פסקי דין על פרידנזון שירותים לוגיסטיים הובלה פרוייקטים בתעשייה בע"מ | פסקי דין על מחסנים חכמים בע'מ | פסקי דין על אביעד שחר |

4745/05 תאק     10/02/2009




תאק 4745/05 פרידנזון שירותים לוגיסטיים הובלה פרוייקטים בתעשייה בע"מ נ' מחסנים חכמים בע'מ, אביעד שחר






{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
בית משפט השלום בחיפה

תא"ק 4745-05 פרידנזון שירותים לוגיסטיים הובלה פרוייק נ' מחסנים חכמים בע''מ ואח'


10 פברואר 2009



בפני

כב' השופט
אליקים אברהם


תובעת

פרידנזון שירותים לוגיסטיים הובלה פרוייקטים בתעשייה בע"מ
ח.פ. 510712466


נגד


נתבעים

1. מחסנים חכמים בע''מ-ניתן פ"ד
2. אביעד שחר
ת.ז. 022401636


ובענין

שולח הודעת צד ג'
אביעד שחר
ת.ז. 022401636


נגד

צד ג'
ציפה כרמון ת.ז. 51528933


פסק דין

מבוא
1.
התובעת חברה בע"מ העוסקת בביצוע עבודות מינוף והובלה ביצעה עבודות הובלה עבור חברת מחסנים בע"מ (להלן-"החברה"). לטענת התובעת שכרה עבור עבודות בסכום של 118,108 ש"ח לא שולם ע"י החברה.

2.
התובעת הגישה תביעה כספית נגד החברה שלא התגוננה כלל ונגד הנתבע מס' 2 (להלן-"הנתבע") אשר שימש כמנהלה של החברה. בתביעתה הבהירה התובעת כי היא מבקשת לייחס את חובות החברה לנתבע
משום שלטענתה בעת שידע הנתבע על חדלות הפרעון של החברה הוא המשיך לבצע התחייבויות בשמה, דגש רב שמה התובעת על העובדה כי ביום 25.11.04, 4 ימים בלבד לפני שהוצא צו כינוס נכסים נגד החברה, הפקיד הנתבע בידי התובעת שיק בסך 62,957 ש"ח שלא כובד.

3.
עוד יצויין ולכך אתייחס בהמשך, בתחילה הוגשה התביעה נגד נתבעים אחרים. כתב התביעה הראשון הוגש נגד
החברה, נגד חברת מוצרים חכמים די.איי.ווי ונגד מנהלת של החברה הגב' ציפה כרמון. התובעת בחרה בשלב מסוים לתקן תביעתה ולתבוע את הנתבע במקום את הגב' ציפה כרמון.

4.
הנתבע אישר כי היה חבר דירקטוריון של החברה וכי חתם כמורשה חתימה על השיק (ת/2) אך כפר בכל חבות כלפי התובעת. בד בבד עם הגנתו הגיש הנתבע הודעת צד ג' נגד גב' ציפה כרמון.

5.
לאחר ישיבה מקדמית בה טענו הצדדים טיעוניהם ומשהסתבר כי בראש ובראשונה יש לברר חבותו של הנתבע כלפי התובעת הוחלט לפצל הדיון
ולבחון האם קיימת חבות אישית במקרה זה של הנתבע כלפי התובעת.

6.
נגד החברה- הנתבעת מס' 1 ניתן ביום 13.11.06 פ"ד בהעדר הגנה.

7.
במהלך ישיבה אחת העידו מנהל התובעת מר רמי פרידנזון מצד אחד והנתבע מצד שני, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב לרבות צד ג' שבחר להגיש סיכומיו גם בנשוא המחלוקת שבין התובעת לבין הנתבע.

דיון
8.
השאלה המרכזית העומדת על הפרק הינה האם קמה חבות אישית של הנתבע-דירקטור של החברה לפרוע את חובותיה כלפי התובעת (שאלה משנית אך חשובה לא פחות היא האם הוכיחה התובעת את גובה החוב המגיע לה מהחברה).

