פסקי דין על טרייד אין א.ר.בע"מ | פסקי דין על בנק הפועלים סניף המאספים | פסקי דין על שטרית אליהו |

176277/01 הפ     17/01/2002




הפ 176277/01 טרייד אין א.ר.בע"מ נ' בנק הפועלים סניף המאספים ,שטרית אליהו




1
בתי המשפט
הפ 176277/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17/01/2002
תאריך:
כב' השופטת אביגיל כהן

בפני
:

טרייד אין א.ר.בע"מ

בעניין:
המבקש
נ ג ד
1 . בנק הפועלים סניף המאספים

2 . שטרית אליהו
המשיבה
פסק דין
1. מבוא עובדתי:
המבקשת הינה תאגיד רשום בישראל ועוסקת במסחר בכלי רכב.
ביום 30/10/2000 התקשר המשיב 2 (להלן: "שטרית") עם המבקשת בהסכם למכירת רכב מסוג אאודי 6a, דגם 2.8 מ.ר. 8556018 (להלן: "הרכב"), עבור תמורה בסך של 230,000 ₪ שהוסכם שתועבר למבקשת בתוך שבעה ימים.
כמו כן, שינתה המבקשת את רישום הבעלות ברכב במשרד הרישוי לשמו של שטרית שקיבל צילום של רשיון הרכב.

בו ביום פנה שטרית למשיב 1 (להלן: "הבנק") ושיחרר שני פקדונות שהיו רשומים על שמו, בסך כולל של 220,000 ₪, בתמורה לשעבוד הרכב לטובת הבנק.

ביום 13/11/2000 נרשם משכון על הרכב לטובת הבנק, אצל רשם המשכונות.
עד למועד הדיון - שטרית לא שילם כל תמורה בגין הרכב.

במשך כל התקופה האמורה, נשאר הרכב בחזקת המבקשת, עד ליום 5/2/2001, אז נמכר, בהסכמת המבקשת והבנק לצד אחר, בסך של 190,000 ₪. תמורה זו הופקדה בחשבון נאמנות ע"ש באי כח המבקשת והבנק.
ביום 18/3/2001 הגישה המבקשת בקשה זו למתן סעד הצהרתי בדבר זכאותה לקבל את הכספים שהתקבלו ממכירת הרכב ושהופקדו בחשבון הנאמנות.

2. 2. טענות הצדדים:
המבקשת טוענת כי:
א. א. שטרית היה משולל כל זכויות קניניות ברכב כאשר מישכן אותו לבנק ולכן המשכון שנרשם לטובת הבנק, אצל רשם המשכונות הינו בטל מעיקרו.
שטרית אחז, לכל היותר בזכות אובליגטורית ביחס לרכב ועקב הפרת החוזה על ידו, הוא לא רכש, בסופו של דבר, זכות קניינית ברכב.

ב. ב. לפי סעיף 33 לחוק המכר, הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו ולאור העובדה שהרכב נותר בחזקת המבקשת, הרי ששטרית לא רשאי היה לשעבד רכב שאינו שלו.

ג. ג. לחלופין, למבקשת זכות עכבון סטטורי או משכון מופקד אשר עדיפה על זכות המשכון של הבנק, שידע כי שטרית לא שילם אגורה אחת למבקשת ולא טרח לבדוק אם הרכב נמצא בידי שטרית.

הבנק טוען כי:
א. א. בשעה ששטרית שיעבד את הרכב לטובת הבנק, הוא הציג שני מסמכים מקוריים, האחד רשיון הרכב והשני טופס העברת בעלות ברכב הרשום על שמו.
לפיכך, לאור חוסר הידיעה באשר להשתלשלות האירועים בין המבקשת לבין שטרית, המשכון נרשם כדין אצל רשם המשכונות ביום 13/11/2000
תוקף המשכון אינו תלוי ברישום במשרד הרישוי והמשכון תקף גם באין הטבעת חותמת "משועבד" על רשיון הרכב.

ב. ב. לפי סעיף 33 לחוק המכר, הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו אלא אם כן הסכימו הצדדים על מועד אחר, או על דרך אחרת.
עצם העברת הבעלות לטובת שטרית, מעידה כי המבקשת ושטרית בחרו בדרך אחרת להעברת הבעלות ולא עם מסירת הרכב לשטרית.

ג. ג. לאור תוכנו של ההסכם בו הוסכם שימסר לקונה תצלום רישיון הרכב לקבלת הלוואה, הרי ששטרית משכן את הרכב על דעת המבקשת ועל כן, בהתאם לעקרון תקנת השוק, כפי שהוא מתבטא בסעיף 5 לחוק המשכון, כוחו של המשכון יפה לכל דבר ועניין.

