פסקי דין על בן יהודה עזרא | פסקי דין על איריס שמעוני | פסקי דין על שמעוני דוד | פסקי דין על כליף גרר ואח' |

26675/05 א     02/02/2009




א 26675/05 בן יהודה עזרא נ' איריס שמעוני, שמעוני דוד, כליף גרר ואח'




בעניין:
1


בתי

-

המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א


026675/05


לפני:
כבוד השופטת פנינה פליגלמן


תאריך:
02/02/2009




בעניין:
בן יהודה עזרא
התובעת


נ
ג
ד


1

. איריס שמעוני
2 . שמעוני דוד

3 . כליף גרר
4 . מדינת ישראל ע"י משטרת רחובות
5 . מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

הנתבעים






נ
ג
ד


גרר שי כהן בע"מ
כהן שי

צדדי ג'





פסק דין









תביעת התובע שבפני
הינה לתשלום דמי נזק שנגרמו,לטענתו,לרכב מסוג פיג'ו מ.ר.9640315
. התביעה הוגשה על ידי מר בן יהודה עזרא
,אשר על פי כתב התביעה הינו אחיו של בעלי הרכב והמחזיק בו וכי מחמת נכותו הקשה המחה האח יהודה יצחק את זכות התביעה לתובע.
התובע אמנם המציא כתב המחאת זכויות ,אולם בסיכומיהם טענו כל הנתבעים כי בשים לב לכך שעסקינן בתביעת נזיקין אין הבעלים יכול ,על פי סעיף 22 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) להמחות זכות התביעה לתובע ולפיכך דין התביעה להדחות מן הטעם הזה בלבד. ב"כ התובע אמנם טען בתשובה כי העילה הינה חוזית ונזיקית ולכן תתכן המחאת זכות התביעה אולם לאחר שבחנתי הראיות ברור כי אין כאן עילה חוזית כנגד מי מן הנתבעים מאחר והרכב נגרר לבקשת משטרת ישראל ולא לבקשת התובע, כך שלא נכרת כל חוזה בין התובע לבין מי מן הנתבעים.
אולם על מנת שלא לדחות בקש בטענה פרוצדוראלית תביעתו של מי שנגרם לו נזק,
מצאתי לנכון לזמן הצדדים לאחר הגשת הסיכומים לישיבת תזכורת בפני
,
על יסוד תקנה 24 ו- 27 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 ועל פי הסמכות הקנויה לבית המשפט לדון גם בשלב זה בשאלת תיקון פרוצדוראלי של כתב התביעה על ידי הוספת הבעלים של הפיג'ו כתובע ו/או תובעים נוספים בשים לב לכך כי אין בתוספת זו ובין שאלת החבות עצמה ולא כלום .(ראה ע"א 121/70 126/70 דב גלעדי נ. אוריון חברה לבטוח ואח'
פד"י כ"ה (1) ,עמ' 648).
כמו כן נאמר בהחלטה כי אי התייצבות כמוהה כהסכמה.
ב"כ הנתבעת 3 גרר כליף הסכים לתיקון. ב" כ צד ג' 1,2 השאיר ההחלטה לשיקול בית המשפט ואילו ב"כ הנתבע דוד שמעוני לא התייצבה לדיון שנקבע, לפיכך ובמעמד ב"כ התובע תוקן כתב התביעה פורמאלית באופן
שנוספו כתובעים
פטיה בנימין שהינו הבעלים הרשום ובעל הזכות הציבורית ויהודה יצחק אשר רכש את ברכב מאת פטיה בנימין אך לא בוצעה העברת בעלות על שמו והוא המחזיק בפועל ברכב בעת האירוע וכל זאת ללא צורך בכתבי טענות מתוקנים ו/או השלמה לסיכומים שכן התיקון בא למנוע דחיית התביעה על יסוד טענה טכנית.(כך אף נאמר בהחלטה
מיום 28.1.09).
ולגופו של עניין:
לטענת התובע בכתב התביעה נהג מטעמו אשר נהג בפיג'ו
ביום 2.2.03
העמיד את הרכב בשולי כביש תל אביב ירושלים בשל התחממות הרכב ונסע אל התובע במונית . בהמשך יצאו התובע והנהג למקום בו הושאר הרכב אולם זה לא נמצא שם ובברור שערכו לאחר שנסעו למשטרת לוד נאמר להם כי הפיג'ו נגרר וכי עליהם לברר במשטרת בית דגון. לאחר ברור התבקש התובע להגיע למחרת היום למשטרת רחובות ולקבל אישור להוצאת הרכב מאחר וזה נגרר בהוראת המשטרה ועם אישור זה פנה למגרשי
