פסקי דין על מנחם כהן | פסקי דין על שקם בע"מ

911549/99 עב     12/08/2003




עב 911549/99 מנחם כהן נ' שקם בע"מ




1
בתי הדין לעבודה
עב 911549/99
עב 302252/98 - 302249/98
עב 006910/00
בית דין א.לעבודה ת"א

כבוד השופטת לאה גליקסמן

נ.צ. גב' שולמית יצחקי
נ.צ. מר הרצל חגי
בפני
:
1 . מנחם כהן

2 . יצחק חנימוב
3. שלמה וילציג
4. משה כהן
5. יהושע מילנר
6. סימן טוב גיחון
7. מאיר בקר
8. שמואל זיגמן
בעניין:
התובעים
- נ ג ד -
שקם בע"מ
הנתבעת
פסק דין
ההליך
1. 1. התובעים הם עובדים לשעבר של הנתבעת (להלן - הנתבעת או השקם), אשר סיימו את עבודתם בשקם לפני הגיעם לגיל פרישה, בהתאם להסכם קיבוצי קיבוצי מיוחד מיום 6.4.95 שבין השקם לבין ההסתדרות וועד עובדי השקם (מוצג ת/1א למוצגי התובעים; להלן - הסכם 95). הדיון בתביעותיהם של כל התובעים אוחד על פי החלטות בית הדין מיום 23.9.99 ומיום 4.10.00.
2. 2. עם התובעים בהליך נמנה גם התובע מר סעדיה סוכר. עקב מצבו הרפואי, ובהסכמת הצדדים, נדחתה תביעתו ללא צו להוצאות (

פסק דין
מיום 1.5.02, פרוטוקול ע' 2).
3. 3. בהתאם לסעיף 4 להסכם 95, היו התובעים זכאים לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 142.5%. בסעיף 10 להסכם 95 נקבע כי כתנאי לקבלת הזכויות על פי הסכם 95, על עובד לחתום על כתב ויתור בנוסח המופיע בנספח ד' להסכם. לתיק בית הדין הוגשו כתבי ויתור חתומים על ידי כל התובעים. (אחד התובעים, שלמה וילציג, טען בשלב מאוחר יותר בהליך, כי החתימה הנחזית להיות חתימתו על כתב הויתור אינה שלו). 60221
4. 4. בחישוב פיצויי הפיטורים ששולמו לתובעים על פי הוראות הסכם 95, לא נכלל רכיב השכר "שעות נוספות גלובליות" (להלן - ש"נ גלובליות). התובעים טענו כי רכיב זה הינו, לאמיתו של דבר, חלק משכר היסוד, ולכן היה מקום לכלול אותו ב"שכר" לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המוגדלים שהגיעו להם על פי ההסכם. כמו כן טענו, כי בתקופת עבודתם, היה על השקם לכלול רכיב זה ב"שכר" ששימש בסיס להפרשות השקם לקרן הפנסיה "מקפת", להפרשות השקם בגין השלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 1/3% 2 לבנק טפחות, ולקרן השתלמות.
5. 5. השקם טענה כי יש לדחות את תביעותיהם של התובעים, בשל שתי טענות מקדמיות: האחת - כתב ויתור וסילוק עליו חתמו כל התובעים עם סיום עבודתם בשקם, בו ויתרו על תביעות נוספות כנגד השקם; השניה - קיומו של מעשה בית דין בשאלת מהותו של רכיב ש"נ גלובליות. כן טענה השקם כי יש לדחות את התביעה לגופה, הן בשל כך שעל פי הוראות ההסכמים הרלבנטיים רכיב ש"נ גלובליות לא היווה חלק מהשכר, והן בשל כך שהרכיב היווה תשלום אמיתי בעד עבודה בשעות נוספות ולא פיקציה.
6. 6. לתיק הוגשו תצהירים מטעם כל התובעים, ובמועד מאוחר יותר הגיש התובע שלמה וילציג תצהיר משלים, בנוגע לכך שהחתימה הנחזית להיות חתימתו על כתב הויתור (מוצג נ/ 10(3) למוצגי הנתבעת) אינה חתימתו. כן הוגשה מטעם התובע שלמה וילציג חוות דעת מומחה של גרפולוגית, גב' טובה קליסקי. מטעם השקם העיד מר צבי מלניק, מנהל משאבי אנוש, והוגשו שלושה תצהירי עדות: תצהיר 1 - מיום 20.8.00, בהתייחס לתביעה בכללותה ולתביעותיהם של התובעים 1 - 5; תצהיר 2 - תצהיר משלים, מיום 17.5.2001, בהתייחס לתביעותיהם של תובעים 6 - 8; תצהיר 3 - מיום 18.7.01, בהתייחס לתצהירו המשלים של התובע שלמה וילציג.
7. 7. סדר הדיון יהיה כמפורט להלן:
8. 7.1. האם יש לדחות את התביעה בשל טענותיה המקדמיות של השקם?
9. 7.2. האם הרכיב ש"נ גלובליות מהווה חלק מה"שכר" לעניין הזכויות השונות הנתבעות על ידי התובעים?
10. 7.3. האם הרכיב "ש"נ גלובליות" הוא פיקציה, כטענת התובעים, או תשלום אמיתי בעד עבודה בשעות נוספות, כטענת השקם?
11. 8. נציין, כי בחרנו לדון בכל השאלות המתעוררות בהליך זה, על מנת למנוע התדיינויות נוספות בין הצדדים, כל שהכרעתנו בנושא המפורט בסעיף 7.2 לעיל לא תהיה מקובלת על ערכאת הערעור.

האם התובעים מנועים מלהגיש את תביעתם בשל חתימתם על כתב ויתור?
1) הוראות הסכם 95
12. 9. כאמור, התובעים סיימו את עבודתם בשקם בהתאם להוראות הסכם 95 (מוצג ת/ 1א למוצגי התובעים). ההוראות הרלבנטיות בהסכם 95 הן כמפורט להלן:
13. 9.1. סעיף 4 (א):
(א) עובד אשר מועסק בחברה ביום חתימת הסכם זה כעובד קבוע (לרבות העובדים הקבועים מתוך אלה המפורטים בסעיף 7 להלן) ושיפוטר מהחברה בתקופה שמיום חתימת הסכם זה ועד יום 31.12.97 (התקופה תיקרא להלן - תקופת ההסכם המקורית), יקבל בעת פרישתו מהחברה פיצויי פיטורים כדלקמן:
(1) העובד יהיה זכאי לקבל מכתב מטעם החברה לשחרור כל הכספים המופקדים על שמו בקרן מקפת (קרן ופירות).
(2) השלמת 2.33% לסכום המופקד לזכותו/ה בקרן מקפת כך שסה"כ של שני המרכיבים לא יפחתו מ- 100% פיצויי פיטורים כחוק. אולם אם הסכום המופקד לזכותו/ה בטפחות, אם מופקד לזכותו סכום כאמור, עולה על סכום ההשלמה, תועמד לרשותו היתרה שבבנק טפחות ולא תעשה השלמה, כאמור לעיל, על ידי החברה.
עובד שבמועד פיטוריו ויתקו בעבודה קטן בפועל מ- 4 שנים לא יהיה זכאי להשלמה כאמור והסכום הנקוב בסעיף 4(א)(4) להלן ייחשב גם כהשלמת פיצויי פיטורים על פי סעיף זה.
(3) שחרור מלוא הכספים (קרן ופירות) שהופקדו על שמו של כל עובד זכאי בחשבון הפיצויים שבבנק כללי כאמור בסעיף 3א' ו- 3 ב' להסכם זה.
(4) (4) סכום נוסף שווה ערך ל- 42.5% מפיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, אשר ישולם על ידי החברה.
(ההדגשה הוספה).
14. 9.2. סעיף 10:
תנאי מתלה ומוקדם לקיום זכותו של עובד מבין העובדים על פי הסכם זה הינו חתימה על כתב ויתור בנוסח המופיע בנספח ד' להסכם זה, ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו.
עובד שלא יחתום על כתב ויתור יהיה זכאי אך ורק לזכויותיו הכספיות, כעובד מפוטר, על פי דין, ולזכויותיו, אם קיימות, על פי סעיף 4(א)(3), ולא יהיה זכאי להטבות המפורטות בהסכם זה.
15. 9.3. סעיף 11:
בקבלת הזכויות, התשלומים וההטבות כמפורט לעיל, יש משום מיצוי וסילוק מוחלט של כל תביעות העובדים ו/או נציגות העובדים כלפי החברה, כלפי עובדיה וכלפי משמשיה, בעניינים המוסדרים בהסכם זה.

2) נספח ד' להסכם 95 - כתב הויתור
16. 10. בנספח ד' להסכם 95 מפורט נוסח כתב הויתור, וזו לשונו:
א. אני הח"מ ________ מאשר בזאת קבלת מכתבי שחרור כמפורט בהסכם זה ולמעט קבלת הסכומים כמפורט להלן בסעיף ב', הגעתי לסיפוקי המלא באשר לכל זכות ו/או לכל תביעה ו/או לכל דרישה שהגיעה לי או שעשויה להגיע לי בקשר לעבודתי בשקם בע"מ
ו/או בקשר לסיום עבודתי שם, מכל גורם שהוא.
ידוע לי כי הצהרתי זו מהווה תנאי מוקדם לקבלת הזכויות העודפות שקיבלתי על פי ההסכם הקיבוצי הנ"ל ולכן, אין לי ולא תהיינה לי כל תביעות ו/או דרישות מכל סוג שהוא אל החברה ו/או אל מי מטעמה, לרבות תשלומים שונים בגין עבודה מכל סוג ותנאים נלווים מכל סוג.
האמור בכתב ויתור זה, מהווה גם הודעת סילוק לפי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963.
ידוע לי כי ללא חתימתי על מסמך זה לא הייתי מקבל את הזכויות שהוסכם עליהן בהסכם הקיבוצי הנ"ל.
ב. יתרת הסכום המגיע לי בגין גמר חשבון, ומבלי לפגוע בכלליות האמור בגין משכורת, תנאים נלווים, חופשה, פיצויי פיטורים הינה ____________.
17. 11. בכתבי הויתור אשר עליהם חתמו התובעים (מוצגים נ/ 10(1) עד נ/ 10(3), נ/10(5),
נ/10(6), נ/ 19(1) - נ/ 19(3) בתיק מוצגי הנתבעת) נוספה פסקה ג', אשר אינה רלבנטית לענייננו.
2) טענות הצדדים
18. 12. התובעים טענו כי כתב הויתור אינו חוסם אותם מלהגיש את תביעותיהם, מנימוקים אלה:
19. 12.1. בהתאם לסעיף 4(א)(4) להסכם 95, התובעים זכאים ל"סכום נוסף שווה ערך
ל- 42.5% מפיצויי הפיטורים על פי חוק ..". יש לקרוא את סעיף 10 להסכם ביחד עם סעיף 4(א)(4) להסכם 95. לחתימת העובד על כתב ויתור יש תוקף רק אם קיבל העובד את זכויותיו על פי הסכם 95. לכן, אין לדחות את התביעה על הסף, ויש לדון בטענת העובדים כי רכיב ש"נ גלובליות נכלל בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים על פי החוק.
20. 12.2. לנוכח נסיבות חתימת התובעים על כתב הויתור, לא היה במקרה הנדון ויתור מדעת של התובעים על זכויותיהם.
21. 13. בתשובה לטענות אלה טענה השקם:
22. 13.1. יש לפרש את הביטוי "פיצויי הפיטורים על פי חוק" שבהסכם 95 על פי ההקשר המפעלי המקומי.
23. 13.2. הסכם 95 מהווה פשרה קיבוצית, במסגרתה נעשתה, באופן קיבוצי ואינדיבידואלי, "עסקת חבילה" הכוללת ויתור העובדים על תביעות.
24. 13.3. כאשר מדובר בעסקת חבילה שנעשתה בהסכם קיבוצי, על סמך מו"מ קיבוצי, הטענה בדבר היקף ידיעתם של התובעים את הזכויות עליהן ויתרו אינה רלבנטית. עובד אינו יכול ליהנות מהיתרון אשר במו"מ קיבוצי, דהיינו מהעוצמה המצויה בידי ארגון העובדים בעת ניהול המו"מ הקיבוצי, אך בה בעת לדחות את כוליות ההישג שהשיג המו"מ הקיבוצי, לרבות כתב הויתור. כוחו של ההסכם הקיבוצי בכך שהוא מחייב ומזכה את המעביד מבלי שהמעביד יצטרך לנהל מו"מ נפרד עם כל אחד מהעובדים.
25. 13.4. בכתב הויתור עליו חתמו התובעים מצויין במפורש הסכום המשולם להם, בנוסף לשחרור הקופות, ולכן היה בידי התובעים המידע המלא בדבר אופן חישוב זכויותיהם. ככל שהתובעים לא קראו את המסמך ו/או לא בדקו את תוכנו, הם מנועים מלטעון כי אין לכתבי הויתור נפקות.

