Google

איאד ג'בארה - יוסף תמיר, נחמה בוגין, אברהם נאמן

פסקי דין על איאד ג'בארה | פסקי דין על יוסף תמיר | פסקי דין על נחמה בוגין | פסקי דין על אברהם נאמן |

161959/06 בשא     05/09/2006




בשא 161959/06 איאד ג'בארה נ' יוסף תמיר, נחמה בוגין, אברהם נאמן




בעניין:

1



בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא161959/06

בפני
:
רשם: עפרון אראלה
תאריך:

05/09/2006





בעניין:


איאד ג'בארה






מבקש


נ
ג
ד



1.
יוסף תמיר

2.
נחמה בוגין
3.
אברהם נאמן





משיבים

החלטה


1.
זוהי החלטה למחיקה על הסף של כתב התביעה.

2.
המשיבים הגישו כתב תביעה כנגד המבקש וכנגד נתבע מס' 2 רפיק ג'בארה, שבינתיים נפטר, בגין חוב שכר טרחה בסכום של 56,857 ₪.

3.
בכתב התביעה טוענים המשיבים, כי הנתבעים התחייבו בהסכם לשלם להם שכר טרחה עבור הטיפול שהעניקו להם במשך כתשע שנים.
מדובר בהפקעת זכויות הנתבעים בקרקע בטייבה ע"י חברת כביש חוצה ישראל (להלן
"החברה") הנתבעים התחייבו לשלם לתובע מס' 3 שהוא עו"ד סך השווה ל – 5% + מע"מ משווי כל פיצוי שינתן להם כתוצאה מהפקעת הקרקע או כל פיצוי אחר.
התובע מס' 1 אף הוא עורך דין ותובעת מס' 2 הינה שמאית מקרקעין.

4.
לטענת המשיבים הטיפול בענינם של הנתבעים הניב פירות. הנתבעים היו זכאים לקבל 16,000$ בגין כל דונם אדמה חקלאית שהופקעה, כאשר המדינה ויתרה על האפשרות של הפקעת 25% מהקרקע ללא פיצוי. מדובר בקרקע בגודל של 12,980 דונם ולפי כך הסכום לו זכאים הנתבעים הינו 1,137,109 ₪ בתוספת מע"מ וכן קיימת להם האפשרות לקבלת קרקע חלופית.

5.
אולם הנתבעים רצו לקבל מהמדינה פיצוי גבוה יותר, בסך של 30,000$ לכל דונם וקרקע חלופית טובה יותר. התנהלות הנתבעים התאפיינה בחוסר החלטיות ובהצבת דרישות בלתי ראליות כלפי החברה.
כמו כן הסכימה החברה לפצות את הנתבעים בגין המחוברים (גידולים חקלאיים) לנוכח טיפולו של תובע מס' 1 בסך של 185,000 ₪. גם לסכום זה לא הסכימו הנתבעים.


6.
לאחר העבודה הרבה
שהושקעה ע"י המשיבים, הודיעו להם הנתבעים על הפסקת היצוג.

7.
תביעת המשיבים מתבססת על הפרת ההסכם – כאמור בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970, הם טוענים כי הינם זכאים לאכיפת ההסכם ע"פ ס' 3 לחוק, וכן
בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.
המשיבים תומכים את תביעתם בהסכמי שכ"ט החתומים ע"י הנתבעים.

8.
בבקשת המבקש למחיקת התביעה, הוא טוען כי אין הוא הבעלים של הקרקע המופקעת ומעולם לא היה כזה. צורף נסח טאבו. כמו כן לא היו לו כל זכויות במחוברים.
הקרקע כולה הינה בבעלות נתבע מס' 2.

9.
על פי ההסכם היו המשיבים זכאים לשכ"ט מכל פיצוי שיינתן לנתבעים, אולם למבקש לא ניתן כל פיצוי בגין הקרקע המופקעת מאחר ואינו הבעלים שלה.

10.
עוד טוען המבקש כי קבלת הפיצוי הינה תנאי מוקדם לשכר הטרחה להם זכאים המשיבים. משלא קיבל כל פיצוי – אין הם זכאים לשכרם. מדובר
בהסכם שכ"ט אם יגיע לכלל ביצוע. דיני
עשיית עושר ולא במשפט חלים במקום שאין חוזה בין הצדדים.

11.
המבקש הינו בנו של נתבע מס' 2
- והיה יד ימינו בכל דבר וענין והתובעים לא היו אמורים להחתים אותו על ההסכם. זאת ועוד, תובעים 1 ו-2 אינם צד לחוזה עליו הוא חתום.
על פי ההסכם – כל תשלום שאמור היה להעשות ליוצעים נוספים יופחת משכ"ט עו"ד – תובע 3.


12.
תגובת המשיבים לבקשה הינה – כי נתבע מס' 2 נתן במתנה למבקש שני דונם (צורף חוזה מ – 7/5/87).
המבקש היה בקשר רציף עם המשיב 1 ומשרדו לאורך כל השנים, ולפיכך הוא אמור

לשאת בשכר הטרחה
הנדרש.


מסקנות
13.
הבקשה מתבססת על תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר כתב התביעה אינו מגלה עילה,
בהנחה שאף אם יוכיח התובע את העובדות הכלולות בו גם אז לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו.

14.
בית המשפט נוהג בזהירות רבה ביותר בבקשה מעין זו, משום שהוא קובע את גורל התביעה – בתחילת הדרך – בטרם נשמעו עדויות. לפיכך, יש להקפיד הקפדה יתרה בדיון בבקשה כזו. על בית המשפט להגיע למסקנה כי גם אם יוכיח התובע את עובדות התביעה, גם אז לא יהיה זכאי לקבל את הסעד.

15.
איני סבורה שגורל התביעה להמחק על הסף. כפי העולה
נטען על ידי המשיבים כי הם פעלו רבות לשם קידום נושא הפיצויים ו/או קבלת קרקע חלופית – אין מחלוקת שהמבקש חתום על הסכם שכ"ט לתובע 3 ויתכן שהינו בעלים של לפחות 2 דונם מתוך הקרקע.

16.
טענת המשיבים הינה כי הנתבעים הפסיקו את ההתקשרות ביניהם באופן חד צדדי והודיעו להם להפסיק לייצג אותם.
תביעת המשיבים מתבססת על ההסכמים שנחתמו ע"י הנתבעים וכן על העילה של ו/או הפרת ההסכם ועשיית עושר ולא במשפט – לטענתם אמורים הנתבעים לזכות בפיצוי על בסיס פרי עמלם הרב שהשקיעו מבלי שיקבלו על כך כל תמורה.

לפיכך גם אם לא הסכימו הנתבעים לקבל את ההצעה שהוכנה על ידי המשיבים, לא ניתן לבטל את דרישת המשיבים לפיצוי בגין העבודה הרבה שהושקעה על ידה במשך שנים.

17.
סוף דבר
לנוכח האמור לעיל – אני דוחה את הבקשה למחיקה.

על המבקש להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים.
המבקש ישא בהוצאות שכ"ט ב"כ המשיבים בסך של 2,000 ₪ בצרוף מע"מ ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.

ניתנה היום י"ב באלול, תשס"ו (5 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.


א.עפרון, רשמת








בשא בית משפט שלום 161959/06 איאד ג'בארה נ' יוסף תמיר, נחמה בוגין, אברהם נאמן (פורסם ב-ֽ 05/09/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים