פסקי דין על חנן דהן | פסקי דין על גל ניר |

17689/08 בש     11/01/2009




בש 17689/08 חנן דהן, גל ניר נ' מדינת ישראל




בעניין:

בתי
-
המשפט


1


בית משפט השלום ירושלים
בש 017689/08

בתיק עיקרי: פ
009072/08

לפני
כבוד השופטת אילתה זיסקינד

תאריך:
13/01/2009



בניין:
1. חנן דהן
ע"י ב"כ עו"ד חגית רייזמן

2. גל ניר



ע"י ב"כ עו"ד רווית זילבפרב
העותרים
הנאשמים


נ
ג
ד



מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד
עדי דמתי

המשיבה
המאשימה


החלטה



הרקע
1.
לפני עתירה לפי ס' 46 לפקודת הראיות [נוסח משולב] התש"מ-1980 של שני העותרים, שהם נאשמים, לגילוי ראיות בחומר החקירה, שלגביהן הוצאה תעודת חיסיון המתייחסת לשלושה סוגי ראיות, אותם הם מבקשים לחשוף בפני
הם, לצורך הגנתם, כלהלן:


א.
תוכנו של תקליטור מיום 28.9.08
המסומן מ.ט. 165/08: המחוק ממנה בסוף משעה 13:30 ועד לסוף התקליטור.


ב.
תוכנם של מכלול הדוחו"ת שהופקו ע"י יחידת העיקוב אשר ביצעה את פעולות העיקוב במהלך החקירה בתיק, וכן השיטה, האמצעים והעזרים הטכני ששימשו את אנשי היחידה לצורך ביצוע פעולות העיקוב.

ג.
תוכנה המלא של
ההקלטה בן שני הנאשמים בתיק מיום 2.10.08 (תמליל ביניים של שיחה בין חנן דהן
לבין ניר גל) (לא ברור האם כלול בתעודת החיסיון) וכן השיטה, המקום האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע ההקלטה.

לגבי סעיף ג

המשיבה הודיעה בישיבה מיום 8.1.09 כי אין כל חיסיון לגבי תוכן ההקלטה שבין הנאשמים, הדיסק נמצא בחומר החקירה וההגנה מוזמנת לעיין בו.
לפיכך מתייתר הדיון לגבי נושא זה.

לגבי סעיף א
המשיבה מסרה כי החלק הסופי של הדיסק אכן נמחק בשל היותו חומר חסוי, והוסכם בין הצדדים כי מאחר ובשל תקלה ההגנה ב"כ העותרים טרם העתיקו את התקליטור, הוא יועתק על ידם בדחיפות, ההגנה תעיין בו, ובתוך ימים ספורים יודיעו באי כח העותרים, האם נדרש דיון לגביו.
לגבי
סעיף ב
המתייחס לדוחות יחידת העיקוב ביחס לנאשם 1, התקיים דיון, חלקו הראשון במעמד הצדדים, והמשכו במעמד המשיבה בלבד, החלטה זו תתיחס מעתה לטענות הצדדים ביחס לנושא זה.

2.
כנגד העותרים הוגשת כתב אישום המייחס להם באישום 1 - עבירה של קשירת קשר לפשע, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, ובאישום 2 – עבירה של החזקת סם מסוכן לשימוש עצמי – ביחס לנאשם 2 בלבד.
עפ"י אישום 1
- העותרים קשרו קשר לייבא מהודו לישראל סם מסוג חשיש, במסגרתו הם דאגו שתישלח לישראל חבילה ובה הסם. החבילה הכילה 3 קופסאות עץ שהכילו חשיש במשקל 493.53, 386.82, ו- 1,458.54 גרם נטו, שתחת כל אחת מהן, מתחת לבד, הוסלקה אריזת סם כאמור. החבילה הגיעה ביום 21.9.08 לגרמניה, משם נשלחה והגיעה לישראל ביום 24.9.08, וביום 28.9.08 סמוך לשעה 14:35 ברח' בצלאל פינת ניסים בכר בירושלים, קיבל אותה לחזקתו העותר 2, בידיעת העותר 1, משוטר שהזדהה בפני
העותר 2 כשליח דואר.
עפ"י אישום 2

-
בחיפוש שבוצע ביום 28.9.08 בבית העותר 2 נתפסו על השולחן בסלון 0.35 ג' נטו חשיש.

טענות העותר 1
3.
בתשובתו לכתב האישום טען העותר 1 כי ביקש ממכרה שלו בהודו לשלוח לו בדואר לישראל, דוגמאות של טובין לצורך יבוא עתידי של סחורות, ומאחר וסבר כי בעת הגעת המשלוח לישראל הוא ישהה עדיין בהודו, הוא ביקש מהעותר 2 לקבל עבורו את החבילה, והסמים אינם שלו.

