פסקי דין על עמוס הדר | פסקי דין על סוריאנו וולטר

4657/07 א     25/02/2009




א 4657/07 עמוס הדר נ' סוריאנו וולטר




בעניין:

1



בתי המשפט




בית משפט השלום ירושלים
א
004657/07

לפני:
כבוד השופטת אנה שניידר


25/02/2009




בעניין
:
עמוס הדר






התובע/הנתבע שכנגד

נ
ג
ד


סוריאנו וולטר






הנתבע/ התובע שכנגד



פסק דין

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים
1.
עניינה של התביעה והתביעה שכנגד, נזקים בדירה ברחוב בראון מס' 8 בירושלים הידועה גם כגוש 30710, חלקה 1 לפי תכנית מס' 3162 מגרש ח – 13 (להלן – הנכס או הדירה), אשר הושכרה על ידי יאיר הדר, באמצעות הנתבע שכנגד (להלן – הדר או המשכיר) לנתבע/ התובע שכנגד (להלן – סוריאנו או השוכר).
הדירה הושכרה על ידי הדר, על פי הסכם שכירות שנחתם ביום 14.3.00, לתקופה של ארבע שנים החל ביום 10.4.00 ועד 10.4.04 (להלן – הסכם השכירות).

2.
לטענת הדר, עם סיום תקופת השכירות נבדק הנכס על ידו, בנוכחותו של סוריאנו, ונמצא כי לנכס נגרמו נזקים כבדים במהלך תקופת השכירות.

בשל הנזקים חתמו הצדדים ביום 6.5.04 על מסמך הבנות לפיו הדר אינו מקבל חזרה לידיו את הדירה והצדדים יקבלו הצעות מחיר מטעם שמאי מקצועי מוסכם אשר יעריך את הנזק בנכס.

מנספח ד' לכתב התביעה עולה, כי ביום 6.5.04 ניתנה הצעת מחיר לענין התיקונים על ידי חברה קבלנית מטעמו של הדר, שמעון קירשטיין בע"מ, על סך של 86,680 ₪.

3.
סוריאנו סירב להצעת המחיר האמורה, והביא קבלן מטעמו, מר יוסי נתן, שביצע את התיקונים בפועל על פי רשימה שסוכמה בין הצדדים. אלא שלטענת הדר, השיפוצים שביצע יוסי נתן היו בסיסיים ומינימליים בלבד, ומצב הנכס לא הושב לקדמותו. כיוון שכך, שב הדר וסירב לקבל חזרה את הנכס לידיו.

4.
בחודש דצמבר 2004 פנו הצדדים לבוררות.
הליך הבוררות התמשך, והצדדים אף הגישו סיכומים (סוריאו בסוף 2005 והדר בתחילת 2006), אלא שהבורר, המהנדס דן וינד, נפטר בטרם הספיק ליתן פסק בוררות.

5.
במסגרת הבוררות, הגישו הצדדים תביעות הדדיות.
הדר הגיש תביעה על סך 125,232 ₪. סכום זה היה מורכב מסך של 74,162 ₪ בשל הנזקים שגרם סוריאנו, לטענתו, וכן סך של 51,070 ₪ בשל תשלומי שכר דירה וארנונה לתקופה של כעשרה חודשים בהם עמד הנכס ריק ולא הושכר לדייר חלופי.

הדר ביקש גם פיצוי עבור עוגמת נפש מבלי לנקוב בסכום, והשאיר זאת לשיקול דעתו של הבורר.

במסגרת הסיכומים שהוגשו לבורר ביום 23.1.06 כלל הדר עילות תביעה נוספות והתביעה "צמחה" לכ – 460,500 ₪.
הדר הוסיף סכום של 50,000$ (230,000 ₪) בשל ירידת ערך הנכס שנמכר במחיר של 350,000$ כשמחירו ללא הנזקים צריך היה לעמוד על 400,000$ לפחות. כמו כן, הוסיף הדר 4,427 ₪ עבור תיקון חדר ההסקה וכן כ – 48,000 ₪ שכר טרחת עו"ד והוצאות הבוררות, לרבות שכר טרחת עורך חוות דעת הנדסית, תשלומים לבורר וכו'.

