פסקי דין על שמאייר תמיר | פסקי דין על יוסף תמיר | פסקי דין על נואימי שמאייר ואח' | פסקי דין על סימן טוב נגר | פסקי דין על נגר גולדה |

18567/06 א     07/11/2006




א 18567/06 שמאייר תמיר, יוסף תמיר, נואימי שמאייר ואח' נ' סימן טוב נגר, נגר גולדה




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
א
018567/06


בפני
:
שופטת אושרי פרוסט-פרנקל
תאריך:
14/11/2006




בעניין:
1 . עו"ד שמאייר תמיר

2 . עו"ד יוסף תמיר
3 . עו"ד נואימי שמאייר
4 . מנחם רונן





התובעים


נ
ג
ד


1 . סימן טוב נגר

2 . נגר גולדה





הנתבעים


החלטה

בפני
י בקשת התובעים (להלן "המבקשים") לתיקון טעות סופר בהחלטה מיום 19.9.06, לפיה יתרת סכום התביעה הינה בסך 23,330 ₪ ולא בסך 14,500 ₪ כפי שנקבע בהחלטה. בנוסף מבקשים את הוספת המע"מ לסכום בסך 17,662 ₪ שנפסק לזכותם.
לטענתם, ביום 2.3.06 הגישו את
תביעתם על סך 40,992 ₪ בגין אי תשלום שכר טרחתם. ביום 2.5.06 הגישו המשיבים את כתב הגנתם ובו הם מסכימים לשלם להם סך 22,074 ₪. ביום 19.9.06 החליט בית המשפט שהמשיבים ישלמו להם סך 17,662 ₪ המהווים 2% מסך 883,080 ₪. מעיון בהחלטה עולה כי סכום זה אינו כולל מע"מ. בנוסף החליט בית המשפט שבנוגע ליתרת סכום התביעה בסך 14,500 ₪ תינתן למשיבים רשות להתגונן.
לטענתם, מאחר וסכום התביעה הינו בסך 40,992 ₪, יתרת סכום התביעה הינה בסך 23,330 ₪ ולא 14,500 ₪ כפי שצוין בהחלטה.

לטענת המשיבים יש לדחות את בקשת המבקשים ומבקשים את תיקון החלטת בית המשפט ולפיה יתרת סכום התביעה הינה בסך 4,415 ₪ ולא בסך 14,500 ₪.
לטענתם, סכום הפיצויים שקיבלו בעבור פינויים הוא 883,080 ש"ח וממנו נגזר שכ"ט המבקשים בגובה 2% שהם 17,662 ₪ בתוספת מע"מ ועליהם אין מחלוקת ושכר טרחת השמאי בגובה 1% הינו בסך
8,831 ₪ בתוספת מע"מ. משכך סכום התביעה הנותר במחלוקת הינו 8,831 ₪ בתוספת מע"מ ולא 14,500 ₪ כפי שקבע בית המשפט.
לגרסתם, השמאי לא ביצע כל מדידה בביתם ולמעט פעם אחת בה הגיע לביתם וצילם מספר צילומים וזאת בטרם נחתם ההסכם עם המבקשים, לא ביצע דבר. יתרה מכך הם נאלצו להזמין מודד אחר מטעמם באופן פרטי. משכך ולפנים משורת הדין, מוכנים לשלם את מחצית שכרו של השמאי, קרי 4,415 ₪.
לחילופין, יטענו שסכום התביעה הנותר הינו בסך 8,831 ₪ בתוספת מע"מ ולא 14,500 ₪ כפי שנקבע.