4.
לטענת העותר 1 - לאור תעודת חסיון, שהוצאה ביום 11.11.08 ע"י השר לבטחון פנים, בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב, חלק מדו"חות העיקוב לא גולו לו, אלא נמסרו לו דו"חות חלקיים, סיכום העיקוב, ומזכרים הנוגעים לעיקוב אחר הנאשם 1 ביום 28.9.08 בו נעצר הנאשם 2 לאחר קבלת החבילה, אך מאחר ומהד"חות שגולו עולות סתירות באופן תיאור מעשי הנאשם 1 בעת מסירת החבילה לנאשם 2, כשבמקום אחד נרשם כי הוא רץ ובשני כי הלך, יש לגלות לעותר 1 את כל שנרשם בדוחות העוקבים, לרבות האמצעים והעזרים הטכניים ששימשו בעיקוב, שכן לאופן התנהגותו, לגביה קיימת סתירה בין הדוחות, יש השלכה על מעורבותו בעבירה וגילויים חיוני להגנתו, לשם עשיית צדק וניהול הליך פלילי הוגן, עפ"י הכלל הידוע
שכאשר החסיון חל על חומר חקירה חיוני להגנת הנאשם, הצדק דורש את גילויו, על פני כל שיקול בטחוני אפשרי, ועדיף זיכויו של נאשם שאת חפותו אין להוכיח, בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסויה, על פני הרשעתו. באיזון השיקולים גובר אינטרס עשיית הצדק על פני האינטרס הציבורי .


יש חשיבות רבה לחשיפת כל דוחות העיקוב החסויים, כדי לאפשר לעותר 1 להתגונן כראוי כנגד סתירה זו, ולברר האם היא קיימת גם בשאר הדוחות. השאלה האם אכן הוא הלך לתומו או רץ וברח כנמלט מהמקום, משמעותית ביותר, שכן מדובר בראיות נסיבתיות, שיש בדקויותיהן כדי להשליך על הגנתו או על הרשעתו
בעבירה, שהרי התביעה תזקוף את ניסיונו להימלט כראייה נסיבתית, המערבת אותו בעבירה, בעוד העותר 1 כופר בכך שתוכן החבילות שנשלחו אליו היו סמים, טוען כי מדובר בדוגמאות של
סחורות, ואין לו קשר לסמים.

ההליך
במעמד צד אחד
5.
לאחר שמיעת טענות ההגנה, נמשך הדיון בדלתיים סגורות בנוכחות ב"כ המשיבה ונציג המשטרה. במהלך הדיון הוצגו בפני
בית המשפט כל דוחות העוקבים, לרבות החלקים המחוקים בדוח העוקב 658 שהוא ראש החוליה ופרפראזה שנמסרה להגנה על אשר נרשם בדוח המרכזת. עיינתי בכל הדוחות בדקדקנות, קיבלתי הבהרות מפורטות, וגם הסברים לכל השאלות שהצגתי, ולאחר מכן זימנתי אותם להבהרות נוספות ביום 12.1.09. הדברים קיבלו ביטוי בפרוטוקול בכתב שנערך בכתב ידי, והוריתי על שמירת החומר שהוגש וסומן בכספת, ולאחר מתן החלטתי למוסרו למשמרת המשיבה.

טענות המשיבה
6.
לטענת המשיבה חשיפת דו"חות העוקבים תחשוף את שיטת הפעולה של היחידה, לרבות מספר העוקבים, דרך פעולתם ופרטים אחרים של השיטה והאמצעים הננקטים, בעוד שחיוני למנוע תוצאה זו, על מנת לאפשר את המשך תפקוד היחידה בביצוע עיקובים אפקטיביים וסיוע בפעולות חקירת המשטרה בעתיד ולטווח ארוך, כחלק מאינטרס ציבורי חיוני למלחמה בפשע. חשיפת פרטים אלה עם גילוי החומר החסוי, אינם חיוניים להגנת העותר 1, כשמנגד כל העובדות הרלבנטיות של העובדות המהותיות שבדוח"ות העוקבים, הדרושים להגנתו, נחשפו בפני
ו וגולו לו, ואף נמסרה פרפראזה על דוח המסכמת, על מנת להציג ולחשוף בפני
ו נתונים אלה. לפיכך שכל הנתונים המהותיים עומדים בפני
ו, אין הצדקה לגלות את אשר לא גולה, שאינו חיוני לצורך הגנתו, כאשר יפגע מכך האינטרס הציבורי.



דיון
7.
סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, קובע כי:
"45. חסיון לטובת הציבור
אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה."

8.
מהחומר החסוי והגלוי שהוצג לעיוני, ומההבהרות שקיבלתי מנציג המשטרה ומב"כ המשיבה, השתכנעתי כי גילוי החומר החסוי אכן יחשוף את שיטות פעולה ופרטים הקשורים להתנהלות יחידת העיקוב, לאמצעיה, באופן שיש בו לפגוע בפעולות החקירה של המשטרה בעתיד. הפרטים שנמחקו, אינם מהותיים, הדוחות החסויים, עלולים לחשוף את שיטת החקירה, ומנגד, השתכנעתי מהחומר שהוצג לפני, כי הפרטים החשובים והמהותיים, אכן צויינו והועלו בדוחות שנמסרו להגנה, באופן אמיתי ומספק, לרבות הסתירות המופיעות בהם, וניתן יהא לחקור ולהבהיר מידע זה בדיון בתיק העקרי, מה עוד שהמשיבה הצהירה, כי אם ההגנה תבקש לחקור עוקב שלגביו מופיעים פרטים בדו"ח המסכם, לרבות הסתירות המופיעות בדוחות שהוצגו, תשקול המשיבה הבאתו כעד על מנת שייחקר.

