכונה.
אשר להעתקות השמש, מפנה הנתבע להסכם העבודה אשר לפיו התחייבו התובעים לשאת בכל העלויות של ההעתקות שנעשו במסגרת השירותים שניתנו להם. אי לזאת הפניית מכוני ההעתקות לתביעה ישירה מאת התובעים, היתה מעוגנת משפטית בחוזה בין הצדדים.
עוד מוסיף הנתבע בסעיף 21 לכתב הגנתו, כי תשובותיהם של התובעים למכוני העתקות השמש, עולות כדי לשון הרע, והוא שומר את זכותו למצות את המגיע לו בגין כך, בהליכים נפרדים.
הנתבע מבקש לדחות את כתב התביעה ולחייב את התובעים בהוצאותיו.

הנתבע תמך יתדותיו בתצהיר עדות ראשית מטעמו ובו חזר על הטענות כפי שצוינו בכתב ההגנה. הנתבע צרף כנספח ב' לתצהירו את מכתבם של התובעים מיום 25.3.04.
שם צוין בסעיף 4, כי: "בכללות תכנון הבית יפה מאוד מאוד" אם כי סעיפים 1-3 למכתב זה מכילים הערות רבות של התובעים באשר לתכנון ואף אותו סעיף 4, אותו מצטט הנתבע חזור וצטט, מכיל סיפא שלא צוטטה: "צור קשר לת. פגישה".

כנספחים ג'-ז' לתצהיר
, צורפו תוכניות מתוקנות שהוכנו עבור התובעים על פי הערותיהם במועדים הבאים: 3.5.04, 6.5.04, 15.6.04,
29.6.04, 8.7.04.
הנתבע ציין, כי לאורך כל התקופה המשיכו התובעים לדרוש שינויים בתוכנית והוא מצידו עשה ככל יכולתו להשביע את רצונם, תוך שהוא עורך כל פעם שינויים בתוכניות על מנת ליתן להם את השירות הטוב ביותר. ראו סעיף 8 לתצהירו.

לאחר ביצוע כל התיקונים שולם לו שכר טירחה בסך השווה ל- 15% מהתמורה וזאת ביום 10.7.04.
התובעים ביקשו לבצע שינויים נוספים בתוכניות.
בחודש ספטמבר 2004, הושלמה עריכת בקשת ההיתר והתובעים התבקשו לשלם סך נוסף השווה ל- 15% מסך התמורה, סך ששולם ביום 27.9.04.

בסעיף 10 לתצהירו
, מציין הנתבע, כי גם לאחר הגשת התוכנית, ביקשו התובעים שינויים שאכן בוצעו על ידו.
העתקי התוכניות המתוקנות צורפו כנספחים ח', ט', י"א-י"ג לתצהירו מתאריכים 23.8.04, 6.10.04, 24.10.04, 26.10.04, 27.10.04.
עוד הוא מצרף כנספח י' לתצהירו, העתק הערות של התובעים לתוכנית מיום 24.6.04.
בחודש נובמבר 2004 הוגשה תוכנית בקשה להיתר, שנחתמה על ידי התובעים.
התוכניות הוגשו לועדה המקומית וצורפו כנספח ט"ו.

בסעיף 12 לתצהירו
, הוא מפרט את ששת התוכניות שערך עבור התובעים, בין בקנה מידה של 1:100 ובין בקנה מידה של 1:50.

הנתבע מבקש לקבוע כי התביעה קנטרנית וטורדנית, וכי ההסכם למתן שירותי אדריכלים, כפי שנחתם על ידי הצדדים מולא על ידו באופן המצדיק תשלום שכר טירחתו.
הוא מוסיף, כי במשך תקופה של כשנה, ביצע עבור התובעים את העבודות שפורטו בהסכם.
בגין כל שלב, שולם למשרדו שכר טירחה ללא כל מחאה.
לאחר שהעובדה הופסקה ביוזמת התובעים, אין מקום לטענות שנולדו בדיעבד.
אין מקום להחזר כספי, ודאי שלא לפיצוי.

