פסקי דין על מרדכי כרמלי | פסקי דין על מוניב נג'מי | פסקי דין על יוסף רום |

18939/07 א     16/02/2009




א 18939/07 מרדכי כרמלי נ' מוניב נג'מי, יוסף רום








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה

ת"א 18939-07 כרמלי נ' נג'מי ואח'


16 פברואר 2009



בפני

כב' השופט
טובי אמיר


התובע

מרדכי כרמלי


נגד


הנתבעים

1. מוניב נג'מי
2. יוסף רום




פסק דין


1.
התובע, כבן 78, מתגורר בשכנות לנתבע מס' 2, בבית ברחוב בית לחם 33 בחיפה. במהלך שנת 2006 ביקש הנתבע 2, יחד עם דיירים נוספים בבניין, לבצע תוספת בניה, לה התנגד התובע. בסופו של דבר נדחתה ההתנגדות ועבודות הבניה יצאו אל הפועל בהתאם להיתר בניה שניתן על ידי הרשויות המוסמכות. הסכסוך סביב אותן עבודות בניה, הנו הרקע לתביעה שהונחה בפני
י בגדר תיק זה, כפי שיפורט עוד להלן.

2.
המדובר בתביעה שהוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו, לאחר שביום 18.5.07 בעת שיצא לחצר הבניין לסדר בלוני הגז השייכים לדירתו, עלה על שלושה מסמרים שהיו מחוברים לקרש, ואלה חדרו לרגלו וגרמו לפציעתו (להלן: "התאונה"). הנתבע מס' 1 הנו הקבלן שביצע את עבודות הבניה שתוארו לעיל.

3.
לטענת התובע, ארעה התאונה בשל רשלנותם של הנתבעים שלא נקטו באמצעי הזהירות המתחייבים, בהותירם שטח עבודה
לא בטוח, ובכך שהעתיקו בלוני גז ממקומם ללא הסכמתו וללא הרשאה, והשאירו חפצים מסוכנים בחצר הבניין ללא הצבת שילוט מתאים.

4.
התובע העיד בעצמו לגבי נסיבות התרחשות התאונה. לבד הימנו, העידה גם רעייתו הגב' נירה כרמלי, אם כי עדותה לא התייחסה לעצם קרות האירוע, שכן בשעת התאונה הנטענת היה התובע בגפו. עדותה של הגב' כרמלי התייחסה לאירועים שלאחר התאונה, כמו גם למצבה החמור והמסוכן של זירת האירוע. למעשה, עדותם של התובע ואשתו הנה עדות יחידה במשמעות סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971. סעיף זה מורה כי
בבואו לפסוק במשפט אזרחי על פי עדותו היחידה של בעל דין, כשאין לה סיוע, יפרט בית המשפט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.

5.
בענייננו, העידה אמנם אשת התובע אך עדות זו, הגם שהיא יוצאת מפיה, אין היא אלא עדות אחת, המהווה חלק מעדות התובע. עמד על כך בית המשפט בע"א 761/79 פינקל נ' הדר, חברה לביטוח בע"מ, פד"י לה(2), 48 בקבעו:

"לא זו אף זו: אם כי למעשה שתי עדויות נפרדות הן שלו ושלה, להלכה אין הן אלא עדות אחת הניזונה ממקור אחד, אף שהיא באה משני פיות; לא משום שהאיש ואשתו היו לבשר אחד, כי אם משום שסיפורם סיפור אחד הוא המשותף לשניהם והמתואם ביניהם (בדרך הטבע , לא בדרך הקנוניה)".


על טעמה של הוראת סעיף 54 עמד בית המשפט באותו

פסק דין
בציינו:

"טעמה של הוראת סעיף 54 הוא למנוע ולסכל תביעות מבוימות, שיקשה על נתבע לסתרה או להזימה, ותביעה מעין זו שלפנינו היא ממין התביעות שיקשה עד מאוד על נתבע לסתרן או להזימן בראיות משלו. תביעות, המתבשלות בין בני זוג לבין עצמם, בעדות הטבחים לא סגי להוכחתן. אם קיימות נסיבות מיוחדות המקנות לעדותם משקל מיוחד, יפה כוחו של בית המשפט להיענות לתביעתם, ובלבד שינמק זאת כדבעי, אך חוששני שעצם מהימנותה בלבד של עדות בני הזוג אינה מגיעה לעולם כדי נסיבה מיוחדת שכזאת, שהרי בלעדי מהימנות שום עדות אינה יכולה לעמוד בלאו הכי".

