פסקי דין על יצחק פרץ

1650/05 בש     06/04/2005




בש 1650/05 מדינת ישראל נ' יצחק פרץ




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום תל אביב-יפו
בש 001650/05

בתיק עיקרי: פ
002646/05

בפני
:

השופטת יעל הניג
תאריך:
06/04/2005




בעניין:
מדינת ישראל




המבקשת


נ
ג
ד


יצחק פרץ




המשיב

החלטה

בקשה למעצר עד תום ההליכים

כתב האישום והבקשה

1.
המשיב הואשם בשתי עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג – 1973.

2.
כתב האישום מפרט כי ביום 31.12.04 וביום 18.12.04 מכר המשיב לסוכנת משטרתית קוקאין (במשקל 1.16 גרם ובמשקל 1.32 גרם) כל פעם תמורת 700 ₪.

3.
עילת המעצר הינה חזקת מסוכנות סטאטוטורית . עמדת המבקשת למעצר עד תום ההליכים ללא שחרור לחלופת מעצר.

4.
לטענת המשיב לא קיימות בחומר החקירה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו, לחלופין עוצמתן ומהימנותן כה נמוכה באופן המצדיק שחרורו לחלופת מעצר, לחלופי חלופין מבקש הזמנת תסקיר משירות המבחן.

דיון

5.

מעיון בחומר החקירה עולה כי הראיות המרכזיות הינן הודעות הסוכנת המשטרתית הסמויה אוקסנה אשר ביימה את קנית הסמים. אוקסנה זיהתה את המשיב בתחנת המשטרה כמי שמכר לה את הסמים אך במסדר זיהוי תמונות שנערך קודם לכך הצביעה על אדם אחר כמי שמכר לה את הסמים דבר שאינו נכון. המשיב מכחיש כי מכר לאוקסנה סמים. מכאן בונה המשיב טיעון לפיו אוקסנה אינה מהימנה ויש בכך להשליך על היכולת להרשיעו בסוף הדרך. אין בידי לקבל את טענת המשיב:

6.
ראשית, לשלב הדיוני הנוכחי ולפי הלכת זאדה (בש"פ 8087/95) די בפוטנציאל ראייתי מרשיע על מנת לבסס ראיות לכאורה להוכחת האשמה כנדרש בסעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו – 1996 (להלן – "
חוק המעצרים
"). הודעותיה של אוקסנה, דוחו"ת הפעולה שערכה בסמוך לאירועים, הזיהוי הנכון והעימות עם המשיב בתחנת המשטרה מבססים תשתית ראייתית כנדרש לשלב זה. שאלות של מהימנות ומשקל, עניינן במשפט עצמו.

7.
שנית, אף לו נדרשו חיזוקים להודעות אוקסנה, נמצאים הם בפרטים הקושרים את המשיב וראש וראשון – זהות והצלבה מלאה בין מספר הטלפון הסלולארי שברשותו (ראו הודעתו מיום 22.3.05 עמ' 1 ש' 12) לבין מספר הטלפון אליו התקשרה
אוקסנה לשם תיאום מפגשים וקניות הסמים. בנוסף, מכירות הסמים התבצעו ברח' יפת מס' 179 ביפו כאשר אימו של המשיב גרה בבנין מס'
177 הסמוך. די באלה על מנת לחזק את התשתית נגד המשיב. לא נמצאו כרסום או חולשה בתשתית הראייתית.

8.
עילת המעצר הינה חזקת מסוכנות סטאטוטורית על פי סעיף 21 (א) (1) (ג) (3) לחוק המעצרים. יודגש כי המשיב סחר בסמיכות זמנים בסם מהחריפים ביותר. לא ראיתי אינדיקציה לכך כי המשיב ראה באוקסנה נרקומנית וחש כלפיה "אחוות נרקומנים". ראשית, טענה זו של ב"כ המשיב הינה בניגוד לגרסת המשיב לפיה כלל לא מכר לאוקסנה סמים ומעולם לא פגש בה. שנית, כמויות הסמים שנמכרו ותמורותיהם אינם מצביעים על עסקה בין נרקומנים או על "אחווה" כנטען.

9.
כעת קמה חובתו של בית המשפט לשקול אמצעים ותנאים שמידת פגיעתם בחרות המשיב נמוכה ממעצר מאחורי סורג ובריח, הכל לפי סעיף 21 (ב) (1) לחוק המעצרים. זהו מעצרו הראשון של המשיב והוא נעדר עבר פלילי. מבלי לקבוע מסמרות ומבלי לכבול צד מן הצדדים, ודאי לא את בית המשפט מוזמן בזה תסקיר משירות המבחן. אין בעצם ההזמנה כדי ליצור ציפיות אצל המשיב.

ניתנה היום 06 באפריל, 2005 במעמד הצדדים



יעל הניג
, שופטת

בימ"ש השלום ת"א-יפו
קלדנית: סופר קרין







בש בית משפט שלום 1650/05 מדינת ישראל נ' יצחק פרץ (פורסם ב-ֽ 06/04/2005)