Google

מדינת ישראל - עמיר מולנר, אלי ראובן, אייל לוי ואח'

פסקי דין על עמיר מולנר | פסקי דין על אלי ראובן | פסקי דין על אייל לוי ואח' |

92469/08 בש     01/03/2009




בש 92469/08 מדינת ישראל נ' עמיר מולנר, אלי ראובן, אייל לוי ואח'




בעניין:
מדינת ישראל
– ע"י עו"ד יוסי קורצברג

המבקשת

נ ג ד
1. עמיר מולנר
– ע"י עו"ד מוטי כץ

2. אלי ראובן

3. אייל לוי – ע"י עו"ד ירום הלוי

4. מחמוד חרבוש
5. יוסף דבח
6. שגיב טיירי
7. לירון טיירי – ע"י עו"ד תמיר סננס

8. דרור מילשטיין
9. טל מילשטיין
10. יצחק עלפי
המשיבים

החלטה (למשיבים 1, 3 ו-7)

נגד המשיבים [ובהם גם משיבים 1, 3 ו-7 (להלן - המשיבים)] הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של נשיאת נשק, תחמושת ואבזר לנשק, החזקת נשק, תחמושת ואבזר לנשק, קשירת קשר לפשע, החזקת נכס חשוד, והכנת עבירה בחומרים מסוכנים.

ב"כ המשיבים חלקו על קיום ראיות לכאורה.בהחלטתי מיום 19.1.09 קבעתי שיש ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום (להלן-ההחלטה). קבעתי בהחלטה, שהמשיבים נשאו נשק, תחמושת ואבזר לנשק, והחזיקו בהם בלא רשות על פי דין להחזקתם וזאת לאחר שקשרו קשר לעשות כן, החזיקו בנשק שיש עליו חשד סביר שהוא גנוב בלא שהיה בידם להניח את הדעת שרכשו את ההחזקה בו כדין, והחזיקו ביודעין באקדח שעליו מורכב משתיק קול, כשהאקדח טעון במחסנית ובה 8 כדורים, ובכדורים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון. לא היתה מחלוקת על קיומן של עילות מעצר. ב"כ המבקשת עותר למעצר המשיבים עד תום משפטם. ב"כ המשיבים עותרים לשחרורם. התקבלו תסקירים משירות המבחן.לאחר שקראתי חומר ושמעתי טיעונים ולאור האמור בהחלטה ובתסקירי שירות המבחן, מסקנתי היא שמשיב 1 ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ומשיבים 3 ו-7 ישוחררו לחלופת מעצר, בתנאי שחרור ובערבויות. אלה נימוקיי:
מסוכנות המשיבים – כל משיב לפי חלקו בביצוע העבירות (והימנעותו מלתת הסבר להתנהגותו):
1. עצם העבירות שלכאורה ביצעו המשיבים, ובהן - עבירות של נשיאת נשק, תחמושת ואבזר לנשק, החזקת נשק, תחמושת ואבזר לנשק - אקדח שעליו מורכב משתיק קול, כשהאקדח טעון במחסנית ובה 8 כדורים, וכדורים, קשירת קשר לפשע והכנת עבירה בחומרים מסוכנים.

2. מסוכנות גבוהה נוכח החזקת האקדח יחד עם משתיק קול (ומחסנית וכדורים) – כבר נפסק: החזקת אקדח יחד עם משתיק קול מעידה, לכאורה, על כך שהאקדח הוחזק למטרות פליליות ומכאן שהמחזיק בו הוא בחזקת מסוכן לאדם או לציבור (בש"פ 2262/99 ארפינו, בסע' 2). מעבר למסוכנות הטבועה בעבירות נשק מעצם טיבן, הרי שאופי כלי הנשק, אביזרי הנשק ואמצעי הלחימה, ובפרט משתיקי הקול לנשק, משקפים למצער אדישות לנוכח האפשרות של פגיעה בחיי אדם ומחזקים את המסקנה בדבר מסוכנות גבוהה של המשיבים (בש"פ 1119/07 אריש, בסע' 8; ראה עוד בסוגיה: ב"ש 625/82 אבו מוך, פ"ד לז (3) 668, בסע' 7). מה גם, שעבירות נשק מקימות מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21 (א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. עם זאת, יכול מחזיק הנשק עם משתיק הקול לפדות עצמו ממעצר בכך שיביא טעמים כבדי משקל שיצדיקו חלופה למעצר (בש"פ 2262/99 ארפינו דלעיל, בס' 2 סיפא). האבחנות שבין המשיבים בהקשר זה, מפורטות להלן.