3) הכרעה
26. 14. לדעתנו, בכל הנוגע לשאלה אם כתב הויתור חוסם את התובעים מלהגיש את תביעתם, יש להפריד בין תביעתם של התובעים לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים בגין רכיב ש"נ גלובליות על יסוד סעיף 4 להסכם 95 לבין תביעותיהם האחרות.
3 (א) התביעה להפרשי פיצויי פיטורים על יסוד סעיף 4 להסכם 95
27. 15. בכל הנוגע לתביעה לתשלום הפרשי פיצויים, תביעתם של התובעים מעוגנת, לגרסתם, בהסכם 95 עצמו, אשר קבע כי הם זכאים ל- 100% פיצויים כחוק ולסכום נוסף שווה ערך ל- 42.5% מפיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים. לכן, לא מדובר בתביעה של התובעים לזכויות נוספות, מעבר לזכויות שהגיעו להם על פי הסכם 95, אלא בתביעה למימוש זכויותיהם על פי הסכם 95.
28. 16. מעיון בסיכומי הטענות של השקם עולה כי גם לדעת השקם, תוקפו של כתב הויתור מותנה בכך ששולם לתובעים סכום פיצויי הפיטורים שהגיע להם על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, כאשר לטענתה יש לפרש את הוראת סעיף 4 להסכם 95 על פי ההקשר המפעלי - המקומי, והחישוב שנעשה לתובעים משקף את ההסכמה הקיבוצית (סעיפים 12, 13, 14.6, ו - 22 סיפא לסיכומי טענות השקם).
29. 17. מכאן, שיש לבחון האם בכתב הויתור הצהירו התובעים כי קיבלו את כל זכויותיהם על פי הסכם 95, והאם כתב הויתור מקיים את התנאים שנקבעו בפסיקה על מנת שיוקנה לו תוקף בעניין זה.
30. 18. בדב"ע 10/98 - 2 קנטי נ' דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ (עבודה ארצי, כרך לב (3) 161), פירט כב' הנשיא את הנסיבות בהן לא יינתן תוקף לכתב הויתור, כמפורט להלן:
31. 18.1. כתב הויתור אינו ברור וחד משמעי;
32. 18.2. כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו;
33. 18.3. העובד לא קיבל חשבון ובו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור; (ההדגשה הוספה).
34. 18.4. יש פגם במסמך הויתור;
35. 18.5. לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך.
36. 19. בע"ע 1376/00 זכר בנקוביץ נ' גדות ים בע"מ (עבודה ארצי כרך לג (12) 35), קבע בית הדין הארצי כי יש ליתן תוקף לכתב הויתור עליו חתם העובד, מנימוקים אלה:
37. 19.1. חובת החתימה על כתב הקבלה והסילוק נקבעה בהסכם קיבוצי.
38. 19.2. העובד ידע את סכום התשלום, את מקור הכסף, ופירוט אופן החישוב. (ההדגשה הוספה).
39. 20. אמנם, בכתב הויתור לא הצהיר כל תובע במפורש כי קיבל את כל זכויותיו על פי הסכם 95, אולם ניתן להסיק הצהרה כזו מההצהרה הכללית כי עם קבלת הסכום המפורט בכתב הויתור אין לעובד כל תביעות ו/או דרישות מהחברה מכל סוג שהוא. כמו כן, נאמר בכתב הויתור כי הוא מהווה הודאת סילוק, על פי סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963.
40. 21. אולם, לדעתנו, אין תוקף לכתב הויתור בכל הנוגע לתביעה להפרשי פיצויי פיטורים מכוח הסכם 95. זאת, בשל העובדה שהתובעים לא קיבלו פירוט של חישוב הסכום המופיע בס"ק ב' לכתב הויתור, קודם לחתימתם על כתב הויתור, ולכן לא יכלו לבדוק אם קיבלו את כל הזכויות המגיעות להם על פי הסכם 95 אם לאו. דבר זה עולה במפורש מעדותו של מר מלניק, באומרו:
"אף אחד לא קיבל חשבון סופי בלי שבא לפקידת כח האדם או לחשבת השכר וקיבל את הצ'ק וחתם על כתב הויתור. אסרתי על חשבות השכר לתת את הצ'ק ללא שיחתמו". (פרוטוקול ע' 64, ש' 18 - 20).
כלומר, מעדותו של מר מלניק עולה כי התהליך היה כזה: חתימת העובד על כתב הויתור - קבלת הצ'ק וקבלת חשבון סופי. על מנת שיינתן תוקף לכתב הויתור, התהליך היה צריך להיות הפוך: קבלת חשבון סופי מפורט ורק לאחר מכן חתימת העובד על כתב הויתור.
41. 22. נדגיש, כי לדעתנו, על מנת שיינתן תוקף לכתב הויתור, אין די בציון הסכום הכולל אותו מקבל העובד במסגרת גמר חשבון, כפי שנעשה בסעיף ב' לכתב הויתור. זאת, במיוחד כאשר הסכום כולל מרכיבים שונים - פדיון חופשה, הפרשי שכר, הפרשי פיצויי פיטורים וניכוי חובות (ראו לעניין זה עדותו של מר מלניק, פרוטוקול ע' 64, ש' 3 - 4). על מנת שיינתן תוקף לכתב הויתור, נדרש שהעובד יקבל תחשיב מפורט של הזכויות ששולמו לו עם סיום עבודתו.
42. 23. לא מקובלת עלינו טענת השקם כי שאלת "היקף ידיעתם" של התובעים אינה רלבנטית לנוכח העובדה שבמקרה הנדון ניתנו תנאים מועדפים מכוח הסכם קיבוצי. ראשית, טענה זו סותרת את הוראת סעיף 10 להסכם 95. בהתאם לסעיף 10 להסכם 95 רשאי העובד לבחור בין קבלת הזכויות על פי הסכם 95, בכפוף לחתימתו על כתב ויתור, לבין קבלת זכויותיו כעובד מפוטר על פי דין וזכויותיו לשחרור חלקו בקרן המיוחדת שהוקמה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. על מנת שעובד יוכל לממש את זכות הבחירה שלו מכוח סעיף 10 להסכם 95, הכרחי שיוצג לו חשבון מפורט של הסכומים שקיבל על פי הסכם 95 ואופן חישובם, על מנת שיוכל להשוותם לזכויות שמגיעות לו "על פי דין". שנית, לדעתנו, בכל מקרה בו מעניק הסכם קיבוצי זכויות עודפות בכפוף לחתימת העובד על כתב ויתור, עדין זכאי העובד למידע על אופן חישוב הזכויות המשולמות לו על פי ההסכם הקיבוצי, על מנת שיוכל לקבל החלטה אם להסתפק בזכויות העודפות המוענקות לו מכוח ההסכם הקיבוצי, או לעמוד על תביעותיו האחרות כנגד המעביד, ככל שיש לו תביעות אחרות כנגד המעביד.
43. 24. לאור כל האמור, אנו קובעים כי כתב הויתור אינו מהווה מחסום לתביעתם של התובעים להפרשי פיצויי פיטורים, על יסוד הוראות הסכם 95, כאשר טענתם היא כי לא שולם להם סכום פיצויי הפיטורים המוגדלים שהגיע להם על פי הוראות הסכם 95.

