פסקי דין על שמאייר תמיר | פסקי דין על יוסף תמיר | פסקי דין על נואימי שמאייר ואח' | פסקי דין על סימן טוב נגר | פסקי דין על נגר גולדה |

18567/06 א     19/09/2006




א 18567/06 שמאייר תמיר, יוסף תמיר, נואימי שמאייר ואח' נ' סימן טוב נגר, נגר גולדה




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
018567/06

בפני
:
שופטת אושרי פרוסט-פרנקל
תאריך:
19/09/2006





בעניין:
1 . עו"ד שמאייר תמיר

2 . עו"ד יוסף תמיר
3 . עו"ד נואימי שמאייר
4 . מנחם רונן





התובעים


נ
ג
ד


1 . סימן טוב נגר

2 . נגר גולדה





הנתבעים


החלטה


בפני
י בקשת התובעים (להלן "המבקשים") למתן

פסק דין
לטובתם בהתאם לתקנות 160 (ד) ו-157 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות כי
דינו של בעל דין שלא הגיש את סיכומיו במועד שנקבע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד לדיון
וכאשר הנתבע לא התייצב לדיון, רשאי התובע להוכיח את תביעתו ויהיה זכאי לקבל

פסק דין
לטובתו.
לטענתם, המשיבים אינם מכחישים את קיומו של ההסכם שנערך ביניהם
ואת חובם.
הנתבעים לא הגישו סיכומים בבר"ל למרות החלטת בית המשפט מיום 18.6.06 ותגובתם לבקשה זו, לא הומצאה עד למתן החלטה זו .

דיון

בדיון שנערך בפני
י ביום 18.6.06 ,הוחלט שעל המשיבים (הנתבעים) להגיש את סיכומיהם לעניין הבר"ל עד ליום 15.7.06 .
למרות החלטתי והזמן הרב שחלף, סיכומיהם של המשיבים, לא התקבלו עד היום כנדרש.
"אין התובע זכאי למתן

פסק דין
אף אם הנתבע לא הגיש את סיכומיו,

אלא על בית המשפט לבחון על יסוד הראיות, מהו פסק הדין שראוי לתתו"
(ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמוד 513 ).
מכיוון שעבר המועד להגשת הסיכומים, ואלה לא הוגשו על ידי הנתבעים, אדון בבר"ל ללא הסיכומים
.
לטענת הנתבעים, אשר פונו מהישוב ניסנית שבצפון רצועת עזה. לקראת מימוש תוכנית ההתנתקות, הגיע לישובם עו"ד תמיר (ב"כ התובעת- המשיב 2 לעניין הבר"ל), אשר הזמין את כל תושבי הישוב לפגישה, בה הציע, סיוע אישי למשפחות מול מנהלת סל"ע
והציג את עמדת המדינה
לפיצוי.
בתום הישיבה, נפגש המבקש עם המשיב 2 באופן אישי והסביר לו
על בעייתו המיוחדת בהיותו נפגע טרור ביישוב.
לטענתו, הבטיח לו המשיב 2, שמכיוון והמקרה חריג,יפעל באופן מיוחד מול מנהלת ההתנתקות להשיג בעבורם פיצויים מוגדלים. והשמאי אשר הגיע ביחד עם משיב 2
צילם כמה תמונות של הבית .
הנתבעים לא הוחתמו על הסכם שכ"ט ולא הגיעו לכל הסדר שהוא בעניין זה.
בעקבות הבטחות המשיב 2, נפגשו "המבקשים" עם עו"ד עדי פורת ואפרת מזרחי ממשרד המשיבים, ובטרם הסכימו לחתום על ההסכם עימם, הבהירו המבקשים למשיבים, שהתנאי לחתימתם, הוא מימוש הבטחתו של המשיב 2 להשיג פיצוי נוסף, דבר שאושר על ידו בשיחה טלפונית .
לאחר חתימתם על החוזה, העבירו למשיבים את כל מסמכיהם ובמקביל התבקשו להשיג את המסמכים החסרים ובהם, אישור מרשם המשכונות מבאר שבע.
לטענתם, כל החומר הועבר למשיבים כבר בחודש ינואר 2005, אולם הועבר ע"י המשיבים למנהלת רק בחודש יולי 2005, עקב עיכוב שחל אצלם.
ב-20.7.05, דנה ועדת הזכאות בבקשה ואישרה את זכותם לפיצויים על פי החוק, כאשר גודל ביתם לא הוכר במלואו.
בעקבות החלטה זו, שלדעת המבקשים, לא הייתה מספקת, הם פנו אל
המשיבים אולם אלה השיבו להם שאין מה לעשות.
לטענתם, בפני
יתם הנוספת למשיבים בבקשה שיפנו לוועדת הזכאות
לעניין הפיצויים להכרה בגודל האמיתי של הדירה, נענו ע"י המשיב 2 "גם אני רוצה להרוויח כסף אבל זה לא ניתן".
בהופעתם המשותפת של הצדדים בפני
הועדה, השתכנעו חברי הוועדה, כפי שנכתב בהחלטתם, כי בעניינם מתקיימות נסיבות מיוחדות, ובשל כך הופנו לוועדה מיוחדת. כל עזרה ו/או בקשה מטעם המשיבים לעניין הוועדה המיוחדת לא הוגשה ורק לאחר טלפון ממר חיים לוי איש המנהלת הסכים המשיב 2 לפנות לוועדה.
ב-1.8.05 התכנסה הוועדה המיוחדת אליה לא הוזמנו הנתבעים. מי מהמשיבים לא הגיע לישיבה ולנתבעים לא היה כל ייצוג ובקשתם נדחתה. לאחר מתן ההחלטה ביקשו מהמשיב 2
שיגיש בקשה לדיון בפני

