פסקי דין על חב' מוניות מרכז חורב בע"מ | פסקי דין על הלשכה המשפטית | פסקי דין על יונה יהב - ראש העיר חיפה | פסקי דין על משרד התחבורה-המפקח על התעבורה/מחוז חיפה |

536/08 עתמ     11/02/2009




עתמ 536/08 חב' מוניות מרכז חורב בע"מ נ' הלשכה המשפטית, יונה יהב - ראש העיר חיפה, משרד התחבורה-המפקח על התעבורה/מחוז חיפה






{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
{behavior:url(#default#vml);}
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
בית המשפט המחוזי בחיפה
בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"מ 536-08 חב' מוניות מרכז חורב בע"מ
נ' הלשכה המשפטית
ואח'


11 פברואר 2009



בפני

כב' השופטת
ברכה
בר-זיו


העותרת

חב' מוניות מרכז חורב בע"מ


נגד


משיבים

1. הלשכה המשפטית
2. יונה יהב - ראש העיר חיפה
3. משרד התחבורה-המפקח על התעבורה/מחוז חיפ




פסק דין


1.
בפני
עתירה להורות על ביטול החלטה של המשיב מס' 3 בענין השבת תמרור שהיה מוצב בעבר ברחוב פיק"א, סמוך למרכז חורב בחיפה
, ואשר סימן גבול תחילת וסימון חניה למוניות של העותרת במקום.

2.
העותרת הינה תאגיד המפעיל תחנת מוניות במרכז חורב בחיפה
.

3.
המשיבה מס' 1 הינה עירית חיפה
(להלן: "העיריה") והמשיב מס' 2 הינו ראש העיר (להלן: "ראש העיר").

4.
המשיב
מס' 3 הינו משרד התחבורה (להלן: "המשיב"), שזרוע שלו הינה רשות התמרור המרכזית, המחליטה, בין היתר, בעניין הצבת תמרורים.

5.
בתאריך 30.6.04 החליט המשיב, לבקשת העותרת, להציב בשד' פיק"א, בסמוך למרכז חורב, תמרורים מסוג ב-58 וב-59, המסמנים תחילת גבול תחנת מוניות וסיומה, המאפשרים חניה במקום לשתי מוניות של העותרת (להלן: "התמרור"), וזאת לתקופת נסיון של 3 חודשים. מטרת הנסיון היתה (כפי שקבעה העיריה) – שמירה על העמדת 2 מוניות בלבד של המערערת בו זמנית במקומות המסומנים על ידי התמרור.

6.
ביום 11.10.04 נשלח לעותרת מכתב העיריה האומר כי הוחלט "לבטל את התחנה ולהסיר את התמרורים".

7.
ביום 18.11.04 הגישה העותרת לבית משפט זה עתירה מינהלית (עת"מ 2388/04) בה עתרה לביטול החלטת העיריה.

8.
ביום 8.12.04, לאחר הגשת העתירה, ניתנה החלטת המשיב להסיר את התמרור מהנימוקים כדלקמן: 1. העדר מפרץ חניה 2. העדר מעקה בטיחות 3. תכנית עתידית של חברת יפה נוף שהובאה לידיעתו.

9.
בעקבות ההחלטה תיקנה העותרת את עתירתה שם, באופן שתתייחס גם להחלטת המשיב.

10.
ביום 2.3.05 ניתן פסק דינו של ביהמ"ש זה (כבוד סגן הנשיא ג. גינת) – אשר דחה את העתירה.

11.
העותרת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון (עע"מ 3197/05).

12.
ביום 19.7.06 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון אשר קיבל את הערעור בחלקו. מפאת חשיבות הדברים אביא להלן את פסק הדין במלואו:

"המערערת – חברת מוניות מרכז חורב בע"מ – קיבלה היתר להצבת התמרורים ב-58 וב-59, המסמנים תחנת מוניות, לשם הקצאת שטח שבו יעמדו שתי מוניות מחוץ למרכז חורב בחיפה
וסמוך לו. ההיתר ניתן לתקופת נסיון של 3 חודשים, ובסופה היתה עמדת המפקח על התעבורה וגורמי אכיפת החוק, כי הנסיון לימד שמתן אפשרות למוניות המערערת לעשות שימוש במקום שִיפר במידה מסוימת את המצב לעומת המצב הקודם ששרר שם. זאת, בהתייחס ל"התנהגות" נהגי המוניות במקום, המתאפיינת בהפרעות לתחבורה הציבורית במקום. עם זאת, לשיטתו של המפקח על התעבורה המשך הצבת התמרור ניתן לביצוע בתנאים מסוימים בלבד; תנאים שהמערערת מוכנה לקבל על עצמה את ביצועם וקיומם.
עיריית חיפה
, בנימוקים של שינויים תעבורתיים בצומת ובעיקר בנימוק, שאין להציב תמרורים כאלה בשטח ציבורי סירבה לאשר את המשך הצבת התמרור גם בתנאים המוצעים על ידי המפקח על התעבורה. בית המשפט קמא קבע בפסק דינו שההחלטה לסיים את תקופת הנסיון שניתנה למערערת ולהסיר את התמרורים במקום מצויה במתחם השיקולים המסורים לעיריה ולא ראה להתערב בהחלטה, הגם שאין ההחלטה נובעת מכשלון הנסיון ועל אף שניתן היה להגיע אליה אף ללא עריכת הנסיון.
אכן, גם אנו סוברים כי ההחלטה מצויה בתחום שיקול הדעת של העיריה, ואף מקובל עלינו שאין למערערת שקיבלה אפשרות של "נסיון" בלבד זכות מוקנית לשטח הציבורי שבו היא מבקשת להשתמש.
עם זאת, נוכח החומר שהוצג לנו, ספק אם בבחינת תוצאות הנסיון נשקלו כל השיקולים הענייניים בשאלת קיומה של תחנה במקום. סיכום הדיון שצורף כנספח 14 למסמכי המערערת, מעורר ספק אם התקיימה כאן מערכת קבלת החלטות מסודרת שבה נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, או שמא היתה כאן "הבטחה" של העיריה במענה לפניית גורמים מתחרים. אכן, מתקבל הרושם שהן ההחלטה ליתן למערערת נסיון זמני והן ההחלטה לא לאשר את המשכו, לא ניתנו לאחר בדיקה תעבורתית ראויה. כי ממה נפשך, אם סברו גורמי המקצוע בעיריה מלכתחילה כי אין מקום לכך, לשם מה הנסיון, ואם צלח הנסיון ולוּ חלקית על שום מה "סילוק" התחנה בסופו. בינתיים נמסר לנו כי חל שינוי בצומת ובמסלולים שנקבעו בו ולטענת העיריה במתכונת החדשה של מבנה הצומת, אין לתת למערערת להציב את התמרורים מטעמים של תעבורה.
אנו סבורים שנוכח האופן בו התקבלו ההחלטות הן לטובת המערערת והן לרעתה, טרם מוצה ההליך הראוי של בדיקת השיקולים התעבורתיים. לכן, אנו מקבלים את הערעור בחלקו בלבד בכך שאנו מורים לרשות התמרור המרכזית וכן לגורמי העיריה – ועדת התיאום הממליצה למפקח על התעבורה – כי יקיימו בדיקה מחודשת לאור המצב החדש שנוצר במקום, ויבחנו על ידי מומחי תעבורה את חוות הדעת שהגישה המערערת. הגורמים המוסמכים יוכלו, כמובן, לבחון גם חוות דעת נוספות לפני קבלת החלטתם החדשה. כן יאפשרו השמעת טענות למערערת ולכל גורם רלוונטי המבקש להשמיע טיעוניו בענין זה.
דבר זה צריך להיעשות בתוך 6 חודשים לאחר סיום העבודות הנוכחיות, על בסיס מקצועי, ומבלי שאנו קובעים בכך זכות כלשהי מראש, כפי שגם נאמר לעיל"
.

13.
בעקבות פסק הדין הגישה העותרת לעיריה הצעה חדשה, המתייחסת למצב התחבורתי העדכני במקום וביום 15.5.07 היא העבירה לעיריה חוות דעת מקצועית ומסמכים רלבנטיים.
14.
ביום 15.5.07 נערכה ישיבת הועדה לתנועה ותחבורה חיפה
(להלן "ועדת תות"ח), בה השתתפו, בין היתר, נציגי חברת יפה נוף, עירית חיפה
, משרד התחבורה ומשטרת ישראל. בסעיף "הנושאים שנידונו" בפרוטוקול הועדה נרשם בעניינה של העותרת:

"מוניות חורב בדרך פיק"א.
מוניות חורב הגישו עתירה מינהלית לאור ביטול תחנת המוניות שאושרה זמנית.
בבית המשפט העליון נתקבלה החלטה לדון בנושא תחנת המוניות לאחר שיסתיימו עבודות השינויים הגיאומטריים.
המצב במקום כיום לאחר ביצוע השינויים הגיאומטריים לשיפור התנועה במרכז חורב, אינו מאפשר הסדרת תחנת מוניות.
סוכם כי יש לקבוע דיון עם נציגי תחנת המוניות של מרכז חורב, שבה יועלו נימוקי ההסתייגות ממתן אפשרות להסדרת תחנת מוניות"
.

15.
ביום 27.5.07 פנתה העותרת לעיריה וביקשה לקיים פגישה על מנת לדון בהצעה שהגישה. בהמשך, בתאריך 6.6.07 פנה בא כוחה של העותרת לעיריה וציין כי נודע לעותרת כי ועדת תות"ח כבר התכנסה והחליטה שלא ניתן לקיים במרכז חורב תחנת מוניות, וזאת בניגוד לפסק דינו של בית המשפט העליון שחייב בדיקה של הצעת העותרת וקיום שימוע. ב"כ העותרת ביקש לקיים דיון מחודש בענין, תוך התעלמות מהחלטת ועדת תות"ח.

16.
ביום 7.6.07 הודיעה ב"כ העיריה לב"כ העותרת כי מדובר היה "בדיון פנימי ראשוני בלבד" וכי "במועד ישיבת ועדת התות"ח יידון הנושא תוך מתן זכות שימוע מוחלטת, הכל בהתאם להנחייתו של בית המשפט העליון בדיון מאוגוסט 2007".

17.
ביום 11.7.07 התקיימה ישיבה נוספת של ועדת תות"ח (בה השתתפו חברי הועדה כנ"ל וכן יועץ לועדה) ובפרוטוקול נרשם כדלקמן:

"תחנת מוניות – מרכז חורב (ברחוב פיק"א)

בהשתתפות מר א. שושן, מר ע. מנדלסון, פרופ' ד. מהלאל, מר א. אסיף, עו"ד א. אמיר נציגי תחנת המוניות ועו"ד נורית ברעם – מהשירות המשפטי בעיריה.

בישיבה הציגו נציגי מוניות מרכז חורב את עמדתם והצעתם לפתרון שיאפשר חנייה למונית אחת ברחוב פיק"א 4.
אין מחלוקת כי כיום נוכח השינויים הגיאומטריים שבוצעו לאחרונה בצומת אין אפשרות להתקין במקום מפרץ חניה לשתי מוניות במקום בו הותקנו בתקופת הנסיון תמרורי החנייה למוניות.
פרופ' מהלאל המומחה מטעם מוניות חורב, חזר על עמדתו המקצועית כפי שפורטה בחוות דעת קודמות, על פיה צרכי התחבורה מחייבים הקמת תחנת מוניות בחזית מרכז חורב.
חברת מוניות חורב הכינה תוכנית תעבורתית חדשה שלא היתה קיימת בעבר, למיקום חנייה למונית אחת ליד קצה הבנין של מרכז חורב בחזית הפונה לרחוב פיק"א.
מיקום החניה מרוחק בכ- 25 מ' מהפתח של מרכז חורב בחזית לכיוון רחוב פיק"א במקום בו ממוקמת עמדת משרד התחנה של מוניות חורב כיום.
התוכנית נערכה על ידי מהנדס התחבורה אלי אסיף , ועל פיה המונית תחנה במפרץ שיוכשר בהמשך למפרץ חניית האוטובוסים במורד דרך פיק"א.
בהצגת התוכנית נטען כי היא עומדת בדרישות הבטיחות ואין הפרעה לאוטובוס בכניסה לתחנה וביציאה ואין הפרעה להעלאת נוסעים לאוטובוסים.
עוד נטען כי תודות למערכת
gps
המותקנת במוניות התחנה ולסדרן ניתן לשלוט בתזמון המוניות, כך שרק מונית אחת תחנה במקום.
כמו כן החניות הקימות בחניון ומשטח אספלט בצד מרכז חורב בין רחוב פיק"א והנטקה הוצגו כמקום למחסנית למוניות.
בדיון התברר כי התוכנית אינה משקפת את המצב בשטח והוכנה על רקע תוכניות ישנות שאינן מתאימות למצב הגיאומטרי במקום.
מבדיקת התוכניות התברר כי לאחר הכשרת המפרץ, יצומצם שטח המדרכה להולכי רגל הצמוד למפרץ לכ- 1.5 מ' וכי כניסת המונית למפרץ החניה תהיה בהילוך אחורי.
הועדה שקלה את מכלול הנתונים הנ"ל וקיבלה את ההחלטה הבאה : בקשת מוניות מרכז חורב לאישור להתקנת מפרץ חניה לחניית מונית אחת ולהצבת תמרור ב- 58 במיקום המפורט לעיל נדחית.
להלן נימוקי הדחיה:

