פסקי דין על עזבון המנוחה אנה ירובסקי-דרצינסקי ז"ל | פסקי דין על אורן לוי | פסקי דין על ענבל הוניג ואח' | פסקי דין על יוסף (גוז'ה) ירובסקי

43621/03 א     27/09/2006




א 43621/03 עזבון המנוחה אנה ירובסקי-דרצינסקי ז"ל, אורן לוי, ענבל הוניג ואח' נ' יוסף (גוז'ה) ירובסקי




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
043621/03


בפני
:
כב' השופטת עינת רביד


28/09/2006





בעניין:
1. עזבון המנוחה אנה ירובסקי-דרצינסקי ז"ל

2. אורן לוי
3. ענבל הוניג
4. דניאל לוי
5. אביבה לוי




ע"י ב"כ עו"ד
רדי
מבקשים
נתבעים


נ
ג
ד


יוסף (גוז'ה) ירובסקי



ע"י ב"כ עו"ד
פלום

משיב
תובע


החלטה בבקשה לעיכוב הליכים

1.
נושא תיק זה מתנהל כבר מספר שנים. תחילתו בתביעה של המשיב, הוא התובע (להלן: "יוסף") כנגד אנה ירובסקי דרצ'ינסקי ז"ל, עוד בהיותה בחיים (להלן: "המנוחה"), אשר החל בבית המשפט המחוזי. כמו כן התנהל ומתנהל תיק בבית המשפט לענייני משפחה. ההליכים המשפטיים בין יוסף ובין המנוחה החלו בשנת 2001, כאשר יוסף הגיש תביעה לתיקון צו ירושה לעזבון אביו. ביהמ"ש המחוזי ביטל את צו הירושה אשר הוצא לבקשת המנוחה ואשר צורף לו תצהיר ולפיו המנוחה היתה היורשת היחידה של אביו של יוסף למרות שיוסף היה בחיים והיה זכאי לירושה כבנו. לפיכך, מיום 17.2.02, ניתן צו ירושה מתוקן בו נקבע כי התובע הינו יורשו היחיד של עזבון אביו. לאחר קבלת פסק הדין הוגשה תביעה כנגד המנוחה לבימ"ש השלום לגבי כספים שהיו בעזבון האב וכן לגבי דמי שימוש ראויים לשימוש שנעשה בדירה, שבעקבות צו הירושה המתוקן, רבע מן הזכויות בה שייכות ליוסף, החל ממועד פטירת האב ועד למועד פטירת המנוחה. כמו כן, נתבעו בתביעה זו עוגמת נפש.
2.
ביום 27.10.05 נפטרה המנוחה ויוסף הגיש כתב תביעה מתוקן מיום 22.12.05 כנגד עזבון המנוחה וכן כנגד מי שמנויים בצוואתה כיורשיה (להלן: "היורשים"). במקביל, הוגשה ביום 23.1.06 התנגדות לאותה צוואה ע"י יוסף. ההתנגדות מתנהלת בביהמ"ש לענייני משפחה ת"א.
3.
ביום 19.2.06 הגישו המבקשים בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה עד להחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בהתנגדות לקיום צוואת המנוחה. בנימוקי הבקשה לעיכוב ההליכים כותב ב"כ המבקשים כי מחד כל תביעת יוסף מן היורשים נשענת על היותם יורשיה של המנוחה עפ"י צוואתה ומאידך יתכן שאותה הצוואה תבוטל ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה, אם תתקבל טענתו של יוסף. לפיכך בנסיבות אלה מן הראוי להעמיד את הדיון בתיק זה עד לסיום ההליך בביהמ"ש לענייני משפחה. עוד טוען ב"כ המבקשים כי למרות שאין המדובר בענין זהה לחלוטין הנדון בשתי התובענות ונכון הוא שהתובענה הזו קדמה לכאורה להליכי ההתנגדות לצוואה, אולם בפועל מדובר בתביעות ששתיהן נולדו באותה עת, דהיינו עם מותה של המנוחה ובנוסף החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בענין המסור למסמכותו הבלעדית עלולה לשמוט את הקרקע תחת הכרעת ביהמ"ש השלום. עוד הוא טוען כי ההגיון והשכל הישר מחייבים שקודם כל ידעו הצדדים מה הם בדיוק זכויותיהם בעזבון ועוד הוא מזכיר כי מדובר בצדדים זהים לחלוטין בשני ההליכים.
4.
ביום 9.3.06, הוגשה תגובה לבקשה לעיכוב הליכים ובה טען יוסף טענות שונות כנגד היורשים וביניהם כי הם עושים בעזבון כבתוך שלהם ללא פניה לקבלת צו אישור צוואה וכי את ההליכים המשפטים שניהלה המנוחה כנגד התובע ניהלו למעשה היורשים. לגופו של ענין, טען ב"כ יוסף כי אין מקום לעיכוב הליכים משום שבהליך לא תעלה כלל שאלת כשרות הצוואה והנסיבות שהביאו לעריכתה, וכי הטענות של התובע כנגד הנתבעים הינן הן מכח טענתם להיותם יורשי העזבון והן לאור מעשיהם שלהם עצמם. בכל הנוגע לחשש של מתן

