פסקי דין על מפלגת הירוקים - למען ארץ ישראל הירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל ואח' | פסקי דין על רשם המפלגות | פסקי דין על מר אלון בכר | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית חברתית |

312/09 רעא     08/02/2009




רעא 312/09 מפלגת הירוקים - למען ארץ ישראל הירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל ואח' נ' רשם המפלגות, מר אלון בכר, עו"ד, מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית חברתית





בבית המשפט העליון

בש"פ 931/09

בפני
:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

העוררת:
מדינת ישראל


נ ג ד

המשיב:
י.ש

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.1.09 בתיק מת 7536-12-08 שניתנה על ידי כבוד השופט רון שפירא

תאריך הישיבה:
ד' בשבט התשס"ט (29.1.2009)

בשם העוררת:
עו"ד
שאול כהן

בשם המשיב:
עו"ד
אורית חיון, עו"ד
עופר קופרמן

החלטה

1. זהו ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא), מיום 27.1.09 בה הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בכפוף לתנאים שונים. המדינה מבקשת לבטל החלטה זו ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רבות של אינוס במשפחה ועבירות רבות של מעשים מגונים במשפחה, וכן עבירה של תקיפת קטין בן משפחה. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב הינו בן זוגה של אם המתלוננת בחוזקה קטינה ילידת 1991, המתגורר בבית האם מזה כעשר שנים. למשיב מיוחס כי במשך עשר שנים בהם התגורר בבית, ומאז היתה הילדה בת 7, נהג דרך שגרה להחדיר את אצבעותיו לתוך איבר מינה ולחכך את איבר מינו החשוף בין רגליה, כשהיא ערומה, וזאת עד שהגיע לסיפוק מיני. כן מיוחס למשיב כי נהג להכות את המתלוננת בחוזקה על ישבנה לאחר שהגיע לסיפוק מיני ולאחוז בחוזקה בשדיה.
3. המדינה ביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, בטענה כי קיימות ראיות לכאורה כנגדו, וכי מתקיימת עילת מעצר בגין מסוכנות כלפי המתלוננת, וכן קיים חשש סביר להשפעה על עדים, ולשיבוש הליכי משפט באם ישוחרר. כן נטען כי משפחת המתלוננת מאויימת על ידי משפחת המשיב וחוששת ממנה.

4. בית המשפט המחוזי ניתח את הראיות, וקבע בהחלטתו מיום 6.1.09, כי תשתית הראיות עונה לדרישת קיומן של ראיות לכאורה לצורך מעצר, והן כוללות את עדות המתלוננת כעדות עיקרית, וכן נמצאות ראיות נסיבתיות המתיישבות עם גרסתה, ובכלל זה תיעוד רפואי הנוגע למצבה הנפשי הפוסטראומטי, המשקף פגיעה מתקיפה מינית. כן הוזכרו עדויות על קשר טלפוני בין המשיב למתלוננת, ועדויות בני משפחה המחזקות את אמירותיה בדבר סירובה להישאר עם המשיב ביחידות.

עם זאת, בית המשפט קמא מצביע על שורה של קשיים העולים מחומר הראיות, ומונה בהקשר לכך את עיתוי הגשת התלונה וסמיכות הזמנים בינה לבין הגשת עבודה בכתב לבית הספר על עבירות תקיפה מינית, ואת הדמיון התוכני הרב בין השתיים. בית המשפט מצביע על הצורך לבחון את הזיקה בין מועד הגשת העבודה ותוכנה, לבין תוכן התלונה ומועד הגשתה; כן הוא עומד על כך שאף שמדובר בדירת מגורים קטנה בה התגוררה המשפחה, לא השגיחו בני המשפחה (הכוללת עוד שלושה אחים) והאם במתרחש במהלך 10 שנים, על פי תלונת המתלוננת. שאלות אלה ואחרות תצטרכנה להתברר בהליך השיפוטי גופו. בית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר כדי לבחון את מידת מסוכנותו המינית של המשיב, וכדי להעריך אם ניתן להורות בנסיבות הענין על חלופת מעצר בעניינו שתענה על תכלית המעצר.

5. בתסקיר שירות המבחן מיום 20.1.09 הוערך הסיכון להישנות העבירה כלפי המתלוננת ברף בינוני עד גבוה, ונאמר כי בשלב זה לא קיימת אינדיקציה לקיום סיכון מצד המשיב כלפי כולי-עלמא. שירות המבחן מתאר את התלבטותו ביחס לשחרור המשיב, כאשר מחד גיסא – חלופה רחוקה הכוללת איזוק אלקטרוני יכולה לדעתו לאיין את מסוכנותו כלפי המתלוננת, אך מצד שני לא התבהרו פרטים הקשורים לטענה בדבר איומים שהופעלו מצד משפחת המשיב כלפי משפחת המתלוננת. תסקיר המעצר מאשר את התאמתם של קרובי משפחה בבאר שבע לשמש מפקחים בחלופת מעצר, ומבהיר כי לפיקוח האנושי ניתן להוסיף גם פיקוח אלקטרוני.

6. בעקבות תסקיר המבחן, החליט בית המשפט קמא לשחרר את המשיב בחלופת מעצר בית מלא בבאר שבע, כאשר מקום מגוריה של המתלוננת ובני משפחתה הוא ב(...). תנאי השחרור שנקבעו – מפקחים שאושרו על ידי בית המשפט, הפקדת כספים והתחייבות כספית, וכן איזוק אלקטרוני, ועיכוב יציאה מן הארץ. כן הוטל על המשיב להימנע מכל קשר עם המתלוננת ועם מי מבני משפחתה, או עם מי מעדי התביעה שאינם שוטרים.

7. המדינה עוררת על החלטת השחרור וטוענת כי שגה בית המשפט קמא בהחליטו לשחרר את המשיב בתנאים. לטענתה, אין לקבל את נקודת המוצא המשתקפת מהחלטת בית המשפט לפיה בראיות התביעה קיימת חולשה, וכן לא ניתן משקל מספיק לחשש מפני מסוכנות המשיב לשלומן של קטינות אחרות נוכח "נטיותיו הפדופיליות הלכאוריות", כלשון בא כוח המדינה. כן נטען, כי לא ניתן משקל מספיק לחשש מפני שיבוש הליכי משפט לאור הקרבה המשפחתית בין המשיב לבין המתלוננת ואימה, ונוכח רגשות הפחד של המתלוננת מפני המשיב שנחשפו בחקירותיה.

8. באת כוח המשיב מתנגדת לערר המדינה וטוענת כי מדובר במקרה מורכב ביותר מבחינה ראייתית, שיש בו חולשה ראייתית ניכרת ביחס לגרסת המתלוננת בהקשרים שונים ורבים. כן נטען, כי מדובר במשיב נעדר עבר פלילי, שלגביו נקבע בתסקיר המבחן כי חלופה מרוחקת עשויה לאיין את מסוכנותו ביחס למתלוננת, ואילו לגבי כולי עלמא לא נקבעו כל ממצאי מסוכנות. החלופה שנקבעה מרובת תנאים, ומבטיחה את מטרת המעצר, ואין להתערב בה.

9. בחנתי את כלל נסיבותיו של הליך זה, והגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, אשר ראה להחיל בעניינו של המשיב חלופת מעצר רבת-תנאים, המבטיחה את מטרת המעצר, תוך פגיעה פחותה בחירותו.

10. אני מקבלת את ניתוחו של בית המשפט המחוזי את חומר הראיות, נכון לשלב זה של ההליך, ומצטרפת למסקנתו כי גם אם ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאורה המספקות את התנאי לצורך הליך מעצר, הרי שלגופן של הראיות, ועל רקע נסיבות אובייקטיביות שונות, עולות שאלות מהותיות לא מעטות ביחס למידת אמיתותה, דיוקה ומשקלה של גרסת המתלוננת. שאלות אלה תחייבנה בירור מעמיק במשפט גופו. אין צורך ואין מקום לפרט בשלב זה של ההליך את העניינים שיחייבו בירור, אולם, נהיר על פניו כי יידרשו זהירות וקפדנות מיוחדים בבדיקת חומר הראיות ובהסקת מסקנות ממנו.

11. גם בהנחה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת לצורך הליך מעצר עד תום ההליכים, ואניח זאת לצורך הענין, הרי שמשניתן למצוא חלופת מעצר העשויה לאיין את מסוכנות המשיב, יש להחילה בהתאם לעקרונות כלליים ובסיסיים של דיני המעצרים, ובהינתן נקודת המוצא כי לעולם חירות הנאשם היא הכלל, והמעצר הוא חריג, שיש להחילו רק במצב שבו לא ניתן לשחרר עצור בתנאים שיגשימו את מטרת המעצר.

12. שירות המבחן בתסקירו הניח כי עשויה להתקיים מסוכנות של המשיב כלפי המתלוננת ברמה בינונית עד גבוהה. לא נקבע כל ממצא ביחס למסוכנות כללית של המשיב ביחס לסביבה הקרובה בה הוא נמצא. בנסיבות אלה, חלופת מעצר המבודדת את המשיב מן המתלוננת ומשפחתה במרחק גאוגרפי ניכר, תוך הטלת תנאי שחרור מחמירים הכוללים פיקוח אנושי ואלקטרוני, תנאים כספיים, איסור על יצירת קשר עם המתלוננת ומשפחתה, ועיכוב יציאה מן הארץ, נותנת מענה ראוי לחשש מפני מסוכנות המשיב כלפי המתלוננת. יש עוד לציין, כי התנאי המחייב את המשיב להימנע מיצירת קשר עם המתלוננת ובני משפחתה מבטיח גם מפני חשש לשיבוש הליכי משפט, ובמערכת היחסים שנוצרה בין המשיב לבין אותה משפחה יש להניח כי אם תופר התחייבות זו, סביר להניח כי תינתן על כך הודעה מיידית לרשויות אכיפת החוק. הנחה זו בודאי ברורה ונהירה גם למשיב עצמו ותשמש, היא עצמה, גורם מרתיע מפני כל ניסיון ליצירת קשר כזה.

13. בית המשפט קמא בקובעו חלופת מעצר בתנאים איזן בין השיקולים הרלבנטיים השונים, והגיע לנקודת האיזון הראויה בהחלטתו. לפיכך, לא מצאתי מקום להיענות לערר המדינה ואני מחליטה לדחותו.

מאחר שהחלטה זו ניתנת ביום שישי סמוך לפני כניסת השבת, שחרור המשיב יבוצע בהזדמנות הראשונה לאחר תחילת עבודתה של מזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום א' הקרוב, והכל בכפוף לקיום תנאי השחרור כנדרש.

14. ערר המדינה נדחה.

ניתנה היום, ה' בשבט התשס"ט (30.1.2009).
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09009310_r02.doc/צש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








רעא בית המשפט העליון 312/09 מפלגת הירוקים - למען ארץ ישראל הירוקה - לאיכות הסביבה והחיים בישראל ואח' נ' רשם המפלגות, מר אלון בכר, עו"ד, מפלגת התנועה הירוקה - המפלגה הסביבתית חברתית (פורסם ב-ֽ 08/02/2009)