1.
אין כל אפשרות להתקין כיום מפרץ חניה למונית בחזית מרכז חורב, הפונה לדרך פיק"א וזאת בשל מצב הצומת לאחר ביצוע השינויים הגיאומטריים במקום, שנשאר הצומת העמוס ביותר בעיר.
2.
הכשרת מפרץ לחניית מונית אחת לאחר מפרץ תחנת האוטובוס הקיימת על פי התוכנית שהוצגה, אינה עומדת בדרישות תחבורתיות ובדרישות לבטיחות בתעבורה, נוכח העדר אפשרות לכניסה וליציאה ממפרץ החניה בצורה בטוחה, לאור מיקום החנייה.
3.
מקום החנייה המוצע, מרוחק כ- 25 מ' מפתח היציאה ממרכז חורב ונתיב הגישה ליוצאים מהמרכז, במיוחד לאנשים מוגבלים הינו מורד תלול שאינו נותן מענה לצרכיו של הציבור לשירות נגיש ונוח.
4.
לא הוצג פתרון נאות ליצירת מחסנית לעתודת המוניות.
5.
בתחנת האוטובוסים עוצרים כ- 320 אוטובוסים ביום ותחנת המוניות תגרום להפרעה בתיפעול תחנת האוטובוסים, מאחר ומניסיון קודם חונות יותר מוניות מהניתן בהיתר ונושא האכיפה הינו בעייתי.
6.
בנסיבות הקיימות, המצב כיום מאזן נכון את הצרכים לשירות מוניות מיוחדות שלציבור המבקרים במרכז חורב מחד גיסא מול המצב התחבורתי הקיים בצומת מאידך גיסא. שכן, בפני
המבקר קיימת אפשרות להשתמש בשירות תחנת מוניות מרכז חורב, הפועלת מתוך החניון במקום, על ידי ירידה במעליות המרכז לחניון או לחילופין ניתן להמתין למונית חולפת מחוץ לבנין"
.

18.
לטענת העותרת בפתח הישיבה הנ"ל היא ביררה האם נערך פרוטוקול והושב לה בחיוב. בהמשך פנה ב"כ העותרת לעיריה וביקש לקבל את פרוטוקול הישיבה. בתשובה קיבל ב"כ העותרת את סיכום הישיבה , כפי שהובא לעיל, כאשר במכתב ב"כ העיריה אל ב"כ העותרת מיום 29.7.07 נאמר כי:

"בהתאם לסדרי עבודתה של הועדה , מקדמת דנא, סיכום הדיון וההחלטות נערכים לאחר הדיון, על ידי מזכיר הועדה ומומצאים למעוניינים. אין מסמך נוסף המתעד את הדיון מעבר לסיכום הנ"ל"
.

19.
לגופו של ענין טענה העותרת כי נימוקי הדחיה שנרשמו בסיכום הישיבה "הומצאו אד הוק" לצורך דחית הבקשה, שכן כולם נדונו בהרחבה בחוות הדעת המקצועית שהוגשה מטעם העותרת ונמצא להם פתרון הולם, אך הועדה כלל לא התייחסה להצעות העותרת אלא חזרה על הנמקותיה הישנות.

20.
העותרת שבה ופנתה לעיריה ולנציגי ועדת תות"ח וביקשה לערוך דיון חוזר בבקשתה וכן להעביר בקשתה למשיב.

21.
ביום 19.9.07 פנה מר רביב, מנהל אגף מינהל הנדסה בעיריה ליועצת המשפטית של העיריה, בעקבות פניות שקיבל בנושא ממנכ"ל חברת יפה נוף
וסגן ראש העיר . במכתב נאמר כי:

"1.
לאור החלטת בימ"ש עליון נדרשה עירית חיפה
לדון בנושא לאחר ביצוע השינויים התחבורתיים במרכז חורב.
עירית חיפה
בשיתוף משרד התחבורה ונציגי חב' מוניות חורב, דנה בנושא ולא מצאה פתרון תחבורתי הולם ונאות להסדרת מקום חניה למונית בדרך פיק"א בסמוך למרכז חורב.
2.
הנושא הועלה בועדת תות"ח ולא בועדת תיאום תנועה, כאשר לועדה אין כל סמכות סטטוטורית אלא הינה ועדה מייעצת. פרוטוקול הועדה אינו שונה מכל פרוטוקול שנערך בועדה במשך למעלה מ- 20 שנה.
3.
גם אם הועדה היתה מוצאת לנכון להסדיר תחנת מוניות במקום הנ"ל, לא היתה יכולה ליעד זאת למוניות חורב מאחר וישנה דרישה מצד מוניות רוממה ליעד עבורם, ואז העיריה היתה חייבת לפרסם מכרז בנושא.
4.
עו"ד עידו אמיר המייצג את תחנת המוניות, מבקש החלטה סופית בנדון מהרשויות. הרשות במקרה זה הינו משרד התחבורה אשר רק בסמכותו להציב תמרורים ב- 58 , ב- 59 בדרך פיק"א"
.

