פסקי דין על ציון חברה לביטוח בע"מ | פסקי דין על שרלי את בני מסך שירותי רכב בע"מ

78323/99 א     13/02/2002




א 78323/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' שרלי את בני מסך שירותי רכב בע"מ




13
בתי המשפט
א 078323/99
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13/02/2002
תאריך:
כב' השופטת נועה גרוסמן

בפני
:

ציון חברה לביטוח בע"מ

בעניין:
תובעת
ביאדסי

ע"י ב"כ עוה"ד
נ ג ד
1 . שרלי את בני מסך שירותי רכב בע"מ

2 . דולב חברה לביטוח בע"מ

נתבעים
גולני

ע"י ב"כ עוה"ד
פסק דין
כללי:

בפני
תובענת שיבוב.
התובענה הוגשה ביום 16/8/99 על סך של 8,879 ₪.
התביעה היא תביעתה של חברת ביטוח לתשלום נזקים ברכב מבוטחה, אשר ניזוק כתוצאה מתאונת דרכים.
המחלוקת בתיק זה התמקדה לא בשאלת אחריות, כי אם בשאלת היקף הנזק.

עמדת התביעה:

התובעת ביטחה בביטוח מקיף רכב שמספרו 12/567/29 (להלן: "הרכב").
הנתבע מס' 1 היה הבעלים של מוסך לשירותי רכב (להלן: "המוסך").
הנתבעת מס' 2 הינה חברת ביטוח, אשר ביטחה את המוסך בביטוח צד ג' (להלן: "הנתבעת").

ביום 1/10/98, לאחר שהרכב נפגע בתאונת דרכים, הוא הוכנס למוסך לצורך תיקונו.

במהלך התיקון, טופלה מערכת הקירור ברכב.
הרכב שוחרר על ידי המבוטח.
במהלך נסיעה חדל מנוע הרכב באופן פתאומי מלפעול.
לטענת התובעת, בבדיקה חוזרת שנערכה, התברר כי מקור התקלה במערכת הקירור של הרכב.
לטענתה, התקלה נובעת מרשלנות המוסך, אשר לא טיפל כהלכה במערכת הקירור של הרכב, בעת שהרכב שהיה שבטיפולו לאחר התאונה.
טיפול חוזר במערכת הקירור ותיקונה על פי חוות דעת השמאי עידן ויקטור שצורפה לכתב התביעה, עלתה כדי סכום התביעה.

עמדת ההגנה:

הנתבעים מכחישים את הזיקה לנזק נשוא התביעה.
לטענתם, הרכב תוקן על ידי הנתבעת ביום 11/9/98, או בסמוך לכך, ועזב את המוסך כשהוא תקין, בדוק, ולאחר נסיעת מבחן.
התקלה, אם היתה ברכב, אינה קשורה כלל ועיקר למוסך ולנתבעת.

הנתבעים מוסיפים וטוענים, כי מאז שהרכב יצא מהמוסך עברו שישה ימים תמימים.
הרכב עבר כ- 600 קמ"ש, מאז יציאתו מהמוסך.

כל זה מנתק לטענת הנתבעים, את הקשר הסיבתי, בין התקלה במערכת הקירור, לבין טיפול המוסך ברכב.

הנתבעים טוענים עוד, כי האחריות לנזק, או לפחות לאי הקטנתו, רובצת על נהג מבוטח התובעת, אשר נסע ברכב ללא מים, תוך שהוא מתעלם מנורית הבקרה שדלקה, ולמרות ששעון החום הורה על טמפרטורה בעייתית.

הנתבעים טוענים גם כנגד חוות דעת מומחה התובעת, שלא בדק את הרכב בפועל, ואין לו כלים מעשיים לדעת האם מהדק צינור המים לא חוזק לאחר התאונה הקודמת, כטענתו.

מהלך הדיון:

הדיון התמקד בחקירת שמאי התובעת, מר עידן ויקטור, וחקירת שמאי הנתבעת מר יעקובי שאול.
בנוסף, העידו:
מטעם התובעת - מר הדר, שנהג ברכב במועדים הרלוונטיים לאירועים נשוא התביעה.
מטעם הנתבעת - מר מחלוף בני, המכונאי שטיפל ברכב לאחר התאונה הקודמת.

