פסקי דין על צבי סגל | פסקי דין על ורדה סגל | פסקי דין על ש.י. ישר קבלנים (1989) | פסקי דין על יורם ישר |

178776/08 בשא     29/12/2008




בשא 178776/08 צבי סגל, ורדה סגל נ' ש.י. ישר קבלנים (1989) בע"מ, יורם ישר




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש"א
178776/08


בפני

כב' הרשם יוחנן גבאי
תאריך:
29/12/2008




בעניין:
1. צבי סגל

2. ורדה סגל






המבקשים

נגד



1. ש.י. ישר קבלנים (1989) בע"מ

2. יורם ישר








המשיבים

החלטה

הבקשה
1. בפני
בקשה להטלת עיקול זמני על כספי המשיב 2 המצויים בידי ה"ה ברוך ואילנה אמינוב (להלן- הקונים), תמורת רכישת זכויותיו בבית שברחוב תור האביב 10 , רחובות (להלן – ביתו של המשיב 2) .

רקע עובדתי ודיוני
2. המבקשים הגישו נגד המשיבים ואחרים תובענה על סך 187,861 דולר ארה"ב בגין ליקויי בניה ונזקים אחרים שנגרמו להם ע"י המשיבים ואחרים בקשר עם בניית דירתם.
3. ביום 26.11.07
הגישו המבקשים בקשה להטלת עיקול זמני על נכסיהם של המשיבים . בהחלטתי מאותו היום הורתי כי בשלב זה יוטל העיקול על זכויותיה של המשיבה 1 בשתי דירות ברחובות .

4. ביום 2.1.08 הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש בצו העיקול הזמני שניתן ביום 26.11.07 . בבקשתם זו ביקשו להטיל עיקול זמני גם על ביתו וחשבונות הבנק של המשיב 2. בבקשתם טענו המבקשים כי אחת הדירות שעוקלו משועבדת לבנק ללא הגבלת סכום ורובץ עליה עיקול נוסף והדירה השנייה מאוכלסת ע"י רוכשיה. בהחלטתי מיום 2.1.08 דחיתי את הבקשה מאחר שלא הובאו בפני
ראיות מהימנות שאי מתן הצו נגד המשיב 2 יכביד על ביצוע פסק הדין. זאת, בהעדר כל ראיה לגבי מצבו הכלכלי של המשיב 2 , היקף נכסיו וחובותיו.

5. ביום 18.9.08 הגישו המבקשים בקשה נוספת להטלת עיקול זמני על ביתו של המשיב 2
מניותיו בחברת בנייני יורם ישר
בע"מ וכל הכספים והזכויות הנובעים מהן . כמו כן, ביקשו לבטל את העיקול הזמני שהוטל ביום 26.11.07 על אחת הדירות שנמכרה. בבקשתם זו הביאו המבקשים ראיות לגבי מצבו הכלכלי של המשיב 2 . בהחלטתי מאותו היום נעתרתי לבקשה והוריתי כמבוקש.

6. ביום 25.9.08 הגיש המשיב 2 בקשה לביטול העיקולים הזמניים שהוטלו נגדו. בדיון שהתקיים ביום 29.10.08 טען המשיב 2 כי הבית המעוקל משועבד לבנק ללא הגבלה בסכום וסכום חובו לבנק גדול משוויו של הבית . לפיכך, השארת העיקול על הבית גורמת רק נזק ואין בה כדי להועיל למבקשים. לפיכך, הגיעו הצדדים להסכמה כי המשיב 2 ימציא מסמכים לגבי שווי ביתו המעוקל , וסכום השיעבוד המוטל על הבית . המסמכים
יועברו לתגובת ב"כ המבקשים בתוך 5 ימים מיום מסירתם לו ובחלוף מועד זה
תינתן
החלטת בית המשפט. כל שאר העיקולים יישארו בתוקפם.