22.
גם מר רגב עצמו, יו"ר דירקטוריון יפה נוף, הודיע לב"כ העותרת, במכתב מיום 19.9.07 כי:

"פורום תות"ח הינו פורום התייעצות מקצועי ולא פורום מחליט. גם העמדות שנשמעות בפורום זה הינן עמדות מקצועיות אישיות של מהנדסי התנועה ולא עמדה של גוף כזה או אחר...
סמכות ההחלטה הינה בידי עירית חיפה
ומשרד התחבורה. יפה נוף אינה צד בענין.
עם זאת לאחר שבדקתי את הנושא ולאחר שנועצתי עם סגניי ראש העיר, ה"ה מר שמואל גלבהרט מר רמי לוי ומנכ"ל חברת יפה נוף מר דורון מגיד, המלצתי שהנושא יועלה בפני
פורום תות"ח פעם נוספת"
.

23.
לעותרת נמסר כי ועדת תות"ח בעניינה תתכנס ביום 7.1.08. ביום 23.12.07 פנתה העותרת לעיריה והודיעה רשימת נציגיה שישתתפו בדיון הנ"ל.

24.
ביום 24.12.07 הודיע מר רביב לעותרת כי:

"...בהתאם להנחיות מר א. ורטמן – מהנדס העיר, לא יתקיים דיון נוסף בועדת תות"ח בנושא תחנת המוניות במרכז חורב.
הועדה כבר דנה בהשתתפותכם וקבלה החלטות בנושא, ולכן אין כל הצדקה לישיבה נוספת"
.

25.
העותרת שבה ופנתה לעיריה ושוב נענתה על ידי מהנדס העיר עצמו, במכתב מיום 17.2.08, כי אין מקום לדיון נוסף בעניינה של העותרת, כאשר החלטת הועדה הינה "ברורה וחד משמעית ומבחינתי סופית".

26.
ביום 25.3.08 פנתה העותרת אל המשיב וביקשה להציג בפני
ו את הנושא קודם לקבלת החלטה על ידו.

27.
ביום 28.4.08 השיב המשיב לעותרת כי נציגי משרדו השתתפו בכל הועדות המקצועיות בהן הוצג הנושא וכי :

"הועדות לא השתכנעו שקיים פתרון בטיחותי הולם ברחוב פיק"א.
לפי מיטב ידיעתי המצב בשטח לא השתנה וגם לא נמצא פתרון אחר.
אי לכך אין צורך בהתייחסות מקצועית, סמכותית נוספת"
.

28.
בעקבות תשובת המשיב הגישה העותרת עתירה זו. בעתירה נטען כי המשיב לא הפעיל שיקול דעת עצמאי וסמך על שיקולי ועדת תות"ח בלבד, כאשר בדיוני אותה ועדה שאמורה להיות לו גוף יועץ, הוא נטל חלק. לגופו של ענין נטען כי החלטת המשיב אינה עומדת באמות מידה בסיסיות של סבירות, כאשר בנימוקי הדחיה הוא נסמך על נימוקי ועדת תות"ח בלבד, שהם עצמם אינם ענייניים, מבלי שנשקלו העובדות הרלבנטיות וכאשר ההחלטה נגועה במשוא פנים ובשיקולים זרים ומבלי שנוהל בישיבה פרוטוקול מסודר.

עוד נטען בעתירה כי המשיבים הפרו את חובת השימוע, שעה שקיבלו החלטה כבר ביום 15.5.07, מבלי שהעותרת הופיעה בפני
הם ומבלי שבחנו את חוות הדעת שהגישה וכאשר כבר באותו סיכום ישיבה נקבע כי תתקיים ישיבה נוספת עם נציגי העותרת בה יועלו נימוקי ההסתייגות מאישור התחנה – דהיינו ההחלטה נפלה מראש. כן נטען כי העיריה ביטלה באופן שרירותי את הישיבה הנוספת שנקבעה.

29.
בכתב התשובה שהגישו העיריה וראש העיר הם פרטו בהרחבה השתלשלות הדברים בשנים קודמות, כאשר לטענתם העותרת פעלה במישורים שונים, רשמיים, משפטיים ופוליטיים, כאשר בשטח היא פועלת בניגוד לחוק.

לטענת המשיבים הפתרונות שהוצעו על ידי מומחי העותרת נסמכו על תוכניות שהודלפו לעותרת בדרך לא תקינה ולא על תוכניות שמשקפות באופן נכון את המצב בשטח וכי הצגה מסולפת של התוכניות על ידי העותרת די בה כדי להביא לדחית העתירה. עוד טענו המשיבים כי מילאו במלואן את ההוראות שבפסק דינו של בית המשפט העליון.