6.
בהעדר כל סיוע לעדותו של התובע, ובהינתן כי מדובר בעדות יחידה, די היה בכך על מנת להביא לדחיית תביעתו. אלא שבענייננו, מסקנה זו מתבקשת אף לנוכח התהיות והתמיהות העולות מגרסתו של התובע, וכלהלן:

6.1
התובע לא הוכיח כי המסמרים שגרמו לפציעתו, הושלכו במקום האירוע דווקא על ידי מי מהנתבעים. משום מה לא טרח התובע לצלם את הקרש ממנו נפגע, או לצלם תמונה רחבה יותר של מקום ההתרחשות ממנה ניתן יהא ללמוד אודות המפגעים המצויים במקום. התצלום ת/1 לבדו, אין בו די כדי ללמד על מצב השטח כפי שתואר מפי התובע ואשתו. הגב' כרמלי ציינה בעדותה כי "בשטח היו קרשים עם מסמרים בולטים ואבנים" (עמ' 2 שורה 6 לפרוטוקול). משום מה לא הוצג כל תצלום של אותם קרשים מסוכנים שהיו פזורים בשטח.

6.2
לטענת התובע, העתיקו הנתבעים, על דעת עצמם, את מיקום בלוני הגז השייכים לדירתו וזאת ללא אישורו ומבלי שנתן הסכמתו לכך. הנתבעים טענו מצדם כי אשת הנתבע 2 הגב' אנט רום, פנתה אל התובע בראשית חודש מאי 2007 ובקשה כי ימסור לידה את מפתח המנעול שעל שרשרת הברזל המקיפה את בלוני הגז, וזאת על מנת שניתן יהא להסיטם מעט בכדי לאפשר בניית קיר המחסן מאחוריהם. לטענת הנתבעים, התובע ירד עם המפתח, ואפשר פתיחת השרשרת והזזת בלוני הגז סנטימטרים אחדים, כפי שנתבקש לעשות.
עדותם של הנתבעים ושל הגב' אנט רום עשתה עלי רושם חיובי ומשכנע, וראיתי להעדיף אותה על פני גרסתו של התובע. אין חולק כי עובר להזזת בלוני הגז, היו אלה קשורים בשרשרת ברזל. התובע העיד כי אותה שרשרת שימשה אותו גם לאחר שהבלונים הוזזו. לא נראה לי הגיוני כי יעלה בידי הנתבעים להעתיק את מיקום בלוני הגז מבלי שיפתחו את השרשרת. הואיל ולא נטען, וממילא גם לא הוכח, כי המנעול נפרץ או כי השרשרת נחתכה, מתבקשת המסקנה כי השרשרת נפתחה בהסכמה, כפי שהעידו הנתבעים.

6.3
התובע הוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 100%. אשתו, הגב' כרמלי העידה כי הוא סובל ממחלת לב קשה וכי אילולא הקפיד על הליכה יומיומית, ספק אם היה שורד. בהופיעו בפני
י התרשמתי כי אכן מדובר באדם מבוגר שניכר כי אינו בקו הבריאות. עובדה זו אינה מתיישבת עם טענתו כי לאחר שמצא כי בלוני הגז הוזזו ממקומם והיו "זרוקים" בצד, הוא סידר אותם. הרמת בלוני הגז והזזתם ממקומם אינה פעולה קלה אלא כרוכה בהפעלת כוח פיזי משמעותי. בשים לב למצבו של התובע, איני מאמין כי עלה בידו להזיז ולהרים אותם בלונים לבדו. הדברים מעוררים ספק לגבי אמיתות גרסתו כי אותם בלונים היו זרוקים באתר הבניה כביכול.

6.4
לטענת התובע, אורכם של המסמרים עליהם דרך הנו 6.5 ס"מ והם חדרו לכל אורכם לחלק הקדמי של רגלו (עמ' 10 שורה 1 ואילך לפרוטוקול). תיאור זה אינו מתיישב עם העובדה שהתובע לא ראה לפנות לקבלת טיפול רפואי אלא בחלוף יומיים ממועד התאונה. לדבריו האירוע התרחש בשעות אחה"צ של יום שישי, ואילו הוא פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום ראשון. ההסבר שנשמע מפיו לא היה משכנע, והעיד יותר מכל על קלות הפגיעה, אם בכלל. העובדה שביום ראשון פנה לקופת חולים בהליכה רגלית (שם בשורה 15 לפרוטוקול) מחזקת את המסקנה כי מדובר בפגיעה קלה למדי. אף עיון בתיעוד הרפואי והטיפול שנדרש מטים את הכף לעבר הקביעה כי מדובר באירוע קל שלא הותיר נזקים של ממש, ובכל מקרה לא בהיקף שלו טוען התובע.

