פסקי דין על עו"ד אברהם פורז | פסקי דין על הועדה לענייני ביקורת המדינה | פסקי דין על ח"כ מיכאל איתן | פסקי דין על יו"ר הועדה לענייני ביקורת ואח' |

10618/08 בג"צ     11/02/2009




בג"צ 10618/08 עו"ד אברהם פורז נ' הועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הועדה לענייני ביקורת ואח'




פסק-דין בתיק בג"ץ 10618/08

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק


בג"ץ 10618/08



בפני
:

כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת מ' נאור


כבוד השופטת א' חיות


העותר:
עו"ד אברהם פורז




נ


ג


ד



המשיבים:

1. הועדה לענייני ביקורת המדינה



2. ח"כ מיכאל איתן
, יו"ר הועדה לענייני ביקורת

המדינה


3. כב' השופטת ביניש, נשיאת בית המשפט העליון


4. מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה


5. ממשלת ישראל


עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים


בשם העותר:
עו"ד אברהם פורז

בשם המשיבים 2-1
:

עו"ד נורית אלשטיין

בשם המשיבים 5-4
:
עו"ד דנה בריסקמן


פסק-דין

השופט א' גרוניס

:

1.
בפני
נו עתירה למתן צו על תנאי בה מתבקשים אנו לקבוע, כי החלטות של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת בנוגע למינוי ועדת חקירה לפי סעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (להלן -
חוק מבקר המדינה)
ובנוגע לנושאים אותם תחקור ועדת החקירה, התקבלו תוך חריגה מסמכות ועל כן בטלות הן.

2.
בחודש מרץ 2006 פירסם מבקר המדינה "דוח ביקורת על ההתנתקות - סוגיות בפעילותה של מינהלת סל"ע - היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים" (להלן -
הדו"ח
). הדו"ח, העוסק בהיבטים מסוימים הקשורים לטיפול במתיישבים שפונו מרצועת עזה וצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות, הונח על שולחן הכנסת בתור "דין וחשבון נפרד" כהגדרתו בסעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה. ביום 30.7.08 החליטה הוועדה לביקורת המדינה, מכוח סמכותה לפי סעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, למנות ועדת חקירה. בהחלטה נקבע, כי ועדת החקירה תדון בנושאים של "חקלאות, עסקים, תעסוקה, יישובי קבע והשפעת המחדלים על מצבם הנפשי הבריאותי ועל החוסן החברתי הקהילתי והלאומי. הכל בכפוף למגבלות של החוק בדבר הקשר בין כתב הסמכות לבין דו"חות מבקר המדינה". הוועדה לביקורת המדינה החליטה להקים ועדת ניסוח אשר תנסח את "כתב הסמכות" של ועדת החקירה, אשר בו יפורטו הנושאים שייחקרו על ידה. ועדת הניסוח שמעה גורמים שונים ולאחר מכן ניסחה את "כתב הסמכות". ביום 4.11.08 שיגר חבר הכנסת מיכאל איתן, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, מכתב לנשיאת בית המשפט העליון (המשיבה 3). במכתב דיווח חבר הכנסת איתן לנשיאה על ההחלטה להקים ועדת חקירה וביקש ממנה, בין היתר, כי תמנה את חברי הוועדה בהתאם לסמכותה על פי החוק. ביום 9.11.08 שלח היועץ המשפטי לממשלה (להלן - היועץ) לחבר הכנסת איתן מכתב, בו העלה השגות על רוחב יריעת הנושאים שנכללו ב"כתב הסמכות" אותו ניסחה ועדת הניסוח. היועץ חיווה את דעתו, כי ההחלטה בעניין נושאי החקירה כרוכה בחריגה מהסמכות הנתונה לוועדה לביקורת המדינה לפי סעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, כפי שזו פורשה על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ 381/85
בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ועדת החקירה לענין ויסות מניות הבנקים
, פ"ד לט(4) 225 (1985). הטענה, בתמצית, הייתה כי סמכות החקירה של ועדת חקירה המוקמת לפי סעיף 14(ב)(1) לחוק מוגבלת לנושאים הנכללים ב"דין וחשבון נפרד" שהגיש מבקר המדינה. לטענת היועץ, חלק מן הנושאים שנכללו בהחלטת הוועדה לביקורת המדינה וב"כתב הסמכות" לא נדונו בדו"ח שהגיש מבקר המדינה, ועל כן לא ניתן להעמידם לחקירתה של ועדת חקירה המוקמת לפי סעיף 14(ב)(1) לחוק. כמו כן טען היועץ, כי ועדת הניסוח חרגה מהמנדט שניתן לה על ידי הוועדה לביקורת המדינה. נוכח האמור, סבר היועץ כי יש להביא את הנושא בשנית בפני
מליאת הוועדה לביקורת המדינה. בעקבות מכתב היועץ פנה חבר הכנסת איתן ליועצת המשפטית של הכנסת. היועצת המשפטית של הכנסת השיבה בחוות דעת לפיה כתב ההסמכה של ועדת החקירה אינו חורג ממגבלות החקיקה והפסיקה. נוכח הסתירה בין שתי חוות הדעת ולאחר התכתבויות נוספות שאין צורך לרדת לפרטיהן, כונסה ביום 24.11.08 ישיבת מליאה של הוועדה לביקורת המדינה. בתום הישיבה החליטה הוועדה לביקורת המדינה לאשר את הקמת ועדת החקירה לפי כתב הסמכות שחיברה ועדת הניסוח.

