פסקי דין על יגאל עמיר |

5985/08 עעא     22/01/2009




עעא 5985/08 יגאל עמיר נ' מדינת ישראל – שב"ס




בעניין:
יגאל עמיר

העותר

נ ג ד
מדינת ישראל – שב"ס

המשיבה

נוכחים:
העותר בעצמו
ב"כ העותר עו"ד עדי קידר

ב"כ המשיב עו"ד תהילה גלנטה

יועמ"ש מחוז דרום עו"ד קריספין-בוקר לירון

פרוטוקול

ב"כ העותר:
מרשי מסר לי נתונים שלא היו בידיעתי. הכוונה היא להחלטות בית משפט לפני למעלה מעשור. למשל בעניינים הקשורים באיסור טלפוני.

העותר:
אני מבקש לייצג את עצמי בעתירה זו. אני מבקש לשחרר את עורך דיני מייצוגי.

החלטה
עו"ד קידר משוחרר מייצוג העותר.

ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ט (22 בינואר 2009) במעמד הצדדים

אליהו ביתן, שופט
העותר:
בישיבה הקודמת בית המשפט הורה לשב"ס להחזיר לי חומרים משפטיים. קיבלתי רק חלק מהחומרים המשפטיים והוציאו ממנו חלקים אחרים.
כמו כן, אמנם נתנו לי ספר תהילים כפי שבית המשפט החליט, אך מנגד לקחו ממני ספר "שולחן ערוך". נאמר לי שהדבר הוא במסגרת הנחיית הנציב.
מנהל הכלא, אילן בורדה, אמר לי שמשום שאני מגיש נגדו עתירות, אז הוא לקח לי את "השולחן ערוך". הצגתי בפני
ו את הבקשות בכתב שהגשתי בזמנו לשב"ס ובהן טענתי שאני מבקש לקבל את החומר המשפטי שלי, אותן בקשות שהראיתי במהלך הדיון לבית המשפט, והוא קרע אותן בפני
. בחדר היו אנשים נוספים – מפקד האגף.
בסעיף 5 לתגובה, מציין המשיב שסווגתי כאסיר בטחוני וכי הוגבלתי לקשר טלפוני עם בני משפחתי הגרעינית. אין זה נכון. הנכון הוא שכשהייתי ב"אוהלי קידר" הגשתי במשך השנים בקשות לקבל למבקרים נוספים ולאפשר לי לדבר בטלפון עם אנשים נוספים. אני מבהיר, קודם אישרו לי לדבר בטלפון עם בני משפחתי הגרעינית. מאוחר יותר, בעקבות החלטות בית משפט, אישרו לי לשוחח עם בני משפחה מדרגה שלישית, הכוונה היא לגיסים ואף 3 חברים ששמותיהם נקבעו.
כשעברתי לכלא "איילון", לפני כ – 6 שנים, הוסרו מעלי מגבלות הטלפון לחלוטין ואף הכניסו את הטלפון הציבורי לתאי ואפשרו לי להשתמש בו במשך 3 שעות ביום. עד אז, שהייתי באוהלי קידר, סוהר היה מחייג עבורי למספרים שביקשתי. הסירו ממני את המגבלה שציינתי, שאיפשרה לי להתקשר רק לבני משפחה וחברים. מצב זה היה בתוקף עד לאירוע שבעטיו הועברתי לכלא "רמון".
אני מבהיר, בזמן שדיברתי עם העיתונאים המוזכרת בתגובת המשיב, יכולתי לדבר עם כל אדם בטלפון, ללא כל מגבלה. המגבלה היחידה היא אותה מגבלה שקיימת על כל אסיר, לא להתראיין ללא אישור.

ב"כ המשיבה:
הנתונים שמציג העותר אינם נכונים. לעותר נאמר במפורש כי נאסר עליו לדבר בטלפון עם אנשים שאינם בני משפחתו הגריעינית.
היה איסור מפורש שאסר על העותר לדבר עם אנשים שאינם מבני משפחתו הגרעינית. העותר הגיש עתירות על החלטה זו והן נדחו. יכול להיות, שנוצר מצב לא תקין, במובן הזה, שבמקום הכליאה האחרון שבו הוחזק העותר, ובנושא זה נערך בירור מעמיק, שאכן חרף האיסור נתנו לו לשוחח ללא פיקוח. היום הבירור הזה נערך. ויתכן שלזה מתכוון העותר.
הנתונים האלה אינם מופיעים בתגובתי, משום שלא ידעתי את הנתונים. לא ידעתי שאופשר לו לדבר באופן המתואר ושמתנהלת וועדת חקירה בנושא.
אני ידעתי את הנתונים האלה לאחר הדיון הקודם, מיום 08.01.09. אבל ידעתי, עוד קודם לכתיבת התגובה, כי העותר משוחח בטלפון עם אנשים שאסור לו לשוחח איתם.