המשיבים טענו עוד כי העתירה הוגשה בשיהוי וכי המועד להגשת העתירה חלף בתום 45 ימים ממועד המצאת החלטת ועדת תות"ח – 11.7.07.

המשיבים טענו כי העותרת מפרה את החוק וכי מוניות התחנה חונות באזור מרכז חורב בצורה המהוווה מפגע תחבורתי ומסכנת חיי אדם .

עוד טענו המשיבים כי הסעד המבוקש אינו אפשרי באשר המצב התחבורתי בשטח השתנה. המשיבים גם מבקשים שלא להתערב בשיקול הדעת של הועדה, וטענו כי שקלה את כל השיקולים והחלטתה נכונה ומקצועית מבלי שהיו מעורבים בה שיקולים זרים ו/או
כי לא נפל פגם בהתנהלות הגורמים המקצועיים ולחילופין, גם אם נפל פגם – אין בו כדי לפסול את ההחלטה ואינו מהוה עילה להתערבות בית המשפט.

בהמשך לתגובה, שהוגשה לבית המשפט ביום 3.7.08, הגישו המשיבים ביום 6.7.08 חוות דעת מומחה מטעמם, שהוכנה ביום 30.6.08 , על ידי פרופ' דורון בלשה, מי ששימש יועץ לועדת תות"ח מיום 11.7.07 ואף נטל חלק בישיבה זו. לחוות הדעת צורף גם תצהיר שניתן על ידו עוד בשנת 2005, כאשר שימש מנכ"ל חברת יפה נוף, ובה הביע באופן חד משמעי דעתו נגד אישור תחנת מוניות במרכז חורב, שתהווה "מטרד תחבורתי".

30.
המשיב טען בתגובה לעתירה כי הוא הרשות הסטטוטורית בידיו הופקדה הסמכות נשוא העתירה. לטענתו, בעתירה מתבקש בית המשפט להמיר את שיקול דעתה של הרשות המינהלית שקיבלה בענייננו החלטה מקצועית, בשיקול דעתו שלו, וכי על פי ההלכה הפסוקה אין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בהחלטות מקצועיות שנתקבלו על ידי רשויות המינהל, בתחום סמכותן, תוך שקילת השיקולים הרלבנטיים בתום לב.

גם המשיב טען כי חוות דעת מומחי העותרת נסמכת על נתונים שגויים וכי בנסיבות המקרה ההחלטה מבוססת וראויה , על מנת למנוע מפגע תעבורתי.

המשיב טוען כי קיימת הצדקה עניינית בקיום חובת היוועצות בינו לבין ועדת תות"ח וכי העובדה שהמשיב אימץ את נימוקי הועדה – אין בה כדי להביא לקבלת העתירה. בכל מקרה נטען כי לאור סעיף 6 לחוק לתיקון סדרי המינהל (הנמקות) התשי"ט- 1958 הפרת חובה לנמק החלטה אינה פוסלת את ההחלטה , אלא רק מעבירה את הנטל להוכיח כי ניתנה כדין.

31.
בישיבת יום 7.7.08 הסכימו הצדדים למתן

פסק דין
על סמך טיעונים בכתב ובהתאם הגישו באי כוח הצדדים סיכומיהם.

32.
בסיכום טענות העותרת היא חזרה על עיקר הטענות בעתירה כאשר היא מוסיפה ומפנה ל

פסק דין
שניתן על ידי בעת"מ 525/08, בין אותם צדדים, בה התייחסתי, בין היתר, לעובדה כי כבר בשנת 2004 הוציא עוזר ראש העיר סיכום פגישה והחלטת ראש העיר לפיה "תחנת מוניות חורב יש לודא סילוקה מיד בתום תקופת הניסיון ל- 3 חודשים". כן נטען כי לא היה כל שיהוי בהגשת העתירה באשר הסמכות להציב תמרורים הינה של המשיב ולא של ועדת תות"ח, כפי שטען גם המשיב בתגובתו לעתירה, כאשר מכתב המשיב הינו מיום 28.4.08 והעתירה הוגשה ביום 12.6.08.

33.
ב"כ העיריה וראש העיר חזר גם הוא על האמור בכתב התשובה וטען כי בהתאם למצב בשטח לא ניתן לקבל החלטה שונה מזו שהתקבלה וכי גם אם נפל פגם בתהליך קבלת ההחלטות , בהתאם לדיני הבטלות היחסית – אין מקום לבטול ההחלטה שנתקבלה על ידי המשיב. כן נטען כי לעותרת אין כל זכות קנויה לקבל היתר לחניית מונית שבבעלותה בחזית מרכז חורב וכי הזכות להתחרות על השטח הציבורי הנ"ל, שבבעלות העיריה, הינה לכל מי שחפץ ולא רק לעותרת.