במסגרת זו כבר נקב הדר גם בסכום שהוא דורש בשל עוגמת נפש ואובדן זמן יקר – 30,000 ₪.

6.
סוריאנו הגיש תביעה, במסגרת הבוררות, על סך של 65,135 ₪ המורכב כדלקמן:

18,000 ₪ בשל תיקונים שעבורם שילם סוריאנו לקבלן מטעמו ושלטענתו על הדר להשיב לו בהיותו, כמשכיר, אחראי לביצועם; 10,000 ₪ ששולמו לנציג של סוריאנו שליווה את ביצוע התיקונים; דמי שכירות בסך 4,527 ₪ בשל חודש שכירות נוסף בתקופה שבין 10.4.04 ועד 10.5.04; ארנונה בסך 5,000 ₪; וכן פיצוי בשל עוגמת נפש ואובדן זמן בסך של 25,000 ₪.


גם אצל סוריאנו, בסיכומיו במסגרת הבוררות, "צמח" הסכום האמור לסך של 142,613 ₪, לאחר שהוסף תשלום בסך 6,900 ₪ למהנדס מטעמו וכן כ – 71,000 ₪ בשל
שכר טרחת עו"ד והוצאות הבוררות.

7.



בשל פטירתו של הבורר, הגיש הדר ביום 17.1.07 בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 6017/07) למינוי בורר חליף. במסגרת הדיון בבקשה הגיעו הצדדים להסכם, שקיבל תוקף של

פסק דין
ביום 25.3.07, לפיו לא ימונה בורר חליף אלא יוגשו על ידי הצדדים תביעות לבית משפט השלום בירושלים, תוך שכל החומר שצורף להליך הבוררות, כגון חוות דעת, פרוטוקולים וכל חומר אחר, יוגש כראיה.

8.
ביום 15.4.07 הוגשה תביעתו של הדר, וביום 31.10.07 הוגשה התביעה שכנגד של סוריאנו לבית משפט זה.

בהודעתם מיום 7.9.08 הודיעו הצדדים כי לצורך מתן

פסק דין
מוכנים הם לוותר על שמיעת ראיות באמצעות עדים ולהסתפק בחומר שהיה בפני
הבורר ז"ל, ובלבד שתינתן להם אפשרות להגיש סיכומים משלימים בעל פה.

הסיכומים המשלימים הוגשו בדיון שהתקיים בפני
ביום 2.2.09.

התביעה של הדר
9.
במסגרת התביעה טוען הדר, כי סוריאנו במעשיו ובמחדליו הפר הפרה יסודית את הסכם השכירות בכך שלא השיב את הנכס למשכיר כפי שקיבל אותו, אלא השיבו כשהוא פגום עד מאד.
לטענתו, סוריאנו השתמש בנכס שימוש רשלני ומזלזל ולא נהג במידת זהירות ששוכר
סביר היה נוהג בה באותן נסיבות.
עוד נטען, כי סוריאנו אף הפר את חובתו להקטנת הנזק ולא הודיע למשכיר על הנזקים
שהתהוו בנכס.

10.
כמו בסיכומים במסגרת הבוררות, כך גם במסגרת התביעה דנן דורש הדר סכום של
כ-460,500 ₪, כאשר כלולה בו ירידת ערך הדירה בסכום של 50,000$, הוצאות הבוררות ועוגמת נפש.

התביעה שכנגד של סוריאנו
11.
לטענת סוריאנו במסגרת התביעה שכנגד, הדר החליט לערוך שיפוץ כללי בנכס ולהפכו לדירת פאר על חשבונו של סוריאנו.