9.
לפי סעיף 46 לפקודת הראיות, על ביהמ"ש לבדוק האם הצורך לגלות את הראיה (לגביה הוצאה תעודת החסיון), לשם עשיית צדק, עדיף מהעניין שיש לא לגלותה. ומשמעות המונח עשיית צדק היא ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוון דין לנאשם. לכן מקום בו הראיה עליה חל החסיון חיונית להגנת הנאשם, גובר שיקול הצדק על פני האינטרס הציבורי וביהמ"ש יורה על הסרתה (ראה ב"ש 838/84 מנחם לבני ואח' נ. מ"י פ"ד לח (3) 729, 738), כמו למשל ראיה העשויה לעורר ספק באשמת הנאשם, בין ע"י ביסוס טענת הגנה של נאשם, ובין ע"י כירסום במשקל ראיות התביעה (ראה ע"פ 889/96 מוחמד מאזריב נ. מ"י פ"ד נא (1) 433, 443), אולם במקום בו הראיה אינה כה חיונית, כגון כשהיא עשויה להשפיע בצורה מסויימת על מהימנות הנאשם או העדים, או שהיא בעלת ערך שולי, יש לבחון את חשיבותה היחסית, ולבצע איזון בין תרומתה להגנת הנאשם לבין הנזק לאינטרס הציבורי שעלול להיפגע מחשיפתה (ראה בענין לבני הנ"ל בעמ' 738, וב"ש 1924/93 משה גרינברג נ. מ"י פ"ד מז(4)766, 771).

10.
לאחר שעיינתי בחומר החסוי, והוצגו בפני
הסתירות, ההבהרות להן והנימוקים שצויינו לעיל בעניין הפגיעה באינטרס הציבורי, מול אפשרות הגנת העותר 1, אני סבורה כי כל הפרטים המהותיים האמיתיים הקשורים בענין זה להגנת העותר 1, הוצגו להגנה בבירור ובאופן מספק, ושאר הפרטים החסויים שלא גולו לה או נמחקו מאחד הדוחות שגולה, אינם מוסיפים פרטים מהותיים שיש בהם כדי להועיל לעצם ההגנה על העותר 1, כשבירור השאלה האם הוא נראה הולך או רץ, יתאפשר גם ללא הצורך בגילוי הראיות החסויות, שהאמור בהן מופיע בחומר שגולה.

11.
מנגד במסירת המידע החסוי, יש כדי לחשוף את שיטות ודרך הפעולה של העוקבים, יעילות פעולתם, מספרם, והאמצעים בהם השתמשו, ללא שבכך ימסר להגנה מידע חיוני מהותי נוסף הנחוץ לה לניהול הגנת העותר 1.

12.
מאחר ולהגנה נמסר דו"ח העוקב 590, דו"ח העוקב 658
(ובו פרטים שנמחקו ללא שניתן לקראם, ובנוסף המילה "הולך" מחוקה בקו כשלידה מופיעה המילה "רץ"), דו"ח סיכום העיקוב, ופרפראזה לדו"ח המרכזת (לפיה בדו"ח המרכזת נרשם שבשעה 14:39 נראה העותר 1 הולך ברח בצלאל ופנה לרח' אושיסקין), הרי שהמידע המהותי הרלבנטי לאירוע נמסר לו לצורך ניהול הגנתו. מאידך תרומתם של הפרטים ו/או המידע שלא גולה לו, אינם משמעותיים, אך אם יגולו יש בהם כדי לפגוע
באופן ממשי באינטרס הציבורי.

13.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ככל שהיא נוגעת להסרת החסיון מדוחות העיקוב (בסעיף ב' הנ"ל).

14.
החומר הגלוי והחסוי שנמסר לעיוני וסומן על ידי – נמסר חזרה לידי ב"כ המשיבה שתשמור אותו בנפרד ובאופן שנמסר לה.

15.
עד יום 15.1.09 יודיעו ב"כ העותרים, האם לאחר עיון בקלטת נשוא סעיף א, נדרש דיון גם בנושא זה, שאם לא כן, תידחה הבקשה לגביו.

16.
המזכירות תעביר התיק לעיוני ביום 16.1.09 ובשל העדרות ב"כ העותרים שלא התיצבו, תשלח להם המזכירות עותק מהחלטתי בפקס.

ניתנה היום, ט"ו בטבת, תשס"ט (11 בינואר 2009), במעמד וב"כ המשיבה, עו"ד דמתי עדי ובהעדר ב"כ העותר 1 חגית רייזמן, וב"כ העותר 2 עו"ד רווית זילבפרב

.



אילתה זיסקינד
, שופטת









בש בית משפט שלום 17689/08 חנן דהן, גל ניר נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 11/01/2009)