מר עידן ויקטור העיד בישיבת יום 25/12/01.
חוות דעתו צורפה לכתב התביעה.
לגירסתו, בדיקת המכונית ביום 4/11/98, העלתה כי ניזוק המנוע.
בעמודים 4-5 התייחס השמאי להערכה של סיבת הנזק.
השמאי עידן ויקטור, מצא פריצה של קומפרסיה למיכל העיבוי במערכת הקירור.
מנהל המוסך הנתבע 1, לא הסכים להכיר בנזק, נוכח חלוף הזמן, ומספר הקילומטרז' שעבר הרכב, עד לאירוע השני.
מר עידן ויקטור מציין, כי מנהל המוסך "אלבי" באשקלון, לשם נגרר הרכב לאחר התאונה, מסר לו שבבדיקת הרכב במוסך שלו, אליו נגרר לאחר תקלה במערכת הקירור והשבתת המנוע הפתאומית, אובחן שמהדק לצינור מים תחתון היה משוחרר.
השמאי עידן ויקטור קבע, כי סביר להניח שהמהדק הנ"ל לא הודק על ידי המוסך הנתבע, וזאת הסיבה לנזילת המים, ולנזק למנוע.

השמאי עידן ויקטור, הוסיף, כי בלוח השעונים יש מנורה שתפקידה לדלוק, כאשר חום המנוע מתקרב לטמפרטורה קריטית.
מנורה האזהרה האמורה נבדקה על ידו ונמצאה תקינה.
לכן, סבור השמאי כי הנזק שנגרם למנוע, הוא גם באחריות הנהג של מבוטח התובעת.
היה עליו להבחין בנורה הדולקת, ולדומם את הרכב בטרם יפגע המנוע.

מכיוון שלא עשה זאת, מצא השמאי עידן ויקטור לנכון לחלק את האחריות לנזק הסופי שנגרם, כדלקמן:
70% על המוסך הנתבע 1 שלא תיקן כהלכה את הרכב לאחר התאונה הקודמת, ולא הידק את צינור המים התחתון כדבעי.
30% על מבוטח התובעת, עקב רשלנות נהגו, שלא דומם את המנוע במועד, חרף נורת האזהרה הדולקת.

בחקירתו הנגדית מיום 25/12/01 נחקר השמאי על תצהירו.
השמאי העיד כי מלכתחילה הוציא את חוות דעתו למבוטח ולא לחברת הביטוח. עמ' 5 לפרוטוקול שורות 1-5.

יחד עם זאת, הוא ציין כי הוא מבצע באופן תדיר בדיקות רכב עבור חברות ביטוח.
השמאי מאשר כי חילק את האחריות בדו"ח בין המוסך שלא הידק את המהדק של צינור המים מצד אחד, לבין נהג מבוטח התובעת מצד שני.

לטענתו, הגיע למסקנה כי המהדק היה משוחרר, עקב נתונים שקיבל ממוסך אלבי אליו נגרר הרכב לאחר התאונה. הוא אף הציג מסמך שנחתם על ידי מנהל מוסך אלבי, במישור זה.
אמנם, עורך המסמך, מנהל מוסך אלבי, לא בא להיחקר על אותו מסמך, ולכן כל שיש בפני
נו הוא עדות שמיעה, של מר עידן ויקטור, ששמע את דברי מנהל מוסך אלבו.

ראה עדותו של השמאי עידן ויקטור עמ' 5 לפרוטוקול שורות 20-23, ושורות 26-27.
השמאי, אמר עם זאת, כי קיימת סבירות מקצועית גדולה שמהדק צינור המים התחתון לא הודק כדבעי.
זאת למרות שהוא לא בדק את המהדק באופן אישי, לפני ואחרי התאונות. עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1-4 מול עמ' 6 שורה 15.

השמאי עידן ויקטור הסביר, כי למרות מספר הקילומטרים שהרכב עבר במשך ששת הימים שעברו בין שחרורו מהמוסך ועד שהמנוע דמם, עדיין לא נותק הקשר הסיבתי.60221
לדבריו, יש אפשרות לדליפה איטית לאורך הזמן, בלי שהרכב יתחמם, ורק כשמפלס המים מגיע לנקודה שחוסר המים יהיה משמעותי ויגרום נזק, ירתח המנוע. ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 1-3.
הוא הסביר כי סמיכות הזמנים, בין הנזק התאונתי, לבין התחממות המנוע, יוצרת סבירות גבוהה לאחריות הנתבעים. ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 9-13.

מול עדותו של השמאי עידן ויקטור מטעם התובעת, ניצבת עדותו של השמאי, יעקובי שאול, מטעם הנתבעים.

מר יעקובי שאול, חיווה דיעה על הרכב לאחר שתוקן כבר על ידי מוסך אלבי.
מר יעקובי שאול חיווה דעתו על יסוד הניירת שהובאה בפני
ו, לרבות חוות דעתו של השמאי ויקטור עידן.