דיון


חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
81. תיקון טעות ב

פסק דין
[ב/37א]
(א) מצא בית משפט כי נפלה טעות ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לעניין זה ; לעניין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.
(ב) בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון ב

פסק דין
או בהחלטה אחרת שנתן.
(ג) תוקנו

פסק דין
או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.
(ד) החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

העיקרון בדבר "גמר המלאכה " נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות , ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד להבטיח גם את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה , בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער.
הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בספק הדין, לא נועדה לאפשר לו לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא קר לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה . תיקונים מהותיים, בפסק הדין או בהחלטה, ניתן להביא רק בדרך של ערעור,ע"א 159/90 סולל בונה בע"מ נ' ברק אור בע"מ פ"ד מז (4) 17 ,21 .
בקשה לתיקון טעות סופר אינה מיועדת לתקלות הנובעות משכחה , אלא דווקא לנושאים שבית המשפט היה ער להם בעת הדיון. אין להגיש בקשה לשינוי
או לתיקון

פסק דין
במסווה של בקשה לתיקון טעות סופר.
השמטה בתום לב בהחלטה או ב

פסק דין
,
היא תופעה מוכרת ובית המשפט מוסמך לתקנה. האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. אין הכוונה למקרים של שכחה, שבהם בית המשפט לא התייחס להיבט זה או אחר של המחלוקת,ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב פ"ד לב (1) 166,168ב .

סמכות התיקון שנקבעה בסעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט אינה מיועדת לאשפר תיקונים המהווים מסווה לכתיבת

פסק דין
חדש. גם באותם עניינים המנויים בסעיף, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לעשות תיקון בפסק הדין, משום שבעשותו כן, עלול הוא לגרוע מסופיות פסק הדין, ע"א 3197/98 יורשי שרה ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נה (5) 385.

בקשה זו אינה עולה בקנה אחד עם הנאמר בסעיף 81 לחוק בתי המשפט."סמכות התיקון שנקבעה בסעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט, אינה מיועדת לאפשר תיקונים המהווים מסווה לכתיבת

פסק דין
חדש...אין כל אינדיקטור בנוסח סעיף 81, שהכוונה הייתה להרחיב את תחומי סמכות התיקון על ידי הסמכת בית המשפט, לתקן תיקונים מהותיים ב

פסק דין
ולנגוס בעיקרון הכללי המקובל עלינו מימים ימימה ,של גמר מלאכת השופט"
(אורי גורן,נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו,סוגיות בסדר דין אזרחי,מהדורה שביעית 2003,סיגא הוצאה לאור בע"מ,עמ' 292-289 ).
כל בקשה לתיקון טעות , המוגשת מכוח סעיף 81 לחוק, צריכה להיבחן לעניין מהות הטעות : האם היא טעות שאת תיקונה עותרים בבקשה, הנכללת בהגדרה האמורה , או שמא היא חורגת ממנה.

הפתח שפתח סעיף 81 לחוק לתיקונו של

פסק דין
הוא צר והוגבל בשני דברים 1. הזמן להגשת הבקשה הוא עשרים ואחד ימים מיום מתן פסק הדין;2.ביהמ"ש הוסמך לתקן רק "טעות", שהוגדרה כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס" וכיוצא

באלה. היינו, תיקוני טעויות שאינן מהותיות ואינן נוגעות לכוונתו של ביהמ"ש, שאותן ניתן לתקן רק על דרך של ערעור (ע"א 10944/02
-
שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' אלברט ושושי

תק-על 2003(1), 1178)

בהחלטתי מיום 19.9.06, נקבע שעל המשיבים לשלם למבקשים סך 17,662 ₪. אין בהחלטה כל התייחסות למע"מ מאחר וגם בתביעה הסכום הנתבע הוא 40,992 ₪ ולא סכום זה בצירוף מע"מ.
משכך הבקשה לצירוף המע"מ נדחית.
לעניין תיקון סכום התביעה, גם בקשה זו נדחית לאור ההחלטה שהסכום האמור להיגזר הינו מסך 883,080 ₪ .
משכך אני מקבלת בחלקה את בקשת המשיבים ומחליטה על תיקון סופר
ונותנת רשות להתגונן לעניין יתרת סכום התביעה בסך 8,831 ₪ .

ניתנה היום ט"ז בחשון, תשס"ז (7בנובמבר 2006) בהעדר
.



פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת
קלדנית: אביבה דן מאיר






א בית משפט שלום 18567/06 שמאייר תמיר, יוסף תמיר, נואימי שמאייר ואח' נ' סימן טוב נגר, נגר גולדה (פורסם ב-ֽ 07/11/2006)