3(ב) תביעות התובעים האחרות
44. 25. אין מחלוקת, כי מכוח הסכם 95 קיבלו התובעים זכויות עודפות על הזכויות שהגיעו להם מכוח החוק - תשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 142.5% (ולעתים אף גבוה מזה, אם סכום ההשלמה שהופקד לזכות העובד בבנק טפחות עלה על סכום ההשלמה לפיצויי פיטורים בשיעור של 100%; ראו סעיף 4(א)(2) להסכם 95).
45. 26. כאמור, בסעיף 10 להסכם 95 נקבע כי תנאי מתלה לקיום זכותו של עובד לפי הסכם 95 הוא חתימתו על כתב ויתור בנוסח המופיע בנספח ד' להסכם 95. על פי כתב הויתור, כנגד קבלת הזכויות העודפות מכוח הסכם 95, מצהיר העובד כי אין לו תביעות ו/או דרישות מהנתבעת, לרבות "תשלומים שונים בגין עבודה מכל סוג ותנאים נלווים מכל סוג". בסעיף 11 להסכם 95 נקבע כי בקבלת הזכויות וההטבות על פי הסכם, יש משם מיצוי וסילוק מוחלט של תביעות העובדים ו/או נציגות העובדים כלפי החברה, בעניינים המוסדרים בהסכם זה.
46. 27. לדעתנו, לנוכח הוראות סעיפים 10 ו- 11 להסכם 95, ולנוכח העובדה כי התובעים חתמו על כתב ויתור בהתאם להוראת סעיף 10 להסכם 95, מנועים התובעים מלהעלות כנגד השקם תביעות החורגות מתביעות למימוש זכויותיהם על פי הסכם 95. בעניין זה, מקובלות עלינו טענות השקם, הנתמכות באסמכתאות הרבות שפורטו בסיכומי הטענות מטעמה, כי מדובר ב"עסקת חבילה", בה משלם המעביד לעובד סכום גבוה מהסכום אותו הוא חייב לשלם לעובד על פי החוק, וכנגד זאת העובד מתחייב שלא להגיש תביעות לזכויות אחרות, מעבר למה שקיבל ב"עסקת החבילה". ככל ששולמו לעובד הזכויות העודפות על פי ההסכם, העובד מנוע מלהעלות תביעות מכל סוג שהוא. בין היתר, אם שולמו לעובד פיצויי פיטורים מוגדלים על בסיס רכיבי שכר מסוימים, מנוע העובד מלטעון כי הוא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים על רכיב שכר נוסף (וזאת ללא קשר אם רכיב השכר הנוסף הוא חלק מה"שכר" לעניין חישוב פיצויי פיטורים על פי החוק). המקרה היחיד בו עובד ששולמו לו זכויות עודפות יכול להעלות טענות לתביעות נוספות, הוא במקרה בו הגיע לו מכוח החוק סכום גבוה יותר מהסכום ששולם לו על פי ההסכם בינו לבין המעביד.
ראו למשל:
דב"ע נד/ 101 - 3 יעקב עמנואל נ' שופרסל בע"מ ואח', פד"ע כח 241, בע' 241.
דב"ע נב/ 110 - 3 יעקב מנין נ' וולקן מצברים בע"מ (לא פורסם).
דב"ע 211/98 - 3 אהרון זיבלי ואח' נ' בנק לאומי בישראל בע"מ, פד"ע לד 455.
47. 28. ומן הכלל אל הפרט: בחתימתם על כתב הויתור, קיבלו התובעים את ההסדר שנקבע בסעיף 10 להסכם 95, לפיו כנגד קבלת הזכויות העודפות על פי הוראות הסכם 95, הם מנועים מלהעלות תביעות נוספות. במקרה הנדון, התובעים לא טענו, ובודאי לא הוכיחו, כי סכום הזכויות העודפות ששולם להם מכוח הוראות הסכם 95 נמוך מסכומים שהגיעו להם על פי דין. לפיכך, ככל ששולמו לתובעים הזכויות העודפות שהגיעו להם מכוח הסכם 95, הם מנועים מלהעלות תביעות נוספות כנגד השקם.
48. 29. לאור מסקנותינו כאמור לעיל, אין אנו מקיימים דיון מפורט בשאלה אם התובע שלמה וילציג חתם על כתב הויתור או לא. כאמור לעיל, לדעתנו, כתב הויתור אינו מונע הגשת תביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים מכח הסכם 95. באשר לתביעות האחרות: לדעתנו, המניעות להעלות תביעות נוספות מעבר לתשלום הזכויות העודפות על פי הסכם 95 נובעת מהוראות הסכם 95 עצמו, וחתימת העובד על כתב ויתור רק מהווה אישור מצדו לקבלת ההסדר שבהסכם 95. לכן, גם אם התובע שלמה וילציג לא חתם על כתב הויתור, הרי מעצם העובדה ששולמו לו הזכויות העודפות מכוח הסכם 95, הוא מנוע מלהעלות תביעות נוספות. זאת, לאור הוראות סעיפים 10 ו- 11 להסכם 95. יתר על כן. התובע שלמה וילציג אינו יכול רק ליהנות מהזכויות העודפות המשולמות מכוח הסכם 95, ולהתנער מהתנאי לקבלת הזכויות העודפות על פי אותו הסכם - מניעות מלהגיש תביעות נוספות. התנהגות מעין זו היא התנהגות הנגועה בחוסר תום לב. לפיכך, גם אם התובע שלמה וילציג לא חתם על כתב הויתור, כטענתו, הרי לאחר קבלת התשלומים העודפים על פי הוראות ההסכם, ולאחר שבמהלך ניהול תביעתו הוברר לו שתנאי לקבלת התנאים העודפים על פי הוראות הסכם 95 היה חתימה על כתב ויתור, הוא מנוע מלהגיש תביעות נוספות. אם רצה בכך, יכול היה שלמה וילציג להודיע כי הוא מבקש לקבל את זכויותיו כעובד מפוטר, ולהשיב את סכום הזכויות העודפות ששולם לו. משלא עשה כן, יש לראות אותו כמסכים לתנאי שבסעיף 10 להסכם 95.

האם יש לדחות את התביעה בשל מעשה בית דין?
49. 30. לטענת השקם, יש לדחות את תביעתם של התובעים על פי הדוקטרינה של "מעשה בית דין". טענה זו מבססת השקם על

פסק דין
שניתן בעניינם של עובדים אחרים, אשר הגישו תביעה, בין היתר, לתשלום הפרשות לקרן פנסיה, פיצויי פיטורים, והפרשות בשיעור של 1/3% 2 בגין הרכיב שעות נוספות גלובליות. בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נדחתה תביעה זו (דב"ע נה/ 9 - 3 נחמן ונד ואח' נ' השקם בע"מ
; להלן - עניין ונד; מוצג נ/ 11 במוצגי הנתבעת). התובעים בעניין ונד הגישו עתירה לבג"צ כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, ובג"צ הוציא צו על תנאי בנושא של "שעות נוספות גלובליות". בטרם נדונה העתירה, הגיעו השקם והתובעים בהליך ונד להסכם פשרה, ובמסגרתו הוסכם כי הצדדים יבקשו מבית המשפט העליון לדחות את העתירה ולבטל את הצו על תנאי שניתן, וכן ליתן תוקף של

פסק דין
להסכמה ביניהם. ביום 20.2.96 ניתן תוקף של

פסק דין
להסכמה בין השקם לבין התובעים בעניין ונד (מוצג נ/ 12 במוצגי הנתבעת).
50. 31. השקם טענה, כי הדוקטרינה של מעשה בית דין הורחבה, כך שהיא חלה גם למי שאינו בעל דין אך הוא במצב של צדדיות לבעל דין בהליך קודם. לפיכך, ככל שאם היתה מתקבלת התביעה בעניין ונד היה בכך כדי לחייב את השקם כלפי התובעים, הרי משנדחתה התביעה בעניין ונד, פסק הדין מחייב גם את התובעים. לעניין זה הסתמכה השקם על ע"א 150/82 מדינת ישראל נ' חירם לנדאו עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ (פ"ד מ(1)658); דב"ע מח/ 120 - 3 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' דליה רובינשטיין (פד"ע כ 493).
51. 32. אין בידינו לקבל טענה זו של השקם. נכון הדבר, כי דוקטרינת מעשה בית דין הורחבה, והיא חלה גם כאשר הצדדים להליך אינם אותם הצדדים להליך הקודם, שעליו מבסס הטוען את טענת "השתק פלוגתא" או "מעשה בית דין". אולם, כעולה במפורש מדברי בית הדין הארצי בעניין אל על - רובינשטיין, הרחבה זו חלה רק כאשר הצד כנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא היה צד להליך הקודם. מכאן, שלא ניתן להעלות טענת השתק פלוגתא כנגד מי שלא היה צד להליך הקודם. הרציונל לכלל הוא שבהעדר נסיבות מיוחדות, אין מקום להתדיינות נוספת באותו עניין, כאשר לצד שכנגדו מועלית טענת השתק פלוגתא היה יומו בבית הדין בהליך הקודם. דברים אלה נאמרו במפורש על ידי כב' סגן הנשיא אדלר (כתוארו דאז) באומרו:
"אולם, ההגיון מחייב כי במקרים שהצד שנגדו מעלים טענת השתק פלוגתה היה צד גם בדיון הקודם, והעניין הוא אותו עניין, יפעילו את העקרון של השתק פלוגתה אם מן הצדק לעשות כן, ואם אין נימוק מיוחד שיצדיק התדיינות נוספת בנושא.
....
הסכם קיבוצי, על פי מהותו, חל על קבוצת עובדים. על כן, בהעדר נסיבות מיוחדות, הכרעה הנוגעת לפירוש הסכם קיבוצי מיוחד לגבי מספר עובדים, תחייב את המעביד גם לגבי עובדים אחרים שעליהם חל ההסכם, מאחר שהמעביד היה צד להליך הקודם".
שם, בע' 500 לפסק הדין; ההדגשה הוספה.
כלומר, תנאי הכרחי לקבלת הטענה של מעשה בית דין/השתק פלוגתא הוא שמי שכנגדו מועלית הטענה היה צד להליך הקודם, עליו מבוססת הטענה. מכאן, שלא ניתן להעלות את הטענה כנגד התובעים, אשר לא היו צד להליך בעניין ונד.
52. 33. זאת ועוד. המסקנה כי אין תחולה לדוקטרינת מעשה בית דין/השתק פלוגתא כנגד מי שלא היה צד להליך הקודם עולה בבירור מפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין מתן היתר להגשת תביעות יצוגיות. אילו, כטענת השקם, פסיקה בנוגע לפרשנות הסכם קיבוצי היתה מחייבת, לטוב ולרע, את כל עובדי המעביד, בין אם הם צד להליך כנגד המעביד ובין אם לאו, לא היה מקום כלל לדון בשאלה אם יש להתיר הגשת תביעה ייצוגית. יתר על כן. בדיון אם להתיר לתובע להגיש תביעה ייצוגית, אחד השיקולים אותם מביא בית הדין בחשבון הוא העובדה כי תובענה ייצוגית תהווה מעשה בית דין כנגד יחיד בקבוצה שלא הגיש את התביעה, כלומר כנגד עובדים שלא היו צד להליך. עניין זה רואה בית הדין לעבודה כחסרון של התביעה הייצוגית.
ע"ע 1210/02 אמיר ביברינג ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (עבודה ארצי כרך לג (84) 34), סעיף 4 לפסק הדין.
וראו גם:
1) 1) ע"ע 300031/98 תעשיה אוירית לישראל בע"מ ואח' נ' יהודה מורג ואח', פד"ע לה 289, ע' 310, (סעיף 30 לפסק הדין).
2) 2) דב"ע מח /194 - 3 אלי אלמקייס ואח' נ' תדיראן בע"מ, פד"ע כ' 474, בע' 478, (סעיף 10 לפסק הדין).
53. 34. זאת ועוד. בהתאם לפסיקה, תוצאת הליך קיבוצי מחייבת גם את העובד או העובדים אשר ההוראות הנורמטיביות חלות עליהם ואשר אינם צד להליך (דב"ע שנ/ 112 - 3 אריה שקולניק ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ ואח', פד"ע כא' 447). משמעות קבלת טענת הנתבעת היא ביטול מוחלט של האבחנה בין הליך בסכסוך קיבוצי לבין הליך בסכסוך היחיד. ביטול האבחנה הוא בניגוד לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע בעניין אל על - בירנברג, שבמקום עבודה מאורגן יש להעדיף בירור סכסוכים במסגרת התדיינות בין ארגון עובדים היציג לבין המעביד.
54. 35. לאמור נוסיף, כי בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי בנושא של השעות הנוספות הגלובליות, כפי שנפסק בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ונד. השקם לא הביא בפני
בית הדין את פרטי הסכם הפשרה שהושג בינו לבין התובעים בהליך ונד מחוץ לכתלי בית המשפט, ולא ידוע לנו מדוע הסכימו התובעים בעניין ונד לדחיית עתירתם והאם קיבלו במסגרת הפשרה תמורה כספית בעד ויתורם על העתירה. בנסיבות אלה, בהן הושגה פשרה עלומה בהליך הקודם, לאחר שניתן צו על תנאי כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי, ודאי שפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין ונד אינה יכולה לחייב את התובעים. האם יעלה על הדעת כי במקרה בו שילם מעביד לעובד את סכום התביעה בפשרה, והצדדים הסכימו במסגרת הסכם פשרה לדחיית תביעה, יחייב פסק הדין הדוחה את התביעה את כל העובדים האחרים של המעסיק, שלא הגישו תביעה, ולא זכו לתשלום על פי הסכם הפשרה?
55. 36. כללו של דבר: אנו דוחים את הטענה כי פסק הדין בעניין ונד מהווה מעשה בית דין כנגד התובעים, המונע מהם להעלות את תביעתם.

