פסקי דין על צפון פלסט בע"מ | פסקי דין על יצחק וקנין

7589/97 א     10/08/2003




א 7589/97 צפון פלסט בע"מ נ' יצחק וקנין




1
בתי המשפט

א 007589/97
בית משפט השלום חיפה
10/08/2003
תאריך:
כב' השופט יעקב וגנר

בפני
:

צפון פלסט בע"מ

בעניין:
התובעת
ש. גוטרמן ואח'

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. יצחק וקנין

2. גיל וקנין
3. אברהם לסרי

הנתבעים
1-2. א. בן שושן ואח'

3. מ. גיל
ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעת הגישה תביעה זו כנגד הנתבעים לתשלום פיצויים בגין אריחים שנגנבו משטחה בשד' ההסתדרות במפרץ חיפה כאשר אירוע הגניבה אירעה בין התאריכים 17/10/96 עד 20/10/96. האריחים היו ארוזים בקרטונים שהיו מונחים במשטחים כאשר בכל משטח 48 קרטונים ובכל קרטון 1.28 מ"ר אריחים. לטעתה נגנבו לה 4 משטחים הכוללים 142 קרטונים לפי הפירוט כאמור בסעיף 4 לכתב התביעה. סכום התביעה הועמד על שווי של 245,76 מ"ר אריחים לפי 345 ₪ כולל מע"מ למ"ר. ובסך הכל 84,782 ₪. לטענת התובעת הנתבעים 1 ו - 2 החזיקו את האריחים הגנובים ומכרו אותם כאשר כמות של 50 מ"ר מכמות האריחים נמצאה מותקנת בביתו של הנתבע 3. עוד טענה התובעת כי ככל הנראה כמות האריחים הגנובים לא הספיקה לצורכי הנתבעים ולפיכך בתאריך 31/10/96 קנה הנתבעת 2 מהתובעת בתמורה מלאה 3 מ"ר נוספים מהאריחים הנ"ל ושילם עבורם 1,035 ₪ כולל מע"מ.

התובעת הגישה תלונה במשטרת ישראל כנגד הנתבעים אולם המשטרה אשר חקרה בעניין הגיעה למסקנה כי אין די ראיות כנגד הנתבעים והתיק נסגר.

2. הנתבעים כפרו מכל וכל בטענות התובעת. הנתבעים 1 ו - 2 טענה כי מעולם לא גנבו ומעולם לא נטלו פריטים כלשהם מהתובעת. לטענתם הם רכשו שאריות של כ - 40קרטונים של קרמיקה מאדם שהציג עצמו כקבלן בסכום של 4,000 ₪. כמות זו או כמות של 50 קרטונים הינה לכל היותר 50 מ"ר ריצוף ואותם הם הציעו ללקוח שלהם הוא הנתבע 3. הנתבע 3 רכש מהם את 50 הקרטונים בסכום של 6,000 ₪.

3. הנתבע 3 אף הוא הכחיש את הנטען בכתב התביעה וטען כי הוא רכש את הסחורה מהנתבעים 1 ו - 2 וקיבל חשבונית עבור הרכישה, ואין לו כל קשר לתובעת והוא איננו חייב לה מאומה.

4. שקלתי את טענות הצדדים והעדויות שנשמעו ונראה לי כי דין התביעה להדחות. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים לשלם את מלוא התמורה בגין האריחים שנגנבו כאשר לטענתה 50 מ"ר אריחים שנמצאו בביתו של הנתבע 3 בצירוף דו"ח חוקר שערך העד אלי קטן והעובדה שהנתבע 2 רכש שלושה מטר מהאריחים, כנראה לצורך השלמה (ת/2) והעובדה הנוספת כי האריחים שהתובעת הינה יבואנית בלעדית שלהם, טרם נמכרו לאיש במגזר היהודי יש בכל אלה כדי להצביע כי הנתבעים הם אלה אשר גנבו את האריחים משטחה של התובעת. אינני מקבל טענה זו מצד התובעת.