7. ביום 10.11.08 הודיע ב"כ המבקשים על הסכמתו לביטול העיקול על ביתו של המשיב 2 . משהובאה הודעת ב"כ המבקשים בפני
, ביום 12.11.08 , הוריתי על ביטול העיקול על ביתו של המשיב 2 - כמבוקש.

8. ביום 6.11.08 הגישו המבקשים את הבקשה הנוכחית למתן צו עיקול זמני על הכספים המגיעים למשיב 2 מהקונים של ביתו. בנסיבות העניין, לא מצאתי לנכון לדון בבקשה במעמד צד אחד והוריתי על העברת הבקשה לתגובת הצד שכנגד. עד למתן החלטה בבקשה, הוריתי לקונים שלא להעביר את הכספים המגיעים מהם למשיב ואשתו.

תמצית טענות הצדדים
9.לטענת המבקשים יש להטיל את העיקול הזמני המבוקש מהטעמים הבאים:-
(א)
הנכסים שעוקלו אין בהם כדי להבטיח את סכום התביעה.
(ב)
יש למבקשים עילת תביעה אישית נגד המשיב 2.
(ג)
מצבו הכלכלי של המשיב 2 חמור.
(ד)
המשיב 2 הסתיר מבית המשפט את העובדה שביתו המעוקל נמכר .
(ה)
טענת המשיבים לנזקים מהעיקולים לא פורטה ולא הוכחה.
(ו)
מחצית מתמורת מכירת הבית לאחר פירעון המשכנתא שייכת למשיב 2

(600,000 ₪)
ואותם מבוקש לעקל.

10. לטענת המשיבים יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים:-
(א)
לא חל שינוי נסיבות המצדיק הגשת בקשה חדשה לעיקול זמני.
(ב)
לא הוכח כל חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין.
(ג)
הטלת העיקול תגרום נזקים נוספים למשיב 2 .
(ד)
אין למבקשים עילת תביעה נגד המשיב 2.
(ה)

יתרת תמורת מכירת הבית שייכת לאשתו של המשיב 2 .
(ו)
אשתו של המשיב 2 אינה שותפה לחובותיו.

דיון
להלן אדון בבקשה על פי השיקולים שנקבעו בדין למתן צו העיקול הזמני ובהתייחס לטענותיהם הצדדים.

ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה
11. תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן- התקנות), קובעת כי אם הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה.

12. תקנה 362(א) לתקנות מגבשת את כללי הפסיקה הקודמת לעניין בדיקת זכויותיו לכאורה של התובע, עובר למתן הסעד הזמני. הכלל הבסיסי הנוהג לעניין סעד זמני הוא, כי על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה, קרי, התובע, צריך להוכיח סיכוי של הצלחה בתביעה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים (רע"א 7139/96 טריגוב נ' טפחות בנק למשכנתאות, פ"ד נא (2) 661, 663 ; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, תשס"ז - 2007) 506).

13. השלב הבא בבדיקה שמבצע בית המשפט הינו קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. בשלב זה לא מוטלת על בית המשפט החובה לנתח את הראיות ולדון בהן בצורה מקיפה. כפי שנקבע בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן(פ"ד לח (4) 105, 108-109)"בדונו במתן סעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות, כאילו עמד להכריע בעניין סופית." מדובר בבדיקה המתאימה לשלב המקדמי של הדיון(בר"ע (ת"א) 1354/03גרופר ואח' נ' הנסון (ישראל) בע"מ ואח', דינים מחוזי לד(2) 408).

14. אמנם, עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, על בית-המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן
(רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ ואח', פ"ד נב (1) 193 , 197) . אך, הלכה פסוקה היא כי תצהיר יכול וישמש ראייה מהימנה המצדיקה מתן צו עיקול זמני אם משקלו מספיק כדי לתמוך בבקשת העיקול (רע"א
2622/94 רוטנברג נ' מזמור פתוח ובניה בע"מ, תקדין עליון94(2)112).מאחר שמדובר בבקשת ביניים רשאי המצהיר להצהיר לא רק מידיעתו האישית , אלא גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך

(תקנה 521 לתקנות; בר"ע (ת"א) 03/ 2452 שיקמים בנייני יוקרה

(1998) בע"מ נ' כגן
, פדאור
04 (8) 486, עמוד 4).

