פסקי דין על עמוס הדר | פסקי דין על ועדת השחרורים בגוש מרכז | פסקי דין על היועץ המשפטי לממשלה |

3612/08 עעא     05/02/2009




עעא 3612/08 עמוס הדר נ' ועדת השחרורים בגוש מרכז, היועץ המשפטי לממשלה




בעניין:

1



בתי המשפט
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשבתו בבית משפט לעניינים מינהליים
עע"א 3612/08

בפני
:
הרכב השופטים: א' שהם–
אב"ד,

ח' כבוב
, י' שבח
תאריך:
05/02/2009





עמוס הדר

בעניין
:

העותר

ע"י עו"ד אלי כהן



נ
ג
ד



1. ועדת השחרורים בגוש מרכז

2. היועץ המשפטי לממשלה


המשיבים

ע"י ב"כ עו"ד רוני שהם עידן


פסק דין



בפני
נו עתירה המופנית כנגד החלטת ועדת השחרורים (להלן: "הועדה") לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (להלן: "חוק שחרור על תנאי") מיום 29.12.08, אשר דחתה, ברוב דעות, את בקשת העותר לשחרור מוקדם
.

העותר מרצה עונש מאסר של שש שנים, חמישה חודשים ושישה ימים שהושת עליו במסגרת שני גזרי דין שונים, בגין הרשעתו במספר עבירות של סחר בסמים, והכולל גם הפעלת מאסר מותנה וכן הפקעת רישיון.
העותר החל לרצות את עונש המאסר ביום 16.9.03.
מועד שחרורו המלא, בהנחה שיהנה מניכוי מינהלי יחול ביום 15.11.09.
מועד תום ריצוי שני שליש מתקופת המאסר, אף זאת בניכוי מינהלי, חלף ביום 14.9.08.

בקשת העותר לשחרור מוקדם נדחתה על ידי רוב חברי הועדה שנימקו את החלטתם, בין היתר, בכך שמדובר במאסר שלישי של העותר, בכך שהעותר לא ניצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו בעבר ולא הפיק את הלקחים המתאימים, כמו גם בעובדה לפיה נהנה העותר בעבר משני שחרורים מוקדמים, שהופקעו. עוד צויין בהחלטה כי העותר דחה את התכנית השיקומית שהוצעה לו ע"י רש"א. הועדה לא התעלמה מהשינוי הבולט שחל בחיי העותר ובתכנית השיקומית הפרטית שהוצעה על ידו, אולם מצאה כי אין בכל אלו, לרבות נישואיו לעורכת הדין חג'ג'- כדי לגבור על עברו המכביד, על מהות הרשעותיו ועל העובדה שמעל באמון שניתן לו בעבר, דבר שחייב לבטל שני שחרורים על תנאי מחמת הפרתו את תנאי השחרור.
דעת המיעוט (עו"ס חווה קדוש) סברה כי יש להעתר לבקשה מחמת נסיבות חייו החדשות המהוות "
הזדמנות ופתח חדש
".

העותר ממקד את עתירתו בשינוי הדרסטי שחל באורחות חייו, בנישואיו לעו"ד חג'ג', בהריונה וברצונו לשהות לידה בתהליך הלידה, כמו גם בנימוקים אישיים ובהתנהגותו הטובה מאוד במהלך חמש שנות מאסרו. עוד טוען העותר כי לא נקבע על ידי מי מהגורמים המטפלים, אף לא על ידי הועדה עצמה, כי הינו מסוכן לציבור.
ב"כ המשיב 2 מפנה להלכה לפיה מצטמצם תפקידו של בית המשפט לבחינת סבירותה של החלטת הועדה ואין עליה להמיר את שיקול דעתה של הועדה בשיקול דעתה היא. עוד היא מדגישה את עברו המכביד של העותר, את חומרת העבירות בהן כשל, את
העובדה שמדובר במאסרו השלישי, ובמיוחד את הפקעת שני השחרורים על תנאי- המלמדת שאין ליתן אמון בעותר, משפעמיים דחה את ההזדמנות שניתנה לו.
לטענתה, משהחלטת הועדה הינה סבירה בשים לב לנסיבות, יש לדחות את העתירה.