ד. ד. לאור העובדה ששטרית לא הפקיד כלל את הרכב בידי המבקשת, אלא היה אמור לקבל את הרכב לידיו,מנועה המבקשת מלטעון כי לזכותה "משכון מופקד".

ה. ה. לאור ניסוח ההסכם, לא היתה בכוונת הצדדים להחיל את אלמנט העכבון וע"פ נוסח ההסכם לא עומדת למבקשת זכות עכבון.

דיון ומסקנות:
3. 3. לאחר עיון בטענות הצדדים שמיעת עדויות הצדדים ועיון בסיכומים הגעתי למסקנה לפיה יש ליתן

פסק דין
כמבוקש, מהנימוקים כדלקמן:

הבעלות ברכב לאור ההסכם:
לאור העובדה שעסקינן במכר של מכונית, נקודת המוצא בדיון שלפנינו מצויה בסעיף 33 לחוק המכר הקובע:
"33. הבעלות בממכר עוברת לקונה במסירתו, אם לא הסכימו הצדדים על מועד אחר או על דרך אחרת להעברת הבעלות".
כפי שהיטיבו באי כוחם המלומדים של הצדדים לטעון, הרי הרישום הבעלות ברכב במשרד הרישוי הינו אקטדקלרטיבי ואין בו בלבד כדי ללמד האם הרכב במקרה דנן עבר לבעלותו של שטרית {להרחבה ראה רע"א סהר נ' בנק דיסקונט פ"ד נ"א (4) 464}

לא מופיע בהסכם זה איזכור מפורש באשר למועד העברת הבעלות ברכב, אלא רק הסכמה באשר למועד מסירת הרכב לקונה בעת העברת התשלום המלא למבקשת.
חיפשתי ותרתי אחר התניה כלשהיא של הצדדים באשר למועד העברת הבעלות ולא נמצאה כזו.
נחה דעתי שהצדדים להסכם לא התכוונו להתנות על האמור בסעיף 33 לחוק המכר.

משלא התנו הצדדים להסכם על מועד העברת הבעלות, הרי שזו היתה אמורה להתבצע במועד מסירת הרכב לקונה.

כאמור, הרכב לא נמסר לשטרית שכן הנ"ל לא העביר למבקשת את התמורה לה התחייב.
משלא שולמה תמורה עבור הרכב ומשלא בוצעה מסירה הרי שהבעלות ברכב מעולם לא עברה לשטרית.

4. השיעבוד לבנק:
כנזכר לעיל, שטרית שעבד את הרכב לטובת הבנק.
התוצאה המשפטית המתקבלת משעבוד זה, אינה שונה מהתוצאה לה הגעתי בסעיף דלעיל.

כלל בסיסי בדיני הקניין קובע כי אין אדם יכול ליתן יותר ממה שיש לו.
(ראה לענין זה, י. ויסמן, דיני קניין, בע"מ).
לפיכך, ברור כי המשיב 2 לא היה רשאי לשעבד רכב שאינו שלו, והבנק לא היה רשאי למשכן רכב מאדם שאינו הבעלים (לגבי תקנת השוק - אתייחס בהמשך).
יתרה מכך, תמוהה בעיניי התנהגותו של הבנק ביום בו בא שטרית לשעבד את הרכב.
שטרית הגיע לבנק שבידו תצלום של רשיון הרכב, ולא רשיון מקורי.
מקובלת עלי טענת המבקשת לפיה הפקידה בידיו תצלום של הרשיון ולא את המקור על מנת למנוע משטרית לבצע שינוי בזכותה הקניינית ברכב.
מכאן תמוהה בעיני התנהגותו של הבנק שלא ביקש משטרית את רשיון הרכב המקורי לשם הטבעת קיומו של השעבוד ברשיון.
תמוהה עוד יותר בעיניי הפסיביות שהפגין הבנק בהימנעו מבדיקה פיזית של הרכב כדי לוודאי שהרכב אכן קיים.
מנהל הבנק, מר מיכאל בלוך, העיד בחקירה הנגדית, כי:
"יש נוהל לפיו כשממשכנים רכב נציג הבנק צריך לראות פיזית שהרכב נמצא פיזית בחזקת הממשכן" (עמ' 10 לפרוטוקול שורות 12-14).
לו היה הבנק דואג לבדוק אם הרכב נמצא בידי שטרית או לבקש את הסכמת המבקשת למשכון הרי שהיה מגלה שהרכב לא נמצא כלל בחזקת שטרית שלא היה בעל זכות קניינית ברכב.