לטענתו, הדר בחר לכלול בתביעתו עילות שלא נכללו במסגרת הבוררות תוך שהוא מעמיד את סכום התביעה על סכום הגבוה בלמעלה מפי 3 מסכום התביעה המקורי, במסגרת הבוררות, וזאת בניגוד להסדר שהושג בה"פ 6017/07.

12.
סוריאנו טוען, כי עוד לפני כניסתו לנכס התברר כי היו בו ליקויים שונים. כך למשל היתה נזילה ב"חנוכיה" בשירותים ובקומת הקרקע, וכן היו נזילות בצנרת בקומה העליונה. סוריאנו אף הקים על חשבונו שביל בחצר הבית והתקין סורגים ומיכלי גז.

עוד נטען, כי הדר לא טרח להגיע לנכס גם כאשר סוריאנו הודיע לו מספר חודשים לפני תום תקופת השכירות על רטיבות שמגיעה מהבית השכן.

לטענת סוריאנו, הרטיבות נבעה מצנרת ההסקה הראשית שנאכלה לחלוטין והתפוררה מקורוזיה מחדר ההסקה. הקבלן המבצע מטעם סוריאנו, יוסי נתן, החליף את הצנרת, וביום 30.5.04 נבדקה הצנרת על ידי מהנדס מטעם הדר, אבשלום סדן, ונמצאה תקינה. כמו כן, ביצע הקבלן את כל התיקונים שעליהם סוכם, אך הדר החל לסחוט עוד ועוד תיקונים.

13.
עוד טוען סוריאנו, כי במהלך הבוררות קבע הבורר ז"ל כי על מנת להכריע בשאלות הרובצות לפתחו יש לבחון את הצנרת ואת טיב התיקון שביצע הקבלן מטעם סוריאנו. דא עקא, שבישיבת הבוררות האחרונה ביום 28.9.05 הודיע הדר שמכר את הנכס וכי הרוכש הרס את כל הקרקע של המבנה באופן שבו לא ניתן עוד לבחון את הראיות הצריכות לבירור המחלוקת. לטענתו, נגרם לו נזק ראייתי ומכירת הנכס בלא הזמנת הבורר כמוה כהשמדת ראיות על ידי הדר, עם כל המשתמע מכך.

14.
סוריאנו טוען גם כי האחריות לליקויים בנכס חלה על הדר, וזאת לאור האמור בתוספת להסכם השכירות. הדר, שהינו קבלן במקצועו, היה צריך ליתן דעתו לענין הצנרת ותקופת הבלות שלה, במיוחד לאחר שזו כבר גילתה סימנים של עייפות החומר עוד בטרם החלה תקופת השכירות.

15.
בדומה לדרישותיו במסגרת הסיכומים בהליך הבוררות, דורש סוריאנו בתביעה שכנגד סכום של כ- 154,000 ₪.

עוד דורש סוריאנו מהדר, החזרת שטר חוב שנמסר לו בהתאם להסכם השכירות, להבטחת תשלום דמי השכירות ואשר לא הוחזר על ידי הדר עם תום יחסי השכירות בין הצדדים.

דיון
16.
השאלה הראשונה שעלינו להכריע בה הינה – האם רשאי היה הדר במסגרת התביעה דנן, לחרוג מהאמור בתביעתו במסגרת הבוררות, וזאת לאור נוסח הסכם הפשרה שקיבל תוקף של

פסק דין
בה"פ 6017/07.

מפאת חשיבותו, יצוטט להלן הסכם הפשרה במלואו:

"עוד מוסכם כי יוגשו על ידי הצדדים תביעות לבית משפט השלום בירושלים לקבלת הנדרש בתביעות בהליך הבוררות, תוך שכל החומר שצורף להליך הבוררות, כגון חוות דעת, פרוטוקולים, תמונות וכל חומר אחר, יוגשו על ידי הצדדים בהסכמה כראיה. למען הסר ספק, מובהר כי אי הגשת תביעה על ידי איזה מן הצדדים לא תימנע את הגשת תביעתו של הצד השני".

