פסקי דין על יוסף לאה | פסקי דין על יוסף צבי | פסקי דין על יוסף אילן ואח' | פסקי דין על איתנית מוצרי בניה | פסקי דין על מגדל חברה לבטוח -ת"א |

47772/05 א     29/10/2006




א 47772/05 יוסף לאה, יוסף צבי, יוסף אילן ואח' נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ, מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
047772/05


בפני
:
כב' השופטת ס.נ. מיכל שריר
תאריך:
29/10/2006



בעניין
:
1.
יוסף לאה
2.
יוסף צבי

3.
יוסף אילן

4.
נוריאל מירי





התובעים

נ
ג
ד


1 . איתנית מוצרי בניה בע"מ

2 . מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א





הנתבעות

פסק דין
1.
רקע עובדתי

א.
התובעת 1 הינה אלמנתו ויורשתו היחידה של המנוח יוסף סמי ז"ל, שעבד בחברת סולל בונה בין השנים 1959-1963. התובעים 2, 3 ו- 4 הינם ילדי המנוח אשר היטיבו את נזקי גופו בזמן מחלתו, כאמור בכתב התביעה.


ב.
בין השנים 1962–1963 ביצעה חב' סולל בונה אצלה עבד התובע במהלך השנים
1963-1959, בנתבעת 1, היא איתנית, מוצרי בניה בע"מ, עבודות שונות – הקימה אגפים לצורך הרחבת מפעלה, בנתה בריכות אחסנה לצינורות אסבסט, הרכיבה מכבש ללוחות אסבסט במפעל ועוד לטענת התובעים נטל המנוח חלק פעיל בביצוע העבודות ונחשף, עפ"י כתב התביעה, באופן יומיומי לאבק האסבסט מבלי שסופק לו ציוד מגן ומבלי שהוזהר מפני הסכנות הכרוכות בחשיפה.


ג.
בסופה של שנת 2002 חש המנוח ברע, אושפז בביה"ח בני ציון בחיפה ואח"כ בביה"ח רמב"ם ואובחנה בגופו מחלת סרטן מסוג מזותליומה, האופיינית לטענת התובעים, לחשיפה לאסבסט.


ד.
התובעים טוענים לאחריות הנתבעת 1, שכן לטענתם, המחלה נגרמה כתוצאה מחשיפתו של המנוח לחמרים מסוכנים שהיו בשליטת ובחזקת הנתבעת 1.

ה.
הנתבעות טוענות, בין היתר, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, טענה המוכחשת ע"י התובעים.

2.
דיון משפטי בסוגית ההתיישנות

א.
תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא 7 שנים (סע' 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח – 1958) תקופה זו מתחילה ביום שבו נולדת עילת התביעה (סע' 6). היום שבו נולדת עילת התביעה מוגדר בסע' 89 לפקודת הנזיקין {נוסח חדש}. ולגבי מקרה שבו הנזק הוא מיסודות האחריות, ואין הוא נזק מתמשך נקבע בסע' 89 (2) לפקודה הנ"ל:

"מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק. לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך 10 שנים מיום אירוע הנזק".


ב.
התובעים טוענים להולדת העילה המגבשת את התובענה בתקופת עבודתו של המנוח בחברת סולל בונה, אשר ביצעה בנתבעת 1, עבודות הכרוכות במגע עם האסבסט לו נחשף התובע בין השנים 1962-1963, כאשר מיחושיו ואבחון מחלתו הקשה ארעו כאמור בכתב התביעה בשלהי 2002, דהיינו למעלה מ- 40 שנה לאחר קרות הנזק. רוצה לומר, שלאור סע' 89 (2) לפקודה חלף המועד בנסיבות דנן להגשת התובענה.

בע"א 1254/99 אביגדור המאירי נ' הכשרת הישוב, חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נד (2) 535, 539 נאמר בענייננו: "סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין מתייחס לעניין הגילוי המאוחר, אך ורק למקרה שבו רכיב הנזק נתגלה באיחור, אין הוא מתייחס לאי ידיעת עובדות אחרות החיוניות להקמת העילה... סע' 89 (2) לפקודת הנזיקין קובע הסדר מיוחד בשני עניינים: הוראות הסעיף קובעת כלל גילוי מיוחד במקרים בהם רכיב הנזק שבעילת התובענה נתגלה באיחור, והיא קובעת גם תקופת התיישנות מיוחדת באותם מקרים עצמם. הסדר זה דוחה מפניו, באותם עניינים, את ההסדר הכללי שבחוק ההתיישנות, אולם אין הוא בא לגרוע מן ההסדר הכללי בעניינים אחרים, בהם הגילוי המאוחר אינו מתייחס לרכיב הנזק כי אם לרכיבים אחרים של שעילת התביעה. באותם מקרים שבהם הגילוי המאוחר נוגע לרכיב הנזק, ולו בלבד, נדחית הוראת סע' 8 מפני הסיפא לסע' 89 (2).

המלומדים אכן היו תמימי דעים כי סעיף 8 נדחה באותם מקרים מפני הסיפא לסעיף 89 (2). מ' חשין בחיבורו על ההתיישנות (דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית, בעריכת ג' טדסקי, תשל"ז – 1976) תומך בגישה זו (שם בעמ' 732) וכך גם י' גלעד במאמרו 'התיישנות בנזיקין ומחלות סמויות', משפטים י"ד תשמ"ה 500, בעמ' 507). הטעמים לכך הם שניים: הראשון נעוץ בסעיף 27 לחוק ההתיישנות הכופף את הוראות החוק לתקופות התיישנות הקבועות בדינים אחרים; והשני נעוץ בעובדה שלעניין זה הוראת סעיף 89 (2) היא הוראת חוק מיוחדת. לעומת זאת אין הוראת סעיף 8 נדחית מפני הוראת סעיף 89 (2) כאשר הגילוי המאוחר אינו מתייחס לרכיב הנזק" . וכאמור עוד ב- ע"א 165/83 – יתרו בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ ואח'
פ"ד לח (4), 554 עמ' 559 – 560:

"דיני ההתיישנות באים ליצור איזון עדין בין האינטרס של המזיק הפוטנציאלי לבין האינטרס של הניזוק הפוטנציאלי, תוך שמירה על אינטרס הציבור כולו. הגינות כלפי המזיק משמעותה מחייבת להגיע לזמן, שבו יוכל המזיק לשחרר עצמו מסכנתה של תביעה. אין לדרוש ממנו שמירת ראיות לזמן בלתי מוגבל, מה גם שבמשך הזמן הדברים אובדים ונשכחים (ראה ע"א 522/77, בעמ' 17). הגינות כלפי הניזוק משמעותה אפשרות הניתנת לו להכין תביעתו כראוי ולתבוע על נזקו. האינטרס הציבורי הוא, שזמנו המוגבל של בית המשפט יוקדש לטיפול בבעיות ההווה, וכי בתי המשפט לא יעסקו בעניינים שאבד עליהם הכלח"
.

3.
לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות עקב התיישנותה.


בשל הנסיבות המצערות והשלב המקדמי, אין צו להוצאות.

ניתן היום ז' בחשון, תשס"ז (29 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים



מיכל שריר
, שופטת
סגן נשיא








א בית משפט שלום 47772/05 יוסף לאה, יוסף צבי, יוסף אילן ואח' נ' איתנית מוצרי בניה בע"מ, מגדל חברה לבטוח בע"מ-ת"א (פורסם ב-ֽ 29/10/2006)