3.
ביום 15.12.08 הוגשה העתירה שבפני
נו. בעתירה נטען, כי החלטות הוועדה לביקורת המדינה מיום 30.7.08 ומיום 24.11.08 בטלות מחמת חריגה מסמכות. הטענות בעתירה בעניין זה דומות בעיקרן לאלו שנכללו בחוות הדעת של היועץ. כמו כן נטען, כי הוועדה לביקורת המדינה הודרכה על ידי שיקולים פוליטיים לא ענייניים.
התבקש צו ביניים לפיו אין למנות את ועדת החקירה עד להכרעה בעתירה. ביום 18.12.08 ניתן צו ביניים כמבוקש. היועץ המשפטי לממשלה הגיש תגובה התומכת בעתירה. המשיבים 2-1
(להלן - המשיבים), המיוצגים על ידי היועצת המשפטית של הכנסת, מתנגדים לעתירה.

4.
ביום 29.12.08 התקיים בפני
נו דיון בעתירה. בהחלטתנו מאותו היום ציינו, כי מן החומר עולה שמבקר המדינה מתכוון להוציא דוחות נוספים בנושא הטיפול במפונים. ביקשנו כי תימסר לנו הודעה תוך 30 יום לגבי מועד הפרסום הצפוי של דוחות אלו. ביום 8.1.09 הגיש מבקר המדינה הודעה, בה עדכן כי ביום 7.1.09 הוא פירסם "דין וחשבון נפרד" נוסף (להלן - הדו"ח הנוסף). הדו"ח הנוסף, כך על פי הודעת המבקר, עוסק בנושאים שונים הקשורים ליישוב המפונים, השמתם בעבודה, טיפול בעסקים שפונו, רווחה וכדומה. ביום 13.1.09 הגישו המשיבים "בקשה למחיקת העתירה ולביטול צו הביניים". בבקשה זו מסרו המשיבים כי בעקבות פרסומו של הדו"ח הנוסף התכנסה הוועדה לביקורת המדינה ביום 7.1.09. בישיבת הוועדה הוחלט להקים ועדת חקירה לפי סעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה, אשר תחקור את הטיפול במפונים "בנושאים של חקלאות, עסקים, תעסוקה, יישובי קבע, והשפעת המחדלים על מצבם הנפשי והבריאותי ועל החוסן החברתי, הקהילתי והלאומי, על בסיס הדוח הנפרד הנוכחי והדוח הנפרד ממרץ 2006". לטענת המשיבים, יש בהחלטה זו כדי לרפא את הפגמים שנפלו (ולטענתה לא נפלו) בהחלטות הקודמות של הוועדה לביקורת המדינה. המשיבים מציינים, כי בעוד שהדו"ח שהוגש במרץ 2006 עוסק בטיפול במפונים בחודשים הראשונים לאחר ההתנתקות בלבד, עוסק הדו"ח הנוסף בטיפול במפונים לאורך השנים במגוון תחומים רחב. בתגובה לפניית המשיבים, הגיש היועץ המשפטי לממשלה הודעה, בה טען כי קיים ספק של ממש אם יש בהחלטה הנוספת של הוועדה כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהחלטות הקודמות. היועץ טוען, כי ספק אם הדו"ח הנוסף נחשב ל"דין וחשבון נפרד" כהגדרתו בסעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה. עוד נטען, כי בדיוני הוועדה נפלו פגמים דיוניים משמעותיים וכי לא ניתנה לחברי הוועדה שהות ללמוד את הדו"ח הנוסף בטרם החליטו על הקמת ועדת החקירה. ביום 5.2.09 הגיש העותר בקשה לתיקון העתירה כך שהיא תכלול התייחסות להחלטה החדשה של הוועדה לביקורת המדינה. לא מצאנו לנכון להיענות לבקשה. העותר, הטוען כי אין בהחלטה החדשה כדי לאיין את הפגם שבהחלטות הקודמות של הוועדה לביקורת המדינה, פרש בבקשתו בהרחבה את טענותיו. טענות אלו, המצטרפות לטענות היועץ, עומדות לנגד עינינו גם בלא שתוגש עתירה מתוקנת. נוסיף עוד, כי על אף האמור בסיפא להחלטתנו מיום 29.12.08 לא מצאנו כי יש צורך לקיים דיון נוסף בעתירה.