הלכה בסיסית בסוגיית השחרור המוקדם, ואין צורך להכביר עליה מילים, קובעת כי אין לאסיר זכות מוקנית להשתחרר שחרור מוקדם, וכי השחרור המוקדם הינו חסד שנעשה עמו, המשחרר אותו מבית הכלא בטרם ריצה את מלוא עונש המאסר שהוטל עליו כאשר מוכח "כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור" (סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי).
עוד נקבע בפסיקה כי בדיקת סבירותה של החלטת הועדה, אין פירושה כי בית המשפט דוחק את שיקול דעתה של הועדה בפני
שיקול דעתו הוא, אלא עליו לבחון אם הועדה שקלה את השיקולים הראויים ולא טעתה טעות חמורה במלאכת האיזונים הנדרשים.
סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי מונה את השיקולים שעל הועדה לבחון בבואה
לקבוע באם האסיר ראוי לקבלת הטבת השחרור המוקדם וביניהם: מחד גיסא- העבירה שבה כשל, נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה, הרשעותיו הקודמות, מספרן, תכיפותן וכו', ומאידך גיסא- התנהגותו החיובית בבית הסוהר, גילוי יחס חיובי לעבודה, הליך גמילה וכו'.

בענייננו, פעלה הועדה בגדרו של סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי, שקלה את כל השיקולים הראויים הרלבנטיים לבקשתו של העותר, ובדין הדגישה את הרשעותיו הקודמות ואת הפעמים בהן זכה לשחרור מוקדם.
יחד עם זאת, לא נעשו במקרה דנן האיזונים הנכונים, משלא ניתן המשקל הראוי לשינוי הדרמטי שחל בעותר, להעדר מסוכנותו, להתנהגותו הטובה במשך כל שנות מאסרו, כמו גם לצוהר שנפתח באשר לסיכויי שיקומו.
לעותר אכן נקודת פתיחה קשה למדיי המתבטאת בהצטברות מספר נתונים כבדי משקל הנזקפים לחובתו: חמש הרשעות קודמות, היות מאסרו הנוכחי מאסר שלישי, הרשעתו בשני תיקים נפרדים בעבירות של סחר בסמים וכן שני שחרורים מוקדמים שהסתיימו בהפקעת תנאי הרשיון מחמת הפרת תנאי השחרור.
יחד עם זאת, לא ניתן להתבונן על העתירה תוך ראיית העבר בלבד, וההנחה לפיה עברו של העותר מעיד בהכרח על עתידו, אינה מחוייבת המציאות, נוכח השינוי הדרמטי שחל בו.

כעולה מסעיף 9(6) לחוק שחרור על תנאי, יש להביא בחשבון, במסגרת השיקולים, גם את
התנהגותו הטובה של האסיר במהלך תקופת מאסרו, גילוי יחס חיובי לעבודה, גמילה משמוש בסם,
חוות דעת רש"א,
נתונים אישיים של האסיר לרבות מצבו המשפחתי וכו'.

בענייננו, העותר שוהה בין כתלי הכלא קרוב לחמש וחצי שנים, ובמהלך השנים הארוכות הללו התנהגותו הינה ללא דופי, וב"כ המדינה הצהירה כי לא קיים כל מידע חסוי בעניינו של העותר, הוברר כי הוא אף יוצא לחופשות באופן רציף.
מדו"ח סוציאלי לועדת שחרורים מיום 16.6.08 עולה כי העותר משתתף בתכנית
na
וכן בתכנית "12 צעדים". העותר אף השתתף בעבר בתכנית גמילה בכלא "ניצן" והוא נקי משימוש בסמים מזה 12 שנים.
במהלך מאסרו הכיר העותר בת זוג נורמטיבית, עורכת דין במקצועה, אשר השפעתה עליו הינה חיובית באופן בולט. השניים פנו להליך טיפולי, בעיצומו הם מצויים כרגע, אף נישאו והאשה נמצאת בהריון מתקדם.
בחוות דעת (פרטית) מיום 11.8.08 מטעם עו"ס מיכל לובלסקי, מהמרכז לטיפול בעבריינות והתמכרויות "התיקון הכללי", המטפלת בעותר מזה כשנה וחצי, נאמר כי: "
במהלך המאסר הנוכחי חל שינוי עמוק ומהותי בדרכי חשיבתו ועמדותיו, והוא שינה לחלוטין את דרכי חשיבתו... במהלך שיחות אלה העמקתי את היכרותי עם עמוס והועמקה התרשמותי כי תהליך השינוי שעבר הינו עמוק ויסודי".
לדברי עורכת חוות הדעת, העותר מגלה מודעות לקשיים הניצבים בפני
ו, הוא מודע לצורך בטיפול ולווי קבועים ואף מגלה נכונות רבה להשתלב בתהליך טיפולי מעמיק
.


הגב' לובלסקי התרשמה מההשפעה הרבה שיש לנישואי העותר על השינוי באורחות חייו והיא רואה בנישואיו "
חלק מהותי בתהליך שיקומו
", התרשמות העולה בקנה אחד גם עם התרשמות הועדה, אשר קבעה בהחלטתה כי "...
המדובר באירוע משמעותי ובעל חשיבות

מכרעת בחייו."
בחוות הדעת מוצעת תכנית שיקומית וטיפולית למהלך כל תקופת הרשיון הכוללת טיפול פרטני, טיפול זוגי, השתתפות בקבוצות, בדיקות שתן וכן פיקוח תעסוקתי.
לא נעלם מעינינו כי העותר דחה את תכנית השיקום שהוצעה לו ע"י רש"א, והציע תחתיה את תכנית השיקום של העוס"ית הגב' לובלסקי. חוק שחרור על תנאי מפנה לחוות דעת מטעם הרשות לשיקום האסיר, וככלל, לא רצוי שבית המשפט יתערב בנושאים שבמומחיות מקצועית. יחד עם זאת, במקרה דנן לא ניתן להתעלם מהבעייתיות הכרוכה במתווה שהוצג בתכנית רש"א המפורט במיזכר מיום 4.1.09.
גם הועדה עצמה לא הטילה דופי בתכנית השיקום שהוצעה ע"י הגב' לובלסקי בציינה:
"לא מצאנו פגם בתכנית השיקום של הגב' לובלסקי ...".
כאמור, השינוי הדרמטי שחל בחיי העותר מקורו בנישואיו לאשה נורמטיבית אשר החלה ביחד עמו תהליך טיפולי משותף והשפעתה עליו הינה מכרעת. היא גם עומדת ללדת במועד קרוב. מנגד, מציעה רש"א כי העותר יופרד מאשתו, יעבור לשהות בהוסטל במשך 9 חודשים, ולאחר מכן יתגורר בדירת מעבר במשך 12 חודשים נוספים.
גם היחס החיובי שמגלה העותר לעבודה עומד לזכותו. הוברר שהעותר עובד מאז חודש מאי 2006 במפעל הרהיטים "פוטון העיר" הנמצא בכלא "מעשיהו". מעבידו מציין, באישור מיום 10.7.08 כי:
"במהלך כל התקופה בה מועסק, התנהגותו היתה ללא דופי, מדובר באסיר שקט , ממושמע, אחראי, אשר הקפיד להגיע בזמן לעבודה, לא החסיר ימי עבודה (למעט חופשות)... התרשמתי מאסיר אשר מחפש
כיום 'פינה שקטה' ומביע שביעות רצון ואף סיפוק משגרת העבודה".
לא זו אף זו, המעסיק אף הסכים לקבל את העותר לעבודה, לכשישוחרר מהמאסר, כמחסנאי באולם התצוגה והמכירה הראשי הממוקם בקיבוץ שפיים, אף ללוותו ולסייע לו בהמשך דרכו מחוץ לכתלי הכלא.
נחה דעתנו כי באיזון בין עברו של העותר ומסוכנותו בעבר הרחוק לבין השינוי הדרמטי שחל באורחות חייו, הסיכוי הממשי לשיקום והעדר מסוכנות כיום - ידם של האחרונים על העליונה.

ידע נא העותר כי אם ימעד גם זו הפעם, יסתם הגולל על האפשרות לזכות בהזדמנות נוספת
.
אי לכך אנו מקבלים את העתירה ומורים על שחרורו על תנאי של העותר באופן מיידי, בכפוף
לתנאים שבסעיף 13(א) לחוק שחרור על תנאי ובכפוף לקיום מלא של תכנית הפיקוח והטיפול המפורטת בעמוד 3 לחוות דעתה של הגב' לובלסקי, על כל שבעת סעיפיה, במהלך כל תקופת התנאי. במקרה של כל הפרה שהיא של תנאי מתנאי השחרור, תדווח הגב' לובלסקי לועדת השחרורים.

ניתן היום, יא בשבט תשס"ט, (5 בפברואר 2009), בהעדר העותר ובנוכחות ב"כ הצדדים.



__________________
___________________
___________________


א' שהם-אב"ד, שופט



ח' כבוב
, שופט




י' שבח
, שופטת








עעא בית משפט לעניינים מנהליים 3612/08 עמוס הדר נ' ועדת השחרורים בגוש מרכז, היועץ המשפטי לממשלה (פורסם ב-ֽ 05/02/2009)