זוהי פרשת ההגנה.



הכרעה:

מן התשתית העובדתית שהניחו שני הצדדים עולה, כי אכן היתה התקשרות חוזית בין התובעים מצד אחד ובין הנתבע מצד שני, למתן שירותי תכנון.
הנתבע היה אמור לתכנן את בית התובעים, כאשר שכרו משולם לו בהתאם לכל שלב ושלב של התכנון.
התובעים לא היו שבעי רצון מעבודתו של הנתבע. בשלב מסוים לאחר שחלק גדול בוצע, החליטו להפסיק את ההתקשרות עימו ושכרו אדריכלית אחרת.
עד לאותו שלב, בו הפסיקו התובעים את ההתקשרות עם הנתבע, הם צרכו את שירותיו, ושילמו את שכרו, הכל בהתאם להסכם בין הצדדים.
התובעים טענו, כי לא היו שבעי רצון מלכתחילה מתוכניותיו של הנתבע.
מכמות ההערות הרבה שהפנו התובעים אל הנתבע ומהתוכניות השונות שנדרש לבצע, נראה, כי אכן התובעים באו בדרישות אל הנתבע. אך נראה גם כי הנתבע מילא אחר דרישותיהם של התובעים.
ניתן לראות, כי הנתבע ביצע ותיקן תוכניות, לפעמים בהפרשים של ימים ספורים.
מכאן מתחזקת אמנם טענת התובעים בדבר חוסר שביעות רצון, מתכנון מסוים שהציע הנתבע.
אך, בצידה מתחזקת טענת הנתבע, כי ביצע את עבודתו ללא דופי.
הראיה שמייד עם קבלת משוב מצד התובעים, שלח להם תוכנית חדשה.
אין המדובר בבעל-מקצוע רשלני ומזלזל, אלא בבעל-מקצוע אחראי ואיכפתי, הקשוב ללקוחותיו ופועל למילוי דרישותיהם.

התובעים העסיקו את הנתבע על פי הסכם עבודה לתכנון ביתם.
מהתשתית העובדתית שהונחה לנגד עיניי עולה, כי הנתבע ביצע את חלקו בנאמנות.
לא ראיתי כי היתה דרישה של התובעים, שלא נענתה על ידי הנתבע.
העובדה שהתכנון, בסופו של דבר, לא היה לשביעות רצונם של התובעים אינה גורעת מכך שהנתבע ביצע את מלאכתו.
כאשר מדובר בתכנון אדריכלי, שיש בו גם
אמנות ולא רק אומנות, נכנס רכיב הטעם האישי.
יתכן, כי תוכניותיו של הנתבע לא היו לטעמם של התובעים.
אולם, כל אימת שהתובעים העירו על כך, ניצב הנתבע הכן לשירותם ויצר תוכניות חדשות.
ראיתי כי הנתבע ליווה את התובעים בשלבים על פי הסכם העבודה מיום 15.2.04, ללא דופי וביצע את התוכניות לפי דרישה.
הנתבע אף הגיש את התוכניות לאישור הרשויות, הכל על פי הסכם העבודה בינו לבין התובעים.
אילו היו התובעים מביעים חוסר שביעות רצון מופגנת יותר, מפסיקים את ההתקשרות בשלב מוקדם יותר ולא היו משלמים את שכרו של הנתבע מנקודה מסוימת ואילך, כפי שעשו בסופו של דבר, היו נותנים ביטוי נכון יותר למורת רוחם.
ברם, התובעים לא עשו כן. הם המשיכו והעסיקו את הנתבע תקופה ממושכת, קיבלו ממנו תוכניות ושילמו תמורתן.
התובעים מלינים היום, בדיעבד, על תנאי ההסכם מיום 15.2.04, ועל אופן ההתנהלות לפיו.

ברם, מדובר בחוזה לפי כל דבר ועניין.
התובעים חתמו עליו מתוך דעה צלולה ושומה עליהם לעמוד במשמעויות המשפטיות הנובעות ממנו.