מנוסח הסכם הפשרה עולה, כי הצדדים רשאים להגיש תביעות "לקבלת הנדרש בתביעות בהליך הבוררות".
מכאן, שניתן לכלול במסגרת התביעות שלפנינו רק עילות תביעה שפורטו
בתביעות עצמן שהוגשו על ידי הצדדים במסגרת הבוררות.
הואיל ונושא ירידת הערך של הנכס בסכום של 50,000$ לא נכלל בתביעתו המקורית של הדר, והועלה לראשונה בסיכומיו במסגרת הבוררות וגם לא נשמעו כל ראיות לגביו – לפיכך, אין מקום לדון בראש נזק זה ודין טענותיו של הדר בהקשר זה – להידחות.

בענין זה אני מקבלת את טענתו החלופית של סוריאנו, כמפורט בסעיף 66 לסיכומיו, לפיה אין לתבוע ירידת ערך בצד (ולא במקום) התביעה לפיצוי על הנזקים עצמם, שכן מדובר בדבר והיפוכו.


על מי חלה האחריות לתיקון הנזקים בדירה – האם על המשכיר או על השוכר
17.
בהתאם לחוות הדעת ההנדסית של המהנדס יגאל ברגמן, שצורפה לכתב התביעה של הדר במסגרת הבוררות (להלן- חוות הדעת), הנזק המשמעותי ביותר והבלתי הפיך נגרם לריצוף בקומת הכניסה של הדירה.

המהנדס ברגמן כותב בחוות הדעת:
"לוחות השיש ניזוקו בצורה קשה שאינה ניתנת לשיקום עקב רטיבות חזקה וממושכת שהיתה כלואה בתשתית מתחת לריצוף…"

המהנדס קבע עלות של עקירת הריצוף והחלפת התשתית הרטובה בסכום של 22,000 ₪.
המהנדס קבע גם שיש לשקם נזקים בגינה בסכום של 12,400 ₪, להחליף ארון מטבח שניזוק מהרטיבות בסכום של 11,200 ₪, לבצע תיקוני נגרות בסך 3,500 ₪, שונות בסך 2,180 ₪, וכן פיקוח הנדסי בסכום של 4,500 ₪.

18.
מחוות הדעת עולה, כי עיקר הנזקים נובעים מרטיבות שהתגלתה בנכס, אך לא ברור מחוות הדעת מהי הסיבה לרטיבות.


הבורר ז"ל קבע כי אין אפשרות לדעת את מצב הדברים לאשורו מבלי להתבונן בראיות בשטח, קרי לבדוק מה מקור הנזילה והאם התיקון שבוצע על ידי מר יוסי נתן, מטעמו
של סוריאנו, בוצע כיאות. (ראה פרוטוקול הבוררות מיום 20.7.05 עמ' 16, 20 בעמ' 110).


הואיל ולא ניתן היה לבדוק את מקור הנזילה, לאחר שהדר נתן אישור לרוכש הדירה להרוס את התשתיות לפני שהבורר הספיק לבקר בנכס – נראה שהמסקנה הסבירה שניתן להסיק הינה, שמקור הרטיבות שגרמה להרס הריצורף הוא בצנרת של הנכס, שכן לא היתה מחלוקת לגבי השאלה האם הגיעה הרטיבות ממקור חיצוני לנכס.

19.
משהגעתי למסקנה האמורה – נשאלת השאלה על מי חלה האחריות לתקינותה של הצנרת בנכס – האם על המשכיר או על השוכר.

