פסקי דין על מיכאל רצון | פסקי דין על תנועת הליכוד תנועה לאומית וליברלית | פסקי דין על ועדת הבחירות של תנועת הליכוד ואח' |

1118/08 הפ     27/12/2008




הפ 1118/08 מיכאל רצון נ' תנועת הליכוד תנועה לאומית וליברלית, ועדת הבחירות של תנועת הליכוד ואח'




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
הפ 001118/08


בפני
:
כבוד השופט יהודה זפט
- סגן נשיא
תאריך:
27/12/2008




בעניין
:
מיכאל רצון



ע"י ב"כ עו"ד
אילן בומבך

המבקש

נ
ג
ד


1. תנועת הליכוד – תנועה לאומית וליברלית

2. ועדת הבחירות של תנועת הליכוד
שתיהן ע"י ב"כ עו"ד אבי הלוי
3. אופיר אקוניס
4. דוד אבן-צור

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד יעקב נאמן ואח'
5. זאב אלקין
6. יריב לוין
7. פיניאן ציון
8. איוב קרא
9.דני דנון
10. כרמל שאמה
11. מירי רגב
12. קרן ברק
משיבות 11-12 ע"י ב"כ עו"ד ישראל פפר
13. אללי אדמסו
14. יצחק דנינו
15. קטי שטרית
16. שגיב אסולין
17. בועז העצני
משיב 17 ע"י ב"כ עו"ד העצני
18. גיא יפרח
19. משה פייגלין





המשיבים


פסק דין

ביום 8.12.08 נערכו הבחירות המקדימות לבחירת מועמדי תנועת הליכוד – תנועה לאומית ליברלית (להלן: "הליכוד") לכנסת ה-18.
על פי חוקת הליכוד (להלן: "החוקה" – נספח ג לתצהיר התומך בתובענה) נבחרה ועדת בחירות, שהופקדה על ביצוע הבחירות וקביעת התוצאות.
כללי הבחירות נקבעו בתקנון מפורט שאושר על ידי מרכז הליכוד (להלן: "התקנון" – נספח ד' לתצהיר התומך בתובענה).

הליך הבחירה נעשה באמצעות מערכת ממוחשבת. לאחר גמר תהליך ההצבעה קיבלה ועדת הבחירות מחברה חיצונית המפעילה את המערכת הממוחשבת פלט סופי, הכולל את ספירת הקולות של כל אחד מהמועמדים ומיקומו ברשימה.

בשעת לילה מאוחרת, ערכה ועדת הבחירות מסמך (נספח ט' לתצהיר התומך בתובענה) הנושא את הכותרת "תוצאות בחירות למועמדים". מעל הכותרת רשומות המילים "אושרו על ידי ועדת הבחירות". המסמך מחזיק שלושה דפים ומכיל שמות של 120 מתמודדים, כאשר בצד שמו של כל מתמודד נרשם מיקומו ברשימה. על כל אחד מדפי המסמך מתנוססות חתימותיהם של היועץ המשפטי של הליכוד וכל חברי ועדת הבחירות.

ב-9.12.08 לפנות בוקר הכריז מנכ"ל תנועת הליכוד על הבמה בגני התערוכה בתל אביב, במעמד הנהגת הליכוד ובסיקור נרחב של אמצעי תקשורת, את שמות 40 האנשים שנבחרו לרשימת הליכוד לכנסת ה-18, לפי סדר הופעתם ברשימה, ויו"ר הליכוד נשא נאום בו בירך את המנצחים בהתמודדות, ובדיווח בתקשורת נאמר כי בנאומו הצהיר יו"ר הליכוד: "היום בחרנו מנהיגות חדשה לישראל. זו הנבחרת הטובה ביותר שמפלגה כלשהי יכולה להעמיד במדינה שלנו".

כבר ב-9.12.08 הגישו המשיבים 3 ו-4, שמוקמו במקומות 28 ו-32, לועדת הבחירות ערעור על תוצאות הבחירות. בערעור נטען כי סעיף 27 לתקנון הבחירות לא פורש ולא הופעל כהלכה, וכי יש לשנות את המיקום ממקום 20 ומעלה, כפי שיפורט דלקמן.

ב-10.12.08 קיימה ועדת הבחירות דיון בערעור. המבקש טען בדיון כי ועדת הבחירות אינה מוסמכת לדון בערעורים על התוצאות, כך לאור הוראות סעיפים 76,74 ו-75 לחוקה. עוד טען כי הפירוש שעל פיו נקבעה הרשימה בבוקרו של 9.12.08 הינו הפירוש הנכון.

