פסקי דין על אליעזר לביא |

3374-12/08 עפת     18/01/2009




עפת 3374-12/08 אליעזר לביא נ' מדינת ישראל






{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
בית המשפט המחוזי מרכז

עפ"ת 3374-12-08 לביא נ' מדינת ישראל


18 ינואר 2009



בפני

כב' השופטת
נגה אהד


המערער



אליעזר לביא


נגד


המשיבה


מדינת ישראל




פסק דין


לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש תעבורה רמלה בתיק פל 098/08 (כב' השופטת טאובר), בו הורשע המערער על פי הודאתו ב- 7 אישומים בנהיגה בעת פסילה.
העונש שנגזר – מאסר למשך 22 חודשים, מתוכם 10 חודשים לריצוי בפועל ו- 12 חודשים לריצוי על תנאי למשך 3 שנים. הופעל מאסר על תנאי בן 6 חודשים מתיק תעבורה רמלה 480/04 מיום 22.9.05 לריצוי בחופף לעונש שנגזר, פסילה מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער, כי המערער יליד 1970, גרוש, אב ל- 2 ילדים, עובד לפרנסתו כנחתום במאפייה, מנוכר ממשפחתו, כיון נמצא בדרך חדשה.
בדיון בעל פה מפנה ב"כ המערער את שנאמר בתסקיר שירות המבחן שהוגש לבימ"ש קמא, מפנה אצבע מאשימה לתביעה על שהניחה למערער לנהוג פעם אחר פעם בפסילה, שחררה אותו לאחר כל נהיגה בה נתפס. היום יש מקום שבית המשפט ימליץ על מאסר מותנה ועבודות שירות.
היום המערער חולה, עבר ניתוח לאחרונה.

ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בעונש, למערער הרשעות תעבורה למכביר, העונש שהוטל הוא מידתי ואין מקום להתערבות בו.

בת זוגו של המערער מזה 7 שנים פנתה לבית המשפט בכתב לרחמי בית המשפט, שלא לשלוח את המערער לכלא, שכן כליאתו תגרום להידרדרות, מי יודע אם יצליח לקום פעם נוספת מהידרדרות זו.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות:

ככלל בית משפט יתערב בעונש שנגזר בבית משפט קמא רק מקום שבו העונש חורג וקיצוני ממתחם הסבירות בעבירות זהות ובנסיבות דומות, או מקום שבית משפט טעה.
במקרה זה, לא נפלה טעות בגזר הדין והעונש אינו קיצוני כלל וכלל.

הפעלת מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים מתיק 480/04 תעבורה רמלה לריצוי באופן חופף אינו אלא הקלה משמעותית שהקל בימ"ש קמא עם המערער בנסיבות המעשים שעשה, ובנסיבות עברו התעבורתי לפיו מחזיק ברישיון נהיגה מאז שנת 1988 וצבר לחובתו 55 הרשעות קודמות.

כמו כן, למערער עבר פלילי בעבירות אלימות, עבירות רכוש, עבירות סמים, איומים, התחזות, החזקת רכוש חשוד, התפרצות למגורים.

הפניית אצבע מאשימה לתביעות ולרשות האכיפה על ששחררה המערער בכל פעם שנתפס נוהג בעת פסילה אינה במקומה וראוי היה שלא יועלו טיעונים אלה.
המערער אחראי לבדו למעשיו.
בחירתו לנהוג בעת פסילה כשהוא יודע שהוא נוהג בפסילה פעם אחר פעם גם לאחר שנתפס, ומשוחרר, אינה אלא עזות מצח, התנהגות חצופה ומזלזלת בכל. דהיינו, זלזול ברשות האכיפה, הוראות החוק, החלטות בית משפט, בטחונו של הציבור, כשהאיסור בנהיגת המערער אינו מיושם.

בית משפט קמא מנמק היטב את גזר הדין ומציין בעברו
מאסר על תנאי התלוי ועומד על נהיגה בעת פסילה, מאסר על תנאי שהופעל ושלאחריו המשיך המערער לבצע 4 עבירות נוספות של נהיגה בעת פסילה במועדים שונים בשנת 2006 ו- 2007.

התסקיר עמד לנגד עיני בית המשפט בשעת גזר הדין, נשקל על ידי בית המשפט קמא. בצדק הגיע בית המשפט למסקנה כי המערער לא פרש נכון סלחנות בית המשפט כלפיו, וכי מי שאין לו רישיון נהיגה וממשיך לנהוג על אף פסילות בפועל שהוטל עליו, אינו ראוי עוד לאמונו של בית המשפט והתחשבותו.

העונש ראוי, הולם, ואין מקום להתערב בו.
ריצוי עונש המאסר מיידי.
הערעור נדחה.

ניתן היום,
כ"ב טבת תשס"ט, 18 ינואר 2009, בהעדר הצדדים.










עפת בית משפט מחוזי 3374-12/08 אליעזר לביא נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 18/01/2009)