15. במקרה דנן, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה ,שהובאו בפני
בקיומה של עילת תובענה נגד המשיב 2. התובענה היא בגין ליקויי בניה ונזקים אחרים שנגרמו להם ע"י המשיבים בקשר עם בניית דירתם. כאמור בתצהיר שצורף לבקשה, המשיב 2 ניהל אישית את בניית הבניין בו נמצאת דירת המבקשים והוא אחראי אישית לנזקים שנגרמו למבקשים ברשלנותו. המשיב 2 ערב אישית
לכל התחייבויותיה של המשיבה 1 (סעיף 8 לתצהיר שצורף לבקשה מיום 16.11.08) . המצהיר מטעם המבקשים לא נחקר על תצהירו והאמור בו לא נסתר. גם תצהירו של המשיב 2 לא הצליח להטיל ספק ניכר בעילה זו (ר ' בר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ' (4) 115). לפיכך, שוכנעתי בקיומה של עילת תובענה נגד המשיב 2.


ראיות להכבדה על ביצוע פסק הדין

16. תקנה 374 (ב) קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו, ברשות המבקש או ברשות מחזיק, בכפוף להוראות סימן א', ואם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

17. ליבה של הוראה זו הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר תיגרם למבקש אם לא יינתן הצו המבוקש. מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה, בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין: "הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו לרעה עד למועד פסק הדין. לעניין זה רלוונטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק-הדין" (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789, 800). עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה. כך נפסק, כי לעתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם); רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' .
icc industries inc
(טרם פורסם) ;

רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ'
גייר (טרם פורסם)).

ברע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ'
גייר (טרם פורסם) קבע בית המשפט העליון כי:-
"תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי עיקול, כפי שמציין המלומד דודי שוורץ (סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות ס' 17.17 בעמ' 431-430), היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים". לדידו, על המבקש עיקול זמני להראות "חשש סביר" להכבדה על ביצוע פסק הדין, בכפוף לסיכויי התביעה גופה (משוכה שלעת הזאת נעברה על-ידי המשיבים לשיטת בית המשפט המחוזי). אוסיף, כי לא בכל מקרה ניתן להלום את הטענה, שבעידן של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נוכח מעמדה החוקתי של זכות הקניין, זכויות הנתבע, בעל הנכס, מקבלות עדיפות (פרשת מרגליות נ' משכן הנזכרת (עמ' 799); בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, 483-482 (השופטת דורנר)). בפרשת מרגליות היה התובע שמאי מקרקעין; בפרשת סלמונוב היו התובעים עורכי דין; לא הייתה על הפרק זכות קניין שלהם לעומת זו של הנתבעים. בענייננו המשיבים הם מי שרכשו דירות מן המבקשות, ואם כן במאזן הזכויות עומדות זכויותיהם בקניינם מול זכות המשיבות בקניינן, ואין לדעתי עדיפות מראש לנתבע;"

18. במקרה דנן, הובאו בפני
ראיות כי המשיב 2 התקשה בתשלום הוצאות בסך 3,500 ₪ שנקבעו בהחלטת בית המשפט. המשיבה 1 הפסיקה לפעול כל נכסיה משועבדים בעשרות שעבודים ללא הגבלה בסכום והמשיב 2 מנהל את עסקיו באמצעות חברה אחרת שבבעלותו כדי להתחמק מנושים. כל ניירות הערך של
המשיב 2 משועבדים להבטחת חובות המשיבה 1 . ביתו ורכבו של המשיב 2 שועבדו לבנק ללא הגבלה בסכום (סעיף 9 לתצהיר שצורף לבקשה מיום 18.9.08). המשיב 2 לא גילה לבית המשפט בעת הדיון שנערך ביום 29.10.08 בבקשתו לביטול העיקול כי ביתו כבר נמכר ביום 23.9.08 . בכך, ניתן לראות ניסיון להברחת נכסים. המצהיר מטעם המבקשים לא נחקר על תצהירו והראיות שהובאו בפני
לא נסתרו על ידי המשיבים. טענתו הסתמית של המשיב 2 כי לא הוכח כל חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין (סעיף 13 לתצהירו שצורף לבקשה מיום 25.9.08 בבש"א 175116/08) – אין בה די. לפיכך, שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.