מר יעקובי, בדומה למר עידן, לא בדק את הרכב לגופו.
שני השמאים התבססו על אותם נתונים, וכל אחד מהם הגיע למסקנה אחרת.
מר יעקובי סבר, כי המרחק שהרכב עבר, מהיום שבו שוחרר מהמוסך הנתבע 1, ומשך הקילומטרים אותו עבר, מנתקים את הקשר הסיבתי, בין פעילות המוסך לבין התחממות המנוע.
לדידו ניתן לראות את המקרה כהתנדבות של התובעת, משיקולים מסחריים, לשפות את המבוטח. ברם התנדבות זו אינה אמורה לחייב את הנתבעים.

מר יעקובי הוסיף, כי גם מר עידן ויקטור התייחס לנורית האזהרה האמורה להידלק ברכב, ולהתריע בפני
הנהג על התחממות המנוע.
לגרסתו, מר עידן מצא לנכון להחיל 30% רשלנות תורמת על שכם נהג מבוטח התובעת, אולם אין סיבה שלא להחיל את מלוא הרשלנות על שכמו של נהג המבוטח, שלא שעה לנורית האזהרה ולא עצר את המנוע במועד.

מר יעקובי נחקר על חוות דעתו בישיבת יום 25/12/01.
מר יעקובי אישר כי לא בדק את הרכב. עמ' 7 לפרוטוקול שורות 23-24.
הוא אישר כי לא דיבר עם מוסך אלבי, שכן הניירת לדבריו הספיקה לו. עמ' 8 לפרוטוקול שורות 4-5.

בנוסף לשמאים, העיד מר מחלוף מכונאי המוסך, הנתבע 1.
מר מחלוף העיד, כי הרכב נמסר ללקוח לאחר התיקון.
לדבריו, הוא עצמו ביצע את התיקון. עמ' 11 שורות 9-10.

לאחר שביצע את התיקון, נעשתה לרכב בדיקת לחץ, וללא ספק אם היתה נזילה מצינור המים, והמהדק לא היה מהודק כדבעי, היה הדבר מתגלה בבדיקת הלחץ. עמ' 11 לפרוטוקול שורות 14-15.

לטענתו, אם המהדק היה משוחרר, הרכב לא היה מצליח לנסוע אפילו כמה מטרים, קל וחומר, שלא היה עובר מאות קילומטרים במשך שישה ימים. עמ' 11 שורה 18.

כמו כן נחקר נהג מבוטח התובעת, מר הדר.
מר הדר טען כי בדק שמן ומים במנוע, והכל היה תקין, כנ"ל ביום ההתחממות 1/10/98.
המנוע דמם תוך כדי נסיעה, וכאשר בצד ראה כי מים נשפכו לכביש.
כאשר מילא מים במנוע, המשיכו המים להישפך בכביש. ראה סעיפים 5-8 לתצהירו.

הרכב נגרר למוסך אלבי באשקלון ובבדיקה במוסך התברר שחלה תקלה במערכת הקירור.
הצינור השתחרר תוך כדי נסיעה, וזוהי הסיבה לאובדן המים ברכב. ראה סעיף 9 לתצהירו.

בחקירתו הנגדית, בישיבת יום 25/12/01 חזר מר הדר על הגרסה שהובאה בתצהירו.
לטענתו, הרכב עצר באופן פתאומי, ולא היתה שום התראה. הרכב לא התחמם ולא נדלקה נורת אזהרה. עמ' 9 לפרוטוקול שורות 19-23.
הכרעה:

לאחר שאני שוקלת את העדויות, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת.
אני מאמינה כי הרכב לא טופל כדבעי על ידי הנתבע 1.
אני מקבלת את האמור בחוות דעתו של השמאי מר ויקטור עידן, כי המהדק לא טופל כהלכה, וכתוצאה מכך היתה דליפת מים איטית מהצינור התחתון, אשר גרמה להתחממות המנוע.

כנגד דבריו של העד מחלוף, מטעם המוסך, כי בוצעה לרכב בדיקת לחץ, בטרם שוחרר, עומדת העובדה כי הרכב ניזוק נזק מהותי שישה ימים בלבד לאחר ששוחרר מטיפול במוסך, הנתבע 1.

טענתו של העד מר מחלוף, כאילו התקלה היתה מתגלה בבדיקת לחץ, אינה מקובלת עלי, נוכח קרות האירוע.
הסברו של העד, השמאי ויקטור עידן כי מדובר בדליפה איטית, אמין עלי, יותר מגירסתו של מר מחלוף, שהוא בעל עניין בתוצאות המשפט.