הנתבעת 3 גרר כליף וגילה לטענתו לתדהמתו כי הפיג/ו נפגעה ונמעכה קשות .
מכאן ואילך הונחו מספר גרסאות באשר לנסיבות הנזק בפיג'ו.
גרסה אחת שנמסרה תחילה הייתה כי הנתבע 2 דוד שמעוני , שנטען תחילה כי הוא עובד של גרר כליף, פגע עם רכבו הפרטי בפיג'ו שנפל לתעלה וגרם לנזק. הנתבע 2 אף הגדיל לעשות יצר קשר עם התובע והעמידו על נסיבות "התאונה" כשהוא מוסר את פרטי רכבו , שהיה רשום על שם הנתבעת 1, וכן את פרטי המבטחת . גרסה דומה מסר גם לחוקר המבטחת מנורה חברה לבטוח בע"מ (ראה נ/5).
אלא שלימים הסתבר כי גרסה זו הינה בבחינת עורבא פרח ואין לה כל אחיזה במציאות וכי הנתבע 2 לטענתו מסר גרסה זו לבקשתו של מעבידו מר שי כהן
כעולה מסעיף 18 לתצהירו של שמעוני וזאת על מנת שלא תוגש תביעה כנגד המעביד
ובנזק תשא מבטחת רכבו הפרטי של שמעוני.
דא עקא שניסיון זה לא צלח ובסופו של יום הודה שמעוני כי הנזק נגרם במהלך הגרירה ועקב הגרירה כאשר הגיע עם הפיג'ו למגרשה של הנתבעת 3 שם בעת שניסה להוריד את הרכב מעל הגרר התהפך הרכב וניזוק, כשלאחר מכן הרימו בעזרת מלגזה שהייתה במקום והעבירו למקום בו מאוחסנים כלי רכב פגועים. אולם מאחר והמלגזה הייתה של הנתבעת 3 חשב מי שחשב כי יש בכך כדי להטיל עליה חבות ולא כן הוא.
מן הראיות ששמעתי עולה בברור כי הנתבע 2 שמעוני היה עובד של גרר שי כהן ולא של גרר כליף וכי גרר שי כהן פעל כקבלן משנה של גרר כליף והוא זה אשר ביצע את הגרירה בפועל באמצעות שמעוני שהיה עובד שלו.עדותו של מר שי כהן בפני
לא מצאה נתיבות לליבי, בלשון המעטה, וגרסתו כן גם גרסת עה/4 ברגיג כולה היתה לשם ניעור חוצנם של אלה מהנתבע שמעוני שתחילה נתבקש על ידי שי ליתן גרסה שאין בינה לבין האמת דבר, כפי שפורטו לעיל.
בנסיבות אלה מצאתי לקבוע כבר בשלב זה כי לא הוכחה כל רשלנות של גרר כליף וכי דין התביעה כנגדה להדחות. גרר כליף לא ביצע את הגרירה בפועל, שמעוני לא היה עובד שלה ,מגרשה שם ארע הנזק עת נפל הרכב מעל הגרר היווה אך ורק זירת אירוע ותו לא. הניסיון לטעון כי נעשה שימוש במלגזה שלה ובכך נקשר שמה לאירוע לא צלח מאחר והוברר כי השימוש במלגזה נעשה לאחר מעשה כפי שהעיד על כך מפורשות שמעוני, והוא האדם היחיד היכול להעיד על עובדות המקרה לאשורן.
לפיכך איני נכנסת לאמור בנ/1 המעלה תמיהות לכשלעצמו שכן בנסיבות אין ולא מצאתי רשלנות הנופלת לפתחה של הנתבעת 3 גרר כליף וכאמור דין התביעה כנגדה להדחות. בנסיבות אלה נדחית גם ההודעה לצד ג' ששלחה.

אשר לנתבע 2 דוד שמעוני הלה הודה למעשה באחריותו לאירוע נפילת הפיג'ו מעל הגרר בעת ניסיון פריקתו במגרשי גרר כליף ומכאן שיש לחייבו בנזקי התובעים. שאלת גובה הנזק תידון בהמשך. ובהיות שמעוני עובדם של גרר שי כהן בע"מ ובשים לב להודאתו של מר שי כהן כי אחריותם לגרירה מסתיימת רק ברגע פריקת הרכב במגרש וכי הוא אחראי כלפי גרר כליף לכל נזק אשר נגרם במהלך הגרירה
אין ספק כי הודאה זו משהיא מצטרפת להודאתו של שמעוני
שתיהן כאחת
מצביעות כשמש בצהריים על אחריותם של שמעוני כמי שביצע את הגרירה והפריקה בפועל ושל גרר שי כהן בע"מ כמעבידו .

