פסקי דין על דוד אזולאי | פסקי דין על לבנת אזולאי | פסקי דין על דורית שחר

1958/07 תאמ     30/12/2008




תאמ 1958/07 דוד אזולאי, לבנת אזולאי נ' דורית שחר








בית משפט השלום בקריות

תא"מ 1958-07 אזולאי ואח' נ' שחר


30 דצמבר 2008



בפני

כב' השופט
ערן נווה

תובעים/נתבעים שכנגד
1
.
דוד אזולאי

2
.
לבנת אזולאי


נגד

נתבעת/תובעת שכנגד
דורית שחר




פסק דין


בפני
תביעה ותביעה שכנגד.

התביעות עניינן בהסכם מכר, אשר נערך בין התובעים כמוכרי דירה ובין הנתבעת, אשר תקופה לא קצרה גרה בדירה בשכירות ובסופו של דבר החליטה לקנות את הדירה מאת התובעים.

את הסכם המכר ערך עו"ד גבע מנהריה.

לטענת התובעים לא השלימה הנתבעת את התמורה בגין קניית הדירה (הדירה עלתה 525,000 ₪ ונותרה חייבת סכום של 13,500 ₪).
עוד טוענים התובעים, כי בגין אי מסירת החזקה בבית מגיע להם דמי שכירות על פי השכירות שהיתה משולמת בעבר בסכום של 480 דולר לחודש בין המועדים 20.12.06 ועד 20.3.07 והמדובר בסכום נוסף של 28,800 ₪.
לאור ההפרות, שעניינם אי תשלום מלוא התמורה בגין הדירה הנמצאת כרגע בחזקת הנתבעת, אך טרם נרשמה בטאבו וכן איחורים במסירת הנכס מגיע לתובעים את הפיצוי המוסכם בגין ההפרה היסודית בהסכם בשיעור של 52,500 ₪.
התובעים העמידו את תביעתם לצורכי אגרה בסכום של 50,000 ₪, הגם שכאמור חישוב הנזקים מביא לנזקים גבוהים יותר.

התביעה שכנגד שהחלה בעבר כתביעה קטנה והועברה לפסים אזרחיים, עניינה היתה בטענה לקיזוז מלא ונזקים שהתגלו בבית שנקנה על ידי הנתבעת, כאשר התובעים סרבו לבצע תיקון של נזילות בבית והנתבעת התובעת שכנגד נאלצה לפנות לקבלן שיפוצים ואף לבצע תיקוני חשמל. מדובר בסדר גודל של 17,000 ₪ תיקונים וכן היא תובעת את עלות הדו"ח שבוצע על ידי השמאי גושן, אשר נתן חוות דעת בשנת 2008 המתייחסת לליקויי הבניה בדירה.

הנתבעת הודתה בקיומו של חוב שלא הושלם בגין הסכם המכר אם כי טענה, כי מדובר בסכום קטן יותר של 10,777 ₪ אולם לטענתה יש לקזז את מלוא הסכום אל מול התיקונים המשמעותיים שהיתה צריכה לבצע בנכס בדירה שקנתה ועל כן לא מגיע לתובעים דבר.
גם הנתבעת טענה בעקבות זאת להפרה יסודית בהסכם, ועל כן תבעה את הפיצוי המוסכם בסך של 52,500 ₪ וזאת לאחר שתיקנה את כתב התביעה שכנגד וכאמור התביעה הקטנה שהיתה על סכומים קטנים יותר למעשה התייתרה.
עוד יש לציין כי הובהר, כי הטענות להפרה יסודית עניינן בנזקים שנתגלו כאמור בדירה ובעובדה שהתובעים מנעו את העברת הנכס על שמה של הנתבעת תוך מתן אפשרות רישום בטאבו וזאת לאחר שעו"ד גבע לטענת הנתבעת סרב, כי הסכום שחסר וקוזז מן המכירה יופקד בנאמנות עד להכרעת בימ"ש או צד שלישי בסכסוך באופן שניתן יהיה להעביר את הזכויות בדירה ע"ש הנתבעת.

ביום 29.12.08, הסכימו הצדדים לסיים את התיק במסגרת קדם משפט שישמש דיון סופי ובמהלכו לא הביא איש מהצדדים עדים ונשמעה גרסת התובעים וגרסת הנתבעת התובעת שכנגד. לאחר מכן סיכמו הצדדים בע"פ.

ויודגש, אילו תיק זה היה נשמע, מן הסתם ניתן היה לקבל אינפורמציה טובה יותר הן על ידי עו"ד גבע, אשר ערך את חוזה המכר בין הצדדים והיה בסוד הפניות של מי מהצדדים עקב טענות להפרה, כן היה ניתן לשמוע את הקבלן פייביש אשר לטענת התובעים יכול היה ואף תיקן נזילות בדירה שהיא דירה חדשה והיתה באחריות וכן היה ניתן לשמוע את הקבלן שלטענת הנתבעת ביצע עבורה תיקוני נזילה ואיטום ואף את השמאי גושן מטעם הנתבעת אשר נתן עבורה חוות דעת.

משלא הובאו כל עדים, אין לי אלא מה שבפני
י ועל פי מה שבפני
י אכריע.

יש לציין, כי המתנתי עם כתיבת פסק הדין על מנת לקבל את החשבונית נשוא התיקון בגין הנזקים להם טוענת הנתבעת התובעת שכנגד בגין הנזילות והצורך באיטום וכן קבלת תגובת התובעים לחשבונית זו.
משנתקבל החומר האמור בבימ"ש ניתן בזה פסה"ד.

אתחיל בדבר על אופנו, ראשית אינני מוצא שום סיבה או הצדקה לקבל מי מטענות התובעים או הנתבעת התובעת שכנגד לעניין פיצוי מוסכם בשווי של 52,500 ₪ בגין טענות להפרה יסודית של חוזה המכר.
מדובר בסכום שהינו על פי חוק החוזים (תרופות) בשיקול דעת של ביהמ"ש ולא מצאתי כל סיבה או הצדקה גם על פי עובדות המקרה וגם על פי הסברי הצדדים בביהמ"ש הגם שמדובר בנושא משפטי ולא בנושא עובדתי כי יש לקבל טענה זו ועל כן היא נדחית כבר כעת הדדית ביחס לתביעה העיקרית וביחס לתביעה שכנגד.

משדחיתי טענות אלה בנושא הפיצויים המוסכמים, אני עובר לדיון בשאלות השנויות במחלוקת באמת והן טענות הנוגעות לאי השלמת תמורה, אי מסירת חזקה בבית וטענות קיזוז או טענות השבה בגין תשלומים שבוצעו לקבלן עקב טענות לפגם נסתר בנכס שעניינו נזקי נזילה ואיטום.

ראשית דבר אציין, כי עיון במסמכים שצורפו ע"י הנתבעת ובחומר שהועמד בפני
מצביע על כך שאכן לא הושלמה תמורה, אך תמורה זו לא הושלמה בסכום של 10,777 ₪ ובעיגול סך של 11,000 ₪ ובטענות כאילו מדובר בסכום של 13,500 ₪ כטענת התובעים נדחות בזאת לאור המסמכים.

הסכום האמור, צריך להיות עפ"י תוצאת פסה"ד צריך להיות משולם ע"י הנתבעת לתובעים, לא מצאתי כל בסיס או כל סיבה לקבל את החלק בתביעה שעניינו אי מסירת החזקה בבית ובשים לב לעובדה שהתובעים סרבו בכל מקרה לאפשר רישום זכויות על שם הנתבעת ובכך מן הסתם הסבו לה נזק כזה או אחר אשר מתקזז לגמרי אם בכלל עם הטענות לדמי שכירות שנטענו.

השאלה היא, האם אותו סכום של 11,000 ₪ צריך להיות מקוזז במלואו מתוך הסכום של 17,000 ₪ אשר שולם לטענת הנתבעת התובעת שכנגד בגין נזקי נזילה ואיטום ובשים לב לחוו"ד של השמאי גושן אשר הומצאה ביחס לאותם נזקים.

בחנתי את טענות הנתבעת בביהמ"ש, הסיכומים בעל פה שנשמעו ע"י חברה לחיים ואת המסמכים שהגישה והמסקנה שלי היא שיש לדחות את טענות הנתבעת בהקשר זה. התשובה למסקנה זו היא ברורה. ראשית מדובר בנתבעת שהתגוררה באותה דירה טרם רכישתה על ידה. העובדה הזו מלמדת על כך שהכירה את הנכס והכירה גם את הבעיות הקשורות באותו נכס. לראיה העובדה שלא נסתרה כי במהלך תקופת השכירות ועוד בטרם החליטה לרכוש את הנכס על ידה בוצע תיקון ע"י הקבלן פייביש לבקשת התובעים ופניית הנתבעת וזאת בגין בעיות איטום ונזילה.

הנתבעת רכשה את הנכס תוך שהיא חותמת בהסכם המכר, כי היא מקבלת את הדירה כפי שהיא ותוך שהיא מודעת לכך שעלולות להיות לכאורה בעיות נזילה או איטום. בעיות שכאלה אם נתגלו יכולות היו להפתר ע"י הקבלן פייביש ובעניין הזה יש להעדיף את עדותה של התובעת על פני עדותה של הנתבעת הן לאור הסבירות של העניין והן לאור המסמך שהוצג ע"י התובעים המתייחס להצעת מחיר של 1,000 ₪ לתיקון הנזקים.
ביום 12/1/09 (צוין בטעות כי מדובר ב- 21/1/09) צירפה הנתבעת/התובעת שכנגד מסמכים שונים לעיון ביהמ"ש כפי שהורה ביהמ"ש מהחלטתו בדיון הקודם. אציין, כי חלק מהמסמכים או חלק מהדברים שנטענו בפני
יתה לביהמ"ש, כלל לא מצאו את ביטוים בתביעתה הנגדית מבחינת כתבי הטענות או בטיעוניה והתעלמתי מהם לחלוטין.
לגופו של עניין, בחנתי את החשבוניות ואת המסמכים ואת תגובתו של ב"כ התובעים מיום 15/1/08 המדברת בעד עצמה. לא מצאתי במסמכים ובחשבוניות אישוש לטענותיה של הנתבעת/התובעת שכנגד והן נדחות איפוא בהעדר ראיות מספקות. כפי שהסברתי היטב לנתבעת/התובעת שכנגד, היה עליה לקשור בקשר סיבתי בין הנזקים להם היא טענה ובין החשבוניות שהציגה על מנת שאהיה משוכנע שיש קשר בין הדברים ולא שוכנעתי כלל ועיקר הן לאור המלל המופיע במסמכים והן לאור המועדים המופיעים על גבי החשבוניות או המסמכים. יכול מאד להיות שמעבר לבעיות נקודתיות אם בכלל של איטום או נזילה, ביצעה הנתבעת/התובעת שכנגד שיפוצים כאלה או אחרים שאין לזקוף אותם לחובתם
של התובעים/הנתבעים שכנגד.

הנתבעת לא הוכיחה לי כאמור באמצעות החשבונית ובאמצעות טיעוניה, כי המדובר בהכרח בנזקי איטום ונזילה והעובדה שחוות הדעת של השמאי גושן הוגשה בשנת 2008 כאשר הנתבעת כבר מתגוררת תקופה לא קצרה במקום ובשים לב לכך שלא שמעתי את עדותו של מר גושן, ולאור העובדה שלא הוכח, כי הסכומים שולמו בגין נזקי איטום ונזילות אין לי אלא לקבוע, כי הטענות הללו לא הוכחו. זאת ועוד, אציין, כי מבחינה חוזית חתמה הנתבעת על כך שהיא רוכשת את הבית כפי שהוא וזאת תוך ידיעה שהיו בבעיות האמור שהיתה בו שוכרת, בעיות נזילה כאלה או אחרות.

אשר על כן, תוצאת פסה"ד היא קבלת התביעה בחלקה ודחיית התביעה שכנגד.
נפסקים לטובת התובעים סכום של 11,000 ₪ אשר יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום שבו היה אמור להשתלם סכום זה על פי חוזה המכר והכל על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה ובתוספת אגרת בימ"ש ששולמה ע"י התובעים ובתוספת שכ"ט עו"ד בגובה של 1,500 ₪ + מע"מ.

עלי לציין, כי לא מצאתי הצדקה לפסוק בנסיבות תיק זה עוגמת נפש ו/או את אותן הוצאות שלא הוכחו כדרישת התובעת ויש לגלם בתוצאת פסה"ד את התובענות שהונחו בפני
ביהמ"ש על ידי הצדדים.

את הסכום האמור תשלם הנתבעת לתובעים תוך 30 יום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לאחר התשלום נדרשים התובעים לחתום על כל מסמך או נייר המאפשר לעו"ד גבע להשלים את עסקת המכר ולהעביר את הזכויות בידרה מהתובעים לנתבעת תוך רישום הדירה בטאבו. אם האחריות לכך היא על עו"ד גבע עפ"י חוזה המכר הוא ישא בכך, אם לא יעשה זאת עוה"ד של התובעים ואולם התובעים מחוייבים בהחלטה זו.

ביחס לתביעה שכנגד נדחית.

ניתן בזאת פטור מלא ממחצית שנייה של אגרת ביהמ"ש לשני הצדדים.

ניתן היום,
ג' טבת תשס"ט, 30 דצמבר 2008, בהעדר הצדדים.














תאמ בית משפט שלום 1958/07 דוד אזולאי, לבנת אזולאי נ' דורית שחר (פורסם ב-ֽ 30/12/2008)