התובעים, בדרך של התנהגות, אף פעלו על פי החוזה. הם דרשו עוד ועוד תוכניות חדשות מאת הנתבע. לאחר שקיבלו את התוכניות המתוקנות, ובהתאם לשלבי התקדמות העבודה שילמו לנתבע את שכרו.

אין לתובעים, מה להלין על הנתבע, שביצע את עבודתו וערך תוכניות על פי ההסכם.

התובעים לא ראו עין בעין עם הנתבע, וכאשר הגיעו למסקנה זו הפסיקו את ההתקשרות עימו ושכרו אדריכלית אחרת.
משירותיה היו מרוצים, והיא זו שהשלימה את בניית ביתם.

ברם, ההשוואה שהתובעים מבקשים לערוך בין התנהלותו של הנתבע, להתנהלותה של האדריכלית האחרת, אינה במקומה.
האדריכלית האחרת, קלעה לטעמם של התובעים.
הנתבע למרבה הצער לא ענה על ציפיותיהם.
אולם, אין הדבר מצדיק איון כל העבודה שהשקיע הנתבע לבקשת התובעים והשבת הסכומים ששולמו לו ללא כל מחאה בזמן אמת.

אני קובעת, כתוצאה מן העובדות שהובאו לנגד עיניי, כי הנתבע ביצע את מלאכתו, בכל שלב ושלב על פי הסכם עבודה מסודר וחתום כדין עם התובעים.
הנתבע קיבל את שכרו בהתאם לקצב התקדמות העבודות.

אין כל סיבה לשלול מן הנתבע בדיעבד, את תמורת העבודה שהשקיע, רק משום שהתובעים החליטו "להחליף כוחות" במהלך בניית הבית, ומשום שעבודתו המקצועית האומנותית לא נשאה חן בעיני התובעים.

התובעים היו יכולים למזער את נזקם, אילו לא היו מתמידים ומעסיקים את הנתבע בעבודות שונות במהלך חורף 2004 ואילך.
ברם, התובעים עשו כן, העסיקו את הנתבע ושילמו את שכרו כדין.
עצם זה שהתובעים החליטו, שלא לעשות בסופו של דבר שימוש בפרי עמלו של הנתבע, אינו מצדיק השבת שכר בדיעבד.
אני דוחה איפוא את דרישת התובעים, להשבת שכר ששילמו לנתבע.



כך גם באשר לטענות הנוגעות לרכיב עוגמת הנפש.
עוגמת נפש הוא דבר שאין לו שיעור. על כל צעד ושעל נתקל האדם בעוגמת נפש. במיוחד בהיותו מצוי במצב הרגיש של בניית בית חלומות.
אך, מכאן ועד לפיצוי כספי עקב אותה עוגמת נפש, עוד רחוקה הדרך.
עוגמת נפש היא עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי.
גם הנתבע עשוי לטעון לעוגמת נפש, כתוצאה מכך שהשקיע זמן רב ואנרגיה בניסיון להשביע את רצונם של התובעים, ובסופו של דבר מצא עצמו נתבע על ידם.
הנתבע אכן רמז על כך, כאשר ציין כי תגובותיהם של התובעים לבעלי מכוני העתקת השמש עולה כדי לשון הרע והוא שומר על טענותיו.
אין מקום להטיל על הנתבע, את האחריות למצב הנפשי הסובייקטיבי אליו נקלעו התובעים, בתהליך בניית ביתם.
הנתבע עשה נסיונות אובייקטיביים להשביע את רצון התובעים.
די בכך, כדי לשלול מהנתבע אחריות נזיקית וחוזית, בגין התחושות שחשו התובעים כתוצאה מהתנהלותו.

על כן, אינני רואה לנכון להטיל על הנתבע חובה לפצות את התובעים גם בגין עוגמת נפש.

