פסקי דין על גבריאל כהן

1032/05 פ     07/02/2005




פ 1032/05 מדינת ישראל נ' גבריאל כהן




בעניין:

בתי המשפט


בית משפט השלום בירושלים
פ
001032/05


בפני
:
כב' השופט נֹעם סולברג


07/02/2005




בעניין:
מדינת ישראל


ע"י ב"כ עו"ד רונן יצחק

עוזר לפרקליט מחוז ירושלים
המאשימה



- נגד -



גבריאל כהן



ע"י ב"כ עו"ד זכריה שנקולבסקי

הנאשם

גזר דין

הנאשם הורשע על-פי הודאתו, ובהתאם להסכם עד מדינה שנעשה עימו, בזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [להלן - החוק] (4 עבירות); בקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק (3 עבירות); בניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא בצירוף סעיף 25 לחוק (שתי עבירות); בהתחזות, עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק (11 עבירות); בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק (11 עבירות); ובשימוש במסמך מזוייף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק (8 עבירות).

בכתב האישום מגוללת המאשימה בשישה-עשר אישומים, מסכת של הונאה ומירמה, ממושכת ושיטתית.
הנאשם חבר, ביחד עם אדם אחר ועם חברתו לחיים, להונות ערבים - מרביתם תושבי הרש"פ שאין בידם היתר כניסה לישראל - ולגזול את כספם. חברו של הנאשם היפנה אותם אל הנאשם, כדי שיסייעם בהוצאת תעודת זהות ישראלית, ולעיתים גם בהנפקת רישיונות נהיגה.
הנאשם הציג עצמו באמצעות תעודת זהות מזוייפת בשם אחיו (המתגורר בארצות הברית), וכעובד משרד הפנים. יש והציג עצמו כעו"ד העובד במשרד הפנים, כמי שבבעלותו משרד עורכי-דין בפיסגת זאב, וכשוטר לשעבר. חברתו לחיים, הוצגה אף היא כעובדת משרד הפנים. הנאשם ביקש מאותם ערבים, מסמכים שונים, ובהם תעודות זהות, תעודות נישואין, תמונות פספורט, אישורים על תשלומי ארנונה וחשמל, חוזה שכירות דירה בירושלים, והכל כדי למוסרם, לכאורה, למשרד הפנים. בני החבורה גבו אלפי דולרים מאותם ערבים שפנו אליהם, ועל פי רוב נעלמו עם הכסף. בחלק מן המקרים סיפקו בני החבורה תעודות זהות ורישיונות נהיגה מזויפים, ואף אישורי כניסה מזוייפים לישראל, גם למי שלא היו מורשים להיכנס לישראל על רקע פלילי או ביטחוני.
יש וכדי לרכוש את אמונם של אותם ערבים, מסר הנאשם בידיהם שיק לפיקדון, ביודעו כי לא ניתן יהיה לפֹרעו, משום שהללו עתידים היו לפנות אל חברו של הנאשם כמי שעוסק בגביית שיקים. חברו היה נוטל מהם את השיק בהבטיחו להם לשווא, כי יסייע להם בגבייתו.
הנאשם וחברתו קנו מאחרים את חומרי הגלם להכנת התעודות המזוייפות, מסרוּם בידי אחר, אשר היה מזייף את התעודות, ומוסרן כנגד תשלום בחזרה, לנאשם ולחברתו.
בני החבורה זייפו גם, באמצעות אחרים, פרוטוקולים של בית המשפט העליון, מסמכים של משרד הפנים, ועוד.
הנאשם וחברו הונו יחדיו, גם בעלי עסקים. חברו, שהיה מוכּר כמי שעוסק בגביית שיקים הציג את הנאשם כמי שבבעלות אחותו מפעל רהיטים בחו"ל, והשניים מכרו לבעלי עסקים רהיטים שכביכול היו ברשותם. השניים גם הונו קבלנים, באופן שמכרו להם חומרי בניין, לאחר שהנאשם הוצג כאיש הוצל"פ אשר ביצע עיקולים של חומרי בניין, אך בפועל סיפקו כמויות קטנות במידה ניכרת מן המובטח.

עוד כהנה וכהנה עשו בני החבורה כדי להונות ולרמות במשך זמן ארוך, בהיקף רב, בסכומי כסף גדולים, תוך ניצול רצונם של קורבנותיהם להשיג תעודות זהות ישראליות, ויכולתם המוגבלת לקרוא ולהבין את המסמכים שהועברו מיד ליד. רבים נפלו קורבן למעלליהם המתוכננים והשיטתיים, לבד מן הנזק החברתי והביטחוני לציבור בכללותו.

בפרשת השבוע, פרשת משפטים, נזכר הציווי "וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כב, כ). רש"י מבאֵר את הכפילות: לֹא תוֹנֶה - זו אונאת דברים; ולֹא תִלְחָצֶנּוּ - בגזילת ממון. בשני אלה נכשל הנאשם, באופן חוזר ונשנה.

על-פי הסכם עד המדינה, עותרים ב"כ הצדדים במשותף, לגזור על הנאשם 24 חודשי מאסר
ומאסר-על-תנאי. המדינה גם התחייבה שלא לבקש פיצויים למתלוננים.

ההסכם שנעשה, מקל עד מאוד עם הנאשם, בשים לב לפגיעתם הרעה של מעשיו, ביחידים ובציבור. מעיקר הדין, ראוי היה לגזור עליו כפל העונש המוסכם. עם זאת, שיכנעוני באי-כוח הצדדים, כי השיקולים שביסוד ההסכם, מצדיקים לאמצוֹ.

הנאשם חסך זמן שיפוטי יקר, היות ועל-פי כתב האישום, צפויים היו להעיד 46 עדי תביעה.
אך לא בזה העיקר. העיקר הוא בכך שהנאשם מסר למשטרה מידע רב וחשוב, מילא את חלקו בהסכם עד המדינה, ובאופן שהועיל במידה משמעותית לרשויות האכיפה במלאכתן. שיתוף הפעולה מצידו של הנאשם היה משמעותי ביותר גם מבחינת התשתית העובדתית שבאה לידי ביטוי בכתב האישום. מבלעדי הנאשם, ייתכן שדברים חשובים לא היו נודעים.
על הרקע האמור, ניתן גם להניח שהבעת החרטה מצידו של הנאשם, לא נעשתה מן השפה ולחוץ. שמעתי דברים מפי הנאשם ומפי בא-כוחו על המצוקה שהנאשם נקלע אליה, ואשר הביאה אותו, לטענתו, לעשות את אשר עשה. לקחתי גם לתשומת-ליבי דברים נרגשים שכתבו בנו וביתו של הנאשם.

החלטתי, איפוא, בהתחשב במכלול השיקולים הנ"ל, ובהלכה הפסוקה לעניינם של הסכמי עד-מדינה, לאמץ את הסדר הטיעון, ולגזור על הנאשם עונשים כדלקמן:

א.
24 חודשי מאסר, החל מיום מעצרו, 7.12.04.

ב.
מאסר-על-תנאי למשך 12 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, עבירה מן העבירות שבהן הורשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום כ"ח בשבט, תשס"ה (7 בפברואר 2005) במעמד ב"כ המאשימה עו"ד גיאת, הנאשם וב"כ עו"ד שנקולבסקי.

נֹעם סולברג
, שופט

עינת






פ בית משפט שלום 1032/05 מדינת ישראל נ' גבריאל כהן (פורסם ב-ֽ 07/02/2005)