פסקי דין על אברהם נתן זיסברג | פסקי דין על ארייה שטיינברג | פסקי דין על פרקליטות מחוז חיפה |

6701-01/09 רצפ     01/03/2009




רצפ 6701-01/09 אברהם נתן זיסברג נ' ארייה שטיינברג, פרקליטות מחוז חיפה








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

רצ"פ 6701-01-09 זיסברג נ' שטיינברג ואח'



01 מרץ 2009




בקשה מס'

1


בפני

כב' השופט
מנחם רניאל

מבקשים

1
.
אברהם נתן זיסברג



נגד

משיבים

1. ארייה שטיינברג
2. פרקליטות מחוז חיפה

החלטה




בפני
בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש. לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש. מדינת ישראל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, מתנגדת לבקשה. המשיבים האחרים לא הגיבו לבקשה.

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: התקנות) קובעת כי:

בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

כך נקבע בע"א 00 / 897 פלוני נ' פלונית פ"ד נט (4) 721, עמ' 723:

ביסוד התקנות מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות (ראו בג"ץ 6490/04 צביח נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית). מחד, התקנות באות לקבוע מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי-המשפט (ראו והשוו: בשג"ץ 5352/03 קריב נ' שירות התעסוקה; ע"א 9348/00 קרליץ נ' ראש עיריית באר שבע). מנגנון זה אינו עיקרון פיסקאלי בלבד, אלא בא הוא לבסס גם את רצינות ההליך ויסודו מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך זה או אחר - ולעתים רבות אגרה משמעותית - ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור בו לגופו. בכך מתבקש להשיג לא רק יעילות וחיסכון במשאבי הציבור והפניית משאבי השפיטה לאפיקים הנדרשים, אלא גם יימנעו הליכי סרק שיש בהם הטרדה של צדדים להליך משפטי ללא צורך והכרח. אמת, עצם החיוב באגרה אינו יכול לשמש מחסום מוחלט בפני
הליכי סרק שאין בהם ממש. משעה ששולמה האגרה, ייפתח ברגיל תיק ויירשם בבית-המשפט גם אם אין הוא מגלה עילה. אולם הנחת המוצא היא כי בעצם החיוב באגרה יש הכבדה מסוימת על קיום הליכי סרק. מאידך, החיוב באגרה איננו יכול לאיין את זכותו של הפרט לפנות לערכאות במובן זה שבשל חיוב זה תישלל כליל היכולת של פרט מסוים להיזקק לשירותי מערכת המשפט. זכות הגישה לערכאות היא זכות בעלת אופי חוקתי, ולא ניתן לפגוע בה אלא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מכאן שנקבע בתקנות כי מי שאינו יכול לשלם את האגרה - מטעמי חוסר יכולת כלכלית - יהיה פטור מאגרה בנסיבות מסוימות.

המבקש לא עמד בדרישות התקנה, ולא פירט את כל הטעון פירוט. תחילה הוגשו דפי חשבון לחודשיים בלבד, ולאחר מכן הוגשו דפי חשבון לחודש אחד נוסף.

על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני
בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענתו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. (בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה בע"מ תק- על 95 (1) 406 וראה גם ע"א 189/00 - משה אריאן נ' ארנון ויינברג, תק-על 2000(2), 1449 , 1450 (2000).

ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים לא ניתן לקבל את הבקשה לפטור מאגרה. מסירת פרטים חלקית וחסרה מצדיקה את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. וכך נקבע בבשג"צ 7997/05 - יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה, תק-על 2006(1), 888 , 890 (2006):

הן בחינתה של היכולת הכלכלית של המבקש (ס' 13(א) ו-13(ב) לתקנות האגרות), והן ביצוע חקירת יכולת אף ללא הופעת בעלי הדין (ס' 13(ג) לתקנות האגרות) מצויות בסמכותו של הרשם. נטל הוכחת היעדר יכולת-כלכלית מוטל על מבקש הפטור. בהקשר זה נפסק, כי על מבקש הפטור "מחמת עוניו" (רע"א 35/99 הרצברג נ' פקיד הבחירות לעיריית ב''ש (לא פורסם)) או מחמת "חוסר אונים חומרי" (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383, עמ' 388), לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע, כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה (ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (לא פורסם)). פרטים אלה הם בידיעתו של המבקש ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד (ראו בש"א 128/89 מצא נ' מצא (לא פורסם)). ...
כאן המקום להזכיר, כי בקשת הפטור מאגרה מבוססת על היעדר יכולת כלכלית ואין לנצל הליך זה לרעה. בלשונו של ש' לוין:
"לציבור יש עניין שהמבקש לא ינצל לרעה את הבקשה לפטור מאגרה על-ידי טענות שוא בדבר העדר יכולת... בקשה כזו מהווה, למעשה, שימוש לרעה בהליכי משפט" (ש' לוין פרוצדורה אזרחית - סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט (תשס"ג), 11).
".... הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". (ראה בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707, 712).

"זאת ועוד: המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים: ראו בשא 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90(4) 132)". (בש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536 ,עמ' 7537).

זאת ועוד, מעיון בדפי החשבון בשני החשבונות, עולה שבחודש אוקטובר הופקדו באחד מהם 8,025 ₪ ובאחד 9,745 ₪. נתתי למבקש אפשרות להסביר הפקדות אלה, והוא טען, בלי תצהיר ובלי מסמכים מאמתים, כי
חמותו עזרה לו בפרנסת משפחתו ובנו היושב בכלא עוזר לו. אין מדובר בהעברות בנקאיות אלא בהפקדות של שיקים ומזומנים. איני מאמין שסכומים כאלה מקורם בעזרה כפי שנטענה. לפיכך, אני קובע שהמבקש לא הוכיח את חוסר יכולתו הכספית במידה הראויה.

לפיכך,
אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה. בהעדר תגובה מטעם המשיבים, אני מקבל את הבקשה לפטור מעירבון ופוטר את המבקש מהפקדת עירבון.

המבקש ישלם את האגרה בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, תימחק הבקשה לפי תקנה 2 לתקנות האגרות, ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום,
ה'
אדר תשס"ט, 01 מרץ 2009, בהעדר הצדדים.






רשם בית המשפט



הוקלד על ידי .......







רצפ בית משפט מחוזי 6701-01/09 אברהם נתן זיסברג נ' ארייה שטיינברג, פרקליטות מחוז חיפה (פורסם ב-ֽ 01/03/2009)