וועדה נוספת, בה תינתן להם זכות השימוע ואכן ביום 14.9.05 אושר להם סיוע נוסף בסך 23,000 ₪ .
בדצמבר 2005 פנו לעובדת הסוציאלית מטעם המנהלת, כרמית אוחיון, עקב מצוקה כלכלית ורגשית וזו סייעה להם בהגשת בקשה נוספת חריגה, לוועדה המיוחדת לסיוע לפנים משורת הדין, אשר אישרה להם סך 60,000 ₪ נוספים, כעזרה מיוחדת, סכום אשר התקבל ללא התערבותם של המשיבים וממנו קוזזו סך 3% לטובת המשיבים.
התמורה אותה קיבלו כוללת בתוכה משכנתא בסך 225,000 ₪
ולא ניתן להתייחס אליה כחלק מהפיצוי שקיבלו ומשכך התמורה על בית המגורים הינה בסך 883,000 ₪ .
לטענתם, אינם מכחישים את החוזה שנחתם, בשלב מאוחר יותר, על ידם ולפיו מגיע למשיבים תשלום שכר טרחה בסך 2% מסך הפיצוי ולשמאי מגיע 1%
מהסך הנ"ל, אולם הלה לא ביצע דבר ומשכך נאלצו להזמין שמאי מטעמם לו שילמו סך 650 ₪.

דיון

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשותיו של המבקש ע"י ביהמ"ש, בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש, אלא אך לבחון, האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של המבקש יחד עם חקירתו הנגדית הגנה לכאורה בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה. (ע"א 2418/96 כלפו (ישראל) בע"מ נ. בנק למסחר בע"מ, פד"י מז (5) עמ' 133).
לעניין זה חייב ביהמ"ש לצאת מנקודת הנחה, כי המבקש דובר אמת, אלא אם כן נתבדו דבריו לחלוטין בחקירה נגדית. במקרה זה האחרון, יהיה על ביהמ"ש למנוע את סיכול מטרתו של ההליך ע"י העלאת טענות סתמיות מטעם המבקש (הגנת בדים) ואשר כל מטרתן נועדו על מנת למנוע מהתובע את היתרונות הדיוניים אשר מוקנים לו ע"י הגשת תובענה בסדר דין מקוצר.

אין ביהמ"ש נדרש, בשלב זה, כחלק מהאלמנטים המשפיעים על הכרעתו, למשקלן ומהימנותן של הראיות ובנוסף, בשלב זה על ביהמ"ש לייחס את מלוא המהימנות לגרסתו של המבקש, אשר לא נסתרה לחלוטין בחקירתו הנגדית על ידי בא כוח התביעה.


כך מבקש, אשר מבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העובדות ואין סיפק בידיו להישען ולהעלות אך רמזים וחשדות ללא כל בסיס ראייתי, תצהיר מעיין זה או כזה המנוסח באופן כוללני החסר פרטים רלוונטיים וחיוניים להבהרת נושא ההגנה אינו יכול לשמש בסיס לקבלת רשות להתגונן (ע"א 543/86, ע"א 424/86).

"בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש ובית המשפט יטה להיעתר
לבקשה אפילו המדובר בהגנה דחוקה" (כבוד השופט דוד בר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה" מהדורה שביעית(2004 )מעודכנת ומתוקנת הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמוד 171 ).

משהודו המבקשים כי קיבלו ממנהלת סל"ע פיצויים בעבור פינוים בסך 883,080 ₪ וכי המשיבים ראויים לשכר טרחתם בגובה 2%, שהינו בסך 17,662 ₪, הנני דוחה את הבקשה למתן רשות להתגונן בסכום זה. לאור המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים, הנני נותנת לנתבעים רשות להתגונן לעניין יתרת סכום התביעה בסך 14,500 ₪.
התצהיר ישמש כתב הגנה.
השלמת הליכים מקדמיים לפי תקנה 214 ב1 , התובעים עד ליום 15.10.06 והנתבעים עד ליום 15.11.06.

תצהירי עדות ראשית 45 ימים לאחר מכן.

דיון ההוכחות יתקיים בפני
ביום
7.3.07 בשעה 16:30.

ניתנה היום כ"ו באלול, תשס"ו (19 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים
.



פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת






פסק דין
חלקי

הנתבעים ישלמו לתובעים סך 17,662₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום כ"ו באלול, תשס"ו (19 בספטמבר 2006) בהעדר
.



פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
קלדנית: אביבה דן מאיר






א בית משפט שלום 18567/06 שמאייר תמיר, יוסף תמיר, נואימי שמאייר ואח' נ' סימן טוב נגר, נגר גולדה (פורסם ב-ֽ 19/09/2006)