סעיף 6 להסכם השכירות קובע:
"א. השוכר מצהיר כי ראה את הדירה, ולאחר שבדקה ובדק את מערכותיה ואביזריה מצאם כולם מתאימים לצרכיו ומטרותיו ועל כן הינו מוותר על כל טענת פגם ו/או מום ו/או טעות ו/או אי התאמה כלפי המשכיר.
ב. המשכיר מצהיר ומתחייב כי הדירה ומערכותיה תקינים כולם ובמצב שמיש לחלוטין ומתאימים למטרת השכירות בהתאם לחוזה.
ג. השוכר יחזיר החזקה בדירה לידי המשכיר או בא כוחו, בתום תקופת השכירות, כשהדירה במצב תקין ושמיש כפי שהייתה עת קיבל החזקה בה, ובכפוף לבלאי הנובע משימוש סביר, זהיר והוגן, כשהיא ריקה ופנויה מכל אדם וחפץ אשר אינם קשורים או שייכים למשכיר. קלקול הנעשה משימוש בלתי זהיר של השוכרים יתוקן על ידם ומחשבונים, נזקים בלתי נמנעים מבלאי – יתוקנו על ידי המשכיר.
ד. השוכר ישתמש בדירה אך ורק למטרת מגוריו והוא מתחייב להשתמש בנ"ל באופן זהיר וסביר ולהימנע מלגרום נזק ו/או מטרד לדירה ו/או לצד ג' כלשהו.
ה. לפני ביצוע כל תיקון, הדורש השתתפות המשכיר בתשלום – יש להודיע למשכיר – טלפונית ולקבל את הסכמתו. כגון (התפוצצות צינורות מים וקלקול או התפוצצות בוילר או הסקה) כפוף לכך שהדייר משתמש שימוש תקין והוגן, ותחזוקה ­מונעת."

מסעיף 6(ה) להסכם עולה, לכאורה, כי תיקוני צנרת מוטלים על המשכיר ולא על השוכר, בכפוף לכך שהשוכר השתמש בנכס "שימוש תקין והוגן" וביצע תחזוקה מונעת.

מסעיף 6(ג) להסכם עולה, כי נזקים בלתי נמנעים מבלאי יתוקנו על ידי המשכיר.
הפרשנות של סעיף זה להסכם השכירות צריכה להיעשות גם בכפוף לאמור בסעיף 7(א) לחוק השכירות והשאילה, התשל"א – 1971 (להלן – חוק השכירות והשאילה) אשר קובע:
"המשכיר חייב, תוך זמן סביר לאחר שקיבל דרישה לכך מאת השוכר, לתקן במושכר, או בנכס שברשותו המשמש את המושכר, כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות (להלן – פגם), בין שהפגם היה בזמן מסירת המושכר לשוכר ובין שהתהווה לאחר מכן, זולת פגם שהשוכר אחראי לו לפי חוק השומרים, התשכ"ז – 1967 או שתיקונו, לפי ההסכם או לפי המקובל בנסיבות, אינו חל על המשכיר."

בחינת ההוראות האמורות מובילה למסקנה כי נזקי צנרת עצמם הינם בגדר נזקים שהחובה לתקנם מוטלת על המשכיר ולא על השוכר, ובלבד שהשוכר לא השתמש בנכס שימוש רשלני ובלתי זהיר.

20.
האם סוריאנו השתמש בנכס שימוש רשלני, בלתי זהיר וללא תחזוקה מונעת וכתוצאה מכך נגרמו נזקי הצנרת כפי שטוען הדר?

הדר לא הרים את הנטל המוטל עליו כתובע להוכיח ענין זה.

הדר הודה בפני
הבורר ז"ל שהנזילה לא נגרמה מפעולה מכוונת כלשהיא של סוריאנו.

לשאלת הבורר ז"ל (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 20.7.05) האם הנזילה שנגרמה במקום היתה
"מעשה של בן אדם כמו למשל דפקו את הדלת, שברו חלון"
– ענה הדר בשלילה.


נראה אם כן, שלא חל במקרה דנן הסייג שבסעיף 6(ג) להסכם השכירות לפיו
"קלקול הנעשה משימוש בלתי זהיר של השוכרים יתוקן על ידם ומחשבונם"
, אלא חל הכלל המפורט בסעיף האמור לפיו,
"נזקים בלתי נמנעים מבלאי – יתוקנו על ידי המשכיר".

21.
יש לזכור שלא מדובר בדירה חדשה, וכבר בעת תחילת השכירות התגלו בדירה ליקויים שתוקנו על ידי הדר.
המסקנה היא אם כן, שדין טענותיו של הדר לענין נזקי הרטיבות ואחריותו של סוריאנו לנזקים אלה להידחות, הואיל ומדובר בנזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי של הצנרת בנכס, נזקים בלתי נמנעים שהאחריות לתיקונם מוטלת על הדר.

22.
גם אם סוריאנו נהג לפנים משורת הדין ולקח על עצמו לתקן את הנזקים, באמצעות מר יוסי נתן, עדיין אין בכך כדי להעביר את האחריות לתיקונם על סוריאנו והיא נותרה על הדר כמשכיר הדירה.

23.
האם נהג סוריאנו ברשלנות בכך שלא דיווח להדר על בעיית הרטיבות?

אין מחלוקת כי סוריאנו נעדר מן הדירה במשך תקופות ארוכות.

עם זאת, מעדותו של סוריאנו בפני
הבורר ז"ל (פרוטוקול מיום 22.2.05 עמ' 18) עולה, כי מיד כאשר ראה סוריאנו את הרטיבות בהגיעו לארץ – קרא להדר והם היו יחדיו בדירה.

מכאן, שסוריאנו הודיע על הרטיבות מיד כאשר גילה אותה.

24.
האם היתה חובה על סוריאנו לדאוג לנכס בעת העדרויותיו?

הדר אמנם טוען, בסעיף 46 לסיכומיו, כי אין הוא מלין על אורח חייו של סוריאנו, אלא על כך שעזב את המושכר לתקופה ארוכה יחסית מבלי שדאג לבצע את הצעדים המינימליים שכל אדם סביר צריך היה לבצע על מנת למנוע את נזקי הרטיבות, כגון סגירת הברז הראשי של המים.

אין בידי לקבל טענה זו.

הדר מודה, בסעיף 36 לסיכומיו, כי יתכן שהנזקים בדירה נראו לסוריאנו זניחים בעת ביקוריו בדירה מפעם לפעם לאחר שהעביר את מרכז חייו לחו"ל. כיצד אם כן ניתן לדרוש מסוריאנו שיודיע להדר על דבר שנראה זניח ואשר עלול להתפרש כ"בלבול מוח" מיותר להדר?

25.
נראה שדווקא בנסיבות האמורות היתה זו חובתו של הדר, כמשכיר, לבדוק את המושכר על מנת למנוע נזקים.

מסעיף 44 לסיכומיו של הדר עולה, כי דמי השכירות שולמו על ידי סוריאנו באיחור, ביום 31.12.03, עבור ששה חודשי שכירות בתשלום אחד עקב היעדרותו מן המושכר.

מכאן, שהדר ידע, או לפחות היה אמור לדעת, כי סוריאנו נעדר מן המושכר במשך תקופה ארוכה יחסית ולכן היה עליו לדאוג לבקר בנכס על מנת לבדוק אם הכל תקין, במיוחד לאור ידיעתו כי לא מדובר בנכס חדש וכי קיימת עייפות החומר בצנרת.


בהקשר זה אין לי אלא להפנות, שוב, לחוק השכירות והשאילה.

סעיף 17 לחוק האמור מטיל חובה על השוכר לאפשר למשכיר, בכל עת סבירה, לבדוק את המושכר ולבצע בו תיקונים.

מטרתו של סעיף זה היא לאפשר למשכיר, כבעלים של נכס, לדאוג באופן סביר לנכס ולא להפקירו באופן שרירותי בידי השוכר. מכאן, שהכלל הוא שחובת הדאגה לנכס מוטלת בראש ובראשונה על המשכיר.


במקרה דנן, משידע הדר או אמור היה לדעת שהשוכר לא נמצא במושכר – היה עליו לדאוג לבדיקת הנכס בעצמו, לאור הסבירות שלא תתקבל כל הודעה מאת סוריאנו על קלקול כלשהו, ואם לא עשה כן – אין לו אלא להלין על עצמו.
בכל מקרה, אין להטיל את האחריות בשל אי ההודעה על סוריאנו ולא הוכחה רשלנות מצדו של סוריאנו.

26.
לאור האמור, אני קובעת כי יש לדחות את תביעתו של הדר ככל שהיא מתייחסת לתיקון הליקויים בנכס.
בהקשר זה, יש לדחות גם את טענותיו של הדר כי הקבלן מטעם סוריאנו, יוסי נתן, ביצע עבודה גרועה.

המהנדס מטעם הדר, מר אבשלום סדן, בדק את העבודה שבוצעה והיא נמצאה תקינה. המהנדס אף נתן אישור לסגור את המרצפות.

יצויין, כי הדר נמנע מלהביא לעדות במהלך הבוררות את מר סדן בניגוד להחלטת הבורר בענין זה.

לפיכך, דין טענותיו של הדר בענין זה – להידחות, שכן טענותיו של סוריאנו לא נסתרו.

27.
לא ראיתי גם לקבל את טענותיו של הדר לענין הנזק לגינה.

כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבוררות מיום 22.2.05 עמ' 20 – 22, בעת כניסתו של סוריאנו לדירה לא היתה קיימת גינה. כמו כן, לא נסתרה טענתו של סוריאנו כי המשטחים המשתלבים שהניח ביציאות הבית הונחו באישורו של הדר.

28.
עוד ראיתי לדחות את טענותיו של הדר לגבי הפיצוי בשל הפסד דמי שכירות למשך תקופה של כ – 10 חודשים שבהם הנכס עמד ריק.

דרישה זו מנוגדת לעקרון המשפטי המחייב את הניזוק להקטין את נזקיו.

כפי שטוען סוריאנו בסעיף 49(ח) לסיכומיו, ניתן היה לשמר ראיות בצורת צילומי וידאו או תיעוד הנזקים על ידי עד מומחה, ולא היה כל צורך להותיר את הנכס בשממונו. הדר יכול היה לתקן את הנזקים ולהשכיר את הנכס ובכך להקטין את נזקיו. משלא עשה כן – אין הוא יכול להיפרע בענין זה מסוריאנו.

29.
לאור כל האמור – דין התביעה של הדר להידחות.

30.
אשר לתביעה שכנגד של סוריאנו – על אף קביעתי שהאחריות לתיקון הנזקים רובצת על הדר, והיה מקום להחזר הסכומים ששולמו על ידי סוריאנו לתיקון הנזקים – לא המציא סוריאנו ראיות לגבי התשלומים ששילם, למעט התשלום בסך של 1,895$ למהנדס אפרים כהן (סך של 6,900 ₪).

בנסיבות אלה, לא הרים סוריאנו את הנטל המוטל עליו להוכחת התביעה שכנגד, ולכן דינה להידחות, למעט לענין שכר טרחת המהנדס.

סוף דבר
31.
לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:
(א)
לענין התביעה של הדר – התביעה נדחית.

(ב)
לענין התביעה שכנגד של סוריאנו – התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה בלבד.
הדר ישלם לסוריאנו, תוך 30 ימים, סכום של 6,900 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד (31.10.07) ועד לתשלום המלא בפועל, וכן יחזיר לסוריאנו תוך המועד האמור את שטר החוב המצוי בידו.

(ג)
לענין ההוצאות – הדר ישלם לסוריאנו הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך 45,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.


המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום א' באדר, תשס"ט (25 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים.


אנה שניידר
, שופטת
קלדנית: זהבית






א בית משפט שלום 4657/07 עמוס הדר נ' סוריאנו וולטר (פורסם ב-ֽ 25/02/2009)