5. זכות העכבון או המשכון המופקד:
לתוצאה דומה ניתן להגיע גם דרך סעיף 31 לחוק המכר:
"31 (א) למוכר תהא זכות עכבון על הממכר כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן הקונה עקב עסקת המכר".
צודק בא כוחו המלומד של הבנק הטוען שלפי סעיף 4 (ב) לחוק המכר, הוראות החוק יחולו באין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדים, אולם לאור ניסוחו של ההסכם הגעתי למסקנה כי דווקא במקרה דנן הצדדים להסכם בחרו לאמץ את ההסדר הקבוע בסעיף 31 לחוק כאשר התנו את מסירת הרכב לידי שטרית בהעברת התמורה המלאה לידי המבקשת.60221

מכאן, ברור כי למבקשת קמה זכות עכבון ברכב שנשאר בחזקתה, אשר עדיפה על זכות המשכון שרשם הבנק הן ברישומיו הפנימים והן אצל רשם המשכונות.
6. תקנת השוק
מעבר לניתוח המשפטי שערכתי לעיל, על כל מסכת העובדות שהתרחשו במקרה דנן חולשת לה ההוראה המצויה בסעיף 5 לחוק המשכון.
סעיף 5 מגדיר את המקרים בהם חלה תקנת השוק ונוסחו כדלקמן:
"5. נכסים נדים שמושכנו כשהיו בהחזקתו של הממשכן והם הופקדו כאמור בסעיף 4 (2) או שמשכונם נרשם כאמור בסעיף 4 (3), יהיה כוחו של המשכון יפה לכל דבר, אף אם הממשכן לא היה בעל הנכסים או לא היה זכאי למשכנם, ובלבד שהנושה פעל בתום לב והנכסים באו לידי הממשכן על דעת בעליהם או על דעת מי שהיה זכאי להחזיקם".

כבר מהרישא של הסעיף ניתן ללמוד כי שטרית לא היה זכאי למשכן או לשעבד את הרכב לטובת הבנק שכן הרכב לא נמצא בחזקתו, כנדרש בסעיף, בשום שלב, שכן הרכב נשאר בחזקת המבקשת לאורך כל הדרך, עד למכירתו בהסכמת הבנק והמבקשת לצד ג' - הקונה.
יתרה מכך, הבנק גם לא הצליח להוכיח כי התקיימה הסיפא של הסעיף, הדורשת שהרכב בא לידי הממשכן על דעת בעליהם או על דעת מי שהיה זכאי להחזיקם, כך שהמשך הניתוח באשר להתקיימותה של תקנת השוק במקרה דנן, מיותר.

בתאריך 9/11 נפגש מנהל הבנק עם מנכ"ל המבקשת.
מנהל הבנק מיכאל בלוך העיד בחקירה הנגדית, בתשובה לשאלה באשר לפגישותיו עם מר תשבי, מנכ"ל המבקשת:
"אני דיברתי איתו ב- 9/11" (שורה 15).

אציין, מבלי להכריע באשר לתום ליבו של הבנק, כי העובדה שהבנק רשם את המשכון אצל רשם המשכונות, לאחר שכבר מר תשבי, מנכ"ל המבקשת, סר לבנק ושטח בפני
מנהליו במפורש את פרטי המקרה, אינה תורמת לגיבושה של דעה חיובית באשר לתום הלב של הבנק ומנהליו, שלאחר הפגישה האמורה, פגישה בה יכל להבין ששטרית לא זכאי למשכן את הרכב, בכל זאת פנה לרשם המשכונות ורשם משכון על המכונית.
7. לסיכום:
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר המצוי בתיק הגעתי למסקנה לפיה יש ליתן

פסק דין
כמבוקש ועל כן הנני מורה כי:
א. א. התמורה שהופקדה בחשבון נאמנות ע"ש באי כח המבקשת והבנק תועבר לידי המבקשת.

ב. ב. המשיבה 1 תשלמו למבקשת הוצאות משפט בסך 2,036 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ.

8. המזכירות תשלח

פסק דין
זה לצדדים.

ניתנה היום כ"ט בטבת, תשס"ב (13 בינואר 2002) בהעדר הצדדים
אביגיל כהן
, שופטת









הפ בית משפט שלום 176277/01 טרייד אין א.ר.בע"מ נ' בנק הפועלים סניף המאספים ,שטרית אליהו (פורסם ב-ֽ 17/01/2002)