פסקי דין על כלל חברה לביטוח -ת"א | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב | פסקי דין על אשר שועעי | פסקי דין על אורי בר | פסקי דין על רבי פלסט |

1822/07 ברע     22/02/2009




ברע 1822/07 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אשר שועעי, אורי בר, רבי פלסט בע"מ




בעניין:

4



בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
ברע001822/07


בפני
:
כבוד השופטת שרה ברוש
תאריך:
22/02/2009



בעניין:
1 . כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

2 . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ





המבקשות

נ
ג
ד


1 . אשר שועעי

2 . אורי בר
3 . רבי פלסט בע"מ





המשיבים

פסק דין

1.
בפני
בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בת"א בת.א. 77726/04 מיום 17/4/07 (כב' השופטת דורית קוברסקי) אשר קבעה כי התאונה נשוא התובענה שבפני
ה, הינה תאונת דרכים.

2.
ביום 22/2/01 נפגע המשיב מס' 1 (להלן: "התובע") בתאונה; המשיב הגיש תביעה בעילות חילופיות. כנגד המבקשות, נטען, כי המדובר בתאונת דרכים ועל כן הוגשה התביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"א-1975 (להלן: "החוק") וכנגד המשיבים 2-3 בעילה חילופית, על פי פקודת הנזיקין.


המבקשות טענו בהגנתן, כי התאונה ארעה במהלך טעינה והעמסה של עגלה על משאית, ולפיכך אין האירוע בבחינת תאונת דרכים על פי החוק, כאשר ברור מנסיבות העניין כי אין המדובר בפגיעה שארעה במהלך ועקב טעינת מטען.

3.
בית משפט קמא דן תחילה בשאלה אם המדובר בתאונת דרכים על פי החוק, שמע ראיות לעניין אופן אירוע התאונה ובעלי הדין סיכמו טיעוניהם בכתב. בהחלטתו מיום 16/4/07, קבע בימ"ש קמא כי המדובר בתאונת דרכים על פי החוק.


את החלטתו ביסס בימ"ש קמא על עדותו של התובע, שהעיד כי היה לו עסק לתיקון וניקוי שטיחים בסמוך לעסקו של המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב"). ביום התאונה ביקש התובע מהמשיב להעביר לעסקו של בנו עגלה כבדה. העגלה הועמסה באמצעות מלגזה השייכת למשיב ולמשיב מס' 3. לאחר סיום ההעמסה לארגז המשאית, התקרב התובע למשאית ואז החלה העגלה להידרדר. בחקירתו הנגדית הוסיף התובע, כי לא היה שותף להעמסה ואף לא היה נוכח בזמן ההעמסה.


המשיב העיד כי לא ראה את אירוע התאונה, אך כשהיה בעסקו, שמע רעש גדול וראה את התובע שוכב על הארץ. עוד העיד, כי העגלה לא נעה בתוך המשאית, אך היה חייב לקשרה כדי להמשיך בנסיעה.

4.
להלן בדקה השופטת קמא את המסגרת הנורמטיבית לשאלה אם המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק; התייחסה לפסק הדין שניתן ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (פד"י נ(3) 532), הקובע כי בשלב הראשון יש לבדוק את קיומם של ששת המרכיבים של ההגדרה הבסיסית ואם אחד מהם חסר, משמע שהמקרה אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית; השופטת קמא התייחסה גם לתכלית החוק לאמץ את המבחן התעבורתי, כך שהשימוש יהיה למטרות תחבורה; השופטת קמא הגיעה למסקנה כי בענייננו מדובר בפעולה של הובלת מטען בכלי רכב ובשימוש למטרת תחבורה, שהיא התכלית המרכזית הדומיננטית. עוד קבעה השופטת קמא, כי ברי שהתובע לא עסק בטיפול או בתיקון רכב בזמן האירוע, ועל כן מתקיימת הרישא להגדרת "שימוש" שבסעיף החוק וזאת על פי ההנחיה שבפסק הדין בע"א 3024/94 אלי יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ.


השופטת קמא הסתמכה גם על רע"א 418/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' יעקב סמדג'ה (פד"י נט(3) 541, להלן: "עניין אסם"), שם נקבע כי מקום שהאירוע מקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות בחוק, אין בעובדה שמדובר בפריקה וטעינה כדי לאיין את נפקות קיומו המקביל של שימוש ברכב מנועי על פי הגדרת החוק. השופטת קמא הסיקה מכך, כי יש לאמץ את המודל שלפיו מקום שבו ניתן לשייך אירוע לכמה קטגוריות בהגדרת השימוש, כאשר על פי אחת מהן מהווה שימוש ועל פי אחרת לאו, תקום לנפגע זכאות על פי החוק. לפיכך, כך השופטת קמא, משקבעה כי האירוע נופל במסגרת הרישא להגדרה, כי אז אפילו קיימת התנגשות בינו לבין הסיפא של ההגדרה, יש להעדיף את הרישא.

5.
בבר"ע לפני מעלה ב"כ המבקשות טענות כלפי ממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י בימ"ש קמא לצורך יישום המסקנות המשפטיות שנקבעו בהחלטתו ואשר לטענתו לא בא להם ביסוס וכן לפרשנות המשפטית ולאופן יישום עניין אסם על המקרה דנן. כך למשל טוען ב"כ המבקשות, כי ביהמ"ש לא דן כלל בשאלה אם התאונה ארעה במהלך טעינת העגלה על המשאית, וזאת חרף קביעתו כי התובע נפגע במהלך טעינת העגלה ע"י המשיב, כאשר לצורך סיום פעולת הטעינה היה צורך לקשור את העגלה על המשאית על מנת למנוע את נפילתה ובטרם נקשרה העגלה, נפלה מהמשאית ופגעה בתובע.


כך למשל עולה מחומר הראיות, לטענתו, כי על מנת לסיים את פעולת הטעינה ולהבטיח את שלמות ויציבות המתקן והכשרת הרכב לנסיעה, היה צורך לקשור את העגלה באמצעות רצועות ולפיכך אין ולא יכול להיות ספק כי טעינת העגלה טרם הסתיימה, והיתה מסתיימת רק עם קשירתה למשאית וסגירת הדלת.


ועוד כהנה וכהנה טענות אשר לגבי כולן חלוקים המשיבים כולם בטיעוניהם.


זאת אף זאת, שבעלי הדין חלוקים אף בדבר אופן יישומה של השופטת את הממצאים אותם קבעה על יסוד הפסיקה ובמיוחד את אופן פרשנותה ויישמה על המקרה את שנאמר בפסק הדין בעניין אסם הנ"ל.

6.
הנה כי כן יש מקום ליתן רשות לערער בכל הנוגע לאופן קביעת הממצאים העובדתיים אשר תמכו במסקנה המשפטית, ובאופן פרשנותה ויישומה את ההלכות המשפטיות עליהן הסתמכה על ממצאים אלה.

אשר על כן, אני מקבלת את הבר"ע.


הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל – לפי תוצאות הערעור.


כתב ערעור יוגש תוך 15 יום מהיום והפיקדון שהופקד, ישמש כחלק או כפיקדון בערעור, הכול לפי קביעת הרשם.


ניתן היום, כ"ח בשבט תשס"ט (22 בפברואר 2009), בהעדר הצדדים
המזכירות תשלח העתק

פסק דין
זה לצדדים בדואר רשום.


שרה ברוש
, שופטת

ניתן לפרסום מיום 2/3/09.

קלדנית: עידית






ברע בית משפט מחוזי 1822/07 כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' אשר שועעי, אורי בר, רבי פלסט בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/02/2009)