7.
למעלה מן הצורך אוסיף כי אף אילו הייתי מקבל את גרסתו של התובע ומגיע לכלל דעה כי הנתבעים נושאים באחריות, הייתי רואה לייחס לו אשם תורם במידה מכרעת. זאת מחמת שני טעמים - ראשית, התובע ידע כי מדובר באתר בניה שבו נעשות עבודות בהיקף נרחב
וכי הכניסה לאתר טומנת בחובה סכנה. עובדה זו נלמדת לא רק מן השילוט אותו תלה הנתבע 1 במקום בולט בכניסה לבניין, המזהיר מפני הסכנה בשטח שבו נעשות עבודות בניה, אלא מעצם הודאתו של התובע בכך שידע כי במקום נעשות עבודות כאמור. בהחליטו להלך בשטח שבו מונחים קרשים, מסמרים וציוד עבודה, כפי שתיאר, היה על התובע לנקוט משנה זהירות ולבחון את צעדיו היטב. הטעם השני נעוץ בכך שהתובע הודה כי חרף העובדה שירידתו לשטח נעשתה בשעת דמדומים, הוא לא טרח להצטייד בפנס על מנת שיאיר את דרכו ויסייע
במניעת פגיעה, כפי שאירעה לפי טענתו.

8.
בפתח פסק הדין, ציינתי כי הרושם המתקבל הנו כי תביעה זו הוגשה על רקע הסכסוך בין הצדדים היריבים שמקורו בעבודות הבניה שנעשו למורת רוחו של התובע. רושם זה מתחזק לאור העובדה שהתובע בחר להגיש את תביעתו דווקא כנגד הנתבע 2, על אף ששלושה דיירים נוספים היו מעורבים בעבודות הבניה שנעשו במקום. ודוק - עבודות הבניה נועדו להרחבת דירותיהם של ארבעה דיירים בבנין, שהנתבע 2 הנו רק אחד מהם. התובע בחר דווקא בנתבע כדי להגיש נגדו את תביעתו, מבלי להסביר מדוע
מצא לייחס דווקא לו את האחריות, ופטר את יתר הדיירים המעורבים. יש בכך, לטעמי כי לחזק את המסקנה כי המניעים שעמדו מאחורי הגשת התביעה אינם ענייניים.

9.
יתר על כן, מחקירתו הנגדית של התובע התברר כי יחסי הצדדים ממשיכים למצער להתדרדר, עד שנדרשה התערבות המשטרה לשם החזרת צינור שנלקח על פי הנטען מרשות הנתבע 2 על ידי התובע והוחזר רק לאחר התערבות המשטרה. מבלי להידרש לפרטי אותו אירוע ומבלי לחוות דעה לגבי האחריות והמניעים, די אם אציין כי יש בתמונה העגומה שנפרשה בפני
י כדי להעיד על יחסי שכנות עכורים למדי. מסקנה זו מחזקת אף היא את הרושם שההליכים שבפני
י אינם אלא חלק ממסכת מורכבת יותר של סכסוכים ומריבות בין שכנים, שטוב היה אילו השכילו הצדדים למצוא דרך לפתרם מחוץ לכותלי בית המשפט.

10.
בהתחשב בנזק הזעום שנגרם, אם בכלל, ולאור הקושי בהוכחת התביעה בין היתר בשים לב לסעיף 54 לפקודת הריאות, כפי שפורט לעיל, ספק אם היה מקום להגיש את התביעה מלכתחילה. אולם משהוגשה, ולנוכח הממצאים שקבעתי לעיל, לא נותר לי אלא לדחותה.


לפיכך, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום אחרת ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
כ"ב שבט תשס"ט, 16 פברואר 2009, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 18939/07 מרדכי כרמלי נ' מוניב נג'מי, יוסף רום (פורסם ב-ֽ 16/02/2009)