Google

אברהם עופר - אליאס נובל

פסקי דין על אברהם עופר | פסקי דין על אליאס נובל

160822/06 בשא     23/11/2006




בשא 160822/06 אברהם עופר נ' אליאס נובל




בעניין:
1




בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
בשא160822/06


בפני
:
כב' השופט תמיר מיכאל
תאריך:
23/11/2006





בעניין
:
אברהם עופר


ע"י ב"כ עו"ד
ארנון חזן
מבקש


- נ
ג
ד -


אליאס נובל


ע"י ב"כ עו"ד
אברהם מנצור
משיב


החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לסיכומים שהושמעו בעל-פה בסופו של דיון שהתקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם, במסגרת הבקשות הבאות שהגיש המבקש נגד המשיב: בקשה להארכת מועד, התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לסילוק תביעה על הסף ולביטול עיקולים.

בכתב התביעה נטען כי המשיב, שהינו הבעלים והמנהל של חברת קריסטל הלבשה העוסקת בייצור ושיווק של בגדים, סיפק למבקש סחורה בחודשים מאי עד ספטמבר 2001, והמבקש נותר חייב למשיב סך של 31,928 ₪. עוד נטען כי למרות כל פניות המשיב למבקש לתשלום החוב, כולל התראה בדואר רשום מיום 30.12.05, לא שילם המבקש את חובו.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה להארכת מועד ולכתב ההתנגדות בו הצהיר כי הוא מתגורר בחיפה ומשמש כמנהל ובעלים של חנות ספורט-ניים לממכר ציוד ספורט (להלן: "העסק"). על פי תצהירו של המבקש, כתב התביעה ונספחיו מעולם לא הומצאו לו, אלא הופקו מתיק ההוצאה לפועל בהתאם לבקשתו, לאחר שנודע לו על פתיחת תיק הוצל"פ נגדו. המבקש הצהיר שמעולם לא ניהל עסקים עם המשיב אלא עם חברת
j.l.
קריסטל הלבשה בע"מ, וכי שילם לחברה, באמצעות מר ישראל אברהם אביב, את כל התמורה בגין הסחורה סופקה על-ידה. עוד הצהיר כי המבקש סיפק לחברה, המוכרת גם בשם דינמיט, ו/או למי מטעמה ציוד ביגוד והנעלה בשווי 12,748 ₪, נכון ליום 27/11/01 וכי נכון למועד כתיבת התצהיר לא שילמה לא החברה בגין אספקת הסחורה.
בתצהיר נוסף שהוגש בתמיכה לבקשה לסילוק על הסף ולביטול עיקולים הצהיר המבקש כי ביום
13/3/06 קיבל בדואר אזהרה לפני נקיטת הליכים, אך לא צורפו אליה מסמכי כתב התביעה.
כמו-כן הצהיר המבקש כי קיבל מכתב התראה רק בתחילת חודש מרץ, למעלה מחודש ימים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. במסגרת הבקשה טען המבקש כי היות שתיק ההוצל"פ נגדו נפתח בתאריך 1/2/06 לפני שתם המועד להגשת ההתנגדות, הרי שלפי סעיף 2(א) לחוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה) התשס"ו –2006 (להלן: "הוראת השעה"), היה על התביעה לעבור באופן אוטומטי לדיון בבית המשפט המוסמך, עוד בטרם הטלת העיקולים בתאריך 23/4/06. כמו-כן נטען כי המשיב לא מסר הודעה על רצונו להמשיך בבירור התביעה, כשנדרש בהוראת השעה.

המשיב הגיש תגובה לבקשה לביטול עיקולים וטען כי יש להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך רק אם טרם חלף המועד להגשת ההתנגדות, כאשר בתיק זה ההתנגדות הוגשה לאחר חלוף המועד. עוד נטען כי ההודעה ששלחה לשכת ההוצל"פ בתל-אביב לב"כ המשיב, לפיה בקשת הביצוע בתיק ההוצל"פ הועברה לבית משפט השלום בתל-אביב, הגיעה לידיו ביום 7.5.06, ומכאן שברור כי טרם חלף המועד למסירת הודעה על רצונו של המשיב להמשיך בבירור התביעה ואין כל עילה לביטול העיקולים שבוצעו כדין לאחר חלוף המועד החוקי להגשת ההתנגדות.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו והעיד כי יכול להיות שקיבל את האזהרה ב- 13/3/06. לאחר מכן שינה גרסתו והעיד שאינו יודע אם מדובר באזהרה או במכתב מההוצל"פ והוסיף כי הוא חושב שהמכתב היה בצבע לבן. בהמשך לשאלתו של ב"כ המשיב העיד המבקש כי עבד עם שותף של המשיב בשם יעקב וכי הוא חושב שהעסק שלו בתל-אביב. לאחר מכן העיד כי ביום 16/1/03 שילם סך של 25,000 ₪ תמורת הסחורה לאדם בשם צחי, שהוא הבעלים של חברת דינמיט, אותה ייצגה לטענתו חברת
j.l.
קריסטל הלבשה בע"מ. על פי עדותו של המבקש, צחי ניגש אליו על-מנת לסגור חשבון בדצמבר והודיע לו שהמשיב לא עשה הפקדה של כסף, ושהם מפסיקים את השותפות ביניהם. המבקש העיד כי החנות של צחי נמצאת ברחוב הרצל. כנשאל האם ייתכן שרכש סחורה מחברה ולאחר מכן שילם לאנשים שלא קשורים אליה השיב בשלילה והעיד כי "אביב וצחי זה אותו בן אדם, אלה אחים ... אח של צחי וצחי ויעקב היו מנהלים איתי מו"מ".

במסגרת החקירה החוזרת נשאל המבקש מי זו דינמיט, והשיב כי זו חברה שפנתה אליו כשהתחילה לייבא סחורה, ושהפקיד בידיה כסף מזומן. כנשאל מי זו חברת
j.l.
קריסטל

השיב כי היא יבאה את הביגוד של חברת דינמיט יחד עם יעקב וצחי, אשר סיפקו את הסחורה יחד. לאחר מכן העיד כי "ניגשתי אל יעקב בחנות בהדר ואמרתי לו שלא יסבך אותי עם תל-אביב. הוא החזיר את הסחורה לתל-אביב ובכרטסת נשאר פתוח. ניגשתי ליעקב עם פתיחת החנות ואמרתי שישברו את הראש ביניהם".



ב"כ המבקש חזר בסיכומיו על המפורט בבקשות ובתצהירים וטען שהאמור בתצהירו של המבקש לא נסתר. כמו-כן טען כי התקבלה החלטה למימוש כספים בסך של מעל 130,000 ₪, כאשר סכום התביעה הוא 45,000 ₪, ולכן נגרם נזק למבקש.

ב"כ המשיב טען בסיכומיו כי טרם בוצע מימוש של הכספים בהוצל"פ. כמו-כן טען כי ההתנגדות הוגשה באיחור ללא הסבר סביר, שכן גם אם היה צורך להשיג מסמכים – זה מעל ומעבר לזמן שנקבע בחוק. לטענת ב"כ המשיב, המבקש שילם לאנשים שאינם קשורים לחברה, גם לפי תדפיס רשם החברות. לגבי הסמכות המקומית נטען כי המבקש הודה שהעסק בתל-אביב, וכי על המבקש לשלם על הסחורה במקום שבו הזמין אותה.

דיון


לאחר עיון בממצאים שבפני
ושמיעת טענות הצדדים, הנני קובע כי דינה של הבקשה לסילוק על הסף ולביטול עיקולים להדחות, אולם דינן של הבקשה להארכת מועד וההתנגדות להתקבל, מהנימוקים המפורטים להלן.

תחילה אתייחס לבקשה לסילוק על הסף ולביטול העיקולים. המבקש טען כי ההתנגדות הוגשה במועד ועל-כן, על פי הוראת השעה, היה על התביעה לעבור באופן אוטומטי לדיון בבית המשפט המוסמך עוד בטרם הטלת העיקולים ביום 23/4/06. דינה של טענה זו להידחות, שכן המבקש הודה בתצהירו שהאזהרה הומצאה לו ביום 13/3/06, ואף אם לא צורפו אל האזהרה מסמכי התביעה כנדרש, לא נסתר כי צוין על-גבי האזהרה שעל המבקש להגיש התנגדות תוך 30 יום,
ועל- כן ההתנגדות לא הוגשה במועד. אמנם המבקש ניסה לחזור בו מגרסתו לגבי מסירת האזהרה במהלך חקירתו, וטען שאינו יודע אם המכתב שנשלח אליו הינו אזהרה או מכתב אחר, אך אין לקבל טענתו זו שעלתה לראשונה במהלך החקירה הנגדית, כאשר עדותו של המבקש בעניין זה הייתה מהוססת ובלתי עקבית וכאשר המבקש לא הציג בפני
בית המשפט את המכתב שקיבל לטענתו, ואף לא הציג ראיות אחרות המעידות כי לא נשלחה אליו אזהרה.
טענה נוספת של המבקש הייתה שלא קיבל מכתב התראה במועד, אולם ב"כ המבקש כלל לא טרח להתייחס לטענת המשיב במסגרת כתב התביעה, שצוינה גם בטופס הבקשה לביצוע התביעה, לפיה נשלח למבקש מכתב התראה בדואר רשום עוד ביום 30/12/05. כמו-כן יצוין כי אין חולק שנשלח למבקש מכתב התראה לתשלום החוב עוד ביום 15/12/02 – מכתב אשר צורף לתצהירו של המבקש כנספח ב1.

לגבי טענת העדר סמכות מקומית, ראשית, מדובר בטענה שהוזכרה אך ורק במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, ולא נטענה באופן מפורש על ידי ב"כ המבקש במהלך הדיון, לרבות בסיכומים. שנית, המבקש הודה בחקירתו כי עבד עם אדם בשם יעקב, שהיה שותף של המשיב, ושהוא חושב שעסקו נמצא בתל-אביב, וכן העיד ששילם את החוב לאדם בשם צחי, אשר החנות שלו נמצאת ברחוב הרצל בתל-אביב. בנוסף לכך, מתדפיס רשם החברות של חברת
j.l.
קריסטל הלבשה בע"מ, אשר מצוי בתיק בית המשפט, עולה כי כתובתה הרשומה של החברה נמצאת בתל-אביב. מכאן שבית משפט זה הינו בעל סמכות מקומית לדון בתובענה לפי סעיף 3(א)(3) ו/או 3(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

כפי שנקבע לעיל, ההתנגדות לביצוע שטר לא הוגשה במועד, אולם הנני מוצא לנכון להיעתר לבקשה להארכת מועד היות שלא נסתרה הטענה כי לא צורפו לאזהרה המסמכים הנדרשים בהתאם לסעיפים 81א1(ה) ו- 7(א) לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"). סעיף 81א1(ה) לחוק קובע:

"הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב בשינויים המחויבים ובשינויים אלה ...".

סעיף 7(א) לחוק קובע:

"משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המוציא לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק הדין או לשלם את החוב הפסוק ... לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק של הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור".

מכאן שהיה על המוציא לפועל לצרף לאזהרה העתק של כתב התביעה על נספחיו, ומשלא נסתרה גרסתו של המבקש לפיה קיבל את האזהרה ללא המסמכים הנ"ל, והיה עליו לפעול להשגת עותק של כתב התביעה ישירות מתיק ההוצל"פ, קיים טעם מיוחד להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

לגופו של עניין, המבקש טען בתצהירו כי שילם לחברת
j.l.
קריסטל הלבשה בע"מ את כל התמורה בגין הסחורה שסופקה לו, כאשר המסמכים שצורפו לתצהירו של המבקש מעידים לכאורה כי ביום 16/1/03 אכן שילם סך של 25,000 ₪ לידי מר ישראל אברהם אביב, שנטען כי הינו מבעליה של החברה.

אמנם במהלך חקירתו העיד המבקש כי שילם את הסך של 25,000 ₪ לאדם בשם צחי, אך בהמשך העיד כי צחי הינו אחיו של מר אביב, וכי ניהל מו"מ עם שניהם גם יחד וכן עם אדם נוסף בשם יעקב שגם הוא קשור למשפחה. מדבריו אלה של המבקש ומהאמור בחקירתו החוזרת עולה שצחי, מר אביב ויעקב קשורים כולם לחברת
j.l.
קריסטל הלבשה בע"מ אשר סיפקה לו את הסחורה. בנוסף לכך, תדפיס רשם החברות של החברה הנ"ל המצוי בתיק בית המשפט מעיד לכאורה כי אחד מבעליה של החברה הנ"ל הינו מר יעקב ישראל.

לפיכך, טענתו של המבקש בדבר תשלום סך של 25,000 ₪ עבור הסחורה לא נסתרה.

יצוין כי לטענתו של המשיב בכתב התביעה, סופקה למבקש סחורה בשווי של כ- 32,000 ₪, בעוד המבקש טען כי שילם 25,000 ₪ בלבד, כשאין בתצהירו הכחשה מפורשת ומפורטת של גובה החוב הנטען, ולכן לכאורה לא היה מקום ליתן רשות להתגונן בגין הסך של 7,000 ₪.

עם זאת, היות שעל-פי הממצאים שבפני
לא בוצעה כל התקשרות בין המבקש לבין המשיב באופן אישי אלא בין המבקש לבין חברת
j.l.
קריסטל הלבשה בע"מ, ודי היה בכך כדי לסלק את התביעה על הסף, הנני נעתר לבקשת הרשות להתגונן בגין מלוא סכום השיק, ומאפשר לצדדים להגיש בקשות לתיקון כתבי הטענות בהתאם.

לאור האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות, וקובע כי תירשם למבקש יתרת זכות במאזן ההוצאות שתבוא לידי ביטוי בהמשך הדיון בתובענה.

התצהיר שהוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות ישמש ככתב הגנה בתיק.

המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו תוך 30 יום ממועד קבלת העתק של החלטה זו, ומשיב יגיש תצהיריו 30 יום לאחר קבלת תצהירי המשיב.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ב' בכסלו, תשס"ז (23 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

_______________



מיכאל תמיר, שופט









בשא בית משפט שלום 160822/06 אברהם עופר נ' אליאס נובל (פורסם ב-ֽ 23/11/2006)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים