פסקי דין על אהרון עופר | פסקי דין על מנצור רחל

115997/01 א     03/03/2002




א 115997/01 אהרון עופר נ' מנצור רחל




1
בתי המשפט
ת.א. 115997/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
03/03/2002

כב' השופט משה סובל

בפני
:

אהרון עופר

בעניין:
תובע
נ ג ד
מנצור רחל
נתבעת
פסק דין
העובדות
1. בתאריך 10.12.00 מסרה הנתבעת לגב' אילנה קרינגל, שניהלה גן ילדים מספר המחאות מעותדות.

בין ההמחאות נמסרו שתי ההמחאות נשוא תיק זה:
שיק מס' 459 ע"ס 1,600 ₪ ליום 6.1.01.
שיק מס' 460 ע"ס 1,600 ₪ ליום 6.2.01.

ההמחאות נושאות את הכיתוב "למוטב בלבד" וכן 2 קווים אלכסוניים "קרוס" ונמסרו מבלי שנרשם שם הנפרע.

2. כשבוע לאחר מסירת השקים, בתאריך 17.12.00 הודיעה הגננת קרינגל על הפסקת פעילות גן הילדים בשל קשיי נזילות והנתבעת נתנה לבנק הנמשך הוראת ביטול לשקים.
הנתבעת סבורה כי בשל כשלון התמורה המלא לשקים אין היא חייבת בפירעונם גם לא בתביעתו של התובע.

בנוסף נטען ע"י הנתבעת כי גם אם אוחז התובע בשקים בעד ערך והשקים סוחרו לו טרם מועד כשלון התמורה בעסקת היסוד, כפוף התובע לטענת כשלון התמורה המלא שיש לנתבעת ביחסיה עם הגב' קרינגל.

3. לאור טענת הפגם שהעלתה הנתבעת ביחסים שבינה לבין הצד הקרוב התקבלה התנגדותה וניתנה לה רשות להתגונן על מנת שיוכיח התובע את זכויותיו בשקים גם לאחר הפגם הנטען, אם יוכח, שכן בשלב הדיון בהתנגדות אין בוחנים את מעמדו וזכויותיו של הצד השלישי.

4. התובע מנהל סופרמרקט בגבעתיים ולטענתו קיבל את השקים מגב' קרינגל תמורת אספקת מזון לגן הילדים שניהלה.
את השקים קיבל לידיו ביום 12 או 13 לחודש דצמבר 2000, ימים ספורים לפני שנסגר הגן.

השקים נמסרו ללא שם נפרע והתובע רשם בשקים את שמו בתור נפרע והמתין למועדי הפירעון על מנת להציג את השקים בבנק לפירעון.

5. במועד פירעון השקים היה גן הילדים סגור ועל כן פנה התובע אל הנתבעת, עפ"י הפרטים הרשומים בשיק כדי לוודא שיכובדו.
לטענת התובע הובטח לו ע"י בעלה של הנתבעת לשלם לו את סכום השקים ומשלא שולם שב והתקשר אל הנתבעת שמסרה לו כי לא ישלמו, ולכן הציג השקים לפירעון ומשחוללו הגיש את השקים לבצוע בלשכת ההוצל"פ.

דיון והכרעה
6. סעיף 29 לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובע כי כל צד שחתימתו מצויה על השטר עומדת לו החזקה הלכאורית כי נעשה צד לשטר בעד ערך.
כן נקבעה בהמשך הסעיף החזקה הלכאורית של אוחז בשטר שהוא אוחז כשורה.

סיפת הסעיף מעבירה את חובת הראיה לטוען לאחיזה כשורה בשטר להוכיח כי לאחר הפגם שבין הצדדים הישירים נתן בתום לב ערך בעד השטר.

7. המחלוקת העיקרית היא בשאלה האם יש לראות את התובע בתור אוחז כשורה בשקים נשוא התביעה המתגבר על כשלון התמורה ביחסים שבין הנתבעת לבין גב' קרינגל.

על מנת לבחון את השאלה יש להתייחס לשלושה אלמנטים:
א. האם קיבל התובע את השקים כשהם שלמים ותקינים לפי מראיהם.
ב. האם פעל התובע בתום לב.
ג. האם נתן התובע ערך בעד השקים.

מחלוקת זו מבוססת על הנחת היסוד בדבר כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד ונראה שאין בשאלה זו מחלוקת בין הצדדים.
מכל מקום אני קובע כי הנתבעת הוכיחה את כשלון התמורה המלא ביחסים שבינה לבין הגננת שכן הגן נסגר והשקים לא הוחזרו אלא הוסבו לצד ג'.

8. אינני מקבל את טענתו של ב"כ הנתבעת כי העברת השיק לתובע מבלי שהיה רשום בהם שם הנפרע, זה כשלעצמו פוסל את התובע מלהיות אוחז כשורה או כי יש לראות שיק כזה כמסמך שאיננו שלם ותקין לפי מראהו.

סעיף 19 לפקודה מסמיך את המחזיק להשלים כל פרט מהותי החסר בשטר.