האם הרכיב "ש"נ גלובליות" מהווה "שכר" לצורך חישוב זכויות התובעים?
56. 37. בחלק זה של פסק הדין נבחן את טענות התובעים, כי הם היו זכאים להכללת הרכיב ש"נ גלובליות בחישוב זכויותיהם השונות: הפרשות לקרן הפנסיה; הפרשות בגין השלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 1/3% 2 (להלן - השלמת 1/3% 2); הפרשות לקרן השתלמות; פיצויי פיטורים מוגדלים על פי הוראות הסכם 95.
1) כללי
57. 38. בטרם נדון בתביעות לגופן, יש להבהיר את מסגרת הדיון. הזכויות הנתבעות על ידי התובעים הם זכויות המגיעות לתובעים מכוח הסכם ולא זכויות המגיעות לתובעים מכוח חוק. בכל הנוגע לזכויות להפרשות לקרן פנסיה, השלמת 1/3% 2 והפרשות לקרן השתלמות הדברים ברורים. אין הוראת חוק המחייבת את המעביד להפריש כספים לקרן פנסיה, להשלמת 1/3% 2 ולקרן השתלמות. מקור זכותו של עובד לזכויות אלה יכול להיות הסכמי בלבד (או הוראות צו הרחבה אשר הרחיב את הוראותיו של הסכם קיבוצי כללי, אך חלופה זו אינה רלבנטית להליך זה).
58. 39. גם התביעה להפרשי פיצויי פיטורים שהגישו התובעים היא תביעה מכוח הסכם ולא מכוח חוק. זאת, כיון שהתובעים תובעים פיצויי פיטורים מוגדלים, בשיעור של 142.5%, על יסוד הוראות הסכם 95, ולא פיצויי פיטורים בשיעור של 100%, על פי הוראות חוק פיצויי פיטורים. אמנם, הסכם 95 השתמש בביטוי "פיצויי פיטורים כחוק", אולם השימוש בביטוי זה בהסכם אינו משנה את מהות התביעה מתביעה מכוח הסכם לתביעה מכוח החוק.
59. 40. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה, בכל הנוגע להגדרת "שכר" לצורך חישוב זכויותיו של העובד, יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק לבין זכויות המגיעות לעובד מכוח הסכם קיבוצי או הסכם אישי. וכך נאמר לעניין זה בדב"ע שנ/ 42 - 3 ז'אק פרחי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (עבודה ארצי כרך
א(1)621):
"במידה והזכות נקבעה בחוק, קובע החוק אם רכיב שכר מסוים יובא בחשבון אם לאו (לדוגמא הגדרת "משכורת קובעת" בסעיף 8 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970; סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963). ואולם, אם הזכות לא נקבעה בחוק או שהחוק לא נתן תשובה לגבי דרך חישוב אותה זכות, יש לפרש את הזכות לפי כללי הפרשנות המתייחסים למקורה של הזכות: חוזה אישי, הסכם קיבוצי, או הסדר קיבוצי".
שם, סעיף 9 לפסק הדין; ההדגשה הוספה.
וראו גם:
1) 1) דב"ע מג/ 85 - 3 רשות הנמלים בישראל נ' גוניק, פד"ע יט 21; אושר בבג"צ 567/87 גוניק ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מב(4) 693.
2) 2) דב"ע נז/ 48 - 3 אגודת קרית נוער נ' אהרון כהן (עבודה ארצי ל(1)134), סעיף 3(ב) לפסק הדין.
60. 41. העולה מן האמור הוא, כי לצורך הכרעה בתביעותיהם השונות של התובעים, יש לבחון את הוראות ההסכמים שהם מקור הזכות הנתבעת על ידי התובעים, והאם לפי הוראות הסכמים אלה חלה על השקם חובה לכלול את הרכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לצורך אותה זכות.
2) הכללת רכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לעניין הפרשות לקרן פנסיה
61. 42. זכויות הפנסיה של עובדי השקם מעוגנות בהסכם הקיבוצי המיוחד החל על השקם ועובדיה מיום 18.9.69 (מוצג נ/ 1 למוצגי הנתבעת; להלן - הסכם העבודה הקיבוצי). בסעיף 36 להסכם העבודה הקיבוצי נקבע כי:
"הוראות הסכם הפנסיה שנחתם בין הצדדים לבין קופת התגמולים של עובדי שקם לבין הקופה המרכזית לתגמולים ופנסיה לפקיד, אגודה שיתופית בע"מ, המצורף להסכם זה והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו, תחייבנה את הצדדים בכל המובנים".
62. 43. ביום 18.9.96 נחתם הסכם בין השקם, ההסתדרות, קופת התגמולים של עובדי השקם וקופה מרכזית לתגמולים ופנסיה לפקיד, אגודה שיתופית בע"מ (מוצג נ/ 2 לתיק מוצגי הנתבעת; להלן - הסכם הפנסיה). (הקופה מרכזית לתגמולים ופנסיה לפקיד, אגודה שיתופית בע"מ הוא שמה בעבר של קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים בע"מ, שתכונה להלן - מקפת).
63. 44. בסעיפים 5 ו- 6 להסכם הפנסיה נקבע כי הפרשות השקם והעובדים למקפת ייעשו על בסיס "המשכורת הכוללת" של העובד. בסעיף 1 להסכם הפנסיה הוגדרה משכורת כוללת כמפורט להלן:
"משכורת אחרונה או משכורת כוללת לצורך הסכם זה פירושן: המשכורת ששקם משלמת לעובדיה במסגרת השכר המוסכם בין ההסתדרות לבין שקם והכוללת שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת משפחה ויוקר".
(הדגשה הוספה).
כלומר, על פי הוראות הסכם הפנסיה, השכר המשמש בסיס להפרשות לקרן הפנסיה כולל רכיבי שכר אלה: שכר יסוד, תוספת וותק, תוספת משפחה ותוספת יוקר, כפי שהם במסגרת השכר המוסכם בין השקם לבין ההסתדרות. ויודגש: בהקשר הנדון, משמעות הביטוי "שכר יסוד" הוא רכיב השכר שעל פי הוראות ההסכמים בין השקם לבין ההסתדרות מהווה "שכר יסוד", ולא "שכר יסוד" כמשמעות המונח בסעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, כפי שהוגדר בפסיקה העניפה לעניין זה.
השוו:
1) 1) דב"ע מג/ 85 - 3 רשות הנמלים בישראל נ' גוניק, פד"ע יט 21;
2) 2) בג"צ 567/87 גוניק ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מב(4) 693.
64. 45. על פי עדותו של מר מלניק, שלא נסתרה, ככל שרצו הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בשקם לכלול תשלומים כלשהם ב"שכר היסוד" המוסכם, נאמר הדבר במפורש בהסכמים (סעיף 12 לתצהירו הראשון של מר מלניק). כלומר, על מנת שתשלום כלשהו ייחשב כ"שכר יסוד" במסגרת יחסי העבודה המוסכמים בשקם, עליו להיות משולם במסגרת רכיב השכר "שכר יסוד" או שייאמר במפורש לגביו בהסכם שהוא מהווה חלק מ"שכר היסוד".
65. 46. כעולה מחומר הראיות שבפני
נו, במרוצת השנים הורחב הבסיס לצורך הפרשות לקרן הפנסיה, וזאת בהסכמה בין השקם לבין ההסתדרות. ביום 16.7.1980 קבעה ועדה פריטטית כי המונח "משכורת" בהסכם הפנסיה יורחב לצורך תשלום הפנסיה ויכלול רשימה נוספת של 22 רכיבים, שפורטו בסעיף 1 להחלטת הוועדה הפריטטית (מוצג נ/ 5 למוצגי השקם; להלן - החלטת הועדה הפריטטית - פנסיה). עיון ברשימת הרכיבים הנוספים שבמוצג נ/ 5 מעלה כי לא נכלל בה הרכיב ש"נ גלובליות. (וכבר בשלב זה יש להפנות את תשומת הלב לכך כי בהחלטת הועדה הפריטטית - פנסיה נקבע במפורש כי לא יחול שינוי בחישוב פיצויי הפיטורים על הרכיבים הנוספים, והצדדים יוסיפו לנהוג כפי שנהגו ערב מתן החלטת הועדה הפריטטית - פנסיה).
66. 47. העולה מן האמור הוא שעל פי הוראות ההסכמים המהווים את מקור זכותם של התובעים להפרשות לקרן הפנסיה, הרכיב ש"נ גלובליות לא נכלל ב"שכר" לצורך הפרשות לקרן הפנסיה.
67. 48. נותר לבחון אם על פי ההסכם מקור הזכות לתשלום רכיב השכר ש"נ גלובליות יש להביא בחשבון תשלום זה לצורך הפרשות לקרן הפנסיה. מקור זכותם של התובעים לתשלום הרכיב ש"נ גלובליות הוא בשתי החלטות של הוועדה הפריטטית - החלטה מיום 28.6.81 (מוצג נ/ 15 למוצגי השקם; להלן - החלטת ש"נ הראשונה); סיכום דיון מיום 19.8.82 (מוצג נ/ 16 למוצגי השקם; להלן - החלטת ש"נ השניה). החלטת ש"נ הראשונה נרשמה כהסכם קיבוצי.
68. 49. בסעיף 7 להחלטת ש"נ הראשונה נקבע במפורש כמפורט להלן:
"מכסת ש.נ. גלובליות לא יהיה חלק מן השכר לעניין תוספות שכר אחרות, כלליות ו/או ייחודיות, ולעניין פיצויי פיטורים, פדיון חופשה וכו'. ועד העובדים שומר לעצמו הזכות להעלות תביעה לתשלום הפרשות לקרן מקפת מסכומים אלה אם וכאשר הסדר כזה יונהג במוסדות ציבור אחרים".
(ההדגשה הוספה).
מכאן, שבסעיף 7 להחלטת ש"נ הראשונה נקבע במפורש כי הרכיב ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מה"שכר" לצורך הפרשות לקרן הפנסיה, כאשר וועד העובדים שמר על זכותו להעלות דרישה בעניין זה בעתיד. בהחלטת ש"נ השניה (מוצג נ/ 16) נקבע כי ההסדר שנקבע בהחלטת ש"נ הראשונה יישאר בתוקף כהסכם קבע (בשינוי של הוספת סעיפים 8 ו- 9, שאינם רלבנטיים לענייננו).
69. 50. לאמור לעיל יש להוסיף, כי במשך כל תקופת עבודתם של התובעים לא הפרישה השקם תשלומים למקפת בגין רכיב ש"נ גלובליות. גם אם נקבל את טענת התובעים כי לא היה ידוע להם מה הוא הבסיס להפרשות לקרן הפנסיה, אין ספק כי נציגות העובדים היתה מודעת לכך, כעולה מהחלטת ש"נ הראשונה. על מודעות נציגות העובדים לנושא ניתן ללמוד אף מכך שנציגות העובדים יזמה הסכם עם קופת הגמל "עצמה", בנוגע להפרשות בשיעור של 5% ממרכיבי השכר מהם לא מפרישים לקרן הפנסיה (מוצג נ/ 6 למוצגי הנתבעת). כידוע, התנהגות הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים מהווה אף היא ראיה לפרשנות הנכונה של ההסכם, דהיינו לכך שעל פי ההסכמים החלים על הצדדים, אין לכלול את הרכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לצורך הפרשות לקרן הפנסיה.
ראו: בג"צ גוניק, סעיף 9 לפסק הדין.
70. 51. כללו של דבר: זכותם של התובעים להפרשות לקרן הפנסיה היא זכות מכוח הסכם ולא זכות מכוח החוק. לפיכך, השאלה הרלבנטית לבחינת זכאותם של התובעים להפרשות לקרן הפנסיה בגין רכיב השכר ש"נ גלובליות היא האם זכות זו מעוגנת בהסכמים החלים עליהם ועל השקם. על פי הוראות ההסכמים וההסדרים החלים על התובעים ועל השקם, שפורטו לעיל, הן אלה שמהווים את מקור זכותם של התובעים להפרשות לקרן הפנסיה, והן אלה שמהווים את מקור זכותם של התובעים לתשלום הרכיב ש"נ גלובליות, רכיב השכר ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מה"שכר" לצורך הפרשות לקרן הפנסיה, והדבר נקבע במפורש בהוראות ההסכמים הרלבנטיים. זאת ועוד. גם התנהגות הצדדים במשך השנים, הן לעניין הוספת רכיבים לצורך הפרשות לקרן הפנסיה והן לעניין הפרשות לפנסיה בגין רכיב השכר ש"נ גלובליות, במשך תקופה ממושכת, כמו גם ההסדר להפרשות לקופת גמל "עצמה", מעידים כי על פי הסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בשקם, הרכיב ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מהשכר לצורך הפרשות לקרן הפנסיה.

3) הכללת רכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לעניין הפרשות להשלמת 1/3% 2
71. 52. ביום 16.2.75 נחתם הסכם בין שקם, ההסתדרות ומקפת, על פיו הופקדו סכומים בשיעור של 1/3% 2 להשלמת פיצויי פיטורים לקרן מקפת (מוצג נ/ 3 למוצגי הנתבעת; להלן - הסכם השלמת פ"פ מקפת). במבוא להסכם זה מפנים הצדדים להסכם הפנסיה, וכן נאמר בו כי "ברצון הצדדים להרחיב את הסכם הפנסיה בשטחים נוספים". בסעיף 1(ב) להסכם זה נקבע כי
"ההפרשות הנ"ל (דהיינו ההפרשות על פי סעיף 1(א) להסכם) תעשנה על בסיס משכורתו האחרונה של העובד בחודש דצמבר 74".
לא מצויה בהסכם השלמת פ"פ מקפת הגדרה נפרדת ומפורטת של המונח "שכר" לעניין אותו הסכם. לדעתנו, לאור הקשר ההדוק, כעולה מהמבוא להסכם, בין הסכם השלמת פ"פ מקפת לבין הסכם הפנסיה, יש לפרש את המונח "משכורת אחרונה" בהסכם השלמת פ"פ מקפת באופן זהה לפרשנות המונח בהסכם הפנסיה. כאמור לעיל, קבענו כי הרכיב ש"נ גלובליות אינו חלק מ"המשכורת האחרונה", כהגדרתה בסעיף 1 להסכם הפנסיה.
72. 53. ביום 25.3.88 נערך הסכם בין שקם לבין ההסתדרות וקופת הגמל ליד בנק טפחות (מוצג נ/ 4 למוצגי הנתבעת; להלן - הסכם השלמת פ"פ טפחות). בהסכם זה נקבע כי כספים בגין השלמת פיצויי פיטורים וקרן חיסכון יופקדו בבנק טפחות. בסעיף 3 להסכם השלמת פ"פ טפחות נקבע כי
" שכר לעניין זכרון דברים זה פירושו:
השכר המובא בחשבון בחברת שקם לעניין תשלום פיצויי פיטורים.
(ההדגשה הוספה).
73. 54. אין ולא היתה מחלוקת בין הצדדים, כי במהלך כל התקופה מאז הנהגת התשלום רכיב ש"נ גלובליות, השקם לא הביאה אותו בחשבון לעניין תשלום פיצויי פיטורים. מכאן, שעל פי הוראת סעיף 3 להסכם השלמת פ"פ טפחות, לא קמה לתובעים זכות להפרשות להשלמת 1/3% 2 בגין רכיב השכר ש"נ גלובליות.
74. 55. כאמור בסעיף 49 לעיל, בסעיף 7 להחלטת ש"נ הראשונה, נקבע במפורש כי הרכיב ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מה"שכר" לצורך תשלום פיצויי פיטורים. מכאן, שהוא אינו מהווה חלק מהשכר לצורך השלמת 1/3% 2, שהיא השלמת התשלום על חשבון פיצויי פיטורים המועבר לקרן הפנסיה מקפת.
75. 56. אין מחלוקת, כי השקם לא הפרישה מהרכיב ש"נ גלובליות להשלמת 1/3% 2. האמור בסעיף 50 לעיל לעניין משמעות התנהגות הצדדים בכל הנוגע לפרשנות המונח "שכר" לצורך הפרשות לקרן הפנסיה, כוחו יפה אף לעניין הגדרת "שכר" לצורך הפרשות להשלמת 1/3% 2.
76. 57. כללו של דבר: זכותם של התובעים להפרשות להשלמת 1/3% 2 היא זכות מכוח הסכם ולא זכות מכוח החוק. לפיכך, השאלה הרלבנטית לבחינת זכאותם של התובעים להפרשות להשלמת 1/3% 2 בגין רכיב השכר ש"נ גלובליות היא האם זכות זו מעוגנת בהסכמים החלים עליהם ועל השקם. על פי הוראות ההסכמים וההסדרים החלים על התובעים ועל השקם בענין הפרשות להשלמת 1/3% 2, הן אלה שמהווים את מקור זכותם של התובעים להפרשות להשלמת 1/3% 2, והן אלה שמהווים את מקור זכותם של התובעים לתשלום הרכיב ש"נ גלובליות, רכיב השכר ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מה"שכר" לצורך הפרשות להשלמת 1/3% 2. זאת ועוד. גם התנהגות הצדדים במשך תקופה ממושכת, מעידה כי על פי הסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בשקם, הרכיב ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מהשכר לצורך הפרשות להשלמת 1/3% 2.

4) הכללת רכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לעניין הפרשות לקרן השתלמות
77. 58. מקור זכותם של התובעים להפרשות לקרן השתלמות הוא סיכום דיון מיום 30.10.78 (מוצג נ/ 8(1) למוצגי השקם) והחלטת הוועדה הפריטטית מיום 25.12.80 (מוצג נ/ 8(2) למוצגי השקם). בהחלטת הוועדה הפריטטית מיום 25.12.80 לא מפורט מה הוא ה"שכר" המשמש בסיס להפרשות לקרן השתלמות. אולם, ממוצג נ/ 8(3) למוצגי השקם, ניתן ללמוד כי הצדדים ליחסי העבודה בשקם אימצו את ההסדר המקובל בשירות המדינה, על פי התקשי"ר, לפיו השכר שישמש בסיס לצורך הפרשות לקרן השתלמות הוא השכר המשמש בסיס להפרשות לקרן הפנסיה. כאמור בהרחבה לעיל, רכיב ש"נ גלובליות לא נכלל בשכר לצורך הפרשות לקרן הפנסיה, על פי הוראות ההסכמים וההסדרים החלים על הצדדים.
78. 59. כאמור בסעיף 49 לעיל, בסעיף 7 להחלטת ש"נ הראשונה נקבע במפורש כי הרכיב "ש"נ גלובליות לא יהווה חלק מהשכר לעניין תוספות אחרות וזכויות אחרות.
79. 60. על פי סעיף 19.3 לתצהירו של מר מלניק, והדבר לא נסתר, במשך כל השנים הפרישה השקם לקרן השתלמות רק מאותם רכיבים בעדם הפרישה לקרן הפנסיה.
80. 61. כללו של דבר: זכותם של התובעים להפרשות לקרן השתלמות היא זכות מכוח הסכם ולא זכות מכוח החוק. לפיכך, השאלה הרלבנטית לבחינת זכאותם של התובעים להפרשות לקרן השתלמות בגין רכיב השכר ש"נ גלובליות היא האם זכות זו מעוגנת בהסכמים החלים עליהם ועל השקם. על פי הוראות ההסכמים וההסדרים החלים על התובעים ועל השקם, הן אלה שמהווים את מקור זכותם של התובעים להפרשות לקרן השתלמות, והן אלה שמהווים את מקור זכותם של התובעים לתשלום הרכיב ש"נ גלובליות, רכיב השכר ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מה"שכר" לצורך הפרשות לקרן השתלמות. זאת ועוד. גם התנהגות הצדדים במשך תקופה ממושכת, מעידה כי על פי הסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בשקם, הרכיב ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מהשכר לצורך הפרשות לקרן השתלמות.