אומנם גרסת הנתבעים לגבי רכישת האריחים הינה מפוקפקת למדי. אולם, לא שוכנעתי כי רכישת 40 או 50 קרטונים של אריחים על ידי התובעים 1 ו - 2 ומכירתם לתובע 3 יש בהם שלעצמם לאושש את תביעת התובעים לתשלום אריחים ששטחם הכולל כ - 246 מ"ר בשווי של 84,782 ₪. הנתבעים הציגו גירסה כפי שתוארה לעיל, ולא ניתן לומר כי גירסה זו משוללת כל יסוד או כי גרסת התובעת כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו של החוקר ועדותו של מר מיכה זינמן, מנהל התובעת, עדיפה עליהם. לכל היותר ניתן לומר כי גירסאות הצדדים שקולות (שוות במשקלן) ובמצב זה על פי כללי נטל ההוכחה אין מנוס מאשר דחיית התביעה.

5. בגין האירוע נפתח תיק משטרה ונחקרו בו הנתבעים כחשודים וכן מסר עדות המחסנאי יצחק גולדין אשר מסר כי לדעתו מי שגנב את הסחורה השתמש עם מנוף גבוה, וכי אין כל דרך אחרת לגנוב את הסחורה שהיתה על משטחים. עוד הוסיף כי לדעתו היה מדובר בגניבה ממושכת, מאחר ואת הסחורה קיבלנו בערך בתחילת אוקטובר או אף ספטמבר 1996, כך שיתכן מאוד שנגנבו משטח אחד או שניים ולא הוגש בחסורנו. לדבריו ב - 18/10/96 הם הרגישו בשני משטחים חסרים ועדיין לא דיווחו למשטרה. ב - 20/10/96 נגנבו עוד שני משטחים ואז בסוך אוקטובר 1996 הוא נשלח להגיש את התלונה במשטרה. אינני רואה כיצד ניתן לישב עדות זו לחשבונית שמספרה 4593 בת/6 היא החשבונית שבה נמכרו 43 מ"ר קרמיקה מיום 16.9.96 לנתבע 3. זאת ועוד, גירסת התובעת לפיה הנתבע 1 עשה רכישת השלמה של 3 מ"ר. ביום 31/10/96 אף היא אינה מתיישבת עם גרסת התובעת ונראה כי היא דווקא מחזקת את גירסת הנתבעים 1 ו - 2 אשר טענו כי רכשו את אריחי הקרמיקה מקבלן מזדמן ומאחר והכמות לא הספיקה רכשו כמות קטנה נוספת. שכן, אם אומנם היה בידהם 246 מ"ר כטענת התובעת מדוע היה צריך לרכוש עוד 3 מ"ר?

6. בסופו של דבר, לאחר שהמשטרה חקרה את האירוע הגיעה למסקנה שאין ראיות מספיקות להעמדה לדין של מי מהנתבעים והתיק נסגר.

לא ברור גם מדוע בחרה התובעת להגיש את התביעה על מלוא החסר הקיים אצלה במלאי האריחים כאשר לכל היותר היא מתבססת על ראיה של קיומם של כמות קטנה (כ - 50 מ"ר) של אריחים שנמצאו אצל הנתבע 3. על פי חומר הראיות כפי שהובא הכל יתכן ובכלל זה אי התאמה של כמות האריחים שהועברה לחצר התובעת או מספר גניבות ולא גניבה אחת שלה האריחים כפי שהעיד המחסנאי הנ"ל.
7. סיכומו של דבר, גרסת התובעת לגבי גניבת האריחים על ידי הנתבעים הינה בגדר השערה אשר לא הוכחה.

אשר על כן, התביעה נדחית.
8. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעים הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ לנתבעים 1 ו - 2 וסך זהה לנתבע 3. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום י"ב באב, תשס"ג (10 באוגוסט 2003).

יעקב וגנר
, שופט

קלדנית: דליה ב.ח.








א בית משפט שלום 7589/97 צפון פלסט בע"מ נ' יצחק וקנין (פורסם ב-ֽ 10/08/2003)