3. חלקם של המשיבים בביצוע העבירות – כעולה מצפיה בסרטי מצלמת האבטחה בבית וכמפורט בהחלטה, הרי שמשיב 1 היה דומיננטי מאד והיה מעורב (כשחלקים מכך באופן פסיבי) ולמעשה "שלט" בכל חלקי הביצוע המהותיים של העבירות; משיב 3 – חלקו ומעורבותו היו משמעותיים, אך חלקו הכולל בביצוע היה פחות ממידת מעורבותו של משיב 1; משיב 3 "שלט" (אקטיבית ופסיבית) על פחות התרחשויות לגבי הנשק ממשיב 1; משיב 7 – חלקו ומעורבותו בהתרחשויות, יחסית, לא היו גדולים. בהחלטתי בדבר קיום ראיות לכאורה, כך קבעתי לגבי משיבים 1, 3 ו-7:
משיב 1 – עמיר מולנר
: הוא נעמד בסמוך למקום הסתרת הנשק. ראובן פסע אל מקום הסתרת הנשק כשבידיו מגבת ועליה הג'ריקן החתוך כשהוא גלוי, וחלף ליד גבו של מולנר, ונתן את הג'ריקן לאחר. האחר ניגב את הג'ריקן באמצעות המגבת, סמוך מאוד למקום עמידת מולנר (לכאורה - הנשק והכדורים נתפסו במקום הסתרת הנשק בתוך מגבת לבנה וג'ריקן אפור חתוך). עלפי לקח ג'ריקן נוסף מהמרפסת ופסע עימו תוך שהוא חולף ליד גבו של מולנר, והביאו לאחר. האחר לא נזקק לג'ריקן, ולפיכך החזירו עלפי למרפסת תוך שהוא חולף ליד גבו של מולנר. האחר קרא ללוי, שעמד עם מולנר (ודבח) סמוך למקום הסתרת הנשק. לוי ניגש אל האחר שהציג לו את הג'ריקן, רכן לעבר הג'ריקן, התבונן בו, והלך למרפסת ונטל משם סכין. כשהוא מצוייד בסכין, חלף לוי ליד גבו של מולנר, והגיע אל האחר. לאחר שהעביר את הסכין (לחרבוש), חזר לוי לעמוד עם מולנר ועם דבח. כשהגיעו שגיב ודרור למקום הסתרת הנשק, התקרב אליהם מולנר ושוחח עימם בעומדו קרוב מאד למקום הסתרת הנשק, ומיד בהמשך הצטרפו אליו אחרים. מולנר ואחרים (לוי ודבח) נשארו לשוחח בעומדם סמוך לקצה הרחבה (במשך כ-7 דקות) - סמוך למקום הסתרת הנשק.

כל הפעולות הללו לכאורה בוצעו חלקן פיזית אחרי גבו של משיב 1 אך בסמוך מאד אליו, חלקן לידו וחלקן אל מול עיניו. משיב 1 (גם) עמד בנקודה "אסטרטגית" – ברחבה, בסמוך לקצה השביל שבו נעו המשיבים - שבה עברו משיבים שונים אל מקום הסתרת הנשק וממנו, ומשני צדדיו פעלו משיבים שונים,איש איש לפי חלקו, בפעולות שונות בהקשר לנשק, כאמור. למעשה משיב 1 "שלט" על הנעשה. מידי פעם משיב 1 גם הסתכל לכיוון שבו בוצעו פעולות ע"י מי מהמשיבים. לא זו אף זו אלא שבשלב מסויים כאמור, משיב 1, ממקומו ברחבה, התקרב לגדר החצר, אל האחרים, ושוחח עימם בעומדו קרוב מאד למקום הסתרת הנשק, ואף נשאר לשוחח סמוך מאד למקום הסתרת הנשק. זאת כשהג'ריקן נמצא על הקרקע מולו ממש, מכוסה במגבת. זאת ועוד: לכאורה נוכחות משיב 1 בזירת הארוע, לא היתה קצרה; שהותו ברחבה, וכן גם סמוך מאד למקום הסתרת הנשק, יחסית למלוא זמן ההתרחשויות, היתה ממושכת - משעה 04:58:51 ועד 05:10:26 (pm,ר' בסרט).
על כן: משיב 1 היה דומיננטי מאד, מעורב ו"שלט" בכל חלקי הביצוע המהותיים של העבירות.