5) הכללת רכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לעניין חישוב פיצויי פיטורים מוגדלים
81. 62. תביעתם של התובעים היא להכללת רכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לצורך חישוב פיצויי פיטורים מוגדלים. מקור זכותם של התובעים לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים הוא סעיף 4(א) להסכם 95. מכאן, שתביעתם להכללת רכיב ש"נ גלובליות בשכר לצורך תשלום פיצויי הפיטורים המוגדלים אינה תביעה לפיצויי פיטורים מכוח החוק, אלא תביעה מכוח הסכם. נכון, כי בהסכם 95 נעשה שימוש בביטויים "100% פיצויי פיטורים כחוק" ו"מפיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים". אולם, ביטויים אלה שבהסכם 95 אינם משנים את מהות התביעה לפיצויי פיטורים מוגדלים, ואינם הופכים אותה לתביעה מכוח חוק פיצויי פיטורים. מובן, כי לביטויים אלה יש משמעות בהכרעה בשאלה מהו ה"שכר" לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המוגדלים על פי הוראות הסכם
95, ובכך נדון בהמשך.
82. 63. ההלכה הפסוקה, כאשר מדובר בתביעה לפיצויי פיטורים מוגדלים, היא כי העובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים על בסיס אותם רכיבי שכר אשר על פי ההסכם מקור הזכות לפיצויי פיטורים מוגדלים יש לכלול אותם בחישוב פיצויי פיטורים. גם אם בחישוב פיצויי הפיטורים המוגדלים לא נכלל רכיב שכר הנושא זכות לפיצויי פיטורים על פי החוק, העובד אינו זכאי לתבוע תשלום פיצויי פיטורים בגין רכיב נוסף זה, אם התביעה אינה מעוגנת בהסכם מקור הזכות לפיצויי הפיטורים המוגדלים. זאת, כל עוד הסכום ששולם לעובד אינו נמוך מהשיעור החוקי של פיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים.
ראו:
1) דב"ע נב/ 110 - 3 יעקב מנין נ' וולקן מצברים (לא פורסם).
2) דב"ע נב/ 228 - 3 אפריאט מסעוד נ' סולל בונה בע"מ, עבודה ארצי כרך כה(4) 350.
3) דב"ע נב/ 19 - 3 מרקוס בן יפלח - פולגת תעשיות בע"מ, פד"ע כה 489, 494.
83. 64. במקרה הנדון, אין מחלוקת כי הסכום ששולם לתובעים אינו נמוך מסכום פיצויי הפיטורים על פי החוק, אפילו אם כוללים ב"שכר" לצורך החישוב את הרכיב ש"נ גלובליות. לפיכך, השאלה בה עלינו להכריע היא אם על פי הוראות הסכם 95 היה על השקם לכלול את רכיב ש"נ גלובליות ב"שכר" לצורך חישוב פיצויי הפיטורים המוגדלים שהגיעו לתובעים.
84. 65. סעיף 4(א) להסכם 95 קובע, לענייננו, כמפורט להלן:
א) עובד אשר מועסק בחברה ביום חתימת הסכם זה כעובד קבוע (לרבות העובדים הקבועים מתוך אלה המפורטים בסעיף 7 להלן) ושיפוטר מהחברה בתקופה שמיום חתימת הסכם זה ועד יום 31.12.97 (התקופה תיקרא להלן - תקופת ההסכם המקורית), יקבל בעת פרישתו מהחברה פיצויי פיטורים כדלקמן:
(1) העובד יהיה זכאי לקבל מכתב מטעם החברה לשחרור כל הכספים המופקדים על שמו בקרן מקפת (קרן ופירות).
(2) השלמת 2.33% לסכום המופקד לזכותו/ה בקרן מקפת כך שסה"כ של שני המרכיבים לא יפחתו מ- 100% פיצויי פיטורים כחוק. אולם אם הסכום המופקד לזכותו/ה בטפחות, אם מופקד לזכותו סכום כאמור, עולה על סכום ההשלמה, תועמד לרשותו היתרה שבבנק טפחות ולא תעשה השלמה, כאמור לעיל, על ידי החברה.
...
(3) .....
(4) סכום נוסף שווה ערך ל- 42.5% מפיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, אשר ישולם על ידי החברה.
(ההדגשה הוספה).
85. 66. השאלה בה עלינו להכריע היא כיצד יש לפרש את הביטויים "פיצויי פיטורים כחוק"
ו- "פיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים" המופיעים בסעיף 4 להסכם 95.
86. 67. על פרשנותו של הסכם קיבוצי חלים כללי פרשנות חוזים, ובראש ובראשונה סעיף 25(א) לחוק החוזים הקובע כי
"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות".
בעס"ק 1006/02 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברטיסת חיפה נ' אוניברסיטת חיפה (מיום 4.11.02), קבע בית הדין הארצי לעבודה כך:
"בבואנו להעניק פרשנות לסעיף 8(ג) להסכם הפנסיה, אין להסתפק בבחינת המשמעות המילולית, אלא שומה עלינו לנסות ולהתחקות אחר הפרשנות הנכונה העולה מאומד.. דעת הצדדים וממרכיבים אחרים הנוגעים לעניין".
(סעיף 7 לפסק הדין; ההדגשה הוספה).
87. 68. בדב"ע 400022/98 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, (עבודה ארצי כרך לב(2) 161), עמד בית הדין הארצי על כך שיש לפרש את הוראות ההסכם הקיבוצי פרשנות תכליתית, על פי הכללים שנקבעו לפרשנות חוזה. בין היתר, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי "תורת שני השלבים בפרשנות הסכם אינה חלה עוד", תוך אימוץ ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון בעניין אפרופים (שם, בסעיף ג' לפסק הדין, "פרשנות תכליתית"). לעניין פרשנות הסכם נקבע על ידי בית המשפט העליון בעניין אפרופים, כי המבחן אינו
"מבחן דו שלבי אשר לשונו הברורה או הלא ברורה של החוזה משמשת נקודת היתוך ראייתית שלו, אלא מבחן חד שלבי, ובו תנועה בלתי פוסקת מלשון החוזה לנסיבותיו החיצוניות, תוך יצירת חזקה הניתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה. חזקה זו ניתנת לסתירה באמצעות מכלול הנסיבות".
ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2), 265 , בע' 314.
ועוד נאמר על ידי בית המשפט העליון בעניין אפרופים:
"הפניה למקורות החיצוניים תיעשה בכל מקרה ואין היא מוגבלת רק מקום שהחוזה עצמו אינו מצביע על אומד דעתם של הצדדים".
(שם, בע' 311 - 312)
88. 69. לאמור נוסיף, כי כבר בראשית דרכו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי יש לפרש הסכם קיבוצי על פי ההקשר התעשייתי (דב"ע לא/ 1 - 4 בנק אוצר החייל - מרכז הסתדרות הפקידים פד"ע ב' 260).
89. 70. השאלה העומדת להכרעה היא איפוא מה היה אומד דעתם של הצדדים להסכם 95, עת קבעו כי התובעים יהיו זכאים לפיצויי פיטורים מוגדלים, דהיינו ל"סכום נוסף שווה ערך ל- 42.5% מפיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים".
90. 71. אנו סבורים, כי לאור כללי הפרשנות להסכמים קיבוציים כמפורט לעיל, דהיינו פרשנות על פי אומד דעתם של הצדדים ועל פי ההקשר התעשייתי, ולא פרשנות מילולית בלבד, התשובה הברורה היא שאומד דעתם של הצדדים בסעיף 4(א)(4) להסכם 95 היה מתן סכום נוסף שווה ערך ל- 42.5% מפיצויי הפיטורים, על פי החישוב המקובל והנוהג בשקם מזה שנים לחישוב פיצויי פיטורים, דהיינו ללא שנכלל בו רכיב ש"נ גלובליות. זאת, ללא קשר לעובדה אם על פי המבחנים המקובלים בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת", רכיב ש"נ גלובליות ששולם לתובעים היווה "שכר".
91. 72. הסכם 95 לא נחתם ב"חלל ריק", אלא על רקע מציאות מסוימת הנוהגת בשקם מזה 14 שנה, מאז הנהגת תשלום ש"נ גלובליות בהחלטת ש"נ הראשונה בשנת 1981. על מנת להגיע למסקנה מה היה אומד דעתם של הצדדים בסעיף 4 להסכם 95, יש לבחון איפוא מה היתה המציאות בנוגע להכללת רכיב ש"נ גלובליות בשכר בעת כריתתו של הסכם 95. מחומר הראיות, העדויות והמסמכים שבפני
נו, מצטיירת התמונה הבאה:
92. 72.1. בהחלטת ש"נ הראשונה (מוצג נ/ 15) נקבע במפורש כי רכיב ש"נ גלובליות אינו מהווה חלק מהשכר לעניין פיצויי פיטורים.
93. 72.2. מאז הונהג תשלום רכיב ש"נ גלובליות, בשנת 1981, הוא לא נכלל ב"שכר" לצורך תשלום פיצויי פיטורים.
94. 72.3. כעולה מהאמור ב