מאזן הנוחות

19. תקנה 362(ב)(1) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק.

20. במקרה דנן, נראה כי הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני גדול יותר מהנזק שייגרם למשיב 2 אם יינתן הסעד הזמני. זאת, לנוכח העובדה, כי עקב מצבו הכלכלי של המשיב יקשה עליו לשלם את החוב נשוא התובענה אם וכאשר יינתן

פסק דין
לחובתו והמבקשים עלולים למצוא את עצמם מול שוקת שבורה. לעומת זאת, המשיב לא פירט ולא הוכח אילו נזקים יגרמו לו עקב הטלת העיקול. אם תדחה תביעת המבקשים יוכל לתבוע את הנזקים שנגרמו לו מהמבקשים, מהערבויות שהפקידו לצורך מתן צו העיקול.



תום לב

21. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין.

22. במקרה דנן, השתכנעתי כי הבקשה הוגשה בתום לב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין. הבקשה הוגשה במטרה להבטיח את תביעתם של המבקשים לנוכח מצבו הכלכלי של המשיב ומתן צו העיקול צודק וראוי בנסיבות העניין.

שינוי נסיבות

לטענת המשיבים לא חל שינוי נסיבות המצדיק הגשת בקשה חדשה לעיקול זמני. טענה זו מוטב שלא היתה נטענת . ראשית, הבקשה לא הוגשה כבקשה לעיון מחדש בצו העיקול שניתן, על פי תקנה 368 לתקנות. שנית, אין ספק כי מכירת בית מגוריו של המשיב 2 לפרעון חובותיה של המשיבה 1 לבנק , תוך הסתרת עובדות אלה מבית המשפט, הן עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו הקודם. לפיכך, אין ספק שהמבקשים היו רשאים להגיש בקשה זו.

מידתיות

24. תקנה 362(ב)(2) לתקנות קובעת כי בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, אם הסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.
25. במקרה דנן, טענו המבקשים בתצהיר שצורף לבקשה כי לנוכח הקשיים הצפויים במימוש יתר העיקולים, העיקול המבוקש הוא העיקול העיקרי שבאמצעותו ניתן יהיה להבטיח את מימוש פסק הדין אם וכאשר יינתן נגד המשיב. המבקשים פירטו בתצהיר שצורף לבקשה את סכומי הנזקים שנגרמו להם לפי חוות דעת המומחים
( כ-500,251 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד ). המצהיר מטעם המבקשים לא נחקר על תצהירו והראיות שהביא בעניין זה לא נסתרו. המשיב 2 לא התייחס בתצהירו לעניין מידתיות העיקול. לפיכך, לא נותר לי אלא לקבל את גרסת המבקשים ולקבוע כי העיקול המבוקש אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

26. הצעתו של בית המשפט למשיבים להציע חלופה לעיקול המבוקש (ר' החלטתי מיום 24.12.08) נותרה ללא מענה. מחדלם של המשיבים להציע חלופה הולמת לעיקול יש בו כדי להוות נימוק נוסף לדחיית הטענה בדבר היעדר מידתיותו של העיקול ( רע"א 4131/00
אחים אוקנין שותפות רשומה נ' חסון , תקדין עליון 2001(1), 1240 , 1241).

27. למען הסר ספק, מובהר בזאת כי המשיב 2 רשאי להציע, בכל עת ,חלופה הולמת לעיקול המבוקש.