אשר לטענה כי הנתבע גרם לעיכוב משמעותי בבניית ביתם של התובעים, ועל כן יש יסוד אובייקטיבי לדרישת פיצוי, אם לא בגין עוגמת נפש, הרי בגין התנהלות לקויה ואובדן זמן:
גם במישור זה אני דוחה את טענות התובעים.
לא התרשמתי כי הנתבע נהג ברשלנות או בזלזול בדרישות התובעים.
כל דרישת שינוי בתכנון נענתה על ידי הנתבע באופן מיידי.
הנתבע טרח ועמל כדי להשביע את רצון התובעים, ואין זו אשמתו שגישתם האסתטית והתכנונית היתה שונה מגישתו.

בבחינת לוח הזמנים, נראה כי הנתבע התקדם ביעילות וגרם להגשת תוכניות הנתבעים לאישור הרשויות עוד בחודש ספטמבר 2004.
בחודש אוקטובר 2004 המשיך הנתבע לתת שירות לתובעים, לפי דרישותיהם.
בנקודת זמן מאוחרת וסמוכה לכך, החליטו התובעים לשכור אדריכלית אחרת.
כתוצאה מכך, התקשרו התובעים עם ספקי מערכות שונות לבניית הבית בחורף 2005.
אינני רואה בכך עיכוב משמעותי.
התובעים קיבלו מהנתבע שירותים ככל שדרשו עד סתיו 2004.
אז החליפו אותו והמשיכו מאותה נקודה. יתכן כי האדריכלית החדשה ביצעה תכנון מחודש, אולם האשם לכך אינו רובץ על שכם הנתבע, שעשה כל שביכולתו המקצועית.
כאמור, אם התובעים היו כל-כך לא מרוצים ממנו, היו יכולים להפסיק את שירותיו בשלב מוקדם יותר.
לוח הזמנים שנפרש לעיניי, אינו מצביע על עיכוב ואובדן זמן בעטיו של הנתבע.

לכן, יש לדחות את תביעתם של התובעים גם בגין רכיב זה של אובדן זמן.

אשר לתביעות של מכוני העתקות השמש, הנתבע הפנה את המכונים אל התובעים, שכן לטענתו מדובר בהעתקות שמש שבוצעו עבורם ועל פי דרישתם.
הראיות ששני הצדדים הביאו, מוכיחות כי אכן התובעים דרשו שינויים בתוכניות
שיתכן כי הצריכו העתקות שמש רבות.

אדגיש, כי רק אגב אורחא אני מביעה דעתי בשאלה זו, ואין לעשות שימוש בהכרעתי דכאן, בהליכים אחרים הנוגעים להעתקות השמש.
אין לראות בכך משום פסיקה, בסכסוך אפשרי בין התובעים ובין בעלי מכון העתקות השמש או בסכסוך אפשרי בין הנתבע לבין בעלי מכון העתקות השמש.
לא הובאו בפני
י ראיות, האם גובה הסכום הנדרש על ידי בעלי מכון העתקות השמש הוא ראוי, או האם העתקות השמש הללו בוצעו עבור התובעים.

לצורך ההליך שבפני
, די לי אם אקבע, כי על פני הדברים ההפניה של בעלי מכון העתקות השמש לתביעה ישירה מאת התובעים לא היתה
מופרכת. הפניה זו, מעוגנת בהסכם העבודה בין הצדדים מיום 15.2.04.

אי לזאת, דרישתם של התובעים לקבל מאת הנתבע החזר עבור עלויות שכר טירחה ששילמו בתגובה לפניות בעלי מכון העתקות השמש, אינה במקומה והנני לדחותה בזה.

סיכום:

מן המקובץ לעיל, נדחות טענות התובעים כנגד הנתבע אחת לאחת.
אני קובעת כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן, התביעה נדחית.

הצדדים לא הטריחו את בית המשפט בשמיעת ראיות פרונטאליות, על כן אני פוסקת לחובת התובעים הוצאות משפט בסכום מופחת של 5,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום ה' באייר, תשס"ז (23 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

גרוסמן נועה, שופטת



קלדנית:
תמי פדל







א בית משפט שלום 49521/05 אליהו חסון, עדנה חסון נ' סרג' בן דוד (פורסם ב-ֽ 23/04/2007)