פסק דין
זה לעיל, לעניין הפרשות לקרן פנסיה, הפרשות להשלמת 1/3% 2 והפרשות לקרן השתלמות, רכיב ש"נ גלובליות לא נחשב לחלק מה"שכר" לעניין אף זכות מהזכויות המפורטות לעיל. זאת, הן על פי הוראות ההסכמים וההסדרים החלו על התובעים ועל השקם, והן על פי התנהגות הצדדים.
95. 72.4. בהחלטת ועדה פריטטית - פנסיה (מוצג נ/ 5 למוצגי השקם) נקבע במפורש כי לא יחול שינוי בכל הנוגע לאופן חישוב פיצויי פיטורים כתוצאה מהרחבת בסיס השכר להפרשות לקרן הפנסיה.
העולה מן האמור הוא שרכיב השכר ש"נ גלובליות לא היווה חלק מה"שכר" בשקם לעניין הזכויות השונות המחושבות על בסיס שכר, אלא נחשב כ"תוספת".
96. 73. יתר על כן. הסכם 95 נחתם לאחר שניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין ונד, בחודש ינואר 1995. כלומר, בעת חתימת הסכם 95, בחודש אפריל 95, המצב המשפטי הידוע לצדדים להסכם היה, שעל פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין ונד הרכיב ש"נ גלובליות הוא "תוספת מותנית" ולא תוספת פיקטיבית, דהיינו, תוספת שאינה מהווה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים על פי חוק.
97. 74. לאור המציאות העובדתית והמציאות המשפטית בה נחתם הסכם 95, כמפורט לעיל, נראה לנו כי כוונת הצדדים להסכם 95 בביטוי "42.5% מפיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים", על אף השימוש המילולי בביטוי "על פי חוק פיצויי פיטורים", היתה לפיצויי פיטורים על פי החישוב המקובל בשקם, דהיינו, חישוב על פיו רכיב ש"נ גלובליות לא נכלל בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים. וכאמור, באותה עת, החישוב המקובל בשקם קיבל אישור של בית הדין הארצי לעבודה.
98. 75. מסקנה זו מתיישבת גם עם "נסיבות" חתימת ההסכם. בהסכם 95 נקבעו זכויות העובדים שיפוטרו מהשקם במשך תקופה בת כשנתיים (תקופת ההסכם היא מ- 4/95 עד 12/97, אולם ההסכם הוחל על עובדים שפוטרו החל מחודש ינואר 1995). בהסכם 95 הסכימה השקם לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 142.5%. על פי סעיף 4(א) להסכם, תשלום 100% פיצויי פיטורים, או עיקר תשלום זה, היה אמור להשתלם לעובדים מהסכומים שהופרשו לזכותם לקרן הפנסיה "מקפת" ולהשלמת 1/3% 2 בבנק טפחות. על פי עדותו של מר מלניק פוטרו "מסות" של עובדים, כ- 660 (פרוטוקול ע' 63, ש' 20 - 22). כמוסבר לעיל, הסכומים שהופקדו בקרן מקפת ובבנק טפחות לא כללו פיצויי פיטורים בגין רכיב ש"נ גלובליות. אין זה סביר כי בנסיבות של פיטורי עובדים רבים, תוך מתן התחייבות לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים, הסכימה השקם להגדיל את בסיס השכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, כך שיכלול גם את רכיב ש"נ גלובליות, שלא נכלל בעבר מעולם בחישוב פיצויי פיטורים. התחייבות כזו היתה מטילה על השקם חבות כספית מהותית נוספת, שכן היה עליה לשלם פיצויי פיטורים בשיעור של 142.5% בגין רכיב ש"נ גלובליות מכספי החברה, לנוכח העובדה כי לא הפרישה בעבר לקרן מקפת ולבנק טפחות בגין רכיב ש"נ גלובליות. מכל מקום, ודאי שאין להסיק הסכמה להרחבת בסיס השכר לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים, בשונה מהמוסכם בשקם במשך למעלה מ- 14 שנים, ללא שהדברים נקבעו במפורש בהסכם.
99. 76. לאור מסקנתנו בדבר אומד דעתם של הצדדים בסעיף 4 להסכם 95, כאמור לעיל, הרי שעל אף השימוש המילולי בביטוי "פיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים" בהסכם 95, אין כל רלבנטיות לשאלה אם רכיב ש"נ גלובליות הוא במהותו "שכר", על פי המבחנים המקובלים בפסיקה לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת", לעניין חוק פיצויי פיטורים. מקור זכותם של התובעים לפיצויי פיטורים מוגדלים הוא הסכם 95, וזכאותם לפיצויי פיטורים מוגדלים נגזרת מהוראות הסכם 95 בלבד, על פי פרשנותו הנכונה כאמור לעיל.
100. 77. כללו של דבר: זכותם של התובעים לפיצויי פיטורים מוגדלים היא זכות מכוח הסכם ולא זכות מכוח החוק. לפיכך, השאלה הרלבנטית לבחינת זכאותם של התובעים לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים בגין רכיב השכר ש"נ גלובליות היא האם זכות זו מעוגנת בהסכם 95, מקור זכותם לתשלום פיצויי פיטורים מוגדלים. לאור המציאות העובדתית והמשפטית בה נחתם הסכם 95, אנו קובעים כי יש לפרש את סעיף 4(א)(4) להסכם 95 כמעניק זכאות לפיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 142.5% על בסיס חישוב פיצויי פיטורים המקובל והנהוג בשקם, דהיינו ללא שנכלל בו הרכיב "ש"נ גלובליות".

סיכום בינים
101. 78. באמור עד כה די, לדעתנו, כדי לדחות את תביעת התובעים על כל מרכיביה. משמדובר בתביעות לזכויות מכוח הסכם, הרי משקבענו כי על פי הוראות כל ההסכמים וההסדרים הרלבנטיים אין לכלול את רכיב ש"נ גלובליות בשכר לצורך חישוב הזכויות השונות הנתבעות על ידי התובעים, דין התביעה להידחות.
102. 79. לאור מסקנתנו כאמור לעיל, אין מקום ואין צורך לבחון אם הרכיב ש"נ גלובליות ששולם לתובעים מהווה "שכר" או "תוספת", על פי המבחנים המקובלים בפסיקה לאבחנה ביניהם לעניין הוראות חוק פיצויי פיטורים.
103. 80. לדעתנו, קביעתנו כאמור לעיל נתמכת הן בפסיקת בית המשפט העליון והן בפסיקת בית הדין הארצי, שאת חלקה פירטנו בגוף פסק הדין.
104. 81. אולם, ערים אנו לכך שבפסיקת בית הדין לעבודה הובעה לאחרונה דעה אחרת, על פיה יש לבחון את מהות התוספת, על פי המבחנים המקובלים לאבחנה בין "שכר" לבין "תוספת" לעניין חוק פיצויי פיטורים, גם כאשר מדובר בזכויות מכוח הסכם.
ראו:
1) ע"ע 1240/01 גרא קורן נ' קרן קיימת לישראל (עבודה ארצי, כרך לג(1) 36);
2) ע"ע 1148/01 שלומית יריב נ' בנק הפועלים בע"מ, (עבודה ארצי כרך לג (26)
36; חוות דעתם של כב' השופט רבינוביץ וכב' סגנית הנשיא ברק).
105. 82. לפיכך, למקרה שדעתנו לא תתקבל על ערכאת הערעור, (אם יוגש ערעור על פסק הדין), ועל מנת למנוע הארכת ההתדיינות במקרה שדעתנו לא תתקבל על ערכאת הערעור, נדון להלן גם בשאלת מהותו של רכיב "ש"נ גלובליות" ששולם לתובעים, על פי המבחנים המקובלים בפסיקה לעניין האבחנה בין "שכר" לבין "תוספת".

