פסקי דין על א.ש. תעשיות אקולוגיה ישראל 2000 בע"מ | פסקי דין על מר יצחק אוחיון | פסקי דין על ראש עיריית פתח תקוה | פסקי דין על עיריית פתח תקוה ואח' |

2901/08 עתמ     18/02/2009




עתמ 2901/08 א.ש. תעשיות אקולוגיה ישראל 2000 בע"מ נ' מר יצחק אוחיון, ראש עיריית פתח תקוה, עיריית פתח תקוה ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי תל – אביב יפו
בשבתו כבית משפט לעניניים מנהליים
עתמ002901/08

בשא 30076/09
לפני:
כב' השופט ד"ר עודד מודריק
תאריך:
18/02/2009




בעניין:
א.ש. תעשיות אקולוגיה ישראל 2000 בע"מ



ע"י עו"ד גיא (חמו) אורלי
, עו"ד חגי בן שושן ועו"ד שירי מזרחי


נ
ג
ד


1 . מר יצחק אוחיון
, ראש עיריית
פתח תקוה

2 . עיריית
פתח תקוה
ע"י עו"ד אביגיל פריי
3 . המשרד להגנת הסביבה, מחוז מרכז
ע"י עו"ד בניימיני ועו"ד לזרוב מפמת"א - אזרחי


החלטה

א.ש. תעשיות אקולוגיה
ישראל 2000 בע"מ (להלן: "תעשיות אקולוגיה") היא תאגיד העוסק בשני תחומי עיסוק עקרים. האחד עיקור פסולת רפואית (להלן: "עיקור פסולת") והשני אחסון כתחנת מעבר של פסולת חומרים מסוכנים (להלן: "אחסון חומרים מסוכנים"). נוסף לכך מתבצעת פעילות של שינוע פסולת חומרים מסוכנים ישירות ממפעלים או מקומות עיסוק שבהם נוצרה הפסולת למטמונת חומרים מסוכנים ברמת חובב (להלן: "שינוע ישיר"). פעילות העיקור ופעילות האחסון התבצעו בו זמנית בשטח המפעל של תעשיות אקולוגיה בפתח תקוה, מפעל המשתרע על כשני דונם. לשם פעילותה בכל התחומים הללו נזקקת תעשיות אקולוגיה להיתר מן המשרד להגנת הסביבה. לאחר שאירע ביום 21.9.08 פיצוץ במפעל ונפגעו ונפטרו מספר כבאים הסיר המשרד להגנת הסביבה את היתר ההפעלה שניתן למפעל בכל אחד מתחומי העיסוק. תעשיות אקולוגיה הגישה עתירה מנהלית כנגד ההחלטה לבטל את רישיון העסק שלה. העתירה היא נגד המשרד להגנת הסביבה ונגד עיריית פתח תקוה
שגם לה מעמד מסוים בתחום רישוי המפעל כעסק. העתירה קבועה לדיון ליום 23.2.09 לפני כב' השופטת א. קובו.

מאז השבתת המפעל חלפה כחצי שנה. כל העת הזאת עשו
בעלי תעשיות אקולוגיה מאמצים לגרום לקבלת היתרי הפעלה זמניים. במסגרת זו נערכו בירורים בבקשות לצווי ביניים. אין צורך לשמה של החלטה זו לחזור על פרטי ההליכים השונים ועל ההחלטות שהתקבלו בהן. בקצירת האומר אציין שבאמצע דצמבר 2008 קיבל בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד. רוזן) החלטה שלפיה על המשרד להגנת הסביבה לגבש תנאי מינימום בטיחותיים להפעלת המפעל. המשרד להגנת הסביבה לא הצליח לגבש תנאים כאלה והודיע שהוא מוכן להסכים להפעלת המפעל רק בתחום אחת הפונקציות שהוא ממלא. לשמה של אותה פונקציה ניתן לגבש דרישות מינימום לבטיחות.

ביום 19.1.09 יצאה מלפני כב' השופט רוזן החלטה נוספת שבה קבע כי הנחייתו הקודמת לתנאי מינימום בטיחותיים כיוונה להפעלת המפעל על כל הפונקציות שלו לרבות עיקור פסולת ואחסון חומרים מסוכנים שהם שתי פונקציות המתבצעות בשטח המפעל. השופט רוזן הטיל על המשרד להגנת הסביבה ועל העירייה לגבש בכל זאת את תנאי המינימום להפעלה.

כיוון שהמשרד להגנה הסביבה סבר שאין ביכולתו, בשום פנים ואופן, לקבוע תנאי מינימום להפעלה של המפעל בכל הפונקציות הרלוונטיות הוגשה מצידו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (בר"ם 1076/09).

ביני לביני הוגשו מצד תעשיות אקולוגיה בקשות בעניין ביזיון בית המשפט הנובעות מכך שהמשרד להגנת הסביבה לא מילא אחר הוראות בית המשפט מה-14.12.08. מנגד הגיש המשרד להגנת הסביבה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 19.1.09 עד להחלטת בית המשפט העליון בבר"ם 1076/09. בקשת עיכוב ביצוע זו באה לפניי.

ביום 4.2.09 ניתנה החלטתי בבקשה אולם בשל תקלה אדמיניסטרטיבית הופצה ההחלטה רק ביום 5.2.09 בשעות הבוקר. באותו יום כבר יצא פסק הדין של בית המשפט העליון בבר"ם 1076/09 וזה עשה את החלטתי למיותרת.

החלטת בית המשפט העליון אומרת כי שורש הבעיה נעוץ בחוסר ביטחון שאפשר למצוא "פתרון בטיחותי זמני" שיקיף את שתי הפונקציות של המפעל. על כן הורה בית המשפט העליון שיתקיים דיון במעמד הצדדים שבו ישמעו טענותיהם וראיותיהם של הצדדים, ובית המשפט יברר "אם אכן ניתן להפעיל באופן זמני את העסק כולו באופן שאין בו חשש לפגיעה בבטיחות". בית המשפט הוסיף וציין שאין הצדקה ליטול סיכונים בטיחותיים על העובדים במפעל ועל הציבור אם קיימים כאלה בשילוב של שתי הפעילויות. במאזן הנוחות האינטרס בקיום הבטיחות גובר על האינטרס הכלכלי של תעשיות אקולוגיה. "בית המשפט ישקול מחדש אם ניתן לקיים את שתי הפעילויות יחד ויפעל כחוכמתו" (כב' השופטת מרים נאור).

לפי ההנחיה של בית המשפט העליון התכנסו ובאו הצדדים לפני ביום 12.2.09 לדיון של מספר שעות שבמסגרתו "שברתי את ראשי" לחפש פתרון שיבטיח, מצד אחד את אינטרס ביטחון הציבור (שהוגדר על ידי בית המשפט העליון כאינטרס העדיף) ובו זמנית יאפשר לקיים ולו באורח חלקי את האינטרס הכלכלי של תעשיות אקולוגיה הסובלת כבר חצי שנה מהשבתת מפעלה ומכך שעשרות משפחות התלויות בו לפרנסתה אינן יכולות להתפרנס מיגיע כפיים.

בראשונה ביקשתי לברר את שורש הבעיה. תוצאת הברור העלתה שהקושי העיקרי נעוץ בכך שהפעילויות של עיקור פסולת ואחסון חומרים מסוכנים עשו שיתערבו אלה באלה שכן בערוב טמונה סכנה מרובה גם אם מקור הסכנה איננו באיזו ריאקציה כימית או אחרת שהיא תוצאה של "מפגש" בין פסולת רפואית לבין פסולת חומרים מסוכנים. יש גם סיכון לא מבוטל של ערוב מין של חומר מסוכן במשנהו או של פסולת רפואית אחת בזולתה. סכנת הערוב היא פועל יוצא כמעט הכרחי של שטחו הקטן יחסית של המפעל. לא קשה "לסדר" או "לארגן" את המפעל כך ש"מלכות" (פסולת רפואית) לא תיגע ב"מלכות" (פסולת חומרים מסוכנים). אולם טבע הדבר הוא וטבע העולם הוא בתא שטח קטן ומצומצם קשה מאוד לשמור על הארגון ועל הסדר. מכל מקום לא לי כהדיוט לפסול על פניה את עמדת המשרד להגנת הסביבה שהמפעל בשטחו הקיים אינו יכול להתנהל באופן נטול סיכונים וללא סכנת ערוב תחומים תוך הפעלת שתי הפונקציות גם יחד.

משהתחוור לי שורש הבעיה עלה בדעתי שהקטנת היקף הפעילות בכל אחד מן התחומים עד כדי יצירת "יחס הולם" בין שטח המפעל לבין היקף הפעילות הכפולה המתבצעת בו עשוי להבטיח שלפחות עד סיום הבירור בעתירה ניתן יהיה לנהל את המפעל ללא חשש של סיכון רציני. המשרד להגנת הסביבה לא היה מוכן לקבל את הרעיון הזה. על כן הצעתי לתעשיות אקולוגיה שכיוון שעד לבירור העתירה נוצר זמן קצר מאוד, תתחיל תעשיות אקולוגיה בתפעול מפעלה באחת מן הפונקציות העיקריות שלו ולאחר שיינתן

פסק דין
בעתירה אפשר יהיה להבין מה צופן העתיד.

על ההצעה האחרונה השיבה תעשיות אקולוגיה בכך שהיא הייתה מוכנה לשקול את האפשרות המוצעת, אלא שרוב המוסדות או הגורמים הרפואיים שעימם היא קשורה בחוזים לעיקור פסולת רפואית כוללים בהסכמי ההתקשרות הללו גם פינוי פסולת חומרים מסוכנים. אין לך מוסד שמפצל את ההתקשרות שלו בתחומים הללו לשני הסכמים נפרדים ופועל באמצעות שני גורמים נפרדים. הוספתי ושאלתי אם הפעילות של אחסון פסולת חומרים מסוכנים הנלווית להסכמי עיקור פסולת רפואית היא כמות גדולה ומהו חלקה היחסי ביחס לתפעול המפעל בפונקציה של אחסון חומרים מסוכנים. נאמר לי בתשובה מפי תעשיות אקולוגיה שהחלק של אחסון חומרים מסוכנים הנלווה לעיקור פסולת רפואית בהסכמים הוא קטן ואפילו מזערי ביחס לפעילות הכוללת של תעשיות אקולוגיה בפונקציה של אחסון חומרים מסוכנים.

כפועל יוצא מן המחשבה שצמצום היקף הפעילות עשוי ליצור מתאם ראוי בין שטח המפעל לפונקציות המתבצעות בו, העליתי בדעתי אפשרות נוספת והיא שהמפעל יחדש את פעילות בפונקציה של עיקור פסולת רפואית במלוא היקפה וכן בפונקציה של אחסון פסולת חומרים מסוכנים בהיקף המצומצם העולה מן ההתקשרויות של תעשיות אקולוגיה עם גופים לצורך עיקור פסולת רפואית.

עד הנה השיא ה"יצירתי" שמחשבתי הועילה להפיק. המענה של המשרד להגנת הסביבה היה שהם בהחלט מוכנים לשקול את הרעיון ובלבד שתעשיות אקולוגיה תציג לפני המשרד להגנת הסביבה את היקפה של פעילות אחסון חומרים מסוכנים שיש לה זיקה להתקשרויות בדבר עיקור פסולת רפואית. התחולל ויכוח כיצד יוצג המידע לפני המשרד להגנת הסביבה. האחרון דרש לראות את הסכמי ההתקשרות. תעשיות אקולוגיה לא הסכימה להציג הסכמים (ייתכן שכרגע אין בידיה הסכמים כאלה). לפיכך סברתי שיוצג המידע בדרך שיוצג ובלבד שתונח דעתו של המשרד להגנת הסביבה בדבר היקף הפעילות הנדונה. על פי המחשבה הזאת הוריתי כדלקמן:

… על העותרת
[תעשיות אקולוגיה] להציג לפני המשיבות [המשרד להגנת הסביבה ועיריית פתח תקוה
] עד יום … את היקף הפעילות של אחסון פסולת חומרים מסוכנים וסוגי החומרים הקשורים בחוזים לעיקור פסולת רפואית או פסולת מדבקת. המשיבות יגיבו לדבר בכתב עד יום… ואם לא תהיה הסכמה אקבל החלטה בעצמי בדחיפות המרבית.

אעיר גם כי במהלך הדיון התעוררה שאלת השינוע הישיר. תעשיות אקולוגיה טענה – והגיון טענה זו בצידה – שהשינוע הישיר אינו קשור במפעל ובשטחו הקטן, כל עיקר ועל כן אין כל סיבה למנוע ממנה את הפעילות בתחום הזה. לאחר דין ודברים כללתי בהחלטתי פסקה האומרת שבד בבד עם חידוש ההפעלה במתווה שהצעתי אותו תפעיל תעשיות אקולוגיה גם את הפונקציה של שינוע ישיר ובלבד שהמגבלות על הפעילות הזאת נבעו רק מזיקה למפעל. לשון אחר, החלטתי אינה מתערבת בכל מגבלת הפעלה אחרת (כגון כלי רכב לא מתאימים, סידורי שינוע בלתי הולמים וכיו"ב).

הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה. מתברר שתעשיות אקולוגיה הציגה למשרד להגנת הסביבה בתוך מסגרת הזמנים שהצבתי רשימה טבלאית שכותרתה "מפרט הסוגים והכמויות של החומרים המסוכנים המינימאליים הדרושים לפעילות החברה בהיתר הרעלים". הרשימה כוללת 16 מינים של פסולת חומרים מסוכנים שלצידם דרישת "כמות מרבית (בק"ג) מבוקשת להחזקה" לעומת "כמות מרבית (בק"ג) מאושרת נכון ליום האירוע (השריפה)". תעשיות אקולוגיה מראה באותה טבלה שדרישת הכמות המרבית המבוקשת נופלת בעשרות אחוזים (בפריטים מסוימים ב-100% או קרוב לכך) מן הכמות המרבית המאושרת נכון ליום האירוע ומשום כך הדבר משקף הקטנת פעילות רבת משמעות בפונקציה של החומרים המסוכנים.

דא עקא שהרשימה הטבלאית האמורה אינה תוצר נכון של מתווה הפתרון שהצבתי. נכון הדבר שתעשיות אקולוגיה הייתה מוכנה מעיקרה לצמצם את היקפי הפעילות בתחום אחסון פסולת חומרים מסוכנים עד לסיום ברור העתירה. אולם, כאמור לעיל, לרעיון הזה – שיש בו כשלעצמו היגיון מסוים – לא הייתה הסכמה של המשרד להגנת הסביבה ולכן נאלצתי לחפש מתווה אחר שיגרום לצמצום האחסנה של פסולת חומרים מסוכנים ובד בבד יאפשר פעילות מלאה בתחום עיקור פסולת רפואית. כדי להגיע לפתרון הזה לא היה די בהצעת היקף פעילות מצומצמת. היה צורך חד, חד ערכי שתעשיות אקולוגיה תבהיר למשרד להגנת הסביבה מהו היקף הפעילות בכל אחד ממיני אחסון חומרים מסוכנים שהוא קשור בזיקה חוזית לפעילות של החברה בהקשר לעיקור חומר רפואי.

תעשיות אקולוגיה לא עמדה במטלה. על כן אין תמה שהמשרד להגנת הסביבה לא היה מוכן לקבל את הצעתה. למעלה מן הצורך אציין שהמשרד להגנת הסביבה כלל בהודעתו את הפסקה הבאה:

נבקש לציין כי בהתאם למידע המצוי בידי גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, ב-7 בתי חולים מהם פינתה המבקשת פסולת חומרים מסוכנים במהלך החודשים מאי – אוגוסט 2008, עיקר פסולת החומרים המסוכנים שפונתה לרמת חובב מבתי חולים הינה פסולת ציטוטוקסית, ופרט לכך פונו מבתי החולים עוד מספר סוגים מצומצם ביותר של פסולת חומרים מסוכנים (תערובת חומרים אורגניים, פורמלין, ופסולת תרופות פגות תוקף). אין כל קשר בין נתונים מצומצמים אלה המעידים על 4 סוגי חומרים מסוכנים בלבד שפונו מבתי החולים, לבין הצעתה הנוכחית של
[תעשיות אקולוגיה] שמעוניינת להמשיך ולפנות 14 סוגים שונים של חומרים מסוכנים, בכמות כוללת של כ-30 טון.

כיון שתעשיות אקולוגיה לא עמדה במתווה שהצעתי וכיון שלעניות דעתי זה המתווה היחידי שיכול לאפשר את תפעולו הזמני של המפעל בשתי הפונקציות שלו (ובמצורף לכך גם פונקציה של שינוע ישיר) עד להכרעה בעתירה המנהלית, אין מנוס בידי אלא לדחות את הבקשה של תעשיות אקולוגיה לחידוש תפעול המפעל ולהותיר על מכונם את צווי ביטול היתרי העיסוק השונים.

עם זה אציין שפתוחה לפני תעשיות אקולוגיה בכל עת אפשרות להציב לפני המשרד לאיכות הסביבה מידע שהולם במדויק את המתווה שהצעתי בהחלטתי מיום 12.2.09. עם הגשת מידע זה למשרד להגנת הסביבה ולעיריית פתח תקוה
ייבחנו הגורמים הללו את המידע ויתנו דעתם - בתוך 3 ימים לאחר שהדברים יוצגו לפניהם - לאפשרות לחדש את הפעילות כאמור.

לשם הסרת ספק אציין שהחלטה זו מייתרת את הדיון בבקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט והבקשות הללו נמחקות.

בנסיבות העניין לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לצד זה או אחר. הערבון שנקבע להפקדה בידי המשרד להגנת הסביבה, יוחזר למפקיד.

ניתנה היום כ"ד בשבט, תשס"ט (18 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים את ההחלטה.


דר' עודד מודריק, שופט
חכ






עתמ בית משפט מחוזי 2901/08 א.ש. תעשיות אקולוגיה ישראל 2000 בע"מ נ' מר יצחק אוחיון, ראש עיריית פתח תקוה, עיריית פתח תקוה ואח' (פורסם ב-ֽ 18/02/2009)