מכאן אעבור לדון בשאלת גובה הנזק וגם כאן רב הנסתר על הנגלה. לטענת התובעים נעצר הרכב בשל תאונה מינורית בחזית שגרמה לנזילת מים והתחממות. דא עקא שהתובעים נמנעו מלהביא לעדות את הנהג שנהג ברכב באותה עת על מנת שזה יעיד על הנסיבות בגינן הועמד הרכב בשולי הכביש עד אשר נגרר בהוראת המשטרה. וכנראה שלא בכדי, שכן אל מול עדות התובע שהייתה מכלי שני העיד שמעוני כי בבואו לגרור את הרכב היה זה פגוע בצורה רצינית בחזיתו בפנסים במכסה המנוע ובטמבון בשל תאונה קודמת. השמאי מטעם התובעים נמנע מלהתייחס לתאונה זו והפרידה מן הנזק שנגרם בפרקיה.
לעניין זה העידו בפני
שני השמאים ולאחר בחינת עדותם מצאתי כי אני מקבלת ומאמצת את חוות דעתו של השמאי מימון על כל מרכיביה לרבות העובדה כי לא היה מקום להכריז על הרכב כאובדן כללי ולא הייתה כל מניעה לשקמו ולתקנו. ואם בכך לא די הוברר כי התובע לא עשה, אף לא מאמץ זעיר, לנסות למכור את שרידי הרכב.
בנסיבות אלה סבורתני כי גובה הנזק הינו על פי חוות דעת השמאי מימון בסך של 18,647 ₪ בצרוף סך של 706 ₪ עבור שכ"ט שמאי וסך של 300 ₪ עבור גרירה.
התוצאה מן האמור לעיל הינה כי אני מקבלת את תביעת התובעים, על פי כתב התביעה המתוקן, כנגד הנתבע 2 דוד שמעוני.

אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 3 גרר כליף בע"מ. התובעים ישלמו לנתבעת גרר כליף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצרוף מע"מ
אשר לגרר שי כהן בע"מ, אלה לא נתבעו בתביעה העיקרית מחד והנתבע 2 לא שלח כנגדם הודעה לצד ג' כפי שהיה מתבקש כי יעשה. גרר שי כהן מופיע כצד ג' בהודעה שנשלחה
על ידי הנתבעת גרר כליף והודעה זו נדחית רק מן הטעם כי התביעה כנגד גרר כליף נדחית ומקום שזו לא נמצאה חייבת בדין אין היא צריכה להיפרע מכל מאן דהוא אחר.
בנסיבות אלה נופלת מעליה גם ההודעה לצד ד'.
לפיכך אין בידי לחייב ישירות את גרר שי כהן בע"מ בתביעה שבפני
שכן אין לתובעים כל יריבות ישירה עימם ואילו הנתבע שמעוני כאמור לא שלח הודעה לצד ג' וזאת למרות קביעתי העובדתית והנחרצת כי הנתבע שמעוני היה במועד האירוע עובד של גרר שי כהן בע"מ. מכל מקום עדיין עומדת לשמעוני הזכות לתבוע את מעבידיו בגין חיובו ב

פסק דין
זה ומוטב שלא יקפא על שמריו.

לאור כל האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע דוד שמעוני לשלם תובעים, על פי כתב התביעה המתוקן, סך של 19,653 ₪ כשסכום זה נושא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 2.2.03 ועד התשלום המלא בפועל בצרוף 15% שכ"ט עו"ד ומע"מ וכן סכומי האגרות בהם נשאו התובעים צמודים ונושאי ריבית כחוק מיום תשלומם ועד התשלום המלא בפועל. אינני מחייבת בגין עוגמת הנפש שנתבעה
מאחר ולא שוכנעתי כי נגרמה ובשים לב להימנעות התובעים מלהעיד את נהג הרכב לעניין התאונה בגינה נדרשה הגרירה.

כפי שפרטתי לעיל התביעה כנגד גרר כליף נדחית ובעקבותיה ההודעות לצד ג' ולצד ד'
(כשדחיית ההודעה לצד ג' אינה פוגעת במסקנה כי צד ג' 2,3 היו מעבידיו של צד ג' 1).


ניתן והודע היום 2.2.2009 בהעדר הצדדים
המזכירות תשלח
העתק
פסק הדין לצדדים


פנינה פליגלמן
, שופטת






א בית משפט שלום 26675/05 בן יהודה עזרא נ' איריס שמעוני, שמעוני דוד, כליף גרר ואח' (פורסם ב-ֽ 02/02/2009)