44.
גם ב"כ המשיב הפנה לתגובתו ואף הצטרף לטענות העיריה. לטענתו העתירה עוסקת בהתנגחות בין העותרת והעיריה – התנגחות שהוא אינו צד לה וכי שיקולים זרים, ככל שמיוחסים לעיריה , אינם רלבנטיים לגביו. עוד טען כי אין בפני
נו מקרה של אימוץ עמדה ללא הפעלת שיקול דעת וכי שיקול דעתה בא לידי ביטוי בהחלטה מיום 28.3.08 ובגדר המלצות ועדת תות"ח.

דיון
:

35.
אקדים ואציין כי אני מסכימה כי אל לו לבית המשפט להחליף שיקול דעתו של הגורם המינהלי המוסמך בשיקול דעתו הוא ולפיכך אמנע מלדון בכך (מה עוד שבנסיבות – כפי שיפורטו בהמשך, ספק בעיני אם אכן הופעל "שיקול דעת" שיש לבחנו בשלב זה).

36.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי אכן נפלו פגמים רבים ומהותיים בהתנהלות המשיבים, המצדיקים ביטול החלטותיהם.

א.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בפסק הדין מיום 19.7.06 בעע"מ 3197/05 הוא הורה למשיבים לקיים בדיקה מחודשת, תוך בחינה על ידי מומחים מטעמם את חוות הדעת שהגישה העותרת.


מהשתלשלות הדברים, כפי שהובאה לעיל, עולה כי ועדת תות"ח התכנסה והחליטה כבר ביום 15.5.07 , קודם שעמדה בפני
ה חוות דעת מטעם העותרת וקודם שהדבר נבחן על ידי מומחים מטעמה. אמנם הועדה קבעה כי יקויים דיון עם נציגי העותרת, אך מטרת הדיון נקבעה מראש, כאמור בפרוטוקול הדיון – למסור לעותרת את נימוקי ההסתייגות – ולא לדון מחדש בבקשת העותרת, כפי שהורה בית המשפט העליון.


אמנם במכתב ב"כ העיריה לב"כ העותרת מיום 7.6.07 נאמר כי מדובר ב"דיון פנימי ראשוני" אך מנוסח פרוטוקול הדיון עולה כי נתקבלה החלטה סופית, כאמור לעיל.

ב.
מהשתלשלות הדברים לא עולה כי חוות דעת שהגישה העותרת נבחנה על ידי מומחים מטעם המשיבים וחוות דעת שכזו ניתנה על ידי פרופ' בלשה רק לאחר שבקשת העותרת נדחתה ולאחר שכבר הוגשה העתירה.


מן הראוי היה כי חוות דעת שכזאת תעמוד בפני
המשיבים קודם למתן החלטתם ובנסיבות גם היה מקום להעבירה לעותרת קודם למועד הדיון בבקשתה.

ג.
המשיבים טענו בתגובתם לעתירה כי חוות הדעת של המומחים מטעם העותרת נערכה על בסיס נתונים שאינו משקף את המצב בשטח וכי הדבר עמד בבסיס החלטת דחיית הבקשה.


בסיכום הדיון של ועדת תות"ח מיום 11.7.07 אמנם נרשם כי התוכנית אינה משקפת את המצב בשטח אך פרט לכך אין כל התייחסות לנושא ובנימוקי הדחיה הדבר לא נזכר.

ד.
בהקשר זה אציין כי העובדה שלא נרשם פרוטוקול בישיבת יום 11.7.07 מהוה טעם לפגם בפני
עצמו – כאשר מהמסמך שנרשם לא ניתן אפילו לדעת אם נציגי העותרת הועמדו על העובדה כי ההצעה שהגישו אינה מבוססת על המצב העדכני בשטח. אכן עובדת אי רישום הפרוטוקול , כשלעצמה, אין בה כדי לפסול את החלטת הרשות על אתר (וראה : עע"מ 2418/05 צ'רלס מילגרום ואח' נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז ירושלים, ואח', תק-על 2005(4) 1709 )ואולם הצטברות פגמים יש בה כדי להשפיע על התוצאה.


סעיף 50 לפקודת העיריות קובע כי "כל ישיבות המועצה יוקלטו וירשם בהן פרוטוקול" ואיני רואה מדוע להבחין בין ישיבות המועצה וישיבות אחרות , במיוחד כאשר נידון בועדה נושא מקצועי בו נוטלים חלק מומחים חיצוניים וכאשר ברור לחלוטין כי שיקול הדעת של הועדה יעמוד במבחן. על כך יש להוסיף את טענת העותרים, שלא נסתרה, כי בתחילת הישיבה נמסר להם כי יערך פרוטוקול של הישיבה.

