פסקי דין על איאן (נייג'ל) דיוויס | פסקי דין על אביב אלגור |

18111/03 מ     13/08/2003




מ 18111/03 מדינת ישראל - רשות ני"ע נ' איאן (נייג'ל) דיוויס, אביב אלגור





מדינת ישראל - רשות ני"ע

בעניין:
מבקשת
עו"ד טלי רוזן

ע"י ב"כ
נ ג ד
1. איאן (נייג'ל) דיוויס

2. אביב אלגור
חשודים
החשוד 1 ע"י ב"כ:
עו"ד אייל רוזובסקי

החשוד 2 ע"י ב"כ:
עו"ד דן שי
ינמן, עו"ד נוית נגב, עו"ד סבג
פרוטוקול

התובעת:
חוק החברות קובע ששום עסקאות עם בעלי שליטה או של בעלי שליטה, אמור להיעשות תוך העברת מספר גורמים, לבסוף אישור אסיפה כללית שבה אמור להתקיים מניין של שליש בלתי נגוע, כלומר שליש מבעלי המנויות שאין להם עניין אישי בעסקה. החוק יוצא מנקודת הנחה שהעסקה לא נגועה. בעלי מניות נייטרלים צריכים להצביע בעד.
במקרה כאן מדובר בחברת צינורות המזרח התיכון, בעלי השליטה נותנים שירותי ייעוץ וניהול ואמורים לקבל סכום של 250,000 ₪ בחודש. לפי ממצאי החקירה, בעלי השליטה ידעו שמשקיעים נוספים מתכוונים להצביע נגד העסקה ולכן היא לא הייתה עוברת. האסיפה נדחתה כמה וכמה פעמים, מחודש יוני 2000. החשוד הוא בעל שליטה בחברה.
לחשוד יש 25% מהמניות ולאדון אביב אלגור
13%. יש עוד חברה - גאון אחזקות שהיא בעלת שליטה. בזמן ההצבעה אחד המעורבים - הרנדל - היה בעל 6.5%.
האסיפה נדחתה מספר פעמים, הייתה קבועה במקור ליוני 2000 ובסופו של דבר התקיימה בדצמבר 2000. בתקופה הזו בעלי השליטה מבררים ויודעים כי יהיה נגד העסקה, וההצבעה לא תעבור. בסופו של דבר מתקיימת ההצבעה בדצמבר, מגיע אדון הרנדל שהוא לכאורה מישהו זר וחסר עניין, שבחודשים ספטמבר עד דצמבר מתחיל לרכוש מניות של החברה והוא בא לאסיפה, הוא לא אזרח ישראלי ואנחנו טוענים שהוא "איש קש". רכישת המניות שלו נעשתה מיד לאחר מועד האסיפה המקורי, הישיבה נדחתה 4 פעמים, בינתיים הוא רוכש מניות ומגיע להחזקה של 6.5 %.
אדון הרנדל הוא חבר של החשוד 1. החשוד 1 הביא את מר הרנדל לחברה, ונתן הוראה למנכ"לית החברה לעזור לו ברכישת המניות, משום שהוא אזרח זר.
לשאלת ביהמ"ש: החברה רווחית. היא אפילו חילקה דיבידנדים.
אדון הרנדל קונה מ"פסגות" נתח גדול של מניות. לחשדנו היה לו עניין בעסקה.
לשאלת ביהמ"ש: הגדרה של בעל עניין? אין הגדרה בחוק שקובעת במדויק. זה משהו נזיל שנבדק בנסיבות העניין.
לדעתנו, בעלי השליטה ידעו שמר הרנדל נגוע וידעו מה לעשות כדי להראות כאילו הוא אינו נגוע.
אנחנו רואים שכל כספי הרכישה ששימשו את מר הרנדל הגיעו אליו דרך חברות שבשליטת החשוד 1. החשוד 1 לא מתכחש לכך שהכסף הגיע ממנו.
בזמן שהמניות מוחזקות אצל אדון הרנדל, ממה שעולה בחקירה, הכספים עוברים דרך הרנדל וחוזרים לחשודים.
אחרי שמתקיימת האסיפה הכללית בדצמבר, בשנת 2002 מתקיימת שוב אסיפה כללית לגבי שיפוי וביטוח, גם שם הרנדל נמצא וההחלטה עוברת. בחודש מרץ 2003, כל המניות של הרנדל, שהיו בחשבונו ונקנו דרך כספיו של החשוד 1, עוברים לחשבונו של החשוד 2. יצא מחשבונו של החשוד 1 ועובר לחשבונו של חשוד 2. לדעתנו הדבר מצביע ומעלה חשד סביר שהרנדל היה איש קש.
הכוונה של החוק לגבי שליש לא נגוע, זה כדי שנציגי בעלי מניות יישקלו את העניין. גם אם אינו איש קש , אך הוא חבר של בעלי השליטה, כוונה זו מתבזבזת.
אנחנו מבקשים לגבי החשוד 1, שהוא לא אזרח ישראלי, הוא חי באנגליה, אנחנו מבקשים שהוא יישאר בארץ שבוע נוסף עם צו איסור יציאה ולאחר שבוע אנחנו מוכנים לתת לו לצאת מהארץ. לאחר מכן, הוא יוכל לחזור לביתו לאחר שיפקיד ערבות בנקאית וחתימת ערבות בסך 5,000,000 ₪.
לגבי החשוד 2, אנחנו מבקשים צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדה של ערבות בנקאית או מזומן בסך 3,000,000 ₪ וחתימת ערבות בסך 3,000,000 ₪.
יש חשש להימלטות מהדין, גם לגבי החשוד 1 שכלל לא גר בארץ ויכול לנהל את עסקיו מחו"ל וגם לגבי החשוד 2.
מגישה לביהמ"ש אסופת מסמכים.

עו"ד רוזובסקי:
אני בשנה שעברה הייתי מעורב בתיק החמור ביותר של הרשות לני"ע ושם הרשות ביקשה סכומים בסדרי גודל של עשרות אלפי שקלים, ושם הייתה גניבה. גם אם החשוד 1 הוא אזרח חוץ, אי אפשר להביא 5,000,000 ₪ ערבות בנקאית.
לגופו של עניין, גם אם טענותיה של הרשות נכונות, הן טכניות ולא פליליות. אומרים פה שאנחנו קנינו מנויות ב- 5,000,000 ₪, בתשלום של 250,000 ₪ - ממילא 80% נמצאים בשליטת בעלי השליטה, אז הציבור נושא ב- 50,000 ₪. אני משלם 5,000,000 ₪ בשביל לקחת מהציבור 50,000 ₪ לחודש? זה עבירה חמורה?
בוא נראה מי נפגע? אם אני מצליח לקבל דמי ניהול ללא אישורים מתאימים. הפגיעה של הציבור היא 50,000 ₪. אני אשקיע 5,000,000 ₪ בשביל להוציא 50,000 ₪? הרי אני שלטתי בחברה כבר קודם.

עו"ד שיינמן:
אם זו הייתה המטרה, הוא היה מקבל זאת בדיבידנד.

עו"ד רוזן:
בתקופה של שנת 2000 לא היו רווחים שאפשרו דיבידנד, כשלוקחים דמי ניהול של 250,000 ₪ לחודש מבטיחים דמי שליטה והכנסה. יש פה משהו שהוא לא תלוי רווחיות החברה. גם הטענה כאילו החלק שלהם משתתף או לא, הכסף שלהם בקופה של החברה והשאלה מה עושים איתו, זה לא שהציבור באמת משלם 50,000 ₪. לעניין היכולת הכספית, אני אגיש מסמכים.

עו"ד רוזובסקי:
דמי ניהול בגובה הזה היו גם לפניהם בחברה, זו אופרציה רצינית לנהל חברה כזו, גם קודם ניתן ניהול תמורת אותם סכומים. יכול להיות שטכנית לא התקבל א ישור, אבל לא גזלו כסף, נתנו שירות והאישור לא היה כדין. בבקשה רשום קבלת דבר במרמה, לגבי קבלת רוב באסיפה. זו הטעייה. אף אחד לא הצביע אחרת בגלל מצג מסוים. אתה מרמה מישהו. מי שהצביע הצביע מה שהצביע, אם יש תוקף לאישור זה משהו אחר.
יש פה בקשה חסרת פרופורציה לחלוטין, זה לא המקרה הכי חמור שנתקלנו בו. מתי נשמעה כזו בקשה? אין שום פרופורציות. יש לנו אזרח ישראל שמבקשים 3,000,000 ₪ ערבות בנקאית. במקרה של גבעוני, ששם הייתה גזילה וגניבה, נקבעה ערבות בנקאית של 300,000 ₪. העובדה שאדם תוןשב חוץ זה לא יכול לשמש נגדו. אין מחלוקת שהוא תושב חוץ, יש לו עסקים בישראל, אבל העובדה שהוא תושב חוץ אומרת שהוא עצור כשמבקשים למעלה מ- 1,000,000$.
אין לי בעיה לחתום ערבות עצמית. ערבות בנקאית זה לא יותר מ- 250,000 ₪. אני מוכן להציע 1,000,000 ₪ למרות שאני חושב שאין לזה הצדקה בכלל. סתם כתבו 5,000,000 ₪ אין שום תקדים לסכומים כאלה, אולי רק בהסכמה ובפרשות חמורות מאוד. חברתי לא יכולה להראות תקדים שבו מדברים על סכומים כאלה. הגיע לידיי כרגע החלטה של ביהמ"ש המחוזי, יש בחור שהיה חשוד בעבירות ני"ע יותר חמורות שהוציא מיליונים מהציבור וברח מחקירה והוא תושב זר, סטפן מנדל, והערבות הייתה של 320,000 ₪ וכאן מבקשים 5,000,000ש"ח?

עו"ד רוזן:
יש כאן אלמנט של יכולת כספית. יש להם עשרות מיליוני שקלים מחברות בישראל ויש לזה קריטריון לצורך הערבות.

עו"ד שיינמן:
ברגע זה שעוצרים בנאדם במדינת ישראל, מאותו רגע חייו אחרים לגמרי ושמו מופיע בעיתונים כפושע. אני לא מדבר על ההשפעה שיש לזה בעסקים. לחברות שלהם 1,500 איש, אלו חברות יצרניות. הפגיעה העסקית והאישית היא אדירה ויופיע מחר בעיתון שחושדים בהם שהם רימו. מדובר בקניה אמיתית, לא רק זה, אלא קניה של קונה, אותו איש שהוזכר, תוך מספר שנים, המניות קפצו הוא הרוויח על המניות האלה כ- 50%, המימון היה חלקו בהון עצמי וחלקו בהלוואה כאשר הייתה הלוואת גישור זמנית, הדיבדנדים שומשו להחזר ההלוואה. אני מניח שהדבר הזה יוכח כבר במהלך החקירה. לא מדובר בדבר שמסתתר מאחריו עניין של מרמה או גניבה, כך היה גם קודם.
יש קושי, זה לא דבר פשוט, ללכת ולגייס כסף וערבויות. הזמנים הם קשים ואנשי הרשות צריכים להבין שלפעמים להרוס אנשים זה קל. דמי הניהול מחלקים חצי-חצי עם קבוצת גאון. כשקנו מכור את החברה, קנו חצי חברת גאון וחצי מרשינו. אני חושב שכשם קבוצת גאון תמימה ונקייה, כך גם הקבוצה שלפנינו. הסיפור הזה יוכח כסיפור שאין לו שחר. זכותם לערוך חקירה, אני לא אומר שלא. אבל במדינה הזו, ביום אחד אתה הופך להיות עפר ואפר.
לגבי התנאים: אדם שבורח היום בתנאים של היום, הוא מטורף. האיש שאני מייצג אותו - בשביל לברוח מהארץ ולהפוך להיות עבריין הוא צריך להיות חסר שפיות. כל עסקיו כאן, יש לו שני ילדים ובשביל לברוח לחו"ל בגלל העניין ה"נורא" הזה הוא צריך להיות מטורף. כל הפחדים האלו הם חסרי שחר. אבל נכון, צריך להיות סביר. יש כאן שרירות לב. כשבאה הרשות ורושמת 5,000,000 ₪ קשה להציע 200,000 ₪.
אני מסכים עם חברי לגבי דבריו לנושא פלד-גבעוני.
עו"ד רוזן:
פלד- גבעוני היה מקרה שונה, כי היכולת הכספית הייתה שונה. היו להם נושים, חובות.

עו"ד שיינמן:
זה בחור שבנה את עצמו. להטיל עליו את העול הזה זה דבר נורא ואיום. הוא ייתן ערבות עצמית בגובה שיבקשו. החשוד ייתן ערבות של חברה, שבה יש לו מניות והלוואה. אני מוכן לתת 200,000 ₪ ערבות בנקאית ואפילו עוד 100,000 ₪ עבור יציאה לחו"ל כאשר הוא יודיע קודם לרשות לצורך עסקים. אני נותן ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪, חתימה על ערבות צד ג' וחתימה עצמית. זה מעל ומעבר.
החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני הפרקליטים הנכבדים, מצאתי לאבחן בין החשוד 1, שהינו אזרח חו"ל, לבין החשוד 2 שהינו אזרח ישראלי המתגורר בישראל.
בנוסף, החשוד 2 מחזיק בשני ילדיו שצו עיכוב יציאה מהארץ תלוי ועומד נגדם.
אשר כך, הערובות לגבי החשוד 1 ראויות להיות ממשיות יותר מאשר החשוד 2.

החשוד 1 ישוחרר בתנאים הבאים:
א. יציאתו מהארץ נאסרת למשך 7 ימים. דרכונו של החשוד יישאר מופקד במשרדי החקירות - ני"ע עד יום 20.8.03.
ב. החשוד 1 יפקיד פקדון כספי או ערבות בנקאית מתאימה ע"ס 1,500,000 ₪.
ג. החשוד 1 יחתום על ערבות עצמית בסך 5,000,000 ₪.
ד. נאסר על החשוד ליצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה בנושא החקירה, כמו גם לפגוע בחקירה כדרך כלשהי.
ה. חשוד 1 יתחייב להתייצב בארץ להמשך חקירה על פי זימון חקירות הרשות לני"ע. החוקרים יודיעו לחשוד על החקירה לפחות 7 ימים קודם למועדה באמצעות פרקליטיו.

החשוד 2 ישוחרר בתנאים הבאים:
א. ערבות עצמית בסך 3,000,000 ₪.
ב. יציאתו מן הארץ נאסרת למשך 7 ימים. דרכונו יוותר במשרדי חקירות - ני"ע.
ג. החשוד 2 יפקיד פקדון כספי או ערבות בנקאית בסך 300,000 ₪.
ד. החשוד 2 ימציא ערבות צד ג' בטוחה ( 3 ערבים שונים) בסך הכל כולל - 600,000 ₪ .
ה. נאסר על החשוד ליצור קשר ישיר או עקיף עם מי מהמעורבים בפרשה בנושא החקירה, כמו גם לפגוע בחקירה כדרך כלשהי.
ו. החשוד 2 יהיה רשאי לצאת מהארץ עפ"י תיאום מוקדם והסכמה עם חוקרי הרשות לני"ע.

ניתנת ארכה של 7 ימים לכל אחד משני החשודים להמצאת הערבויות .

ניתנה היום ט"ו באב, תשס"ג (13 באוגוסט 2003) במעמד הצדדים.

דוד רוזן
- שופט

עו"ד רוזן:
אנו מבקשים צו איסור פרסום ל- 24 שעות.

החלטה

הדיון התקיים בפומבי באולם פתוח לכל.

משבא אני לאזן בין התועלת שתצמח למבקשת מאיסור הפרסום, לבין הנזק לציבור, זכות הציבור לדעת וזכות ציבור המשקיעים לדעת, הכף נוטה לטובת האחרונים.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום ט"ו באב, תשס"ג (13 באוגוסט 2003) במעמד הצדדים
דוד רוזן
- שופט
1
1
בתי המשפט
מ 018111/03
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13/08/2003
תאריך:
כב' השופט דוד רוזן

בפני
:









מ בית משפט שלום 18111/03 מדינת ישראל - רשות ני"ע נ' איאן (נייג'ל) דיוויס, אביב אלגור (פורסם ב-ֽ 13/08/2003)