הנתבעת עצמה בתצהירה העידה כי מסרה השקים ללא שם נפרע, עפ"י בקשתה של הגננת ומכאן שידעה והסכימה כי השקים יועברו לצד שלישי אשר ירשום בהם שם של נפרע לפי ראות עיניו.

מנהג סוחרים הוא ליתן שיק ללא שם נפרע על מנת שהמחזיק ירשום את שמו בשטר ויציגו לפירעון. אין לומר על מי שקיבל שטר ללא שם נפרע כי קיבל שטר לא תקין, שטר שצריך לעורר את חשדו של המקבל בדבר פגם או אי תקינות בשטר.

רישום המילים "למוטב בלבד" וכן שרטוט השקים אין בהם כדי לפגום באחיזה כשורה שכן כל מטרת הכיתוב היא כי השקים יוצגו לפירעון בחשבונו של מי שירשם כנפרע, כפי שאכן נהג התובע.

בעניין זה ראה הפסיקה שהביא ב"כ התובע בסיכומיו, פסיקה לפיה לא קיבלו בתי המשפט את עמדתו של השופט זוסמן בספרו דיני שטרות.

זוהי גם הדעה המובאת בספרו של שלום לרנר "דיני שטרות" בעמ' 276.

9. התובע הוכיח כי פעל בתום לב וחקירתו הנגדית לא מוטטה את תום הלב.

קבלת שטר ללא שם נפרע איננו חוסר תום לב. השקים נתקבלו לפני מועד פירעונם, לפני סגירת הגן ולא הוכח כי התובע, בעת שקיבל השקים ידע או צריך היה לדעת על כוונתה של גב' קרינגל לסגור את הגן במועד עתידי.
התובע הסביר, וגרסתו לא נסתרה, כי ידע על מצבה הקשה של הגננת רק כשהתחילו לחזור שקים של מושכים שונים, שקיבל מהגננת.

10. לעניין הערך העיד התובע כי קיבל את השקים "תמורת אספקת מזון שסיפקתי לגן שהיה בניהולה". (סעיף 2 לתצהיר).
לתצהיר לא צירף התובע מסמכים והסביר בחקירתו הנגדית:
"אני רק דופק" בקופה רושמת לא צרפתי (בטעות הוקלט ציפתי") את זה לתצהיר אך זה לא בעיה אני יכול לצרף" (עמ' 2 שורה 11).

בתצהירה לא טוענת הנתבעת כי התובע לא נתן ערך עבור השקים, להפך בסעיף 7 מאשרת הנתבעת כי התובע "הנו אוחז בעד ערך".
התובע הרים הנטל המוטל עליו והוכיח כי נתן ערך בעד השקים.

סיכום
11. הוכח כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד בין הצדדים הסמוכים הנתבעת מצד אחד והגננת גב' קרינגל מצד שני.
התובע הוכיח את אחיזתו כשורה בשקים עפ"י הגדרת המונח בסעיף 28 לפקודה וכן עמד התובע בנטל להוכיח כי לאחר הפגם בסחור נתן בתום לב ערך בעד השטר.

משכך הם הדברים הרי שהתובע בהיותו אוחז כשורה מתגבר על כל פגם ביחסים שבין הצדדים הסמוכים.

ב"כ הצדדים הרחיבו בסיכומיהם בשאלה האם אוחז שסוחרו לו שיקים לפני כשלון התמורה בעסקה בין הצדדים הסמוכים מתגבר על כל פגם גם אם איננו אוחז כשורה או שדינו של אוחז כאמור כדינו של אוחז שסוחר לו השטר לאחר כשלון התמורה שאז רק אחיזה כשורה תתגבר על הפגם.

מחלוקת זו נסבה סביב הלכת גויסקי הישנה אשר לא בוטלה עד היום ע"י ביהמ"ש העליון לעומת מדיניות חדשה המסתמנת בפסיקה ובספרי מלומדים, ביקורת על פס"ד גויסקי בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין ציטיאט, שאלה שהושארה בדרך עיון תוך הצבת "הערת אזהרה לגבייה".

הואיל וקבעתי כי התובע אוחז כשורה בשקים איני רואה צורך להיכנס לסוגיה הנכבדה שהעלו ב"כ הצדדים כאמור.

12. סוף דבר, מכל הטעמים שפרטתי לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את החוב כפי שהוא עפ"י חשבון לשכת ההוצל"פ בתיק מספר 01-28099-01-4.

בנוסף לסכום ההוצאות שנפסק בהחלטת ההתנגדות, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בגין ניהול ההליכים בתובענה בסך כולל של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

ניתן היום י"ט באדר, תשס"ב (3 במרס 2002) במעמד:
עורך דין אליצור ואלטשולר מטעם התובע.
עורך דין זוהר מטעם הנתבעת.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
סובל משה, שופט
115997/01א 120 מיכל חזן








א בית משפט שלום 115997/01 אהרון עופר נ' מנצור רחל (פורסם ב-ֽ 03/03/2002)