ה.
בנסיבות שנוצרו, ולאור פסק דינו של בית המשפט העליון – היה מקום ליתן לעותרת הזדמנות להגיש חוות דעת עדכנית במקרה של שינוי הנסיבות בשטח ולבחון אותה לגופו של ענין.

ו.
ממכתבו של מר רביב לב"כ העיריה, מיום 19.9.07, עולה כי נשקלו גם שיקולים זרים להחלטה , כמו הצורך במכרז.


גם בסיפא לתצהירו
של מר בלשה, ואשר צורף לחוות דעתו, הוא מציין כי עמדתו, הדוחה מתן רשיון לתחנת המוניות, "מתיישב עם החלטתה העקרונית של עירית חיפה
למקם תחנות מוניות בשטחים פרטיים" – שיקול שהינו זר לבחינת בקשת העותרת.

ז.
לא היה מקום לקביעה כי החלטת המשיבים הינה סופית, כאמור במכתבם של מר רביב מיום 24.12.07 ומכתב מהנדס העיר מיום 17.2.08 – כאשר קודם לכן ניתנה המלצה לדיון מחודש ודיון שכזה כבר נקבע.


על המשיבים חלה החובה לבדוק בדיקה חוזרת לפי אופי העניין (ראה ספרו של יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך שני, עמוד 701)
ובענייננו אופי הענין והנסיבות חייבו בדיקה חוזרת, כאמור.

ח.
המשיבים הגישו בתגובה לעתירה, כאמור, חוות דעת של מר בלשה אליה צורף תצהירו משנת 2005. בתצהיר זה הביע מר בלאשה דעתו באופן נחרץ נגד קיום תחנת מוניות במקום, שתהווה לדבריו "מטרד תחבורתי".


בנסיבות שכאלה ברור לחלוטין כי ליועץ ועדת תות"ח וממילא מי ששימש גם יועץ למשיב – היתה עמדה ברורה לדחות את בקשת העותרת ,
ולכאורה יש טעם לפגם בששימוש בשיורתי יועץ, המצוי בניגוד עניינים עם העותרת (וראה לענין האיסור החל על הרשות לקבל החלטה כשהיא מצויה במצב של ניגוד עניינים – ספרו של יצחק זמיר, הסמכות המינהלית, כרך ראשון, עמוד 36).

ט.
מהשתלשלות העניינים עולה ספק אם המשיב הפעיל שיקול דעת עצמאי ונראה כי שיקול דעתו "הופעל" במסגרת דיוני ועדת תות"ח בלבד, בהם נטל חלק.

י.
מאחר וסמכות ההחלטה הסופית ניתנה בידי המשיב , ולא בידי הועדות, גם לא היה מקום כי המשיב יקבע כי "הועדות לא השתכנעו" ולא יחווה דעתו הוא, וגם לא היה מקום כי ידחה בקשת העותרת ל"התייחסות מקצועית" נוספת.


אמנם לאור סעיף 6 לחוק לתיקון סדרי המינהל (הנמקות), התשי"ט – 1958 הפרת חובה לנמק החלטה אינה פוסלת את החלטתה – אך כפי שציינתי לעיל גם בענין הפרוטוקול , לעיל, הצטברות הפגמים מחייבת בדיקה מחודשת.

37.
מאחר וההחלטה הקובעת בעניינה של העותרת הינה בידי המשיב ולא בידי העיריה , כעולה גם ממכתבו של מר רגב ומסיכומי המשיב – ממילא אין מקום לטענת השיהוי שנטענה על ידי העיריה.

38.
חרף ביטול החלטת המשיבים – איני סבורה כי יש מקום להורות על השבת התמרורים, כמבוקש בעתירה, אחרת יכול ויהיה בכך משום החלפת שיקול דעת הרשות בזה של בית המשפט, ומן הראוי כי הענין יובא לבדיקה מחודשת בלבד על ידי המשיבים.

39.
לא מצאתי כי היה מקום להגשת העתירה נגד המשיב מס' 2.

40.
מכל האמור – אני מורה על ביטול החלטות המשיבים, ככל שאלה מתייחסות לבקשת העותרת.

הדיון בבקשת העותרת יוחזר למשיבים לבדיקה מחודשת, כאמור בפסק דינו של בית המשפט העליון.

41.
כל אחד מהמשיבים 1 ו- 3 ישלמו לעותרת שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ ומע"מ.

ניתן היום,
י"ז שבט תשס"ט, 11 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.


ב. בר-זיו
, שופטת







עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 536/08 חב' מוניות מרכז חורב בע"מ נ' הלשכה המשפטית, יונה יהב - ראש העיר חיפה, משרד התחבורה-המפקח על התעבורה/מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 11/02/2009)