פסקי דין על קיובאי השקעות בע"מ | פסקי דין על אלדד יניב

8469/03 א     05/08/2003




א 8469/03 קיובאי השקעות בע"מ נ' אלדד יניב




2
בתי המשפט

בשא 011872/03
בש"א 9352/03
בית משפט השלום חיפה
בתיק עיקרי: תא 008469/03

05/08/2003
תאריך:
כב' הרשמת ש. פומרנץ

בפני
:
קיובאי השקעות בע"מ
(הנתבעת 3)
בעניין:
מבקש
כספי

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד -
אלדד יניב


משיב
גב' חכים

ע"י ב"כ עו"ד

החלטה

התובע, איש עסקים, הגיש תביעה נגד החברה - הנתבעת 3 ונגד שני מנהליה (נתבעים 1,2) להחזר הכספי
ם שהשקיע בהקמת מיזם של אתר משחקים באינטרנט, משנוכח לדעת, לטענתו, כי הנתבעים אינם מקיימים את חלקם בהסכם, כמפורט בכתב - התביעה.

להבטחת מלוא סכום התביעה, העומד על סך 113,325 ₪ נכון למועד הגשתה, הוטלו עיקולים על כספי
הנתבעים בשני בנקים, עיקולים שהומרו מאוחר יותר בערבות בנקאית ע"ס 40,000 ₪.

הנתבעת 3 הגישה בקשה למחיקת התביעה כנגדה על הסף מחוסר עילה, וכן בקשה לביטול הערבות הבנקאית שחוייבה להפקיד.

סבורתני שאין ממש בבקשת המחיקה.

בסעיף 4 לכתב - התביעה מציין התובע כי ההתקשרות מול קווי זהב וספקי האינטרנט נעשתה באמצעות הנתבעת 3, "כאשר התובע הוא זה ששילם את החיובים".

מנספח ת/9 לכתב התשובה עולה כי הנתבעת היא זו שקיבלה את החשבוניות מקווי זהב והיתה בקשר עם חב' קווי זהב.

מסעיף 5 לתצהירו של התובע שצורף לתגובת ב"כ התובע לבקשה לביטול צו העיקול עולה כי הנתבעת 3 נבחרה ע"י מנהליה, הנתבעים 1,2 וכן ע"י התובע לשמש לביצוע כל הפעילות הפיננסית של האתר, וכי בין היתר סוכם כי כל פעילות כרטיסי האשראי שתהיה באתר תיכנס לחשבון הבנק של המבקשת, וכך היה.

ולבסוף, הנתבע מס' 2, בחקירתו הנגדית השיב כי החב' הנתבעת 3 התקשרה עם קווי זהב בנוגע לאתר נשוא כתב - התביעה; כי החיוב הכספי
לקווי זהב מידי חודש היה גבוה מסך של 3,500 ₪, וכי הוא שילם באופן אישי, והיו פעמים שהתובע שילם.

מן המקובץ לעיל עולה כי לא ניתן בשלב זה לקבוע שכתב - התביעה אינו מגלה עילה כלפי המבקשת, וכי אין יריבות בינה ובין התובע, שהגיש את תביעתו להחר השקעתו, הן נגד המנהלים והן נגד החברה.

לפיכך אני דוחה את בקשת הנתבעת 3 למחוק על הסף את התביעה נגדה.

בתצהיר התומך בבקשת המבקשת לביטול העיקול, טוען המצהיר מטעמה (הנתבע 2), כי המשיב לא המציא ראיות מהימנות, "ואף לא בדל ראיה" - כלשונו, לקיומה של עילת תביעה כנגד המבקשת; כי הוא לא הניח תשתית ראייתית לכך שקיים חשש סביר כי אי - מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק - הדין במידה שיינתן; כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת עקב גרימת נזקים אדירים עקב העיקולים, הן ממוניים והן תדמיתיים, וכי הבקשה לעיקול הוגשה שלא בתום לב.

עיינתי בתשומת לב בטענות הצדדים ובמכלול הראיות שהוגשו לתיק ביהמ"ש, ובאתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להותיר על כנה את הערבות הבנקאית שהופקדה בתיק ביהמ"ש בגובה שליש מסכום התביעה.

כתב - התביעה על נספחיו מעלה ראיות מהימנות לכאורה לטענות התובע, וכמוהו גם התצהיר התומך בבקשה להטלת העיקול.

התובע שילם את החיובים עבור הנתבעת 3 כפי שעולה מנספח ב' לכתב - התביעה; חלק מחובה של הנתבעת לתובע בגין התשלומים ששילם במקומה, בהתקשרות שלה מול קווי זהב, בא לידי ביטוי בחשבונית המס מקווי זהב לנתבעת 3 (נספח ת/9 לכתב - התשובה); הנתבע 2 הודה בחקירתו הנגדית כי הנתבעת 3 התקשרה עם קווי זהב בנוגע לאתר נשוא התביעה, וכי "היו פעמים שהתובע שילם ....". (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 28-30).

המשיב העיד בחקירתו הנגדית כי: "הנתבעת מס' 3 היא חלק מכל העיסקה שהיתה קשורה להקמת אתר האינטרנט הספציפי נשוא התובענה, שבגינו נגרמו הוצאותי" .... ובהמשך: "ההתקשרות היתה באמצעות נתבעת 3".

הנתבע 2 אישר כי ההכנסות מהאתר הועברו לחשבון הבנק של הנתבעת 3: ...."כשאדם נכנס לאתר נשוא התביעה של הנתבעת ורוצה לשלם בכרטיס אשראי, הכסף נכנס לחשבון חברה בחו"ל. אם יש כסף היא מעבירה אותו לנתבעת 3. החברה הסולקת בחו"ל לוקחת את העמלה שלה, ואת היתרה מעבירה לחב' - הנתבעת 3".

הנה כי כן מתבססת תביעתו של המשיב נגד הנתבעת 3 על ראיות מהימנות לכאורה, ולא עלה בידי המבקש להטיל ספק ניכר בצידקת התביעה עד כדי ביטול הסעד הזמני שניתן למשיב כנגד המבקשת.

סבורתני כי הונחה תשתית ראייתית לכך שקיים חשש סביר כי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק - הדין.

המשיב אומר בחקירתו הנגדית: "היתה בעיה קטנה עם הנתבעת 3, לא היו לה אמצעי תשלום כגון כרטיס אשראי. חברת קווי זהב קיבלה מהנתבעת 3 מס' כרטיס שבדיעבד התברר כגנוב". לא פחות ולא יותר.

ובהמשך: "מצבה הכלכלי של הנתבעת 3, ניתן להבין מן התצהיר שלי שנתבע מס' 1 בא וחוזר מישראל לארה"ב. נתבע מס' 2 יש עליו עיקולים למיטב ידיעתי. לגבי מצבה הכלכלי של נתבעת 3, פרט לפעילות הכספי
ת שהיא פועל יוצא מן המיזם המשותף נשוא התביעה - אין לה הכנסות".

עוד ציין המשיב כי "לא הנתבעת מס' 3 היא זו שהפקידה את הערבות הבנקאית בעד עצמה. וזה מהסבה הפשוטה: קיימת אצלה בעיה לפי חוק איסור הלבנת הון, חברה שלא מסוגלת להמציא ערבות בנקאית, לדעתי מצבה קשה".... "למעשה בעלי החברה הוא גוף זר הרשום בארה"ב".
(מש/1).

הנתבע 2, מנהל הנתבעת 3, מאשר למעשה כי אכן מצבה קשה: "אמרתי לאלדד שברגע שאתר האינטרנט ירויח כסף, הוא יקבל בחזרה את השקעתו. השקעה זה גם סיכון לא תמיד מרויחים. האתר לא מרויח .... הכנסה שהיתה בשבעה חודשים אחרונים והועברה היתה 7,000 דולר. אז האתר מפסיד כסף. החברה - הנתבעת 3 נושאת בהפסדים". (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 30-33, וכן עמ' 13 לפרוטוקול).

בתשובה לשאלה במה עוסקת הנתבעת 3 השיב המצהיר מטעמה כדילהלן: "חב' קיובאי עוסקת בכל מיני דברים. החב' מתעסקת בכל מיני מיזמים, מוצרים שאנשים משתמשים, נותנים שירותים לבני אדם, שירותי סקס - מענה טלפוני, דברים הקשורים בתקשורת".

אכן, תחומים לא ברורים, ואולי עיסקי אויר? על כל פנים צודקת ב"כ המשיב כי מדברי מנהל המבקשת עצמו ניתן להבין שהחברה מפסידה, ומכאן שיש צורך בהשארת הערבות הבנקאית בתיק ביהמ"ש, מה גם שבעלת המניות של המבקשת היא חברה זרה בארה"ב (מש/1), ועיסוקיה של המבקשת אינם ברורים, בלשון המעטה.

בהתחשב בעובדה כי לא היתה מערכת הסכמים בכתב לא עם הנתבעים 1,2 ולא עם הנתבעת 3 (ולצורך בירור הענין הותרה שאלה לנתבע 2 בנושא זה), ומערכת היחסים בין הצדדים התבררה ממכלול המסמכים שצורפו לכתב - התביעה, ומתשובות המצהירים; בהתחשב בהפסדיה של המבקשת ובעיסוקיה המעורפלים שלא הובהרו די צרכם, ובהתייחס לכך שהעיקולים הומרו בערבות בנקאית על שליש מסכום התביעה, אני סבורה שמן הראוי לדחות את את הבקשה.

הערבות הבנקאית תישאר על מכונה.

הוצאות הבקשה תיפסקנה על פי תוצאות התביעה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ז' באב, תשס"ג (5 באוגוסט 2003) בהעדר הצדדים
_________________
ש. פומרנץ
, רשמת








א בית משפט שלום 8469/03 קיובאי השקעות בע"מ נ' אלדד יניב (פורסם ב-ֽ 05/08/2003)