פסק דין
של בימ"ש שלום שירוקן מתוכן עקב הכרעה כי הנתבעים הינם יורשי העזבון, יוכל כל

פסק דין
שינתן כאן להמתין לביצועו לאור ההכרעה בדבר כשרות הצוואה.

5.
העקרון של "הליך תלוי ועומד" –

lis alibi pendens
קובע כי אפשר להעמיד את הדיון בהליך האחד כל עוד תלוי ועומד הליך אחר בין הצדדים. הבסיס הרעיוני של הכלל הוא מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה של בית המשפט בהליך כפול. אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא שבשתיהן עומדת לדיון סוגייה מהותית זהה (ר' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, תשס"ה- 2005, עמ' 110 ע"א 9/75, שיך אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, בע' 481). סמכותו של בית המשפט לעכב הליך כאשר מתקיים הליך אחר המעורר שאלות דומות היא סמכות שבשיקול דעת, המופעלת תוך שקילת יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכיו"ב (רע"א 3765/01, הפניקס הישראלי נ' קפלן, תק-על 2002(1) 860).
6.
במקרה זה אני מקבלת את עמדת המבקשים (הנתבעים) וקובעת כי יש מקום להעמיד את ההליך בפני
בשל קיומו של הליך ההתנגדות לצוואה שהגיש התובע ואשר יידון בבית המשפט לענייני משפחה. אין ספק שהחלטת בית המשפט לענייני משפחה אם תקבל את התנגדות התובע עלולה לשמוט את הקרקע תחת הכרעה שלי בבית משפט זה. הרי כל צירוף הנתבעים באמצעות תיקון כתב התביעה נעשה על בסיס אותה צוואה, אשר התובע תוקף כעת בבית המשפט לענייני משפחה. ולכן בטרם יחלו הצדדים בדיון ארוך בפני
בסוגיות אותן מעלה התובע מן הראוי להבהיר מהן הזכויות של הנתבעים בעזבון המנוחה ואם קיימות להם זכויות שכאלה או כפי שהתובע עצמו טוען, אין לנתבעים זכויות בעזבון.
7.
שאלת היריבות הישירה הוכרעה על ידי במסגרת הבקשה לתיקון כתב תביעה (בש"א 159700/06), כאשר לא אפשרתי את התיקון ולכן כל עילתו של התובע כנגד הנתבעים הינה מכח היותם יורשים על פי הצוואה ולכן הדרך הנכונה היא להעמיד הליכים אלה שבפני
עד אשר תוכרע ההתנגדות לצוואה ויקבע מי הם יורשיה של המנוחה.
8.
למותר לציין שהיוזמה לשתי התביעות גם זו שבבית משפט לענייני משפחה וגם זו שבפני
,
באה מצדו של התובע.
9.
על יסוד האמור לעיל, אני מחליטה להעמיד את ההליכים בת.א 43621/03 והדיון בו ידחה ללא מועד, בגדר הוראת תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. על בעלי הדין להודיע מיד כאשר יסתיימו ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה ולפרט עמדותיהם לגבי הצורך בקיום דיון בהליך זה.
10.
בנסיבות אלה, אין אני מוצאת לנכון לעשות צו להוצאות.
11.
תזכורת פנימית ליום 1.3.07

.
המזכירות תמציא החלטה לצדדים.
ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ז (27 בספטמבר 2006) בהיעדר הצדדים.



רביד עינת , שופטת











א בית משפט שלום 43621/03 עזבון המנוחה אנה ירובסקי-דרצינסקי ז"ל, אורן לוי, ענבל הוניג ואח' נ' יוסף (גוז'ה) ירובסקי (פורסם ב-ֽ 27/09/2006)