9.
הפתרון לשאלה זו יימצא לאחר בחינת התנהגות הצדדים, המסמכים והעדויות. אקדים ואבהיר כי אין מסמך היוצר חבות אישית של הנתבע, אין הוא חתום כערב על מסמך כל שהוא, על השיק ת/2 הוא חתום כמורשה חתימה ביחד עם מורשה חתימה נוסף ועל חתימתו הוטבעה חותמת החברה. העילה נגד הנתבע הינה למעשה עילה של "הרמת מסך" ההתאגדות של החברה למרות שהתובעת לא נקבה בשם זה בתביעתה ולמרות שבסיכומיה בחרה לסטות בצורה משמעותית מהטענות שנטענו בכתב התביעה מתוך תקווה למצוא את מזורה בשדות אחרים.
10.
בראש ובראשונה אבהיר כי לאחר ניתוח עדות שני העדים שהעידו בתיק זה, עדיפה בעיניי
בצורה בולטת עדותו של הנתבע על עדות מנהל התובעת. בעוד שהנתבע העיד
בצורה אמינה ומשכנעת ותמך דברים במסמכים, מנהל התובעת מר פרידנזון לא ידע כמעט דבר מידיעה ממקור ראשון, הוא מעולם לא נפגש עם הנתבע, שוכנעתי כי הוא מעולם לא שוחח עימו ומכאן שהנחותיו ובעיקר שאיפותיו למצוא מממן לכיסוי חוב בספרי התובעת נמצאו שאיפות ללא בסיס ראיתי ואפנה בענין לעדותו של פרידנזון כמתואר בעמ' 8-9.

11.
זה השלב להדגיש כי הותר לתובעת לתקן תביעתה אך בסופו של יום הסתבר כי "ידה של התובעת קלה בעת ההקשה על המקלדת" וגמישותה בשינוי טענותיה פגעה משמעותית באמינותה. הכיצד הגישה התובעת את כתב תביעתה הראשון מבלי לזכור כלל כי הנתבע קיים, כי הוא התחייב כלפיה התחייבות כל שהיא או כי עוול כלפיה עוולות כה חמורות. תהייה זו מקבלת חיזוק מקריאת סיכומי התובעת, ללא היסוס מכנה התובעת (למשל בסעיף 5 לסיכומיה) את הנתבע כמי שעשה מעשים "נפשעים", עשה מעשה "מרמה", "רשלנותו אשר אינה יודעת גבול העולה כדי מרמה וגזל של ממש".
הכיצד קורבן למעשי מרמה כה קשים שכח את אותו "פושע" בעת שהגיש את כתב תביעתו הראשון לבית המשפט.
הכיצד הקורבן לכאורה שכח לטעון טענות כה קשות בכתב תביעתו השני-שהפעם הוגש נגד הנתבע.

12.
הייתכן כי חלוף הזמן מיום הגשת התביעה ועד הגשת הסיכומים השכיח מהתובעת את טענותיה והאם תחת חסות ההגנה בדבר איסור לשון הרע זכאית התובעת לזרוק בוץ ורפש כלפי הנתבע ללא בסיס ראייתי רק כדי לזכות בכספים המגיעים לה לטענתה ואולי זה השלב להראות עד כמה תביעתה של התובעת חסרת בסיס היא.

13.
העד היחידי מטעמה של התובעת בא "לבנות" גרסה אולי על פי הגיונו אך ללא היצמדות לפרטים, למסמכים ולמעשה ללא ידיעה אישית לגבי פרט מהותי כל שהוא באשר לתביעתה של התובעת.
הוא לא ידע דבר, לא בדק דבר, עובדה שלא מנעה מהתובעת בסיכומיה להשמיץ את הנתבע כפושע חסר תקנה.