אמנם השמאי ויקטור עידן, לא בדק בפועל את המהדק, אולם העיד כי שוחח עם בעל המוסך אלבי, שבדק את המהדק, ומצא אותו משוחרר.
העד עידן, העיד בצורה משכנעת.
מיומנותו כבעל מקצוע לא נסתרה.
אני מאמצת את חוות דעתו.
מה גם, שהשמאי ויקטור עידן, בהגינותו הרבה, גם התייחס לשאלת הרשלנות התורמת של נהג מבוטח התובעת.

השמאי מר יעקובי מטעם הנתבעת, חוות דעתו על יסוד ניירת בלבד, ועל כן עדותו מרוחקת יותר מעדות השמאי עידן ששוחח עם בעלי המוסכים.

אמנם, שני השמאים גם יחד לא בדקו את הרכב. ולאור זאת יש לבחון את עדותם, אך עדותו של השמאי עידן מתקבלת יותר על דעתי.

מקובל עלי כי בנסיבות בהם הרכב היה מטופל זמן קצר לפי קרות האירוע, במוסך אחר, קיימת סבירות גבוהה לכך שסיבת הנזק הנוכחי, היא אי ביצוע פעולה נחוצה על ידי המוסך המטפל.
בענייננו, זוהי פעולת הידוק המהדק כהלכה.

בע"א 223/80 גור בן ציון נגד מגורי בת-ים ואח' פד"י ל"ו (3) עמ' 113 נדונה שאלת היחס בין נזקי תאונה מאוחרת לבין אירוע קודם שגרם לנזק ראשוני.
בית המשפט העליון קבע כי השאלה היא שאלה של מדיניות משפטית.
נקבע כי מבחן הזמן אינו מהותי ואינו החלטי ויש לשקול שיקולים עובדתיים בכל מקרה לגופו.
במקרה דנן, פרק זמן של שישה ימים ומאות קילומטרים עדיין אינו מנתק קשר סיבתי, במיוחד נוכח הסברו של השמאי עידן, המקובל עלי, כי קיימת אפשרות לדליפה איטית במשך כל אותו זמן.

אשר לרשלנות התורמת של נהג מבוטח התובעת - התובעת עצמה הפחיתה 30% מהיקף תביעתה, עקב הרשלנות שהיא עצמה הסכימה לה.

נהג מבוטח התובעת, מר הדר, העיד כי לא הבחין בכל אזהרה בטרם נדם המנוע.
לטענתו, היה זה אירוע פתאומי, ובלתי צפוי.
גרסה זו אינה מקובלת עלי. אילו העד מר הדר, היה בודק את הרכב בדקדקנות כזו שהוא טוען לה, היה מבחין בדליפת מים, אפילו איטית, והנזק לא היה נגרם.
כמו כן, אילו העד היה מבחין בהתחממות המנוע מראש, דבר שנהג סביר אמור להבחין בו, עם או בלי נורית אזהרה, ניתן היה למנוע את הנזק המוחלט.

יחד עם זאת, העד הדר, לא היה צריך לצפות שרכב אשר השתחרר מן המוסך רק שישה ימים לפני כן, יהיה לקוי במידה כה מהותית. על כן אין לדרוש מן העד הדר זהירות מוגברת, אלא זהירות רגילה וסבירה.

הפילוח שעשתה התובעת, 30% רשלנות תורמת, מקובל עלי בנסיבות העניין.
סיכום:

מן המקובץ לעיל, מתקבלת התביעה במלואה.
אני מקבלת את עמדת התובעת כי הנזק נגרם כתוצאה מתיקון רשלני במוסך הנתבע 1.
על כן זה אינו נזק תוצאתי, אלא נזק ישיר, הנובע מהתאונה, והתובעת לא שיפתה כמתנדבת אלא מכוח אחריותה לפי הפוליסה.

בהתחשב ב- 30% רשלנות תורמת, בה הכירה התובעת בטרם הגשת התביעה, יש לפסוק לחובת הנתבעים את סכום התביעה במלואו.

אני מחייבת איפוא את הנתבעים יחד ולחוד, לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה 8,879 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום 18/8/99 ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט, אגרות ושכר עדים כפי שנפסק. עוד ישאו הנתבעים בשכר טרחת עו"ד התובעת בסך 1,500 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום א' באדר, תשס"ב (13 בפברואר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

גרוסמן נועה, שופטת
078323/99א 120 נועה גרוסמן








א בית משפט שלום 78323/99 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' שרלי את בני מסך שירותי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/02/2002)