ב-14.12.08 פרסמה ועדת הבחירות את החלטתה לקבל את הערעור (כבר ב-11.12.08 התפרסם בכלי התקשורת כי ועדת הבחירות החליטה לקבל את הערעור, אולם המערער לא קיבל על כך הודעה), ובעקבות הערעור שונה המיקום של המתמודדים ברשימה מהמקום ה-20 ואילך. כתוצאה מכך מיקומו של משיב 19 הועתק מהמקום ה-20 למקום ה-36. מיקומו של המבקש הועתק מהמקום ה-24 למקום ה-37 ומיקומו של משיב 20 הועתק מהמקום ה-29 למקום ה-38. המשיבים 3 ו-4 קודמו
ממקומות 28 ו-32 למקומות 26 ו-30.
על החלטתה זו של ועדת הבחירות הוגשה עתירה לבית הדין העליון של הליכוד. בעתירה חזר המבקש על הטענות האמורות, ובית הדין דחה את העתירה. בקשה לדיון נוסף בבית הדין של הליכוד לפי סעיף 129 לתקנון נכשלה בשל חוסר אפשרות לכנס הרכב, ומכאן התובענה שלפני בה מבקש המבקש לקבוע כדלקמן:

"דינה של החלטת בית הדין העליון של תנועת הליכוד, מיום 18.12.08
(בראשותו לא ישב שופט בדימוס אלא עו"ד), בערעור על החלטת ועדת הבחירות של הליכוד מיום 14.12.08, בעניינו של המבקש (עתירה מס' 1032/08), וכן החלטת ועדה זו – הוא בטלות מוחלטת;

כן יתבקש בית המשפט
הנכבד להורות על הצבתו של המבקש במקום מס' 21 ברשימת הליכוד; לחלופין, יתבקש בית המשפט להצהיר כי רשימת הנבחרים בבחירותה מקדימות של תנועת "הליכוד", לכנסת ה-18, מיום 9.12.08, הינה רשימת הנבחרים התקפה, כפי שפורסמה ביום 9.12.08".

תובענת המבקש מושתתת בעיקר על הטענות הבאות:

א.
סעיף 74 לחוקת הליכוד מקנה למתמודדים את זכות הערעור על תוצאות הבחירות ומסמיך את ועדת הבחירות להורות על שינוי תוצאות הבחירות, מקום שהוכח פגם בהליך הבחירות. ערעורם של משיבים 3 ו-4 בפני
ועדת הבחירות לא התבסס על פגם בהליך הבחירות. לפיכך לא היתה ועדת הבחירות מוסמכת לתקן את התוצאות אותן אישרה והתירה לפרסום בבוקרו של 9.12.08.

ב.
ביסוד החלטת ועדת הבחירות לקבל את ערעורם של משיבים 3 ו-4 שיקול זר שעניינו הרחקת משיב 19 מהמקום הגבוה יחסית בו זכה ברשימה הנזכרת
לעיל.

משיבים 1-4 ו-11 ו-12 מבקשים לדחות את התובענה. משיבים 19 ו-20 מבקשים לקבל את הבקשה, אולם באשר לסעד מבקשים הם כי זה יינתן על פי הסעד החילופי שנתבע, כך שלא רק מקומו של המבקש יושב למיקום שנקבע בבוקרו של 9.12.08, אלא גם מקומם שלהם.

ד י ו ן


א.
אפתח את הדיון במושכלות יסוד של הגדרת תחומי התערבותו של בית המשפט בהחלטות.
בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות פנימיות של גופים וולונטריים, והתערבותו מוגבלת למקרים של החלטות שנתקבלו תוך פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, בחוסר סמכות, או במקרים קיצוניים שלא ניתן להגדירם במדוייק, בהם סבור בית המשפט כי לפי נסיבות העניין לא ניתן להשלים עם ההחלטה (ראה ע"א 2211/96 כהן נ' כהן, פ"ד נ(1) 629, 634).

ב.
תקנון הבחירות מבטיח ייצוג למגזרים שונים, ולשם כך משריין מקומות לאותם מגזרים, כאשר ההתמודדות על מקומות אלה הינה בין חברי הליכוד המשתייכים למגזר ובחרו להתמודד על המקום המיועד להבטחת הייצוג של אותו מגזר. כך הוא לגבי נשים, לרבות נשים שהן פנים חדשות, כך הוא לגבי מחוזות, וכך הוא לגבי עולים חדשים.

על פי תקנון הבחירות, המקומות 2-21 יועדו למתמודדים שבחרו להתמודד ברשימה הארצית (מקום מס' 1 מאויש על פי התקנון על ידי יו"ר הליכוד). בתוך מקומות אלו הובטח ייצוגן של שתי נשים, במקום העשירי ובמקום עשרים. מה שאירע בפועל הוא, ש-4 מתמודדות נכללו במקומות שונים בשתי העשיריות הראשונות, מכח התמיכה לה זכו בשתי העשיריות הראשונות, ונתבטל הצורך בשיריון המקום ה-20 לאישה. במצב דברים זה חלה, כך לדעת הכל, הוראת תקנה 27 לתקנון הקובעת: "יישום הבטחת יצוג דוחק לאחור בהתאמה את המועמדים ממקומותיהם, בוטל הצורך בהבטחת ייצוג למגזר, לפי תקנון זה, תקודם הרשימה כולה בהתאמה, ללא שינוי פנימי אחר בגין הביטול".
על בסיס פרשנות תקנה זו נקבעה הרשימה הראשונה, זו שפורסמה ב-9.12.08 עם שחר, ועל בסיסה של פרשנות אחרת של אותה תקנה עצמה נקבעה הרשימה השניה, זו שפורסמה כאמור ב-14.12.08.

ג.
סמכות ועדת הבחירות

טענת חוסר סמכות היא כאמור מהטענות אותן ניתן להעלות בפני
בית המשפט במסגרת תקיפת החלטה פנימית של גוף וולונטרי (כמובן לאחר מיצוי ההליכים הפנימיים).
כאמור, המבקש טוען כי בדונה בערעור של משיבים 3 ו-4 על החלטתה מיום 9.12.08, חרגה ועדת הבחירות מסמכותה. בירורה של טענה זו מחייב התייחסות לסעיפים 74-76 לחוקת הליכוד הקובעים כדלקמן:

74: הוגש לועדה ערעור על תוצאת בחירות לצירי ועידה או למועצת סניף [שהוחל גם לענייננו לפי סעיף מפורש בתקנון] ונמצא פגם בהליך הבחירות, שעלול היה לשנות מתוצאתן, מוסמכת הועדה, לאחר שאפשרה למי שעלול להיפגע מהחלטתה, להביא בפני
ה את דברו, להורות על שינוי בתוצאות הבחירות או על פסילתן ועריכת בחירות חדשות.
75: הועדה תאשר את תוצאות הבחירות ותפרסם אותן בדרך שתקבע.
76: החלטת הועדה תהא סופית בכל העניינים הנתונים לאחריותה.

הצדדים חלוקים בפרשנות המונח "פגם בהליך". המבקש טוען כי כוונת הדברים לפגם שנפל במהלך ההצבעה או הספירה, כאשר תרגום תוצאות הספירה לרשימת מועמדים אינה יכולה להיחשב "פגם בהליך". המשיבים 1-4 ו-11 ו-12 (להלן: "המשיבים") טוענים כי אף החלטת ועדת הבחירות באשר לתוצאות הינה חלק מההליך וניתן לערער על ההחלטה לפני ועדת הבחירות. דעתי היא כדעת המבקש.

הליך הבחירות מתחיל בהרכבת פנקס בוחרים, ממשיך בקביעת רשימת מועמדים, לאחר מכן מתנהל ההליך של ההצבעה עצמו וספירת הקולות. אלו הליכים שועדת הבחירות מפקחת עליהם, אך אינה מבצעת אותם בעצמה. תפקידה לפקח על הליכים אלו, ובפני
ה ניתן להשיג על פגמים בפעולתם של המעורבים בשלבים השונים של התהליך. אם נמצא פגם בהליך כזה, שעלול היה לשנות את התוצאה, מוסמכת הועדה לפי סעיף 74 להורות על שינוי בתוצאות הבחירות ואפילו להורות על בחירות חדשות, ולפי סעיף 76 החלטותיה בעניינים הנתונים לאחריותה סופיות, משמע לא ניתן לערער עליהן לפני ועדת הבחירות. מקום שהכל התנהל כראוי, הבחירה נעשתה כראוי וספירת הקולות נעשתה כראוי, ההליך תקין. כל שנותר לועדת הבחירות הוא לתרגם את תוצאות הספירה לרשימה של הזוכים בבחירות, איש איש לפי מקומו הראוי לו על פי מניין הקולות. פעולה זו של ועדת הבחירות אינה חלק מהתהליך, אלא קביעת תוצאתו.

זאת עשתה ועדת הבחירות בבוקרו של ה-9.12.08, כאשר תרגמה את תוצאות ספירת הקולות לרשימת מועמדים, שכאמור נחתמה כדת וכסין בידי היועץ המשפטי של הליכוד וכל חברי ועדת הבחירות. ערעורם של המשיבים 3 ו-4 לפני ועדת הבחירות לא היה על פגם בהליך. בהליך לא נפל פגם כלשהו. ממילא החלפת הרשימה הראשונה ברשימה השניה לא התבססה על פגם בהליך.

אשר על כן, לא היתה לועדת הבחירות סמכות לשנות 6ת תוצאות הבחירות, והיה עליה לקבוע שבהעדר הוכחת פגם בהליך הבחירה הערעור נדחה.

ד.
פרסום זכות הערעור

בלוח הזמנים שפורסם על ידי ועדת הבחירות בתקשורת (נספח יא לתצהיר התומך בתובענה) נקבע: "11.12.08, יום חמישי, י"ד בכסלו תשס"ט, עד השעה 17:00 – מועד אחרון להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות".

המשיבים מציעים לבסס את זכות הערעור על פרסום זה. הטענה אינה מקובלת עלי. בפרסום אין התיחסות למהות הזכות, אלא למועד להגשת ערעור. זכות הערעור עצמה נקבעת בתקנון הבחירות ובחוקה. ככל שהיה מוגש לועדת הבחירות ערעור על פגם בהליך, וועדת הערעור היתה משתכנעת שאכן נפל פגם בהליך שיש בו כדי להשפיע על התוצאות, היתה מוסמכת לשנות את התוצאה או אפילו לקבוע בחירות חדשות.
אין בפרסום האמור כדי להקנות זכות ערעור כאשר אין מדובר בפגם בהליך.

ה.
סעיף 27 לתקנון הבחירות

ועדת הבחירות לא ערכה דיון מתועד ממנו ניתן ללמוד על נימוקיה כאשר החליטה להחליף את הרשימה הראשונה, זו מ-9.12.08, ברשימה המתוקנת מיום 14.12.08. ממילא לא ניתן לעמוד על נימוקיה.

הרישא של סעיף 27 קובעת דחיקה לאחור של המועמדים שנבחרו למקום שנועד להבטחת ייצוג מגזרי ממקומותיהם לאחור. הרישא של סעיף 27 אינה נוגעת לענייננו, שכן לא נוצר צורך בדחיקה לאחור של המועמד במקום ה-20 שהובטח בתקנון לשיריון ייצוג לנשים, באשר בעשרים המועמדים הראשונים נכללו ארבע נשים.

הקטע הנוגע לענייננו הוא הסיפא של סעיף 27, לפיו אם בוטל הצורך בהבטחת ייצוג למגזר, וזאת אשר אירע בענייננו, תקודם הרשימה כולה בהתאמה, ללא שינוי פנימי אחר בגין הביטול.
דומה שהדברים פשוטים ומדברים בעד עצמם.

הצורך בשיריון המקום ה-20 לאישה בוטל, ועל כן המועמד שאלמלא השיבוץ היה ראוי להשתבץ במקום ה-21 מועתק למקום ה-20, ואחריו מקודמים כל הבאים בתור, איש איש ממקומו, במשבצת אחת.

כך הבינה זאת ועדת הבחירות כולה בזמן אמת בבוקרו של ה-9.12.08 ועל בסיס הבנה זו הוציאה ועדת הבחירות מלפניה את הרשימה הראשונה, אישרה את התוצאות, חתמה עליהן ואישרה את פרסומן.

לא מצאתי הסבר לשינוי פרשנותה של ועדת הבחירות לסעיף 27, ונראה שהסעיף הוצא מפשוטו וקיבל משמעות שקשה למצוא לה עיגון בלשון הסעיף.

ו.
שיקול זר

המבקש טוען כי שינוי הרשימה הונע רק על ידי הרצון לדחוק את רגליו של המשיב 19, שמועמדותו היתה לצנינים לראשי הליכוד בשל הנזק האלקטורלי האפשרי מהצבתו במקום גבוה ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18. אם טענה זו נכונה, המהלך של ועדת הבחירות נגוע בישוקל זר המצדיק התערבות שיפוטית.

הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות יסוד של כל חבר בליכוד, גם חבר שדעותיו קיצוניות וחריגות, שאינן מקובלות על הנהגת הליכוד ואינן תואמות את מדיניותו.
ההתמודדות בבחירות המוקדמות נעשית על בסיס תקנון הבחירות, כאשר מספר הקולות הוא המדד היחידי לפיו נקבעת התוצאה, כמובן בכפוף לשיריון למגזרים השונים בהתאם לתקנון הבחירות. כל שיקול אחר הינו שיקול פסול.

טענת המבקש לפיה מהלך החלפת הרשימה הראשונה ברשימה מה-14.12.08 הונע על ידי הרצון להרחיק את משיב 19 מהמקום הראוי לו לפי התוצאות של ההצבעה אינה נתמכת בראיות חד משמעיות. עם זאת, הרושם הוא שכך היו פני הדברים, והעובדה שאין לכך תיעוד בפרוטוקול כתוב, אינה מכרעת.

היותו של משיב 19 משובץ במקום ה-20 ברשימה שפורסמה בבוקרו של 9.12.08 היא עובדה מוכחת ומוסכמת. דומה שאין מקום לפקפק שבחירה זו לא הסבה נחת ליושב ראש הליכוד ולהנהגתו.
בבקשה מביא המבקש את המהלכים שקדמו להגשת הערעור לועדת הבחירות, וברור שהמהלך כוון למטרה של שינוי הרשימה באופן שירחיק את משיב 19 מהמקום הגבוה והנחשב ריאלי בו זכה.
ועדת הבחירות שינתה את הרשימה, כאילו מדובר ברשימה זמנית. אף כי היתה אפשרות תיאורטית שיוגשו ערעורים על פגם בהליך הבחירות, הכל התייחסו לרשימה כאל תוצאות הבחירות המקדימות. כך ועדת הבחירות, כך היועץ המשפטי של הליכוד וכך יושב ראש הליכוד, על פי ההצהרות לאחר ליל הבחירות. אילו היה מדובר ברשימה זמנית, ניתן היה לצפות שהדבר ייאמר בליל הבחירות, ולא תיחתם הרשימה כשבראשה הצהרה על אישור התוצאות ומתחתיה חתימות היועץ המשפטי של הליכוד וחברי ועדת הבחירות.

בנסיבות אלו, האפשרות היותר מתקבלת על הדעת היא שלאמיתו של דבר שינוי הרשימה נבע מהרצון להרחיק את משיב 19 מהמקום בו שובץ ברשימה הראשונה.

ז.
הסעד

הסעד אותו ביקש המבקש הוא הצהרה על בטלות החלטת בית הדין של תנועת הליכוד מ-18.12.08 והחלטת ועדת הבחירות של הליכוד מיום 14.12.08 בעניינו של המבקש.

לאור האמור לעיל, מן הראוי ליתן סעד זה, ואני מורה כי המבקש יוצב במקום הראוי לו לפי התוצאות שפורסמו בבוקרו של 9.12.08.

משיב 19 עצמו לא פנה לבית המשפט ולא השיג נגד החלטות ועדת הבחירות ובית הדין של הליכוד בעניינו.

משיב 20 השיג לפני ועדת הבחירות ובית הדין של הליכוד, אולם אף הוא לא פנה לבקש סעד מבית המשפט.

בדיון היום ביקשו באי כח משיבים 19 ו-20 כי אם בית המשפט ייעתר לבקשת המבקש, יורה גם על החזרת מיקומם של משיבים 19 ו-20 למיקום המקורי, זה שנקבע ברשימה הראשונה.

ההליך שלפני הינו הליך אזרחי. בהליך אזרחי נתבע אינו זכאי לסעד כנגד נתבע אחר באותו הליך.
משיבים 19 ו-20 לא הגישו תובענה כנגד משיבים 1 ו-2, ולכן לא יוכלו לקבל סעד אופרטיבי כנגד משיבים 1 ו-2 במסגרת הליך זה.

ניתן היום

(מוצ"ש) א' ר"ח בטבת, תשס"ט (27 בדצמבר 2008) בנוכחות ב"כ הצדדים, למעט בא כח משיבים 3 ו-4 וכן המבקש ומשיבות 11 ו-12, ומשיב 20 בעצמם.




השופט יהודה זפט
- סגן נשיא















הפ בית משפט מחוזי 1118/08 מיכאל רצון נ' תנועת הליכוד תנועה לאומית וליברלית, ועדת הבחירות של תנועת הליכוד ואח' (פורסם ב-ֽ 27/12/2008)