פסקי דין על שלום כהן | פסקי דין על שושנה כהן | פסקי דין על אברהם כהן ואח' | פסקי דין על מנצר את רמי ייצור והרכבת תריסים בע"מ

2382/05 בשא     20/03/2005




בשא 2382/05 שלום כהן, שושנה כהן, אברהם כהן ואח' נ' מנצר את רמי ייצור והרכבת תריסים בע"מ




בעניין:

1



בתי המשפט



בית משפט השלום ירושלים
בשא002382/05

בתיק עיקרי: א
010970/04

בפני
:
כב' הרשם אורי פוני
תאריך:
20/03/2005




בעניין
:
1. שלום כהן

2. שושנה כהן

3. אברהם כהן
4. שלום כהן
ובנו-חברה לבניין בע"מ
5. א.ג.נ.מ השקעות ובניה בע"מ
6. גאיה שבא ייזום בע"מ





מבקשים

נ
ג
ד


מנצר את רמי ייצור והרכבת תריסים בע"מ






משיבה

החלטה


1.
כנגד המבקשים ונתבעת נוספת שלום כהן
ובנו חב' לבנין בע"מ (להלן החב') הוגשה תביעה כספית ע"ס 200,000₪.

מכתב התביעה עולה כי המבקשים 1-3 הינם בעלי המניות בחברה הנ"ל.
המשיבה התקשרה עם החב' בהסכמים לביצוע עבודות קבלניות בשלושה פרוייקטים : האחד, חורש הפסגה בשכונת פסגת זאב, השני מדורגי הפארק אף היא בפסגת זאב והשלישי ארנונה הצעירה בירושלים
בגין ביצוע העבודות על ידי המשיבה
ונזקים שנגרמו לה ע"י החב' נתבע הסכום הנטען והמפורט בכתב התביעה.

2.
לטענת המשיבה הקימו המבקשים 1-3 שתי חברות שהוקמו על ידם. המבקש מס' 1 אשר הינו אביו של המבקש מס' 3 הקים את המבקשת מס' 5 (להלן א.ג.נ.מ) והיא גם מנהלה ובעל מניות היחידה. חברה זו הוקמה ביום 22.9.003.

המבקש מס' 3 הינו
בעל המניות ומנהלה של המבקשת מס' 5 (להלן גאיה).

3.
לגירסת המשיבה משנקלעה החב' הנ"ל לחובות כבדים אשר מנעו ממנה לשלם את חובותיה לספקים שונים הוקמו על ידי כל אחד מהם חב' חדשה וזאת על מנת לפעול בחפשיות כשכל אחת מהן נטולה עם הקמתה מנטל של חובות.
בכך ביקשו כל מהמבקשים 1-ו-3 לעשות שימוש באישיות המשפטית של חברות אלה ובדרך זו להתחמק מתשלום חובות ולהונות את נושיהם ונושי החב' הנ"ל.

לפיכך בין היתר עתרה המשיבה בכתב התביעה לבית המשפט על מנת שיפעל בין היתרת להורות על הרמת מסך של החב' הנ"ל וכן חברות א.ג.נ.מ וגאיה.

לגירסת המשיבה המבקשים 1-ו-3
עשו שמוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של חב' כהן במסמך ההתאגדות שבינם לבינה לשם מטרה לא כשרה.

4.
בבד
בבד עם הגשת התביעה הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקול במעמד צד אחד.

צו העיקול נתבקש על זכויותיהם של כל המבקשים בבנקים ועל כל רכב כמפורט בבקשה.

צו העיקול ניתן ניתן ביום 8.2.05.

בתצהיר שניתן עלידי מר רמי חמו ממנהלי המשיבה נטען כי החב' הפסיקה את פעילותיה ואילו המבקשים 1 ו-3 עברו לנהל את פעילותם באמצעות חברות אחרות
שהקימו הן המבקשות 4ו-5. לגירסתו החב' והמבקשים 1-ו-3 לא בחלו באמצעים על מנת להתחמק מביצוע התשלומים המוטלים עליהם בין שפיזרו
שיקים ללא כיסוי ו/או רוקנו את החב' מנכסיה.

5.
המבקשים הגישו בקשה לביטול העיקולים. מן הבקשה עולה כי החב' לא הגישה כל בקשה לביטול העיקולים מה שמסביר את מצבה הכלכלי הקשה ובעצם לכאורה אף את הודאתה בחוב הנטען.

בפני
המבקשים טענה מקדמית כי יש להורות על פקיעתו של צו העיקול משום שהמשיבה לא פעלה כנדרש בתקנה 367 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי ובמלים אחרות לא המציאה
את הצו והבקשה תוך 3 ימים כמצוות התקנה.
לגוף הענין טוענים המבקשים את הטענות הבאות:

ראשית, כי המשיבה סיפקה מוצרים לחב' בלבד ולא למי מהמבקשים.
שנית, המשיבה אינה טוענת כי קיימת הכבדה כנגד המבקשים אלא טוענת כי המבקשים רוקנות חברות מנכסיהן והקימו חב' חדשה על מנת להתחמק מתשלום
וכי לא הובאו מטעמה כל עובדות להנחת טענות אלה.
שלישית, המשיבה לא הראתה סיכויי התביעה טובים לכאורה כנגד המבקשים שכן היא מבקשת להטיל את החבות לתשלום החוב עליהם מכח החריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת, מכח
הרמת מסך ו/או מעשי מרמה.
רביעית, הקמת המבקשות 4-ו5 נעשתה בתום לב גמור ולא נועדה להבריח נכסים או להתחמק מהתחייבויות.

6.
יש לזכור כי על מבקש העיקול הזמני להניח תשתית עובדתית מהימנה לפיה אי מתן צו העיקול
עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

במקרה שבפני
נו ועל כך אין מחלוקת החוב הינו חובה של החב' בלבד.
החב' אינה מכחישה את החובה ואף לא ביקשה לבטל את העיקול הזמני
ככל שהוא מתייחס אליה
.


7.
מחקירתו של המצהיר מטעם המשיבה עולה כי לא ידוע לו איזה נכס רוקן מנכסיו. יתרה מכך המצהיר מעולם לא נפגש עם המבקשת מס' 2 ואף אינה מכירה כלל.
עוד מתברר כי המצהיר כלל אינו יודע מתי הוקמה המבקשת מס' 5 ואין הוא יודע דבר וחצי דבר לגבי מצבן הכלכלי של המבקשות 4ו-5.

8.
ב"כ המשיבה תולה את יהבו בעובדה כי המבקשת מס' 4 הוקמה כחודשים לאחר הפסקת פעילותה של החב' וזאת תוך שמוש באישיות הנפרדת של חברות שטרם צברו חובות. כמו כן מתבסס הוא על העובדה שחלק אמנם קטן מעובדי החברה עבר לעבוד עם המבקשת מס' 1 כמו למשל המזכירה. כמו כן מבקש הוא
להתבסס על העובדה כי למבקשות 4ו-5 אין רשיון של קבלן רשום והם משתמשים ברשיונו של המבקש מס' 1. מכך הוא מבקש להסיק את המסקנה כי המבקש מס' 1 עירב את נכסי החב' עם נכסי המבקש מס' 4 וכי הקמתה נעשתה על מנת להונות את נושיה של החב'. כך למשל המבקשת מס' 4 מעבירה כספים לחב' לצורך תשלום חשבונות שוטפות וכו' תוך עירוב מוחלט בין נכסי החברות.

9.
ב"כ המבקשים מבקש לקבוע כי חיוב המבקשים 1-3 באופן אישי הינו חריג ביותר לעקרון היישות המשפטית הנפרדת. כמו כן
טוען הוא כי אין בבקשת העיקול כל טענה כלשהי המצדיקה עיקול כנגדם באופן אישי, ולפיכך בהעדר ראיה ממשית כלשהיא ביחס לסכום התביעה כנגדם באופ ן אישי אין לקבל את גירסת המשיבה.

10.
בטרם תוכרע הבקשה יש לומר מס' מילים
על האבחנה בין אחריות אישית לבין הרמת מסך.

תכליתה של הרמת המסך הינה למנוע שמוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החב', כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות.

הרמת מסך כזאת מכוונת כנגד בעלי המניות המבקשים לנצל את תורת האישיות הנפרדת של התאגיד
למטרה לא כשרה, כגון הפקת טובות הנאה לעצמם בדרך של מרמה , שהם מבקשים להסתתר מאחורי המסך החוצץ.

אחריות אישית הינה תופעה נורמטיבית – שונה בתכלית מהרמת מסך ההתאגדות של החברה.

אחריות אישית – פירושה. הטלת חבות על האורגן עצמו באופן אישי בשל פעילותו. הרמת מסך היא תרופה . מהותה של התרופה היא התעלמות מהאשיות המשפטית של החב' ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד ג' לבין בעלי המניות בחברה.

הלכה היא כי הרמת מסך אינה ענין שבשיגרה אלא חייבות להתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ע.א. 4606/90 מוברמן נ. תלמר פד"י מ"י
(5) עמ' 354).

כלל נוסף שיש לזכור הוא כי האחריות אישית של התאגיד לחוד, ואחריות הפועלים בשמו לחוד.

מי שמבקש להטיל אחריות אישית על בעל תקפדי בתאגיד, נדרש להצביע על עילה ספציפית נגדו ולהניח תשתית ראייתית ממנה עולה כי בעל התפקיד קיים את יסודותיה . שאם לא יעשה כן יוכל אולי להפרע מן התאגיד
אך לא מבעלי התפקיד בו.

11.
לעניות דעתי המשיבה לא השכילה להניח תשתית עובדתית להטלת אחריות אישית על המבקשים 1-3 ואף אותם
טענות שהועלו בבקשתה ובתצהיר כל שניתן לולמר עליהן כי אין מאחוריהן ולא כלום למעט אמירות חסרי תוכן.

העובדה שהחב' אינה יכולה לשלם את חובותיה אם משום שנכנסה לקשיים כלכליים ואם מטעם אחר אין בה כדי להטיל אחריות אישית על מנהליה .

משלא הביא המשיבה כל ראיה או ראשית ראיה לכך שהמבקשים 1-3 עשו שימוש לרעה במסך ההתאגדות לצורך מטרה לגיטימית דין טענתה להדחות.

12.
די בכך שדחיתי את טענת המשיבה באשר להטלת האחריות על המבקשים 1-ו-3 כדי לבטל את העיקול גם על מבקשת 4ו-5. השארת צו העיקול לגביהם הסבה להם נזק כבד אשר הלכה למעשה עלול להביא לקריסתן כאשר אין אינן חייבות מאום למשיבה ואף לא נטען לכך.

העובדה כי משנתקלעה החב' לקשיים פועלים המבקשים 1-ו 3 על מנת לשרוד ולשם כך אף מקימים חב' חדשות אין בכך כדי להוביל למסקנה כי יש להותיר את צו העיקול על כנו.

דברים אלה אף מוצאים את ביטויים בפסק הדין בפש"ר 261/97 אשכולי נ. ברקוביץ
אשר צורף לבקשה

דברים אלה עם כל הכבוד נכונים אף לנסיבות שבפני
.

13.
מן המקוץ לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי כלל שצו העיקול מתייחס לכל המבקשים
בבקשה דינו להתבטל ולפיכך אני מורה על ביטול צו העיקול שניתן בבש"א 1615/05
מיום 8.2.05 לגבי המבקשים 1-ו-3 5-6.

בנסיבות
הענין ישא כל צד בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ט' ב אדר ב, תשס"ה (20 במרץ 2005) בהעדר.


אורי פוני
, רשם








בשא בית משפט שלום 2382/05 שלום כהן, שושנה כהן, אברהם כהן ואח' נ' מנצר את רמי ייצור והרכבת תריסים בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/03/2005)