משיב 3 – אייל לוי:
לוי הלך לכיוון מקום הסתרת הנשק בו היה האחר, ולאחר ששוחח עימו, נעמד בסמוך אליו. משיב 2 פסע אל מקום הסתרת הנשק כשבידיו מגבת ועליה הג'ריקן החתוך כשהוא גלוי, וחלף על פניו של לוי, ונתן את הג'ריקן לאחר. האחר ניגב את הג'ריקן באמצעות המגבת בסמוך מאוד למקום עמידת לוי. עלפי לקח ג'ריקן נוסף מהמרפסת, פסע עימו על השביל, תוך שחלף על פניו של לוי, והביאו לאחר. האחר לא נזקק לג'ריקן, ולפיכך החזירו עלפי למרפסת תוך שחלף על פניו של לוי. האחר קרא ללוי שעמד (עם מולנר ודבח) סמוך למקום הסתרת הנשק. לוי ניגש אל האחר שהציג לו את הג'ריקן, לוי רכן לעבר הג'ריקן, התבונן בו, והלך למרפסת ונטל משם סכין. כשהוא מצוייד בסכין, הגיע לוי אל האחר. כשפנה לוי להחזיר את הסכין, הוא העבירה לחרבוש, בעודם מסתכלים לכיוון הבית הסמוך. לאחר שהעביר את הסכין לחרבוש, חזר לוי לעמוד עם מולנר ועם דבח. לוי הצטרף לשגיב, לדרור ולמולנר בעומדם סמוך מאד למקום הסתרת הנשק. לוי ואחרים (מולנר ודבח) נשארו לשוחח בעומדם סמוך לקצה הרחבה (במשך כ-7 דקות) סמוך למקום הסתרת הנשק.

משיב 7 – לירון טיירי: תוך כדי שיחת טל ושגיב על הנשק (לקראת סיום שיחתם), הצטרף לירון למפגש זה שבין טל ושגיב ודיבר עם שגיב. אח"כ, כשעלפי והאחר חזרו למקום הסתרת הנשק, התקרב אליהם לירון (וגם שגיב וראובן), ונעמד מטרים ספורים ממקום הסתרת הנשק.

כשהוצג בפני
המשיבים הסרט ממצלמת האבטחה שבבית, מעבר להכחשה כללית שאין להם חלק בענין, איש מהם לא מסר כל הסבר קונקרטית למה שנראה בסרט, לרבות חלקו שלו במתרחש, ולו לגבי נוכחותו הפסיבית סמוך למקום הסתרת הנשק. הכחשה כללית איננה הסבר. (כששוטר הציג למשיב 3 את הסרט, זיהה משיב 3 את עצמו בסרט, ואישר שהוא נראה אוחז סכין בידו. ותו לא).

מסקנתי היא: משיב 1 היה דומיננטי מאד והיה מעורב (כשחלקים מכך באופן פסיבי) ולמעשה "שלט" בכל חלקי הביצוע המהותיים של העבירות. מסוכנותו, גבוהה איפוא. לא באותה מידה עניינם של משיבים 3 ו-7, כמפורט לעיל. מה גם, שאי מסירת הסבר קונקרטי לנטען נגדם מקשה מאד על המשיבים לסתור את חזקת המסוכנות. לכן תנאי השחרור בעניינו של משיב 3, יהיו איפוא מחמירים. עם זאת, אזכיר: גם בשתיקה במשטרה בעבירה של החזקת נשק [(ועבירות נוספות) ואף כשמאותו אקדח בוצע ירי], גם אז ניתן לשקול את שחרור הנאשם (ראה: בש"פ 9944/08 חביב).

4. עברם הפלילי של המשיבים:
א. משיב 1 – בן 36; בעברו 6 גזרי דין (בגין 8 תיקים), בעיקר בעבירות אלימות – חבלה חמורה, תקיפה בתנאים מחמירים (2 עבירות–האחרונה בשנת 1996),תקיפה חבלנית (2 עבירות– האחרונה בשנת 1996), תקיפה סתם (2 עבירות), התנהגות פרועה במקום ציבורי, איומים (בשנת 1994), וכן העבירות הבאות – החזקת נשק שלא כדין (בשנת 2006), החזקת מכשירי פריצה, גניבה, סחר, יצוא ויבוא סכין, קשירת קשר לפשע (בשנת 1996), החזקת סכין שלא כדין, עושק, התחזות כאדם אחר (בשנת 2006), הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט (בשנת 2006).

בנוסף: הוטלו על משיב 1 בעבר עונשי מאסר בפועל לריצוי בבית הסוהר–18 חודשים (ב- 15.1.97), ו-5 חודשי מאסר בפועל (ביום 20.12.06). המשיב לכאורה ביצע את עבירות הנשק שבתיק זה על אף מאסר על תנאי של 12 חודשים בר הפעלה שתלוי ועומד נגדו (הוטל בגז"ד ביום 20.12.06).
ב. משיב 3 – בן 35; בעברו 5 גזרי דין (בגין 5 תיקים), בעיקר בעבירות אלימות - תגרה במקום ציבורי, חבלה או פציעה כשהעבריין מזויין, חבלה חמורה, תקיפה בתנאים מחמירים ותקיפה חבלנית (בשנת 1987), תקיפה סתם של בת זוג, תקיפה סתם, וכן עבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ועדויות סותרות. הוטל על משיב 3 בעברו מאסר בפועל אחד של חודשיים לריצוי בעבודת שירות בגין עבירה של תקיפה סתם של בת זוג (גז"ד מיום 7.9.05).

עינינו הרואות: בשונה ממשיב 1, עברו הפלילי של משיב 3, יחסית לא מכביד: רשומים לחובתו בעברו 5 תיקים; עבירות אלימות אחרונות (למעט אלימות במשפחה–תקיפה סתם-אשתו וגיסתו, משנת 2004) רשומות לחובת משיב 3 בשנת 1987, לפני כ-22 שנה. את עבירות האלימות האלה (חבלה חמורה, תקיפה בתנאים מחמירים ועוד), ביצע משיב 3 כשהיה בן כ-14 שנה, ובית המשפט לנוער הטיל עליו בגינן עונשי קנס ומאסר על תנאי (סע' 3 בגיליון הר"פ). ועוד שלא כמשיב 1 - לא רשומה בעברו של משיב 3 עבירת נשק; לא הוטל על משיב 3 בעברו מאסר בפועל לריצוי בבית הסוהר; אין לחובת משיב 3 מאסר על תנאי בר הפעלה בענין העבירות נשוא כתב האישום דנן.
ג. משיב 7 – אין למשיב 7 עבר פלילי.

מסקנתי היא:עברו הפלילי של משיב 1 (לרבות מאסר על תנאי,מאסרים בפועל בכלא, עבירת נשק, ועבירת שיבוש מהלכי משפט) מחזק מאד את המסקנה בדבר מסוכנותו הגבוהה והקושי לתת בו אמון בחלופת מעצר. בהצטרף לכך הדומיננטיות הרבה של משיב 1 בביצוע העבירות כאמור, הרי שלא ניתן להשיג את מטרת המעצר בעניינו בחלופת מעצר. עברו הפלילי של משיב 3 כמפורט לעיל מאפשר נקיטה בחלופת מעצר בעניינו, לא כל שכן שכך הוא המצב בעניינו של משיב 7, שעברו נקי (כל זאת בנוסף לשיקולים הנוספים הרלבנטים בעניינם של משיבים 3 ו-7, כמפורט בהחלטה זו).

5. מתוך תסקירי שירות המבחן (תמצית העיקר):
משיב 1 – התייחס לנישואיו בשנת 2003 כחלק מתהליך התמסדות שעבר ובחירתו באורח חיים שקט ומשפחתי (ואולם ראה את העבירות שביצע משיב 1 בשנת 2006 – החזקת נשק שלא כדין, התחזות כאדם אחר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושיבוש מהלכי משפט). המשיב תיאר תפקוד תעסוקתי ומשפחתי חיובי. הפער בין דבריו והצגתו את תפקודו לבין האישומים שכנגדו מקשים על קצינת המבחן להעריך סיכון לגביו ואת מידת הפיקוח הנדרש במצבו ואת אופיו. קצינת המבחן התרשמה שהמפקחים מבינים את משמעות הפיקוח ואת חובת הדיווח ואולם אין לשירות המבחן דרך מקצועית להעריך האם יש בשחרורו של משיב 1 לחלופת מעצר כדי להפיג את הסיכון.
משיב 3 – תיאר עצמו כמי שמנהל אורח חיים תקין ושלל כל התנהלות שולית (ואולם, ראה את עברו הפלילי כאמור). התרשמות קצינת המבחן היא שהמעצר הנוכחי הינו מטלטל עבור משיב 3. המפקחים המוצעים בטוחים ביכולתם לפקח עליו ולדווח במידה של הפרה. הפער בין דבריו של משיב 3 לאישומים שכנגדו הקשה על יכולת קצינת המבחן להעריך את מידת הסיכון בשחרורו של משיב 3 ממעצרו כמו גם מידת ואופי הפיקוח הנדרש במצבו.
משיב 7 – הוא נעדר הרשעות.המעצר הוא ראשון עבורו.התרשמות קצינת המבחן היא שהמפקחים שהוצעו מגלים הבנה למשמעות המחוייבות והאחריות הכרוכים בתפקיד הפיקוח. משיב 7 שלל מעורבות בפלילים,התייחסות העומדת בפער ניכר לאישום המיוחס לו.נוכח זאת התקשתה קצינת המבחן להעריך את רמת מעורבותו השולית ואת רמת הסיכון במידה וישוחרר ממעצר.

מסקנתי היא:שירות המבחן לא ממליץ על שחרור מי מהמשיבים אך לא המליץ שלא לשחררם. על ביהמ"ש בבואו להחליט אם לשחרר את המשיבים אם לאו, לשקול את כלל השיקולים הרלבנטיים (ראה ככלל בסוגיה: בש"פ 1362/09 בן חיון). יש לתת משקל ראוי לאמור בתסקיר ביחס לחלופה המוצעת בעניינו של משיב 1, אך בעצם קיום מנגנון פיקוח רציני אין משום מתן תשובה מלאה למסוכנותו הגבוהה של משיב 1 העולה מחלקו המשמעותי וממעורבותו הדומיננטית בביצוע העבירות נשוא האישום, מתוכן עברו הפלילי לרבות עבירת הנשק, המאסרים בפועל בבית הסוהר בעברו, והמאסר על תנאי בר ההפעלה שכנגדו לגבי עבירת הנשק. בכל אלה יש כדי להצביע על סטיה מתמשכת, חוזרת ונשנית, מהתנהגות נורמטיבית מצד משיב 1, לרבות בעבירות הנשק שבענייננו (ראה ככלל בסוגיה: בש"פ 800/09 מלקו, בסע' 10; בש"פ 10197/08 אל נבארי, בסע' 17). על כן: לאור מלוא המידע לגבי משיב 1 ועל אף התרשמות חיובית של שירות המבחן מהמפקחים המוצעים, לא מצאתי איפוא כי ניתן בעניינו של משיב 1 להשיג את מטרת המעצר בחלופת מעצר. ואילו בעניינם של משיבים 3 ו-7 – לאור חלקם ועברם כאמור לעיל, ניתן לשחררם לחלופת מעצר.

6. פסיקת בית המשפט העליון:
משיב 1 – לאור המידע בעניינו דלעיל, ומפאת מסוכנותו הגבוהה, לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר. מהפסיקה שתפורט להלן, ניתן להקיש גם לעניינו של משיב 1 שלא ניתן לשחררו, כאמור.
משיב 3 – ניתן לשחרר את משיב 3, לחלופת מעצר. כשהוחלט בבית המשפט העליון על מעצרו עד תום ההליכים של נאשם בעבירת נשק שיש לו עבר פלילי שיחסית איננו מכביד היה זה בנסיבות חמורות יותר מהנסיבות בעניינו של משיב 3, כמו למשל: קניית קלצ'ניקוב, מחסנית ותחמושת כדי למוכרם, ועבירות נגד רכב בעברו (מעצר - בש"פ 922/01 עיראקי); נשיאת אקדח, מחסנית וכדורים, בריחה משוטר, עבר פלילי גם לאחרונה והכל בזמן היותו בפיקוח שירות המבחן (מעצר - בש"פ 8543/08 אלחדד); כשהוחלט בביהמ"ש העליון על שחרור הנאשם, היה זה בנסיבות שניתן להקיש מהן (בשינויים המחוייבים) לענייננו, כמו למשל: נשיאת אקדח טעון, מחסנית וכדורים ובעיקר עבירות רכוש בעברו (שחרור–בש"פ 9746/08 הייב); נשיאת נשק, חבלה חמורה, וירי, גיל צעיר, ועבירת רכוש בעברו (שחרור–בש"פ 8596/05 אלעמורי); נשיאת נשק, חבלה חמורה, קשירת קשר, ואיומים, עבר פלילי ישן ושותף לעבירה ששוחרר (שחרור - בש"פ 663/08 סרחאן).
ניתן איפוא לשחרר את משיב 3 לאור מידת חלקו בעבירות (כמפורט לעיל) וכשעברו הפלילי יחסית לא מכביד (לרבות העדר בעברו של עבירת נשק, מאסר בכלא ומאסר על תנאי להפעלה). עם זאת, חלופת המעצר בעניינו צריך שתהיה ברמה גבוהה של בטחון (בש"פ 4850/08 אבו הניה, בסע' ז).