14.
להמחשת בסיסה הרעוע של התביעה והעדות היחידה מטעמה-עדות מנהלה מר פרידנזון אפנה לראיות שהביאה התובעת בשאלת הנזק. התובעת טוענת בתביעה כי היא זכאית לסכום של 118,718 ש"ח כפי שצוין בכותרת התביעה (משום מה בסעיפים 13 ו-17 נרשם 120,206 ש"ח), מנהל התובעת לא ידע דבר באשר לגובה החוב ודרך יצירתו ואפנה לתשובותיו בעמ' 13-15:
"ש. השיק נספח ד' לתצהיר שלך זה שיק בגין חשבון חודש יולי?

ת. אין לי מושג.

ש. נספח ג' – דו"ח מצב לקוח.

ת. אני קורא מה שאתה מראה לי...

ש. סכום השיק מאוד מדויק ואני אומר לך שהוא ניתן עבור חודש יולי והוא ניתן בזמן?

ת. אם זה מה שכתוב אז זה ניתן בזמן. אינני יודע...

ש. מתי בוצעה ההובלה האחרונה של התובעת?

ת. אין לי מושג.

ש. אין לך ידיעה אישית על כך?

ת. אין לי זכרון....
ש. אתה עוסק בגביית כספים עבור החברה?
ת. זה לא עיסוקי…"

הכיצד סבורה התובעת כי יוכח גובה הנזק אם אלו תשובותיו של העד היחידי מטעמה. אבהיר כי משום מה נסחף ב"כ התובעת בסיכומיו לתאורים דרמטיים שאינם רלבנטיים למחלוקת הספציפית שבפני
י (ר' טענותיו בדבר ארועים "בעולם כולו" בסעיף 115 הנשמעים כטיעונים לעונש בתיק פלילי כשאין בפני
י לא עבירות, לא פושע ולא ראיות ואפילו לא לחוב מתחום המשפט האזרחי). ב"כ התובעת טוען בסעיף 116 ושוב בלשון קשה וחריפה כי "מעשיו הנפשעים של אבי שחר פוגעים לא רק בפרידנזון ובמאות עובדיה על משפחותיהם אלא גם בציבור הרחב בישראל המחזיק במניות פרידנזון". לא ברור לי כיצד אמירה כה דרמטית מתיישבת עם הזלזול בכספי אותו ציבור או מאות משפחות בכך שהתובעת בוחרת להביא עד יחיד להוכחת נזקיה לכאורה ושאין לו מושג כלשהו באשר לאותם נזקים.

15.
אלא שהשאלה בתיק זה אינה שאלת גובה הנזק אלא שאלת החבות התלויה בשתי שאלות משנה מתי נתן הנתבע לתובעת את השיק ומה היתה ידיעתו באותו שלב.

16.
באשר לעיתוי מסירת השיק עדיפה בעיניי עדות הנתבע ולפיה השיק נמסר לתובעת סמוך לקבלת השרותים בחודש יולי 2004 ואין ראיה ולו "אבק" ראיה כי באותו שלב היה חשש או ספק באשר ליכולתה הכלכלית של החברה או באשר ליכולת
פרעון חובותיה.
17.
לעיתוי מסירת השיק יש חשיבות מירבית כי את ידיעתו של הנתבע יש לבחון לאותו מועד, התובעת יכולה היתה להוכיח מועד קבלת השיק על פי הצגת הקבלה שהוציאה בעת קבלתו- מסמך זה או כל מסמך אחר בנושא זה לא הוצג ולמעשה התובעת לא טרחה לבדוק כלל את המועד שהינו לב ליבה של עילת התביעה או כדברי מנהלה בעמ' 9:
"ש. ניסית?

ת. לא זוכר שניסיתי לבדוק. לא ראיתי בזה משהו חשוב.

ש. הנתבע טוען שהשיק נמסר לכם שבועות לפני מועד הפרעון?

ת. לדעתי הנתבע טועה.

ש. אבל לא ניסית לבדוק את הטענה הזאת?

ת. אין לי צורך לבדוק, לא הועלתה הטענה הזאת ולא היתה לה חשיבות בשבילי".
גם האיש שקיבל השיק מטעם התובעת מר אלברט כהן שיכול היה למשל לתאר האם קיבלו בחודש נובמבר או ביולי לא הובא להעיד, (ר' העדר ההסבר בענין זה כמתואר בעמ' 11).

18.
לעומת זאת, ניתן למצוא במסמכים תמיכה לטענת הנתבע בדבר מסירת השיק חודשים לפני כניסת החברה להליכי כנוס. על פי ההסכמים שבין הצדדים תנאי התשלום היו "שוטף+110", דהיינו תשלום בתוך 110 יום מסוף החודש בו בוצעו ההובלות.
כך אישר גם מנהל התובעת בעמ' 14 וכך עולה מניתוח הפעילות השוטפת לפי כרטיס הנהלת החשבונות נ/1. ניתוח חשבוניות יולי 2004 מראה כי סכומם מגיע ל-62,957 ש"ח וזהו במדויק סכום השיק אשר מהווה את עיקר תביעתה של התובעת ואם נזכור כי על פי ההסכם התשלום צריך להנתן מראש
עם תאריך פרעון נדחה ל-110 יום, הרי שהמסקנה היחידה העולה מהמסמכים היא כי השיק ניתן בסוף חודש יולי לתאריך פרעון של 24.11.04.

19.
מנהל התובעת לא היסס לטעון בתצהירו טענות עובדתיות אחרות בנושאים אלו אלא שמהר מאוד בחקירתו נגדית הסתבר כי הוא חתם על תצהיר שעובדותיו אינן נכונות וכי לא היה למר פרידנזון מידע כל שהוא לבסס את טענותיו בתצהיר או לסתור עדות הנתבע.

20.
הכיצד טוען מר פרידנזון בסעיף 6 לתצהירו כי החברה פיגרה בתשלומים למרות שמנ/1 עולה כי החברה פרעה את כל חובותיה באופן שוטף ובהתאם למועדים המוסכמים.
21.
הכיצד טוען מר פרידנזון בסעיף 7 לתצהירו כי השיק ניתן לאחר לחצים שהפעילה התובעת לרבות בדרך של עכוב ביצוע עבודות, כאשר הסתבר כי ההובלה האחרונה היתה ביום 2.11.04 והשיק לגרסת מר פרידנזון ניתן ביום 24.11.04. בעדותו מאשר למעשה מר פרידנזון כי גרסתו בתצהיר אינה אמת. הגרסה של מר פרידנזון לפיה השיק נמסר לתובעת ע"י הנתבע בכדי לגרום לה להמשיך ולבצע הובלות אינה גרסת אמת.

22.
ההסבר לסתירה זו התברר בחקירתו הנגדית של מר פרידנזון הוא לא ידע דבר באשר לעובדות למרות שהוא לא נמנע מלחתום על תצהיר שעובדותיו אינן נכונות. הפתרון שבחר מר פרידנזון בתצהירו לעשות שמוש במילים "ו/או" ר' למשל סעיפים 5 -6 לתצהירו מראה עד כמה לא מבין המצהיר כי תצהיר כמוהו כעדות ובשאלות עובדתיות עד אמין לא יכול לטעון טענה אחת ו/או טענה אחרת.

23.
גם התנהגות הצדדים עד להגשת התביעה לא מצביעה על מעורבות כל שהיא של הנתבע בנהול החברה או היותו צד להתקשרויותיה. אין מחלוקת כי הנתבע לא חתם על הסכמי ההתקשרות עם הנתבעת שכן לחברה היתה הנהלה פעילה, היה לה מנכ"ל, חשב ומנהלי עבודה שהופקדו על נהולה השוטף (עמ' 24) ואין מחלוקת כי התובעת גם לא פנתה כלל לנתבע כי יפרע את החוב, ר' למשל העדר ההסבר בעדות מנהל התובעת עמ' 11-12.

24.
לכך אוסיף כי מתדפיס פעולות בחשבון הבנק של החברה (נספח ג' לתצהיר הנתבע) עולה כי עד ליום 25.11.04 כל השיקים של החברה נפרעו ע"י הבנק ושמונה שיקים הנושאים מספר סידורי גבוה יותר (ואשר נמסרו לכאורה
מאוחר יותר) כובדו ע"י הבנק.

25.
לאור האמור לעיל לא הוכח קיומו של חשד לקריסת החברה או לאי כיבוד השיק כך שמתיתר הצורך בניתוח העילות המשפטיות השונות שכן אין בסיס עובדתי המאפשר דיון בהרמת מסך או בעוולות נזיקיות.

26.
יצוין כי מכתבה של הום דיפו (נספח ב' לתצהיר הנתבע) מיום 29.10.04
אינו יכול להועיל לתובעת שכן השיק ניתן כאמור כשלושה חודשים לפני כן וממילא מעיון באותו מכתב עולה כי הום דיפו מדברת על הפסקת רכישת מוצרים רק החל מיום 1.3.05 דהיינו זמן רב לאחר המועד הצפוי לפרעון השיק.
27.
בטרם סיום אבהיר כי כפי שצוין לעיל העמדת עובדות כתב התביעה הראשון אל מול עובדות כתב התביעה השני כפי שהיטיב לעשות ב"כ הנתבע בסעיף 3 לסיכומיו, מראה כי התובעת מתאימה את העובדות למצב המשפטי ולאו דווקא תוך הצמדות לאמת. הכיצד ניתן לטעון טענות נגד גב' כרמון בתביעה הראשונה ולייחס לה בלבד את אותן התחייבויות ומעשים, למחוק התביעה ולשוב ולטעון את אותן טענות בדיוק נגד הנתבע כאילו הוא לפתע התחייב את אותן התחייבויות ועשה את המעשים שנטען לפני כן כי נעשו ע"י גב' כרמון.

סיכום
28.
עדותו של הנתבע מס' 2 אמינה עליי והוא היטיב לתאר את שהתרחש בדבריו כמתואר בעמ' 22: "אני לא הייתי בקשר עם התובעת או עם מישהו מהחברה מעולם. אני לא ניהלתי את החברה כך שאיני יודע האם החשב פנה אליהם או מנכ"ל החברה ואמר להם בוא נפרוש את זה או לא. אני יודע שביום שחתמתי על השיק לחברה היה כיסוי והחברה עבדה במהלך עסקים רגיל ונורמלי" ואני קובע כי כך אכן קרה.

29.
הנני דוחה התביעה נגד הנתבע מס' 2.

30.
לאור כל האמור לעיל הנני מחייב התובעת לשלם לנתבע מס' 2 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 14,000 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

31.
בנסיבות אלו דין ההודעה לצד ג' להמחק. בהתחשב בעובדה כי בפועל לא נוהלו הליכים בנושא ההודעה למעט הגשת כתב הגנה מטעמה לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות בגין ההודעה לצד ג' וכל צד ישא בהוצאותיו.

32.
לסיום אבהיר כי נעתרתי לקיום ישיבת ההוכחות ביום 15.9.08 למרות שנכון לאותו מועד לא שולמה המחצית השנייה של האגרה וזאת בהסתמך על התחייבות ב"כ התובעת להסדיר הנושא תוך 7 ימים, לפי רישומי המחשב לכאורה עד היום לא הוסדר הנושא.




33.
המזכירות תבדוק האם שולמה המחצית השנייה של האגרה ובמידה וטרם הוסדר הנושא תעביר המזכירות את ענין גביית חוב האגרה למרכז לגביית קנסות ואגרות

.


ניתן היום,
ט"ז שבט תשס"ט, 10 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 4745/05 פרידנזון שירותים לוגיסטיים הובלה פרוייקטים בתעשייה בע"מ נ' מחסנים חכמים בע'מ, אביעד שחר (פורסם ב-ֽ 10/02/2009)