האם רכיב ש"נ גלובליות ששולם לתובעים מהווה "תוספת" או "שכר"?
106. 83. בהתאם לפסיקה, ככל שעובד המקבל תשלום גלובלי בעד עבודה בשעות נוספות עובד בפועל שעות נוספות, מדובר בתשלום מותנה בעבודה, דהיינו בתשלום שהוא "תוספת", המותנית בתנאי, ולא "שכר".
ראו למשל:
1) 1) בג"צ 5572/92 זכאי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז(3) 602.
2) 2) דב"ע נא/ 4 - 7 מדינת ישראל נ' יעקב זכאי, פד"ע כד 193.
3) 3) דב"ע נז/ 3 - 2 דוד ישראל נ' עירית ירושלים (עבודה ארצי כרך ל(4) 83), והאסמכתאות המפורטות שם.
4) 4) ע"ע 76/99 מרדכי אופיר נ' המועצה המקומית נווה מונסון, עבודה ארצי כרך לג (66) 32.
107. 84. בעניין ונד, בו נדונה, כאמור, תביעתם של גמלאי השקם, קבע בית הדין הארצי, כי גם כאשר תשלום ש"נ גלובליות משולם ללא דיווח, אין בכך כדי להעיד על היותו פיקציה ולא "תוספת" לשכר, ככל שמוכח כי העובד עבד בפועל בשעות נוספות כנגד קבלת התשלום.
דב"ע נה/ 9 - 3 נחמן ונד ואח' - שקם בע"מ
(לא פורסם; מוצג נ/ 11 במוצגי השקם).
108. 85. השאלה העיקרית היא איפוא, האם מחומר הראיות שבפני
נו עולה כי התובעים עבדו בפועל בשעות נוספות, כנגד התשלום ש"נ גלובליות ששולם להם. כמו כן, יש ליתן משקל לעובדות נוספות, כפי שיפורט להלן.
109. 86. כידוע, נטל ההוכחה כי התשלום בו מדובר הינו פיקציה מוטל על התובעים. כלומר, לא מוטל על הנתבעת הנטל להוכיח בראיות פוזיטיביות כי התובעים עבדו בפועל בשעות נוספות. ההיפך הוא הנכון. על התובעים להוכיח כי התשלום ששולם להם היווה פיקציה, ולא תשלום אמיתי בעד עבודה בפועל בשעות נוספות.
דב"ע מט/ 141 - 3 סלים בלבול - מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כא 439, 442.
110. 87. לאחר ששקלנו את חומר הראיות שהיה בפני
נו, אנו קובעים כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי רכיב ש"נ גלובליות ששולם להם היה פיקציה ולא תוספת מותנית בעד עבודה בפועל בשעות נוספות. להלן, יפורטו הנימוקים לקביעתנו.
111. 88. לדעתנו, מחומר הראיות עולה כי התובעים אכן עבדו בפועל בשעות נוספות. מסקנה זו עולה הן מעדויות התובעים עצמם והן מראיות אחרות וממכלול הנסיבות, כמפורט להלן.
112. 88.1. התובע מנחם כהן
: על פי עדותו של מר מנחם כהן
, היה עליו להשלים את העבודה בשעות נוספות לפי הצורך, ועד לשנת 1981 קיבל תשלומים על פי דיווח (מוצגים נ/14(8) עד נ/14(11); נ/27 עד נ/32; עדותו בע' 11 - 12 לפרוטוקול). יתר על כן. על פי עדותו, לאחר שנת 1981 דוקא הוטלו עליו מטלות נוספות (פרוטוקול ע' 16, ש' 22 - 23 וע' 17, ש' 1 - 4).
113. 88.2. התובע משה כהן: על פי מוצגים נ/ 33, נ/ 34 ו- נ/ 35, התובע משה כהן עבד בפועל בשעות נוספות בתקופה שלפני החלטת ש"נ הראשונה, וקיבל תשלום על בסיס דיווח. כמו כן, על פי מוצגים נ/17(1) עד נ/17(4) לא שולם לו רכיב ש"נ גלובליות בעד תקופות בהן שהה בחופשת מחלה. העובדה שמשה כהן קיבל תשלום נוסף על התשלום ש"נ גלובלי כאשר נדרש לעבוד במקרי חירום, מתיישבת עם הוראת סעיף 5 להחלטת ש"נ הראשונה, ואין בה כדי להעיד על פיקטיביות התשלום ברכיב ש"נ גלובליות.
114. 88.3. התובע שמואל זיגמן: על פי עדותו, עבד בפועל שעות נוספות רבות. (סעיפים 3 ו- 5 לתצהירו; פרוטוקול ע' 25, ש' 5, בו הודה בנכונות הנתונים המופיעים
בנ/ 26; פרוטוקול ע' 25, ש' 17 - 20). מסקנה זו מתחייבת לדעתנו גם מתפקידו- מנהל אחזקה אזורי, האחראי ל- 20 חנויות, משקם בת ים עד שקם אילת. על פי עדותו של התובע שמואל זיגמן, היו תקופות בהן עבד בפועל שעות נוספות רבות. יש להדגיש, כי תשלום נוסף בעד עבודה בשעות נוספות, שולם לתובע זה רק אם עבד מעבר ל- 100 שעות בעדן שולם לו תשלום גלובלי. מהעובדה שבחודשים מסויימים שולם לתובע שמואל זיגמן תשלום בעד שעות נוספות שמעבר ל- 100 שעות נוספות, עולה כי התובע שמואל זיגמן עבד בפועל 100 שעות נוספות בחודש, בעדן שולם לו הרכיב ש"נ גלובליות. לפיכך, שלא כנטען על ידי ב"כ התובע בסיכומים, עובדה זו דוקא תומכת במסקנה שתשלום בעד 100 שעות נוספות בחודש היה תשלום אמיתי, בעד עבודה בשעות נוספות, ולא פיקציה. יתכן, שבחודשים האחרונים לעבודתו, עקב מצבה של השקם, התובע לא עבד בשעות נוספות, אולם אין בכך כדי לשנות את מהות התשלום, הנקבעת על פי התקופות הרגילות בעבודתו של התובע ולא על פי תקופה חריגה זמנית, שקדמה לצמצום כוח האדם ופיטורי עובדים רבים.
115. 88.4. התובע גיחון סימן טוב: התובע גיחון סימן טוב אישר בעדותו כי מדי פעם עבד בשעות נוספות (פרוטוקול ע' 33, ש' 12 - 17). כמו כן, אנו בספק אם יש מקום לתת אמון בעדותו בתצהירו כי לא עבד בשעות נוספות, לנוכח חזרתו מטענה זו וכן מטענות אחרות שהעלה בתצהירו, לעניין מועד תחילת תשלום הרכיב ש"נ גלובליות ולעניין מכסת השעות שקיבל בכל תקופה. כמו כן, כעולה ממוצגים נ/ 20(1) עד נ/ 20(5), התובע גיחון סימן טוב עבד בשעות נוספות לפני שנת 1981 וקיבל תשלום על פי דווח.
116. 88.5. התובע מאיר בקר: התובע מאיר בקר אישר בעדותו כי עבד לעתים בשעות נוספות (פרוטוקול ע' 35, שורות 9 - 10). גם תובע זה אישר כי לפני שקיבל רכיב ש"נ גלובליות קיבל תשלום בעד עבודה בשעות נוספות על פי דיווח (פרוטוקול ע' 36, ש' 20 - 22). יתר על כן. מהעובדה שקיבל תשלום בעד שעות נוספות שמעבר למספר השעות הנוספות בעדן קיבל תשלום במסגרת רכיב ש"נ גלובליות, עולה כי בפועל עבד את השעות הנוספות בעדן שולם לו הרכיב ש"נ גלובליות.
117. 88.6. התובע יהושע מילנר: התובע אישר בעדותו שעבד בשעות נוספות (פרוטוקול ע' 39, ש' 4; פרוטוקול ע' 40, ש' 2 - 3). לעניין זה רלבנטי גם מכתב הערכה שקיבל התובע ממנכ"ל השקם, נ/ 38, המעיד על עבודה בשעות נוספות קודם לפתיחת חנות השקם גלרי. התובע יהושע מילנר היה אחראי בטיחות על חנויות השקם בכל הארץ. בהתחשב בתפקידו, שהיה כרוך בנסיעות בכל הארץ, אנו דוחים את עדותו כי לא נדרש לעבוד בשעות נוספות כבלתי סבירה.
118. 88.7. התובע יצחק חנימוב: התובע יצחק חנימוב מאשר בסעיף 4 לתצהירו כי עד לשנת 1981 הוא עבד בפועל בשעות נוספות, וקיבל בעדן תשלום על פי דיווח.
119. 88.8. התובע שלמה וילציג: גם לגבי תובע זה, הוצגו דו"חות שהעידו על ביצוע עבודה בשעות נוספות בתקופה שקדמה לשנת 1981 (מוצגים נ/ 14(1) עד
נ/ 14(7) בתיק מוצגי הנתבעת ומוצגים נ/ 39 - נ/ 42 בתיק בית הדין).
120. 89. בנוסף לאמור לעיל, יש לתת משקל לנתונים אלה:
121. 89.1. על פי החלטת ש"נ הראשונה (מוצג נ/ 15), רכיב ש"נ גלובליות שולם כתחליף לתשלום גמול שעות נוספות ששולמו לתובעים על פי דיווח. לעניין זה הוכח כי בעבר, קודם לשנת 1981, שולם לתובעים שעבדו בשקם באותה תקופה גמול שעות נוספות לפי דווח (ראו מוצגים נ/ 14(1) עד נ/ 14(11), נ/ 14(17) -
נ/ 14(22) ונ/ 20(1) - נ/ 20(5) בתיק מוצגי הנתבעת; מוצגים נ/ 27 - נ/ 35
ונ/ 39 - נ/ 42 בתיק המוצגים של בית הדין). אין זה סביר בעינינו, כי עד למועד מתן החלטת ש"נ הראשונה היה צורך בעבודה בפועל של התובעים בשעות נוספות, ואילו צורך זה פסק בשנת 1981. יתר על כן. כעולה מעדויות התובעים, מטבע הדברים, רובם התקדמו בתפקידם במהלך השנים. ככלל, התקדמות לתפקיד גבוה יותר כרוכה בביצוע מטלות נוספות וברמת אחריות גבוהה יותר, וכפועל יוצא מכך בביצוע עבודה בשעות נוספות.
122. 89.2. עובד שנעדר מעל לחודש ימים לא קיבל את התשלום ש"נ גלובליות. בכך, יש משום הוכחה כי התשלום הוא אמיתי ומותנה בעבודה בפועל בשעות נוספות. כך למשל, על פי מוצגים נ/ 17(1) - נ/ 17(4), התובע משה כהן לא קיבל תשלום מלא של ש"נ גלובליות בחודשים בהן נעדר מהעבודה עקב מחלה.
123. 89.3. בהחלטת ש"נ הראשונה, שנרשמה כהסכם קיבוצי, נקבע במפורש כי הרכיב ש"נ גלובליות לא יהווה חלק מהשכר לעניין תשלום פיצויי פיטורים וזכויות אחרות. בהתאם לפסיקה, גם לעובדה זו יש משקל בקביעת מהות התשלום.
דב"ע מו/ 22-3 רשות הנמלים בישראל נ' רפאל נחמיאס ואח', פד"ע יח' 169, בע' 174.
דב"ע לה/ 8-7 משה מגיד - מדינת ישראל, פד"ע ט' 387, בע' 392.
124. 90. ב"כ התובעים טענה כי לא הובאו ראיות פוזיטיביות לעבודת התובעים בפועל בשעות נוספות. ראשית, כאמור, נטל הראיה להיות התשלום פיקטיבי מוטל על התובעים, כך שהנתבעת לא היתה חייבת להוכיח בראיות פויזיטיביות בנוגע לכל התובעים כי הם עבדו בפועל בשעות נוספות, אלא התובעים הם אלה אשר צריכים להוכיח כי התשלום היה פיקטיבי. שנית, כנטען בסיכומי ב"כ השקם, משהוכחה מהות התשלום לגבי רוב התובעים, ומשהוכח כי על פי החלטת ש"נ הראשונה תשלום ש"נ גלובליות לעובדי השקם הוא תשלום מותנה, בעד עבודה בשעות נוספות, הרי על פי המבחן הקבוצתי יש לסווג את התשלום כ"תוספת", גם אם תובע זה או אחר לא מילא אחר התנאים לתשלום בחלק מתקופת עבודתו.
ראו: דב"ע מט/ 5 - 7 מדינת ישראל - פרופ' אפרים מנצ'ל, פד"ע כא' 75, בע' 78.
125. 91. באשר לטענה כי בעד עבודה בשעות נוספות חריגות שולם לתובעים גמול בעד עבודה בשעות נוספות בנפרד: ראשית, כאמור לעיל, בדרך כלל, שולם לתובעים גמול שעות נוספות מעבר לרכיב ש"נ גלובליות, באותם מקרים בהם עבדו בשעות נוספות מעבר למכסת השעות הנוספות בעדה שולם להם התשלום הגלובלי. עובדה זו דוקא מוכיחה כי התובעים עבדו בפועל בשעות נוספות. דרך זו אף מתיישבת עם פסיקת בית הדין לעבודה בכל הנוגע לתשלום גלובלי בעד עבודה בשעות נוספות. בעניין אלון - בנק ישראל (דב"ע מד/ 34 - 3 דוד אלון - בנק ישראל, פד"ע טז 76) קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אם קורה שהעובד עובד מספר שעות עבודה העולה על מכסת ההיתר הכללי, יש לשלם לו גמול שעות נוספות לפי 150% על השכר הרגיל (שם, בע' 80). שנית, ככל ששולם לתובעים גמול נפרד בעד עבודה במבצעים מיוחדים או בעבודות הקשורות בהארכת שעות פעילות המתקן (ערב חג וחוה"מ), הרי שתשלום זה נובע מסעיף 5 להחלטת הש"נ הראשונה (מוצג נ/ 15 למוצגי הנתבעת), והוא חלק מההסדר המוסכם לתשלום גלובלי בעד עבודה בשעות נוספות.
126. 92. כללו של דבר: על יסוד העדויות והראיות בפני
נו, אנו קובעים כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכיח כי הרכיב ש"נ גלובליות היווה פיקציה ולא תשלום אמיתי בעד עבודה בשעות נוספות.

סיכום
127. 93. על יסוד כל האמור לעיל אנו דוחים את תביעתם של התובעים.
128. 94. אנו קובעים כי כל אחד מהתובעים, למעט התובע שלמה וילציג, ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח, בצירוף מע"מ כדין. התובע שלמה וילציג ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח, וזאת בגין הגשת התצהיר המשלים, עובדה שחייבה את הנתבעת להגיש תצהיר משלים מטעמה, והאריכה את הדיון בתביעתו. אם הסכומים הנ"ל לא ישולמו בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לתובעים פסק הדין, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום, ______________, בהעדר הצדדים.
נ.צ. מר הרצל חגי

לאה גליקסמן
, שופטת אב"ד

נ.צ. גב' שולמית יצחקי








עב בית דין אזורי לעבודה 911549/99 מנחם כהן נ' שקם בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/08/2003)