פסקי דין על יוספי שמואל | פסקי דין על כץ שמואל | פסקי דין על כץ דליה |

1744/08 תק     23/02/2009




תק 1744/08 יוספי שמואל נ' כץ שמואל, כץ דליה




בעניין:

1



בתי המשפט


ב"מ לתביעות קטנות ראשון לציון
תק 001744/08


בפני
:
כב' השופטת יעל בלכר


02/03/2009




בעניין
:
יוספי שמואל






התובע


- נ
ג
ד -


1 . כץ שמואל

2 . כץ דליה





הנתבעים


פסק דין


התובע, חשמלאי במקצועו, נקרא לבצע עבודות בבית הנתבעים באוגוסט 2006. לפי כתב התביעה, נקרא בשל קצר ואחרי פעמיים שהיה בביתם, תיקן את הקצר באופן זמני כי לא הייתה אפשרות לתקנו באופן סופי שכן צריך היה לקנות כבל הזנה מתאים ולהתקינו. בינתיים, חיבר כבל זמני אחר, שאינו מתאים, משום שהעובי שלו לא תואם לזרם שעובר בו. התובע הגיע גם ביום 7/8/06, אז סוכם כי עבור העבודה בכללותה ללא החומרים, יקבל 900 ₪. לטענת התובע, הנתבע ביקש לקנות את הכבל בעצמו ולכן קבעו תיקון סופי ליום שישי 11/8/06. יום לפני כן, הנתבעים התקשרו והודיעו לו על הביטול. הוא ביקש לקבל 300 ₪ עבור העבודה הזמנית שביצע משעה 19:00 עד 24:00 והם סירבו (במקום אחר בכתב התביעה צוין משעה 20:00 עד 24:00). כעת הוא תובע סך של 300 ₪ עבור "עבודות קודמות", 300 ₪ עבור החלפת כבל זמני, 600 ₪ על העבודה שלא נתנו לו לבצע אחרי שאיימו עליו ורימו אותו בצורה לא מכובדת, ולמדו ממנו איך לתקן את בעיה וכן, 200 ₪ הוצאות משפט. בסך הכל תבע 1400 ₪.

הנתבעים טוענים כי אכן נקרא התובע בגין קצר. כשהגיע, מצא התובע שיש להחליף כבל, אולם לא ניתן היה לעשות כן באותה עת. הם הראו לו עבודה נוספת במרתף (החלפת שקע), שבגינה שילמו לו 250 ₪. התובע השאיר את הדירה במצב לא בטיחותי עם חיבור זמני, כשהכבל נמצא על הרצפה ומסכן את ילדיהם הקטנים. התובע הגיע פעם נוספת לתת הצעת מחיר, הם הסכימו לה אך רק בתנאי שיבצע את העבודה באופן מיידי. התובע טען שיש לו הרבה עבודות ויתפנה לעבודה רק בסופשבוע. לכן, בלית ברירה, כדי שהבית לא יהיה ללא חשמל ועל מנת לא השתמש בפתרון המסוכן הזמני, קראו לחשמלאי אחר שביצע את העבודה מיידית. לאחר מכן, הם התקשרו להודיע על כך לתובע, שכעס וביקש 300 ₪ עבור ביקורו, שבו רק בא לתת הצעת מחיר. התובע התעקש, הגיע למחרת לביתם, קילל וצעק, ובייש אותם בפני
השכנים.

הצדדים התייצבו לדיון. במועד הדיון המציאו הנתבעים מכתב של החשמלאי שביצע את העבודה וציין כי המצב הזמני שבו היה כבל על הרצפה, היווה סכנת נפשות של ממש. הנתבעת ציינה עוד כי בנסיבות העניין, לנוכח הסיכון והדחיפות, ההסכמה לגבי הצעת המחיר, בוטלה. כן הדגישה כי התביעה הוגשה שנתיים לאחר ביצוע העבודות, מה שמעיד שלא נגרם לו כל נזק והוא מבקש להתעשר על חשבונם, שלא כדין.

מוסכם על הצדדים שהתובע ביצע עבודה במרתף שאינה קשורה למחלוקת. התובע נמנע מלהזכיר דבר בעניין זה בתביעתו ואף תבע 300 ₪ עבור "עבודות קודמות", שטיבן לא פורט. בדיון, לאחר שהעלתה הנתבעת את נושא העבודה הנוספת במרתף, ציין התובע שקיבל בעבור עבודה זו 200 ₪ והציג קבלה (עמ' 1 ש' 16). הנתבעים טענו בכתב ההגנה (ובדיון), כי שילמו 250 ₪. הנתבעת העידה כי את הקבלה שהציג התובע בדיון, לא ראתה אלא במועד הדיון, ומעולם לא קיבלו אותה. לאחר שכך העידה, ציין התובע כי שם את הקבלה בתיבת הדואר, ולא מסר אותה לנתבעים כנגד התשלום ובמעמד התשלום. לטענתו, כי היה מאוחר והוא היה עייף (עמ' 2 ש' 5). טענה זו מתמיהה, לכל הפחות, ואינה משכנעת, במיוחד על רקע אי-הזכרת העניין בכתב התביעה, כאמור לעיל. כמו כן, התביעה הוגשה שנתיים לאחר האירוע. גם בעניין זה לא הייתה תשובתו של התובע משכנעת. לטענתו, אבדו המסמכים ופתאום בדק ונכנס לתיקים ומצא שיש חוב (עמ' 2 ש' 21-20). לא ברור איזה מסמכים אבדו, ומה נמצא שאפשר את הגשת התביעה כעת, בחלוף שנתיים ימים, שכן לא הומצאו כל מסמכים בעניין (מלבד אותה קבלה של 200 ₪), ולא ניתנו פרטים כלשהם לגבי אותם מסמכים שנעלמו.

עוד אני סבורה כי אכן לא היה מקום שהנתבעים ימתינו במצב המסוכן המתואר מספר ימים, עד לסוף השבוע, ולא מצאתי שנפל פגם בהתנהלות הנתבעים, שבחרו לפנות לחשמלאי אחר, שייתן פתרון מיידי. כאמור, הנתבעים אף התקשרו לתובע מבעוד מועד, והודיעו לו שתיקנו את התקלה. השהיית התביעה במשך שנתיים מלמדת כי בנסיבות העניין, הבין גם התובע באופן זה, את תמונת המצב.

בנסיבות המתוארות, אני מעדיפה את גרסת הנתבעים, שהייתה מהימנה והיא סבירה יותר, ומתיישבת יותר עם הנסיבות.

לבסוף אציין עוד כי בתביעתו טען התובע שהנתבעים איימו עליו ואף ציין בכותרת התביעה, שמהותה היא: "אי תשלום על עבודה שבוצע בביתם ואיומים עבור שכרי". דבר לא נטען בעניין זה, בעת הדיון.
גם בכתב התביעה לא נאמר דבר, מעבר לטענה כללית על איומים, ולא סופקו פרטים כלשהם. לא הונחה תשתית ראיית כלשהי בעניין זה. מדובר בטענות קשות שבהעלאתן בעלמא, כפי שעשה התובע, יש משום פגיעה לשווא בנתבעים.

לאור האמור, נדחית התביעה על כל ראשיה.

אני מחייבת את התובע בהוצאות משפט בסך 250 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, בהמחאה שתישלח לנתבעים בדואר רשום, לפי הכתובת בכתב התביעה. אם לא ישולם הסכום במלואו ובמועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.


ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ט (23 בפברואר 2009) בלשכתי.
המזכירות תמציא העתקים לצדדים.



יעל בלכר
, שופטת











תק בית משפט לתביעות קטנות 1744/08 יוספי שמואל נ' כץ שמואל, כץ דליה (פורסם ב-ֽ 23/02/2009)