הבעלות בכספים נשוא העיקול
28. לטענת המשיב 2 , יתרת תמורת מכירת הבית שייכת לאשתו. אך, נראה כי טענתו זו אינה עולה בקנה אחד עם הראיות שהובאו בפני
. אין מחלוקת כי המשיב 2 ואשתו בעלים בחלקים שווים בבית שנמכר, תמורת הבית התחייבו הקונים לשלם סך של 3,700,000 ₪ (לפיכך, חלקו של כל אחד מהם בתמורה הוא 1,850,000 ₪), שווי המשכנתא לבנק הינו 2,500,000 ₪. המשיב 2 ואשתו התחייבו ביחד לשלם לבנק את כל הסכומים המגיעים לבנק מבניני ישר יורם בע"מ (נספח ד' לתשובת המבקשים מיום 8.12.08) בגינם נרשמה המשכנתא. לפיכך, חזקה שהם נושאים בנטל השבת החוב בגינו נרשמה המשכנתא בחלקים שווים (סעיף 56 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ) ( 1,250,000 ₪ - כל אחד ). לאור האמור לעיל, היתרה שתיוותר בידי המשיב 2 לאחר תשלום מלוא התמורה ופירעון המשכנתא היא 600,000 ₪ ( 1,850,000 ₪ - 1,250,000 ₪ ) .

29. אם חרף האמור לעיל, טוענת אשתו של המשיב 2 לבעלות גם בכספים נשוא העיקול רשאית היא לפנות לבית המשפט המוסמך בבקשה ל

פסק דין
הצהרתי בעניין הבעלות בכספים המעוקלים. נראה, כי מסגרת הדיון בבקשה לעיקול זמני אינה המסגרת המשפטית הראויה להכרעה בזכויות קנייניות (בר"ע 5102/07 י.ש.י. חברה לשיווק כלי בית בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)).

סיכום


30. לאור כל האמור לעיל, ובתוקף סמכותי לפי תקנה 362(א)ותקנה 374 (ב)לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי ליתן עיקול זמני על כספי המשיב 2 כמפורט בבקשה. בהתחשב בסכומי הנזקים שפורטו בבקשה ובשאר העקולים שהוטלו יוגבל סכום העיקול לסך של 500,000 ₪.

ערבויות

31. המבקשים הפקידו בבש"א
179888/07 עירבון ע"ס 50,000 ₪ במזומן וערבות בנקאית ע"ס 300,000 ₪ (חלף ערבות צד ג' שנקבעה בהחלטתי) כתנאי למתן צו העיקול נגד המשיבה 2. בהסכמת הצדדים שקבלה תוקף של החלטה ביום 29.10.08 נקבע כי אם יבוטל העיקול שהוטל על ביתו של המשיב 2 יוקטן סכום הערבויות ויוחלף בערבות בנקאית על סך 100,000 ₪. ביום 12.11.08 בוטל העיקול על ביתו של המשיב 2. לפיכך, יש להקטין את סכום הערבויות לסך של 100,000 ₪ (בש"א 175116/08).
בהתחשב בעיקול הנוסף שהוטל בתיק זה, אני מעמיד את סכום הערבויות שיופקד על ידי המבקשים על סך של 150,000 ₪ בערבות בנקאית. שאר הערבויות שהפקידו המבקשים בתיק זה יוחזרו להם.

הוצאות

32. המשיבים ישאו בשכר טרחת עורך דינם של המבקשים בסכום של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ , הפרשי הצמדה וריבית כדין.

המזכירות תשלח את העתק ההחלטה לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתנה היום ב' בטבת, תשס"ט (29 בדצמבר 2008) בהעדר
הצדדים.




יוחנן גבאי
, רשם בית משפט השלום
בתל
–
אביב
–
יפו








בשא בית משפט שלום 178776/08 צבי סגל, ורדה סגל נ' ש.י. ישר קבלנים (1989) בע"מ, יורם ישר (פורסם ב-ֽ 29/12/2008)