העותר:
אמנם המצב מבחינת האפשרות שלי לשוחח בטלפון עם אחרים, לא השתנה בהחלטה שיפוטית, אבל המצב היה כזה שיכולתי לשוחח עם מי שרציתי ולכן לא היה צורך בהגשת עתירה.
ההליך המנהלי שנעשה לי במסגרתו בוטלו לי טובות הנאה, הוא לא חוקי. לפי תקנה 04.17.00 הגורם השולל את טובות ההנאה צריך לקבל אישור להארכתם מגורם שמעליו וההשגה צריכה לבוא מגורם שמעליו.

ב"כ המשיבה:
כבר בפתח הדיון הקודם הבחנתי בתקלה הנ"ל והורינו לגורמים המשפטיים ולגוש דרום, לאפשר לעותר להגיש השגה מחודשת בפני
מפקד המחוז.

היועץ המשפטי של שב"ס:
אני הנחתי את הגורמים המתאימים שמפקד המחוז ידון בהשגת העותר, בלא צורך שהעותר יגיש השגה נוספת. זה היה ביום 09.01.09. עד היום לא התקבלה ההחלטה בהשגה.

ב"כ המשיבה:
לגופו של ענין – לאור העובדה שהמדובר בהפרת משמעת, שבוצעה זמן קצר לאחר שהעותר נשפט לעונש של שלילת טובת הנאה למשך חודש ימים, בגין אותה הפרת משמעת, ולאור מהות ההפרה הוחלט להאריך את הקביעה בעוד 5 חודשים.
אין לי תשובה מדוע במקרים של אסירים אחרים, שצויינו על ידי העותר בעתירתו, ניתנו עונשים קלים בהרבה ממה שניתן לעותר.
לאחר הפסקה –
עו"ד שמולביץ:
מפקד הכלא, מר בורדה טוען, כי הטופס עליו הוא חתום, שכותרתו "השגה", מתאר ראיון שהתקיים ביוזמתו של המנהל עם העותר מאחר והעותר התחיל לשבות רעב. אני מסביר לבית המשפט כי אמור להיות דיווח על כל התחלת שביתת רעב של אסיר. אינני יודע אם בעניינו של העותר יש דיווח כזה. מכל מקום, מפקד הכלא מסר לי כי הרקע לראיון שהוא יזם עם העותר הוא שביתת הרעב שלו וכי הדברים שנרשמו בטופס, תחת הכותרת "נימוקי ההשגה", נרשמו על ידי קצינת האסירים בכתב ידה וכי ההחלטה ניתנה על ידו.
לשאלת בית המשפט, האם כשמפקד כלא מקיים ראיון ישנה בסוף הראיון "החלטה", אני משיב שיש סיכום ראיון ואם יש צורך אז יש גם החלטה.

על פי הנחייתי, השגת העותר הועברה למפקד המחוז, להחלטתו.

ב"כ המשיב:
לאור העובדה כי רק אמש נודע לנו על וועדת החקירה ולאור הדיון היום והערות בית המשפט, אנו נבקש דחיה קצרה ונודיע על עמדתנו לבית המשפט בהקדם.

החלטה

מבלי להיכנס לפרטים, על פני הדברים נראה כי התהליך שנעשה בעניינו של העותר - רווי תקלות, אם לא למעלה מכך.
הדברים - ובמיוחד אלו הנוגעים להתנהלותו של מפקד בית סוהר רמון, ראויים להיבדק.

בינתיים, אני נעתר לבקשת ב"כ המשיב ודוחה הדיון בעתירה ליום 12.02.09.
עד אז תעוכב ההחלטה שנתקבלה על ידי מפקד בית הסוהר רמון ביום 2.12.08, שעניינה שלילת טובות הנאה מהעותר.

רשמתי בפני
הצהרת היועץ המשפטי של שב"ס, תת ניצב שמולביץ, כי עוד היום יוחזר לעותר ספר ה"שולחן ערוך" שנלקח ממנו, מבלי שיילקח בתמורתו ספר אחר, וכי ספר התפילה של העותר והתפילין שלו, לא יוצאו מחדרו.

ניתנה היום כ"ו בטבת, תשס"ט (22 בינואר 2009) במעמד הצדדים
אליהו ביתן, שופט
שם הקלדנית: זיוה ע.

3
בתי המשפט
בימ"ש לעניינים מינהליים ב"ש
עעא005985/08
בפני
:
שופט: ביתן אליהו

תאריך:
22/01/2009








עעא בית משפט לעניינים מנהליים 5985/08 יגאל עמיר נ' מדינת ישראל – שב"ס (פורסם ב-ֽ 22/01/2009)