5.
דעתנו היא שיש לדחות את העתירה. איננו רואים צורך לקבוע מסמרות בשאלה האם החלטות הוועדה לביקורת המדינה מיום 30.7.08 ומיום 24.11.08 ניתנו בגדר דל"ת אמותיו של החוק המסמיך או מחוצה להן. טעם הדבר הוא שביום 7.1.09 נתקבלה החלטה נוספת של הוועדה לביקורת המדינה, אשר למעשה באה תחת ההחלטות הקודמות. נוכל להתמקד, אפוא, בהחלטתה של הוועדה לביקורת המדינה מיום 7.1.09. הלכה ידועה היא, כי בית משפט זה נוהג ריסון רב בעת שמעביר הוא תחת שבט ביקורתו החלטות של ועדה מוועדות הכנסת. תחת אמת מידה מצמצמת זו, לא מצאנו כי קיימת הצדקה להתערבותנו בהחלטת הוועדה לביקורת המדינה. אין חולק, כי אם שני הדוחות בהם עסקינן נחשבים ל"דין וחשבון נפרד" עומדת ההחלטה מיום 7.1.09 בדרישות החוק לעניין הזיקה בין נושאי החקירה לבין הדוחות. זאת, בהתחשב בלשון ההחלטה הקובעת כי ועדת החקירה תחקור נושאים מסוימים "
על בסיס הדוח הנפרד הנוכחי והדוח הנפרד ממרץ 2006". שתי טענות הושמעו נגד החלטת הוועדה לביקורת המדינה מיום 7.1.09. טענה אחת היא כי הדו"ח הנוסף איננו "דין וחשבון נפרד" כהגדרתו בסעיף 14(ב)(1) לחוק מבקר המדינה. אין בידינו לקבל טענה זו.
כאמור, בהודעה שהגיש מסר מבקר המדינה כי מדובר ב"דין וחשבון נפרד". בנוסף, יש לזכור כי לוועדות הכנסת נתון מרחב גדול של שיקול דעת פרלמנטרי בעת שהן מפעילות את סמכויותיהן. בנסיבות אלו, לא מצאנו כי השקפת הוועדה לביקורת המדינה לגבי סיווג הדו"ח הנוסף שגויה, ובוודאי לא במידה המצדיקה את התערבותנו. טענה שנייה היא כי החלטת הוועדה לביקורת המדינה בטלה מחמת פגמים שנפלו באופן קבלתה. אף אם יש ממש בטענה כי נפלו פגמים דיוניים באופן קבלת ההחלטה, ואיננו מחווים על כך דעה, אין די בהם כדי להביא לביטולה. זאת, בהתחשב בריסון שבית משפט זה גוזר על עצמו בכל הנוגע לביקורת על החלטות שעניינן הניהול הפנימי של דיוני ועדות הכנסת (ראו, בג"ץ 1139/06
ח"כ גלעד ארדן נ' יושב-ראש ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן
(לא פורסם, 12.12.06); בג"ץ 9070/00
ח"כ לבנת נ' יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט
, פ"ד נה(4) 800 (2001)).

6.
התוצאה היא שהעתירה נדחית. עם דחיית העתירה מבוטל, כמובן, צו הביניים שאסר על מינוי ועדת החקירה. אין צו להוצאות.


ניתן היום, י"ז בשבט התשס"ט (11.2.09).

ש ו פ ט


ש ו פ ט ת


ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

08106180_s06.doc
/אמ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 10618/08 עו"ד אברהם פורז נ' הועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הועדה לענייני ביקורת ואח' (פורסם ב-ֽ 11/02/2009)