לעניינו של משיב 7 – ניתן לשחרר את משיב 7, שעברו נקי, לחלופת מעצר. כשהוחלט בבית המשפט העליון על מעצרו עד תום ההליכים של נאשם בעבירת נשק שעברו נקי, היה זה בנסיבות חמורות בהרבה מהנסיבות בעניינו של משיב 7, כמו למשל: סחר בנשק גם למטרות נקמה ושתי עבירות נשק (בש"פ 10388/05 אל קדר); כשמדובר ב-8 רובי 16m בידיעה שנגנבו מצה"ל (בש"פ 2854/98 אלפיניש); כשהנאשם החזיק אקדח וכן 1,718 כדורי אקדח, 500 כדורי רובה ותחמושת נוספת, כוונת טלסקופית ומחסניות לרובה (בש"פ 3603/02 נססרה); כשהנאשם היה היוזם והרוח החיה ומסר אקדח לאחר שיוביל אותו (בש"פ 3462/02 אגבריה); כשהנאשם החזיק שני אקדחים גנובים ובהם מחסניות טעונות, כדורים, ערכה לניקוי כלי נשק, קוקאין במשקל 150 גרם, וכמות גדולה של כסף (בש"פ 2126/98 דהן); בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק ותחמושת, תקיפה בחבורה, כשהנאשם החזיק אקדח, כדורים, כפפות, כובעי גרב (שחרור – בש"פ 8794/07 ישעיה).

סוף דבר:
משיב 1 – עמיר מולנר
– אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
משיב 3 – אייל לוי, ומשיב 7 – לירון טיירי – אני מורה על שחרורם בתנאים הבאים:
1. מעצר בית מוחלט – משיב 3 ברח' בן גוריון 171 רמת גן. משיב 7 ברח' חזון איש 11, רעננה.
2. הפקדה במזומן – משיב 3: על סך של 20,000 ₪. משיב 7: על סך של 7,000 ₪.
3. ערבות עצמית וצד ג' – משיב 3: על סך של 50,000 ש"ח כל אחת. משיב 7 – על סך של 20,000 ₪ כל אחת. ערבות צד ג' תחתם ע"י - למשיב 3: מרים לוי (האם), רחל לוי (אשתו), אסתר אביסרור, משה טולדו, אבי רחמים, אלון מעברי, שחר שמש, וגל שרעבי. למשיב 7: משה טיירי (אביו), אמו של משיב 7, אחותו וחברתו.
4. איזוק אלקטרוני תקין ופועל – למשיב 3.
5. משיבים 3 ו-7 יהיו בפיקוח צמוד 24 שעות ביממה ע"י לפחות ערב/ה מפקח/ת אחד/ת מהערבים דלעיל לכל אחד מהמשיבים. הערב/ה מתחייב/ת בערבותו/ה דלעיל, בנוסף לקיום האמור בסע' 48 (א) לחוק המעצרים, גם להודיע מיד למשטרה אם יוצא מי מהמשיבים מן הדירה או מפר באופן אחר תנאי מתנאי השחרור.
6. אני אוסר על משיבים 3 ו-7 לצור כל קשר בין במישרין ובין בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה.
7. אני אוסר על משיבים 3 ו-7 לצאת את הארץ עד להחלטה אחרת.
8. היה ויש למשיבים 3 ו-7 דרכון הם יפקידו אותו במזכירות הפלילית של בית משפט זה.

אין בהחלטה זו משום הבעת דעה בעניינם של המשיבים האחרים שבעניינם טרם הוחלט סופית.
ניתן והודע במעמד הצדדים, היום, 1.3.09.
_____________
גלעד נויטל
, שופט

??

??

??

??

1
בתי-המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בש 92469/08

בתיק עיקרי: פ 40259/08
לפני:
כבוד השופט גלעד נויטל
01/03/2009








בש בית משפט מחוזי 92469/08 מדינת ישראל נ' עמיר מולנר, אלי ראובן, אייל לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 01/03/2009)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים